מלחמת מאסף כנגד הדיסטופיה: ריאיון עם יצחק בן-נר

ז'אנר "הדיסטופיה" – "העתיד הקודר" מככב כיום בחדשות. הכול נזכרים היום בספר "1984" של ג'ורג' אורוול, שהפך בשבועות האחרונים לרב-מכר. ספר זה חזה לכאורה מציאות דיסטופית הדומה למדי למציאות העכשווית שלנו, שבה שליטים אוטוריטריים במקרה הטוב, וסמי טוטליטאריים או טוטליטריים לחלוטין במקרה הרע, יכולים לעקוב אחרי אזרחיהם. כיום, בניגוד לשנת 1984, הטכנולוגיות המאפשרות זאת בהחלט קיימות, ואפשר לעשות זאת באמצעות המחשב והסמארט פון. שליטים במדינות כמו רוסיה, סין, צפון קוריאה וארה"ב אכן עושים בהם שימוש.

Image result for izhak ben ner

אחד הסופרים הבולטים בז'אנר הזה בישראל הוא יצחק בן-נר, שתואר כ"סופר המנהל מלחמת מאסף כנגד הכוחות שהפכו את האוטופיה הציונית לדיסטופיה".

יצחק בן נר התפרסם בין השאר הודות ליצירות כמו "ניקול", סיפור על רקע מלחמת יום הכיפורים, המתאר את חייו של קצין בכיר דמוי גורודיש במציאות שלנו.

פרוטוקול יצחק בן נר

אבל הוא נודע גם הודות לרומנים המתארים את הניסיונות של גורמים שונים להפוך את החברה לאוטופיה עלי אדמות, כמו הרומן ההיסטורי "פרוטוקול" ("כתר", 1983), המתאר את ניסיונה של המפלגה הקומוניסטית להשתלט על החברה הארץ ישראלית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, דרך עיניו של אחד מחבריה המסורים ביותר.

מתחם אויב יצחק בן נר

הספר "מתחם אויב" ("כתר" ,1997) מתאר שוב "מבפנים" את הקבוצה הקיצונית, שרצחה את ראש ממשלת ישראל במסגרת מאמציה להביא אוטופיה עלי אדמות.

אך בן-נר התפרסם בתחום זה אולי יותר מכול, הודות לנובלה "אחרי הגשם" (בתוך "אחרי הגשם: שלושה ספורים", שראה אור בהוצאת "כתר" בשנת 1979), המתארת מציאות עתידנית אנרכית מפחידה של מאבק בלתי פוסק בין ימין ושמאל. הסיפור פורסם במקור ב-1976 ונראה כנבואה של זמננו אלה, ומתפרסם ב"יקום תרבות" באדיבות יצחק בן-נר.

Image result for ‫יצחק בן נר מלאכים באים‬‎

גם ספרו "מלאכים באים" ("הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה", 1987, וכן יצא במהדורה חדשה ומעודכנת ב-2016) מתאר עתיד לא רחוק שבו חרדים קיצוניים שולטים במדינת ישראל ומדכאים לחלוטין את החילוניים.

לפניכם ריאיון קצר עם יצחק בן-נר על הדיסטופיות שלו, הנראות כרלוונטיות יותר מתמיד עשרות שנים לאחר פרסומן המקורי.

אלי: האם תוכל לספר על "אחרי הגשם", הסיפור הדיסטופי שלך שנקרא כיום כיצירה עכשווית על ההווה?

בן-נר :"חרי הגשם' פורסם לראשונה במדור 'ספרות ותרבות' של עיתון 'הארץ' בערב פסח או ראש השנה, שם אירחו אותי העורכים בנימין תמוז, אברהם רמון, יורם ברונובסקי המנוחים ויהושע קנז יבדל"א, במשך כמה שנים. ה'השראה' באה מהמציאות של אז – התחלת ההפגנות של הימין הדתי דאז ותנועת 'ארץ ישראל השלמה'. ראיתי אז, שנכנס אלמנט חדש של כוח, שעלול להשפיע על תהליכי החלטה דמוקרטיים. הסיפור החל כסוג של תגובה להפגנות הראשונות של הימין, שהיו גדולות, אלימות ומפחידות ונראו כסוג של כאוס. אחרי שהסיפור פורסם בעיתון, קיבלתי הרבה תגובות טלפוניות, רובם מקוראים לא מוכרים לי, אך היו ביניהם גם כמה עמיתים-סופרים, שהביעו פחד מהמשתקף מהסיפור ומהאווירה המשתנה והמאיימת. אני סבור שהם ביקשו ממני איזושהי נחמה, שלא יכולתי לספק. הסיפור הופיע אחר כך בהוצאת 'כתר', בקובץ סיפורים שנקרא על שמו. מפיק ישראלי והבמאי אלי כהן ומפיק צרפתי והשחקן רפי גינאי ז"ל ניסו להפוך את הסיפור להפקה קולנועית, אבל זה לא הסתייע.

