סקירת טקס חלוקת פרסי סיפור המתח הקצר הטוב לשנת תשע"ז

הסופר נחמן גרשונוביץ , הזוכה בפרס הראשון בתחרות "יקום תרבות" לסיפור המתח הטוב לשנת תשע"ז, עם המשוררת וכותבת הרשימה,  חגית בת אליעזר (במרכז) ואשתו

מאת חגית בת-אליעזר

באוקטובר 2016 הכריז מגזין הרשת "יקום תרבות" על תחרות סיפור המתח הקצר הטוב ביותר לשנת תשע"ז. לזוכים בשלושת המקומות הראשונים הובטח פרס כספי בחסות רבקה וד"ר יעקב גבע. עד סוף דצמבר 2016 הוגשו לתחרות שישים סיפורים, אשר נקראו על ידי ארבעה לקטורים ונבחרה מהם, כפי שנהוג בפרסים ספרותיים בארץ ובעולם, הרשימה הארוכה – ובה שנים-עשר המועמדים למקומות הראשונים.

ביום שני, 20 במרץ, בבית הקפה "חותם הקפה" ברמת השרון, אשר נוהג לארח את האירועים של האתר "יקום תרבות", התקיים טקס חלוקת הפרסים בתחרות.
זהותם של הזוכים נשמרה במערכת, כדי להותיר את שנים-עשר המועמדים במתח, כנושא סיפורי התחרות. לא ידענו מה בתוכנית הערב, ונהנינו מאווירת הציפייה. עמנו ישבו אורחי הכבוד: ורדה רזיאל-ז'קונט ואמנון ז'קונט – סופר מתח ודוקטור להיסטוריה של רעיונות, אשר קם ונתן הרצאה מרתקת שנשאה את הכותרת: "עידנים של ספק, רגעים של ודאות – ספרות המתח כתוצר המובהק של המאה העשרים". אמנון ז'קונט בנה את הטיעון מן המסד עד הטפחות: אנחנו נולדים לתוך הספק, חוסר ביטחון קיומי, תוהים "מה יילד יום" ומייחלים לעוגן של וודאות. האם האלים יהיו לעזר, יגנו על המאמינים? אבל אסונות טבע ומגיפות גובים קורבנות תמימים בכל הזמנים. האם נסמוך על המדע? אך גם לו צד אפל של תעשיית הנשק ובפרט פצצת האטום. אז מהי הנחמה לאנושות? האמנות. ובמיוחד בריאת עולם כתוב של חוקיות וצדק, תעלומה ופתרונה, המקנים אשליה, שהנה אנחנו מוגנים מכל פגע בחממת הוודאות של הרגע.
עו"ד אבי גולדברג – עורך מדור ספרות המתח ב"יקום תרבות" – הזכיר, שספרות המתח התחילה בסוף המאה ה-19 כסיפור קצר, שנדפס בעיתונות היומית ולעתים בהמשכים.
אלי אשד – יו״ר עמותת "יקום תרבות" והעורך הראשי של מגזין הרשת – דיבר על הקשת הרחבה של הנושאים, הכלולים בסוגת ספרות המתח: בלש, מסתורין, פשע, ריגול, ולחימה בטרור, היסטוריה חלופית דוגמת אוטופיה, דיסטופיה, ומדע בדיוני.

