מסע לכוכב מאדים עם הנעה גרעינית – ריאיון עם אילן בן-דוד

תוצאת תמונה עבור אגודת מאדים הישראלית

מאת אלי אשד

ב-1 במרץ (כדאי מאוד לשים לב לתאריך) התכנס בבית גוגל בתל אביב כנס הייסוד של אגודת מאדים הישראלית. אגודה הפועלת לחיזוק העניין הישראלי בכוכב הלכת האדום, וליצירת פרויקטים של שיתוף פעולה בין מדענים ישראליים ואחרים ברחבי העולם. מטרת הפרויקטים היא מסע לכוכב הלכת מאדים, ובסופו של דבר "הארצתו", וישובו בידי בני אדם, או לחילופין "מיאדום" אנשי כדור הארץ, ויישובם בכוכב הלכת האדום כבני מאדים חדשים.

תוצאת תמונה עבור אגודת מאדים הישראלית

המשתתפים הרבים והנלהבים בכנס כללו אישים מוכרים וידועים בתחום, כמו מר חיים מזר, מומחה לאסטרונומיה וחוקר צילומים מכוכב הלכת מאדים, המפרסם מאמרים רבים בתחום זה בכתבי העת "יקום תרבות", ו"הידען". השתתפתי גם אנוכי, חובב נלהב של כל אפשרות להגיע ולהתיישב על כוכב הלכת האדום, מאז ילדותי כשקראתי סיפורי ג'ון קרטר וגוליבר ג'ונס, על אנשי כדור הארץ המגיעים לכוכב מאדים וחווים שם הרפתקאות מדהימות שונות.


בין המרצים הבולטים ביותר בכנס היה אילן בן דוד, יזם היי טק, חובב כוכב הלכת מאדים, ומשורר לעת מצוא, שנתן הרצאה מרתקת על האפשרות להגיע למאדים ולמקומות אחרים הרבה יותר מהר והרבה יותר ביעילות באמצעות הנעה גרעינית.

Image may contain: 1 person, smiling

אילן הוא כאמור  יזם היי-טק וקלינטק, כיום מנכ"ל של חברה שעוסקת בתחום אגירת אנרגיה חשמלית. לפני כן היה יזם ומנכ״ל של חברת גנואה, שפיתחה צ'יפים לעיבוד צבע ותמונה לתעשיית המסכים. אילן בעל תארים בהנדסת מכונות והנדסת חשמל, והוא ממציא של כ-20  פטנטים בתחום של דפוס דיגיטלי, עיבוד צבע, מסכי LCD ומקרנים, אגירת אנרגיה, וטעינת רכבים חשמליים.

Image may contain: one or more people, people standing, shoes and outdoor

אילן בן -דוד במאבק על השירה העברית

אני אישית מכיר את אילן דווקא מעולם השירה, שלכאורה נראה כלא קשור בכלל. שם הוא הציג את עצמו כמי  ש"עובד" בכתיבת שירה, ורק בזמנו הפנוי המועט עוסק בתחומים אחרים חשובים פחות, כגון מנכ"ל חברת היי טק בתחום האנרגיות המתחדשות. והנה כעת התברר מהם הרעיונות שבהם הוא עוסק בזמנו הפנוי.

להלן ריאיון שערכתי עמו על רעיונותיו בעקבות הרצאתו (בהרצאה של אילן בן -דוד בכנס אגודת המאדים הישראלית אפשר לצפות כאן).

אלי: אתה מוכר כפעיל במאבק המשוררים ובעולם השירה. האם פרסמת יצירות שיריות בספר או בכתב עת?

אילן: פרסמתי חוברת עם שנים עשר שירים בשם ״תריסר שירים״ בהוצאה עצמית שחילקתי למשפחה וחברים, לא הוצאתי בהוצאה רשמית. שיר שלי, "המנון לפוטון", התפרסם ב״כאוס״ של שי אריה מזרחי ז"ל. הוא נכתב ליום השנה ה-24, למותו של זוכה פרס נובל בפיזיקה, ריצ'רד פיינמן.

אלי :אתה  יכול לתת הסבר פשוט ככל האפשר מהי בעצם הנעה ורקטה גרעינית ?