"התחושה שהכאוס שמשתקף בסיפור העתידני הזה וברומן העתידני 'מלאכים באים', שהופיע כתשע שנים לאחר מכן, הולך ומתממש במדינת ישראל, גוברת כל הזמן, מאז המהפך והעליה בטוטאליות השנאה לשמאל ולשוחרי השלום, שמאפיינת את הימין והימין הדתי, שבהם הלאומיות הפכה ללאומנות. אני משער שקוראי הסיפור חשו מאוימים בדיוק כמוני, מהמציאות המתוארת בו ומהשאלות שאין עליהם תשובות. צריך לציין שהוא נכתב ופורסם לפני רצח אמיל גרינצוויג ז"ל, לפני פעילות המחתרת היהודית, לפני 'נערי הגבעות' והרבה לפני כל מה שמתרחש במציאות העכשווית. כיום הסיפור אקטואלי ונוכחי הרבה יותר מבתקופת פרסומו, וחלק מהחרדות האפוקליפטיות הגלומות בו והמגמה השלטת בו מתממשות לנגד עינינו יום-יום, והעתיד לא מנבא טובות".

אלי: את הרומן העתידני "מלאכים באים" פרסמת במקור ב-1987. האם הכנסת בו שינויים משמעותיים במהדורה החדשה, בהשפעת המציאות שצמחה מאז שהסיפור פורסם לראשונה?

בן-נר: "כן. בעזרת העורך המקורי של הספר, פרופ' יגאל שוורץ, נערכו קודם שינויים בניסוח ובלשון, שהיא עברית עתידנית המשולבת באנגלית ונקראת "אנגרית". שפת הספר במקורו נראתה לי מליצית וגבוהה מדי. שנית, נושא המחשוב והידע המחשובי היה אז רק בתחילתו (התחלתי לכתוב את הספר במחשב הראשון שהיה לי, "אוליבטי" איטלקי ענק, שהוצאת "כתר" דאז ומנהלה אליאב כהן העניקו לי) והושפעתי רבות מהיכולות שנגלו לי, תוך כדי עבודה והתנסות. אם כי לא הבנתי אז כלום במחשבים רציתי לכתוב על תקופה שבה הם חלק בלתי נפרד מהאדםכך שהספר העתידני הזה עמד כבר אז על האפשרויות העצומות של המחשוב. מאז העולם והמדינה הפכו לממוחשבים והעריכה המחודשת גם נועדה לעדכן את הרקע המדעי-טכני ואת הרחבת האפשרויות של המערכת, בעיקר בהשפעה המהפכנית על העולם ועל הישראלים של העתיד".

אלי: אם כבר, איזה תהליכים אתה רואה בסיפור שנראים כמתממשים במציאות שמסביב?

בן-נר: בבחירות הכלליות שנערכו לאחר ש'מלאכים באים' יצא לאור, זכו המפלגות הדתיות והחרדיות לעליה ניכרת בכוחן ובהשפעתן. אני זוכר שהכותרת על מאמר שניתח את תוצאות הבחירות, באחד העיתונים ("על המשמר", נדמה לי) הייתה 'המלאכים' באים!". פוליטיקת הפירוד, השנאה והאלימות הכאוטית כבר הייתה חלק מהספר ב-1987 ולפי המתחולל היום, הגשימה את עצמה במהירות רבה יותר מששיערתי (את העלילה מיקמתי בסביבות אמצע המאה הנוכחית בסביבות שנת 2050).

"תל אביב היא עדיין לא עיר המפלט האחרונה של החילוניות ותפיסות העולם החברתיות-ליברליות-שוויוניות, והערבים עדיין מרכיב ראשוני במעלה במצב הנוכחי (מהספר הם נעלמו כליל, עם הבעיה ענקית שהם מייצגים עכשיו)  – אבל התהליך החורבני, בעיניי, והשתלטות הלאומנות הדתית הקיצונית-משיחית רק  גדלה והולכת. גם המחשוב ורשתותיו וצבירת תועפות הידע גדלים, משתכללים ומתרחבים כל הזמן כידוע וגם מזה קשה להתלהב.

אלי : איך אתה צופה את העתיד ?

בן -נר: "כפי שזה נראה לי עכשיו בעוד 30 שנה ישראל תהיה מדינה אחרת לגמרי. יהיו פה דברים מטורפים יותר. נדרש מרחץ דמים חיצוני או פנימי או שניהם כדי שתהיה היטהרות מוחלטת לקראת מדינה הוגנת . כתבתי על עוד 35 שנה בערך, אז יש לנו עוד זמן. הנכדה שלי  ( אליה בן-נר שאגב ציירה את העטיפה  של המהדורה החדשה של הספר ) תהיה אז בת 40 בערך, כמו הגיבור, והיא תצטרך לאכול את מה שאנחנו משאירים לה. וזה ממש לא מוצא חן בעיניי.כך שארבעים ושלושים שנה אחרי הפרסום המקורי של הסיפורים, אני לא רואה סיבה מיוחדת לשמוח על כך שהרבה מהם מתגשם במציאות".

עטיפת "אחרי הגשם" במהדורה הדנית

ראו גם:

"אחרי הגשם" ב"יקום תרבות"

הפרק הראשון של "מלאכים באים" (המהדורה החדשה)

עוד פרק של "מלאכים באים "

יצחק בן-נר בויקיפדיה

דף הפייסבוק של יצחק בן-נר

אלי אשד על הקסם האפל של הדיסטופיה

Image result for ‫יצחק בן נר מתחם אויב‬‎

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך חברה וסוציולוגיה, חזון ופוליטיקה, מדע בדיוני, עתידנות, ראיון עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*