מאת אלי אשד

דע, נסיך, כי בין השנים שבהן בלעו הימים את אטלנטיס ואת הערים הקורנות, והשנים שבהן קמו בני הארים, היה עידן שכמותו לא נודע גם בחלומות, עידן שבו נפרשו ממלכות אדירות על פני העולם כמו האדרת הכחולה שתחת הכוכבים… לשם בא קונאן הסימרי, שערו שחור, מבטו זועף וחרב בידו, גנב, חמס ורוצח, שנשא עמו עצב רב אך גם שמחה רבה, כדי לרמוס את כסי המלוכה של העולם תחת סנדליו.”
כך נפתח אחד האפוסים הגדולים בדברי ימי הפנטסיה; קורות קונאן הברברי, שעיצב לפני כמאה שנים את עולם הפנטסיה כפי שהוא כיום. אלה הן אגדות עתיקות על עולם שחרב. עולם פלאי של מלכים ומכשפים, דרקונים ולוחמים, עולם חופשי מכבלי התרבות המרסנת אותנו כבני אנוש. עולם אכזרי הסוגד לאלים עתיקים וחסרי מצפון, עולם פראי שבו הכל עוד מותר והרשות נתונה. זהו עולמו של קונאן הברברי.”

“קורות קונאן הברברי” מאת רוברט ה.הווארד בתרגום רז גרינברג

לרגל מלאת 30 שנה לפרסום  העברי של סיפור הקומיקס הראשון על גיבור הפנטסיה המפורסם קונאן הברברי במגזין הילדים “משהו” פרסמנו אותו מחדש ב”יקום תרבות”.

מאז פרסום סיפור זה, פורסם ב-2012 הספר “קורות  קונאן הברברי” בהוצאת מובי דיק, תרגום של כמה מהסיפורים המקוריים של קונאן הברברי מאת הסופר הטקסני רוברט ה.הווארד ועוד מאמר של הווארד על התקופה הבדיונית שיצר בסיפורי קונן ואף פואמה משלו שאותם תרגם חוקר הקומיקס והאנימציה היפנית רז גרינברג.

לפניכם ריאיון שערכתי עמו על אודות קונאן הברברי.

אלי: האם זכור לך איפה נתקלת לראשונה בדמות של קונאן הברברי?

Image result for ‫רז גרינברג‬‎

רז: בהחלט. זה היה ב-1987 בסיפורי הקומיקס שהתפרסמו בגיליונות “משהו” – הייתי אז בן 11 או 12. בסיפור הראשון, “קונאן בא” (שאותו אפשר לקרוא ב”יקום תרבות” א”א) ובמיוחד בסיפור השני, “מאורת אנשי החיות”, היו דברים שקצת הפחידו אותי בתור קורא צעיר, אבל מצד שני גם משכו אותי. סיפורי הקומיקס שקראתי עד אז היו בעיקר גיבורי-על, הרפתקאות וקומדיה, לא הכרתי קומיקס פנטסיה או אימה והסיפורים על קונאן הציגו לי את הז’אנר. לפני כמה שנים נתקלתי באחד הדוכנים בפסטיבל אייקון באסופה של סיפורי הקומיקס המוקדמים על קונאן, כולל שני הסיפורים האלה. קניתי אותה מתוך נוסטלגיה וגיליתי – לא ממש במפתיע – שבתור קורא מבוגר הם עושים עלי הרבה פחות רושם. אבל זמן קצר לאחר מכן התחלתי לקרוא את הסיפורים המקוריים שכתב הווארד, וגיליתי את קונאן מחדש.

אלי: האם העניין שלך בקומיקס נבע במקור מאותם סיפורי קונן ישנים ב”משהו”?

רז: לא ממש, באותה תקופה כבר הייתי די מכור לקומיקס ממה שאפשר היה לרכוש בארץ – התרגומים של קווין קומיקס ו”אורי און”, אבל הסיפורים של קונאן, כאמור, היו אז משהו שונה מאוד ממה שהכרתי.

אלי: את מה אתה מעדיף באמת, את קונן כגיבור הסיפורים המקוריים של רוברט הווארד, את הקומיקס של מארוול או דארק הורס או הסרטים של שוורצנגר?

רז: ללא ספק את קונאן מהסיפורים של הווארד. הקומיקס של קונאן, כאמור, איבד מקסמו עבורי (אם כי אני צריך לציין שקראתי רק את הסיפורים הראשונים על קונאן שהופיעו בקומיקס – אין לי מושג לגבי איכות הסיפורים המאוחרים יותר) ואת הסרטים עם שוורצנגר אני לא אוהב. הפרוזה של הווארד, לעומת זאת, נותרה יפהפייה וחזקה כפי שהיתה כשהתפרסמה לראשונה.

אלי: מדוע לדעתך קונאן הוא עדיין דמות חיה ואהובה על הקהל יותר משמונים שנה לאחר התאבדות יוצרו הרי רוב הדמויות הספרותיות מתקופתו שקע בתהום הנשיה או במילותיו של הווארד “הלכו לפגוש את קרום”?