אילן: לפני שנסביר על פעולתה של רקטה גרעינית , הסבר קצר על רקטה כימית – ברקטה כימית מערבבים בתא שריפה חומר דלק וחומר מחמצן ומציתים אותם , הבערה מעלה את טמפרטורת ולחץ הגז השריפה, תא השרפה מחובר לנחיר שדרכו נפלטים הגזים החמים , הנחיר ממיר את לחץ הגז הגבוה שבתא השריפה למהירות פליטה מקסימאלית של הגזים. ככול שהגזים נפלטים במהירות גבוהה יותר המנוע הרקטי יעיל יותר.

ברקטה גרעינית העלאת הטמפרטורה בתא אינה מתבצעת ע"י תהליך שריפה , במקרה זה תגובת השרשרת הגרעינית בכור יוצרת חום רב , מחממת את הגז ומעלה את הלחץ . הגז החם בלחץ גבוה נפלט בדומה לרקטה כימית דרך נחיר שמעניק לו מהירות גבוהה. מכיוון שברקטה גרעינית לא מתבצע תהליך שריפה , נדרש רק גז פליטה אחד ויש לנו גמישות לבחור אותו משום שאין מגבלות כימיות על ההרכב שלו. לרוב משתמשים בגז מימן – משום שהוא נותן את מהירות הגבוהה ביותר ביציאה מהנחיר ולכן הוא היעיל ביותר.

מנועים גרעינים יעילים פי שתיים מרקטות כימיות , כלומר עבור כמות גז נתונה הם נותנים דחף כפול. החסרון שלהם שהכור האטומי עשוי מאורניום שהוא חומר מאוד כבד וכן המנוע הגרעיני הרבה יותר כבד ממנוע כימי . מסיבה זו המנוע מתאים לשימושים בהם החיסכון במשקל הגז שהרקטה צריכה לקחת גדול יותר ממשקל המנוע הגרעיני. מבחינה מעשית , הרקטה הגרעינית יעילה הרבה יותר כאשר צריכים לקחת משקלים כבדים לטווחים ארוכים יחסית – כמו העברת ציוד ומשלחות למאדים

אלי: אתה עוסק בשירה וגם בטכנולוגיה, וזה לצערנו דבר נדיר. למה אתה מתעניין דווקא בטכנולוגיות של המסע למאדים ?

Image may contain: 1 person

אילן: ההתעניינות שלי במאדים התחילה בגיל צעיר. התעניינתי באסטרונומיה וחקר החלל, בניתי ושיגרתי רקטות. ההגעה למאדים נראתה כהמשך ההגיוני לנחיתה על הירח. העובדה שאנחנו עדיין לא שם מפריעה לי – משהו שציפיתי שיקרה ומשום מה לא קרה.
כמבוגר אני מבין את החשיבות של המאדים למתן משמעות לאנושות כולה. ללא משמעות חיצונית לנו, תחל תופעה של קריסה פנימה, שיכולה להוביל להשמדת האנושות או לניוון, דקדנס. אחד ההסברים האפשריים לפרדוקס פרמי – מדוע עוד לא פגשנו חייזרים – הוא שתרבויות תבוניות המבוססות על התחרותיות ההכרחית לניצחון אבולוציוני, משמידות את עצמן בסמוך להגעה ליכולת טכנולוגית שמאפשרת תקשורת עם תרביות אחרות. אם ניצור לאנושות מושבות מחוץ לכדור הארץ, אנחנו מקטינים מאוד את הסיכויים להשמדה מוחלטת.
אפשרות אחרת שנראית כיום סבירה מידי לצערי, היא שנגיע לתרבות "מטריקס", שבה כל האנושות חיה חיים וירטואליים שהם משחק רשת ענק, עם חיים פיזיים מנוונים לחלוטין, בתאי שינה, מוצפים חומרי מזון וסמים פסיכולוגיים.

המאדים מציע פתרון – הוא אזור "גבול" (frontier) שאינו מתאים לחיים אנושיים טבעיים, שבו הבלתי ידוע רב על הידוע, שבינה מלאכותית שמבוססת על ניסיון מצטבר כמעט לא תוכל לתפקד בו, ושליטה מרחוק לא תוכל לתת פתרון טוב בגלל הפרשי הזמנים. רק האדם בשטח, עם שיקול דעת, דמיון, ויכולת הסתגלות ואלתור, יוכל לשרוד על פני המאדים, ולבנות את הטריטוריה הבאה של המין האנושי.
הגעה למאדים היא אתגר קשה, אך אפשרי, שתאפשר למין האנושי להגיע לגבהים חדשים, ולהגיע לשלב הבא של ההתפתחות האנושית – התיישבות במערכת השמש. גם ברמה החברתית ההתישבות בטריטוריה החדשה תביא בטווח רחוק יותר להתחדשות של כל החברה האנושית, כמו שההתיישבות באמריקה הביאה להתחדשות של האנושות.
ההתמקדות במאדים תגרום להשקעת מאמצים באתגר חיצוני, ולא אחד כנגד השני, או אחד על חשבון השני.