ומי ממשתתפי הערב, שנטה לחשוב, שספרות המתח היא שולית, נפקחו עיניו לראות את תפקידה המעודד והמאשר של הספרות הזאת, את המגוון הגדול של נושאיה, את האתגר האינטלקטואלי שהיא מציבה בפני הכותב והקורא. בשיחה ביני לבין אלי אשד למחרת הטקס דיברנו על כך, שסיפור הבלש משולב ביצירות הסיפורת הגדולות ביותר, דוגמת "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי, "לוליטה" של נבוקוב. "ומה עם שייקספיר?" –  שואל אלי, ועונה בשמחת הגילוי: "המלט" – גדול המחזות, אינו אלא מסע חיפוש רוצחו של מלך דנמרק.
אבל נחזור לשנים-עשר מחברי הסיפורים, שהגיעו לשלב הגמר, למוזמניהם, ולחברי עמותת "יקום תרבות" להמשך הטקס. הגיע הזמן להכריז על הזוכים בתחרות ולהקריא את נימוקי השופטים, וזאת עושה ד"ר אמנון סטופ, עורך מדור המדע ב"יקום תרבות" וגזבר העמותה. ד"ר יעקב גבע מעניק את הפרס. לאחר מניין הנקודות התברר שלמקום השלישי הגיעו שני סיפורים. כל אחד ממחבריהם זוכה בסכום של 750 ש"ח.


אור זילברמן כתבה את הסיפור ״ספלאש לנד״ מפיו של בחור צעיר, סטודנט לתואר שני, ובו מהנדס, כאביה, שיושב לידה, נער לפני גיוס, כאחיה הצעיר, והכנות לחתונה בסופו, כחתונתה שלה, שהתקיימה שבוע לפני הטקס. אור, שמרבה להשתתף בתחרויות כתיבה, זורחת משמחה כנה.

אור זילברמן מקבלת את הפרס

אמנון קורא מנימוקי השופטים:

טון הסיפור "ספלאש לנד" רגוע, נונשלנטי, מנוגד לחלוטין לתוכן, שאחרי הכול מתאר רצח קר מזג. המספר חכם, אמיץ, מסתכן, וגם פה יש ניגוד לאופן שבו הוא מתאר את החקירה. הקישור בין היחסים האישיים של המספר לאירועים החיצוניים מעורר סקרנות, האם יש פה איזה רמז שלא-מפוענח בסיפור? אי אפשר שלא לקשר למה שידוע על המחברת, אישה צעירה שנישאה לא מכבר. החקירה אמנם מסתיימת, אבל סיפור-המסגרת דווקא ממשיך, ואולי באופן מורבידי ,לחתונה במקום שנרצח בו אדם.

הזוכה השני במקום השלישי הוא יונתן הילינגר עם הסיפור ״בתוכנו״. יונתן עובד בתחום הרגולציה, שממנו שאב השראה למוטיב המרכזי בסיפורו – תרופה חדשה, מינונה והשפעות הלוואי שלה. ליונתן ספר-שניים בכתובים.

יונתן הילינגר זוכה בפרס

ואלה נימוקי השופטים:

לסיפור הבלשי  "בתוכנו" סיום מפתיע שמשנה בחטף את כל הציפיות, ולמעשה את הז'אנר הספציפי של הסיפור, והופך את הצייד, איש החוק השומר על הסדר, לניצוד. העל-טבעי הוא  נושא פופולרי תמיד, וכך גם נטילת תרופות שיש הטוענים שהשימוש בהן הפך למגיפה, ושייתכנו תופעות לוואי מאוד לא רצויות שלהן. הסיפור בנוי היטב עם רמזים מקדימים. כך הנשיכות מתוארות בדיוק באותם המקומות שהחוקר נושק לאשתו, והזכוכיות והמראות המנופצות המפוזרות בכל הסיפור מהוות מעין רמז מקדים לקשרים האפלים, שמתבררים בסופו של הסיפור. בנוסף יש אמנם פתרון לתעלומה, אבל לא פתרון לכל הסיטואציה.

למקום השני ופרס של 2000 ש"ח הגיע הסיפור ״בלילה אפל שכזה״ מאת ישראלה דורי, אשר עבדה שנים בעיתון "הארץ".

ישראלה דורי מקבלת את הפרס

הסיפור נכתב מפיה של בחורה צעירה, ומתאר הרפתקה מעברה של המחברת.