רז: קשה לענות על השאלה למה יצירות מסוימות זוכות לחיים ארוכים יותר מיצירות אחרות. אני מניח שאם בוחנים את המסגרת שבה פעל הווארד – כתב העת Weird Tales – מגלים שמבחינת כשרון הכתיבה שלו הוא עלה בהרבה על הקולגות, לרבות (ויתכן שיש בהצהרה הזו משום חילול הקודש) הכותב המפורסם ביותר באותו כתב עת, ה.פ. לאבקראפט. הכתיבה של הווארד, בדומה לגיבור שלו, היתה מאוד “שרירית” – היא הריצה את הקוראים בין קרב עקוב-מדם אחד לזה שבא אחריו, לרוב באופן מאוד קולח ומלהיב. הווארד ידע לכתוב אקשן, ולא מפתיע שהסיפורים שלו משכו יוצרים מתחום הקומיקס והקולנוע.

Image result for conan queen of the black coast

אלי: איזה הם סיפורי קונאן הטובים ביותר בכלל לדעתך? למה דווקא הם?

רז: “מלכת החוף השחור”, שלצערי לא הזדמן לי לתרגם, הוא הסיפור האהוב עלי.

עטיפת הפרסום המקורי של “מלכת החוף השחור” במגזין

מעבר לעובדה שהוא מציג את אחת הדמויות הנשיות המרשימות ביותר בסיפורי קונאן, הוא גם מאיר היבט מעניין בסיפורים האלה: “העידן ההיבורי” שבו הם מתרחשים קרוב הרבה יותר ברוחו לים התיכון של העת העתיקה ולממלכות יוון ורומא ששלטו אז מאשר לצפון-אירופה של ימי הביניים שחביבה כל-כך על כותבי פנטסיה מאוחרים יותר. תעיד העובדה שהגיבורה, Belit (אילו הייתי מתרגם את הסיפור, הייתי צריך לשבור את הראש על איך לאיית את השם הזה בעברית…) מזוהה כאשה שמית מהעיר אסקלון, שם שבבירור מתייחס לעיר אשקלון. אם הייתי מתרגם את הסיפור הזה, הייתי מאיית את שם העיר כ”אשקלון”.

Image result for conan belit cover

Conan the Barbarian 93 - Muscle And Beauty - Barbarians - Evil And Good - Protector Of The Throne - Assassins - Ernie Chan, John Buscema

תמונות של קונאן עם אזרחית העיר אשקלון בלית

סיפור נוסף שאני מאוד אוהב – ושגם אותו, לצערי, לא הזדמן לי לתרגם – הוא “מעבר לנהר השחור”, שמשלב בצורה יוצאת מן הכלל בין מרכיבי הפנטסיה והאימה המוכרים מסיפורי קונאן האחרים למרכיבים שמזכירים יותר מערבון.

Image result for conan covers

אלי: האם התכוונת לתרגם את כל הסיפורים בכמה כרכים?

רז: התוכנית היתה לפרסם את הסיפורים לפי הסדר שבו הם התפרסמו לראשונה, כאשר בכרך האחרון יופיע נספח העוסק בכרונולוגיה של הסיפורים (נושא סבוך שהוא עניין לוויכוחים בין מעריצי הווארד עד עצם היום הזה).

Image result for conan covers

אלי: על איזו מהדורה התבססת? של הסיפורים בגרסה מעובדת ומשוכתבת  של דה קאמפ וקרטר או בגרסה המקורית כפי שכתב אותם הווארד?

רז: המהדורה שממנה תרגמתי היתה של הסיפורים כפי שנכתבו על ידי הווארד, לפני העריכה של דה קאמפ וקרטר. יחד עם זאת, גם הגרסה הזו היא של הסיפורים כפי שנערכו על ידי אנשי המגזין Weird Tales. אני יודע שהתפרסמו גרסאות של הסיפורים כפי שנכתבו על ידי הווארד ללא עריכה כלשהי ולפני הפרסום שלהם, אבל לא קראתי את הגרסאות האלה ולא תרגמתי אותן.

אלי: האם הכרך הראשון שתורגם הוא ככל הנראה האחרון, או שעומדים לצאת נוספים?

רז: אינני יודע, זו שאלה שצריך להפנות להוצאה. לצערי, הזמן הפנוי המועט שברשותי כיום אינו מאפשר לי לעסוק בתרגום.

אלי: האם ישנם סיפורים נוספים שתרגמת שלא יצאו לאור?

רז: לצערי לא, סיפורי קונאן היחידים שתרגמתי הם אלה שהתפרסמו בכרך שיצא לאור. היו לי תוכניות, כאמור, לגבי תרגומים עתידיים אך הן לא יצאו לפועל. אתה מוזמן לפנות להוצאה ולבקש רשות לפרסם סיפורים מהכרך שהופיע.