רקטה המונעת בכוח גרעיני בדרך למאדים

אלי: בהרצאה שנתת בכנס אגודת המאדים עסקת באפשרות הטיסה במנוע גרעיני למאדים, וגם לכוכבים.
הסבר בקצרה ובצורה פשוטה ככל האפשר את היתרונות של הטכנולוגיה, ובכמה היא תאיץ את הדרך ותוזיל את המחיר.

אילן: המנוע הגרעיני מאפשר להטיס מטענים גדולים למאדים בצורה הרבה יותר יעילה מהמנועים הרקטיים הקיימים, שמבוססים על דלק כימי. עד עתה שלחנו למאדים חלליות מחקר וגישושיות שמשקלם קטן יחסית (טונות בודדות). כאשר נערכים להתיישבות אנושית במאדים צריך לשלוח הרבה מאוד מטען – מאות טונות. מטענים בסדרי גודל כזה אינם מתאימים לרקטות הנוכחיות שאנו בונים. לעומת זאת, רקטות המבוססות על מנועים גרעיניים יוכלו להעביר מטענים כבדים כאלה בעלויות נמוכות יותר ובאמינות גבוהה יותר. ורנר פון-בראון, המתכנן של רקטת סאטורן 5 (הרקטה הגדולה ביותר שנבנתה עד היום) שהובילה את האדם לירח, הבין את הבעיה היטב, והציע להשתמש בהנעה גרעינית כדי להגיע למאדים. בתכנוני המשימות של נאסא להנחתת אדם על מאדים, והחזרה בטוחה שלו לכדור הארץ, אמצעי ההנעה המועדף הוא רקטה גרעינית. לנאסא הייתה תוכנית מאוד מוצלחת לפיתוח רקטה גרעינית – לצערנו התוכנית הופסקה בשנת 1972 לאחר קיצוץ התקציבים לחלל.

תוצאת תמונה עבור ‪project orion‬‏

פרויקט אוריון רקטה גרעינית מוצלחת שיצורה הופסק

אלי: למה הם עשו זאת? מה הבעיות שקיימות עם ההנעה הזאת? למה לא משתמשים בה כבר עכשיו?

אילן: הידע לבניית כורים קומפקטיים וקלים מאוד נדיר, והטכנולוגיה לבנות אותם נמצאת נכון להיום רק בידי ארה"ב ורוסיה. מבחינה טכנית הפרויקט שהתנהל בנאסא עד 1972 נחשב פרויקט מוצלח שעמד ביעדיו, ואם לא היה מופסק היה מוביל בביטחון רב למנוע מבצעי.
מאז סיום פרויקט אפולו הטיסות המאוישות מתבצעות רק במסלולים סביב כדור הארץ. ההנעה הגרעינית אינה מתאימה לשימוש זה, ובנוסף השימוש בהנעה גרעינית ליד כדור הארץ מעלה הרבה שאלות בטיחות הקשורות לטיפול בשאריות המנוע לאחר שסיים את תפקידו. ולכן לא נכון גם מבחינה טכנית, וגם מבחינת יחסי ציבור, להשתמש בהנעה גרעינית ליד כדור הארץ. היתרון שלה בא לידי ביטוי בהטסת מטענים כבדים ליעדים רחוקים.

תוצאת תמונה עבור ישראל מאדים

מהקיבוץ למאדים: הנציג הישראלי הרשמי הראשון בהדמיית מאדים

אלי: מדינת ישראל תוכל להשתלב לדעתך באיזו צורה בפרויקט מאדימי?