מנימוקי השופטים:

הסיפור "בלילה אפל שכזה" מתאר בצורה משכנעת את פחדה של אישה בלילה אפל וקודר. הקורא מזדהה עם הגיבורה, וחווה את החוויות המפחידות, שלא יתנו לו מנוחה בסיום הקריאה. הסיפור משאיר אותנו בלא פתרון סופי מוגדר, מה שמוסיף לתחושת אי הנחת והחשש.
הסיפור ממוקד לחלוטין בהתרחשות. המתח נבנה בהדרגה, נשמר במהלך הסיפור, ואף עולה בסופו.  למעשה "בלילה אפל שכזה" הוא מעין  גרסה מודרנית של מנוסת שלגיה וכיפה אדומה ביער, וכך מתכתב עם האגדות הידועות לכול, מה שמעניק לו עומק בלא צורך בהבניית הרקע, וחוסך זמן ומקום שנמצאים בצמצום בסיפור קצר. האנשים שהגיבורה פוגשת כל אחד מפחיד מקודמו, עד הסוף שנקטע כאשר המתח בשיאו.

בפרס הראשון של 3000 ש"ח זכה הסיפור "התנקשות  בגן עדן" של נחמן גרשונוביץ –  סופר חרדי, שכתב ספרי מתח רבים, שאותם אפשר לקרוא במהדורה הדיגיטלית באתר "עברית".

את הסיפור עצמו אפשר לקרוא ב"יקום תרבות" " כאן .

ראיון על "התנקשות בגן העדן " עם המחבר  יש כאן

"איך לדמיין מתנקש: ראיון עם נחמן גרשונוביץ "

מנימוקי השופטים:

הסיפור "התנקשות בגן עדן" שלם ומאוזן לחלוטין. נושאו – חיסול בידי מחסל מקצועי  - מוכר מאוד בספרות המתח  ורלוונטי תמיד למציאות העכשווית, אך בזירת ההתרחשות יש חידוש. יש מתח שנשמר לכל אורך הסיפור. החשד של המספר בדמות המשנה, שבא והולך. יש מידה נכונה של מתח, חשד, וכמובן ההפתעה בסיום.
זהו סיפור מרתק ביותר עם סוף מפתיע. מתאר בצורה ריאליסטית נקודת מבט של המתנקש, ומכניס את הקורא לראשו, וגם לשינוי הפסיכולוגי שחל בו, שמשנה את כל ההתנהגות שלו.

אחד הלקטורים ציין במפורש כי ספרות מתח היא ספרות מוסר, או העדרה. והסיפור הוא אכן סיפור מוסר, כולל השינוי שחל בגיבור.

נחמן כבר שיתף פעולה עם מגזין הרשת "יקום תרבות", השתתף בכנס השנתי לספרות בלש ומסתורין, שהתקיים בספטמבר 2016, והתראיין לאתר.

נחמן גרשונוביץ הגיע לטקס עם אשתו, אשר לה הייתה תחושה ברורה, שסיפורו של נחמן ניצח בתחרות. אחותו ובעלה הצטרפו לבני הזוג בשמחה גלויה וצלולה שחגגו הארבעה מכל הלב.

מגזין הרשת "יקום תרבות" שמח על קיום תחרות זאת, שתרמה רבות לקידום ספרותה מתח בישראל ומקווה לקיים תחרויות נוספות מסוג זה בעתיד.

ראו ההודעה על התחרות

ההודעה על הזוכים בתחרות

תוצאת תמונה עבור יקום תרבות

אודות חגית בת אליעזר

בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון בחיפה. עובדת בתעשית מחשבים. כותבת שירים מגיל 18, למדה בסדנאות כתיבה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. מאז 1993 מפרסמת במוספים ובכתבי עת ספרותיים. פירסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל" - "השקת ספינת צפיה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). כיום מתגוררת בחיפה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים, ספרות מתח ובלשים. קישור קבוע.

תגובה אחת על סקירת טקס חלוקת פרסי סיפור המתח הקצר הטוב לשנת תשע"ז

  1. פינגבאק: חיסול בגן-עדן – ספרא וסייפא 5.0

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*