אלי: מה לדעתך העתיד של קונן הברברי? האם הוא ימשיך לשגשג בעשורים הבאים כפי ששגשג בשמונים השנים האחרונות?

רז: ימים יגידו. מצד אחד, הפופולאריות העכשווית של סדרת הטלוויזיה “משחקי הכס” ושל ספרי “שיר של אש ושל קרח” שעליה היא מבוססת – ומחבר הסדרה, ג’ורג’ ר.ר. מרטין ציין במפורש את סיפורי קונאן של הווארד כמקור השראה – אולי מגדילה את הסיכויים שקונאן יהפוך שוב לפופולארי. מצד שני, צריך לזכור עד כמה ספרות הפנטסיה התקדמה מאז ימיו של הווארד, ובדיוק כפי שהקהל שגדל על סופרמן ומלחמת הכוכבים לא בא בהמוניו לראות את הסרט “ג’ון קרטר” על פי אדגר רייס בורואוז, לא בטוח שהקהל של משחקי הכס יתעניין בהווארד.

אלי: באילו פרויקטים חשובים אחרים אתה עוסק בימים אלו?

רז: פרויקט חדש שלקחתי על עצמי בחצי שנה האחרונה הוא מדור חודשי בשם Space Oddities שבו אני סוקר בכל פעם יצירת מדע-בדיוני או פנטסיה במדיה שלטעמי לא זכתה להערכה מספקת בזמן אמת. אפשר למצוא אותו בכתובת:

http://www.sffplanet.com/tag/raz-greenberg/

בסמסטר הקרוב אני מתחיל ללמד באוניברסיטת תל אביב קורס על מנגה ואנימה, אחרי שבשנה שעברה העברתי אותו באוניברסיטה העברית. מלבד זאת, אני עובד כרגע על ספר עיוני שאני לא יכול לפרט עדיין על תוכנו, על הצעה לפרויקט חדש שמשלב תערוכה והרצאה, ממתין לתשובות בנוגע לכמה מאמרים שהגשתי לשיפוט בכתבי-עת, ומנסה פה ושם את כוחי גם בפרוזה.

“קורותיו של קונאן” פורסם בשנת 2012 ואמור היה להיות רק הפתיח לסדרה שתכסה את עלילות הלוחם הברברי בעולם הפנטסטי שלו. אך לצערנו עד כה לא יצאו נוספים. אנו מקווים שספרי קונאן נוספים יצאו לאור בעתיד בעברית לשמחת חובבי הפנטסיה.

ראו עוד:

קונאן מגיע!: סיפור קומיקס על קונאן בעברית

דמיאן הופמן על “קורות קונאן הברברי “

הספריה הפנטסטית על “קורות קונאן הברבארי “

Image result for conan the king

2 תגובות

  1. בדצמבר 1928 כתב סופר הפנטזיה והאימה רוברט א.הווארד שכיום ידוע בעיקר כיוצרו של “קונן הבארבארי” שיר אפוקליפטי על העיר מכה.

    השיר מבוסס על המיתולוגיה הבדיונית שיצר עמיתו של הווארד הסופר.ה.פ.לאבקראפט, ובה עומדת דמות של פרעה מצרי, שיחזור מהעבר הרחוק כדי להשתלט על היקום. הוא גם מבוסס על שירו המקביל של ו.ה. ייטס, “ההתגלות השנייה”, המתאר אירועים דומים.

    הווארד התאבד ב-1936, אבל עשרות שנים לאחר מותו סיפוריו התפרסמו מאוד כקומיקס וכסרטים והשירים שכתב פורסמו כולם. שירו זה פורסם ב-1987, כמעט שישים שנה לאחר כתיבתו בקובץ:

    Cthulhu: the Mythos and Kindred Horrors (Baen, 1987
    כיום, כ-90 שנה לאחר הכתיבה, כשאנו קוראים את השיר על האווירה האפוקליפטית שבו, הוא מזכיר לנו לא רק את האירועים המתרחשים מידי יום ביומו בסעודיה ובמכה האמיתית, אלא גם במקומות אחרים במזרח התיכון (למשל בירושלים), שיש להם משמעות דתית עמוקה עבור מיליונים מבני דתות שונות.
    “יקום תרבות ” פירסם מחדש את שירו של הווארד במקור האנגלי ביחד עם שני תרגומים לעברית ,כל אחד מהם שונה מאוד מהשני .
    וראו אותם כאן
    אפלה על חומות מכה: שיר אפוקליפטי מאת רוברט ארוין הווארד

    http://www.yekum.org/2017/07/%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA/

  2. תודה על הראיון (מניח שנערך לפני 5 שנים?). גרינברג תרגם מאז בהצלחה עןד כמה כרכים. לטעמי – טוב יותר מרוב עמיתיו באגודה…

    אגב מעניין אם יש מהדורה מדעית (או מוסמכת) לכתבי האוורד. ראוי שתהיה. הבריטים היו מקדישים לו כמה כרכים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − 4 =