אילן: מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בטכנולוגיות החלל, בעיקר בתחום של לוויינים קטנים עתירי ביצועים. הידע נוצר בפיתוח לווייני תצפית ומודיעין צבאיים, אולם מאז מתפשט גם לתחומים אזרחיים כלווייני תקשורת, ואפילו לחברות אזרחיות לחלוטין. כבר היום חלק מחלליות המחקר למאדים מכילות תתי מכלולים ישראליים. יש להניח שהמגמה תימשך ככל שההכנות לנחיתה מאוישת על המאדים יתגברו.
פרויקט פיתוח המנוע הגרעיני הוא פרויקט "גדול" על ישראל. עם זאת, ישראל מובילה במספר תחומי ידע רלוונטיים : הנדסת גרעין, הנעה רקטית, הדפסה תלת ממדית, ננו-חומרים, ורובוטיקה. בנוסף יש לנו ידע רב באינטגרציה ובניית מערכות מסובכות. ע"י מציאת שותפים המשלימים את הידע ואת היכולות שלנו, ניתן לדחוף קדימה בנית מנוע כזה. הקושי העיקרי בבניית שותפויות הוא הנושא הגרעיני, אולם למרות הקושי יתכן שהרצון לפרוץ קדימה, למול הקומודיזציה של תחום המשגרים הרקטיים הכימיים, ידחוף שחקנים מובילים לשיתופי פעולה.

אלי: אם נשתמש בהנעה הגרעינית תן תחזית לגבי העתיד שלנו כבני אדם במאדים.

אילן: קשה מאוד לתת תחזיות, אבל נכתבו ספרי מד"ב רבים על הנושא. הדוגמה האחרונה לתהליך שיש לו דמיון כלשהו להתיישבות במאדים, הוא ההתיישבות באמריקה והקמתה של ארה"ב. אני צופה שהמסלול הסביר הוא הקמת מושבות הקשורות לארצות הלאום ותאגידים בכדור הארץ, אבל בשלב כלשהו תהיה התנתקות של המושבות מארצות/תאגידי האם והן תהפוכנה להיות עצמאיות. סביר להניח שהעצמאות תגיע כאשר הן תוכלנה ליצר את הדרוש לקיומן ללא תלות בכדור הארץ. החיים במאדים יציגו בעיות חדשות ביצור אוויר, מים ומזון, ואיתם התמודדות עם חשיפה לגרוויטאציה נמוכה ולקרינה – ההתמודדות עם הבעיות האלה תביא לפתרונות חדשים המבוססים על פריצות דרך מדעיות, ויכללו שינוי באדם (מניפולציות גנטיות), ושינוי הסביבה (טרה-פורמינג).

עד כאן אילן בן -דוד.
אנחנו מחזיקים אצבעות לכך שההצעה של אילן תתקבל, ושאפשר יהיה להשתמש באנרגיה גרעינית למסעות אל מאדים, ואולי אף אל עולמות אחרים ורחוקים יותר.

נראה שאילן מבטא את מחשבותיו בנושא בצורה ברורה ומושכת מאוד, לא רק בהרצאה מדעית אלא גם בשיר שזהו פרסומו הראשון ברשת:

געגועים לעתיד \ אילן בן-דוד

*
אֶשְׂמַח בְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה
עַל מִישׁוֹרִים אֲדַמְדַמִים
סְחוּפֵי רוּחַ פַחְמָן דוּ חַמְצָנִי
נוֹשֵׂאת אָבָק רְווּי תַחְמֹצֶת הַבַרְזֶל

שׁוּב יֵרֵד הַצִנוֹר בְמַעֲבֵה הָאֲדָמָה
הַפַעַם מֵבִיא מַיִם מֵאֲדָמָה קְפוּאָה
וְהַבוּעָה הַמְ גנָה , כְחוֹמָה תִהְיֶה
וְאֶזְכֹר אֶת עִיר הַקֹדֶשׁ

תוצאת תמונה עבור ‪mars‬‏

ראו עוד:
אירוע הפתיחה של הקמת אגודת מאדים הישראלית

דף הפייסבוק של אגודת מאדים הישראלית

ההרצאה המוסרטת של אילן בן-דוד
דף הפייסבוק של אילן בן דוד
המנון לפוטון עוד שיר מאת אילן בן-דוד
תוצאת תמונה עבור אגודת מאדים הישראלית

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע ופילוסופיה, מדע פופולרי, עתידנות עם התגים , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על מסע לכוכב מאדים עם הנעה גרעינית – ריאיון עם אילן בן-דוד

  1. מאת חגית בת-אליעזר:‏

    הכתבה מעניינת ודבריו של אילן בן-דוד מחכימים. יפה הרעיון של השמדה עצמית של ציויליזציות, בטרם יצירת קשר עם השכנים ביקום ויש בכך אזהרה לאנושות, שלא תעשה גם היא את הטעות הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*