Image result for ‫אניארה‬‎

סקירת אניארה: חיזיון על האדם בזמן ובמרחב מאת הארי מארטינסון, תרגמה משוודית: גלית חזן-רוקם. הוצאת קשב לשירה, 2016).

מאת אלי אשד

Image result for aniara

תמונה מגרסת הקומיקס השוודית של “אניארה”

תקציר הכריכה: לראשונה בעברית רואה אור במלואה יצירתו רבת העוצמה ורחבת ההיקף של הארי מארטינסון (1904-1978), המשורר השוודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1974. זוהי פואמה דיסטופית רחבת יריעה העוסקת בניסיונה של האנושות להינצל אחרי זיהום גרעיני של כדור הארץ במסע נועז ונואש אל מרחבי החלל. כיום, אולי אף יותר מאשר בעת פרסומה ב-1956, בולטת הרלוונטיות של יצירה כבירה זו, המעמידה במרכזה דיון ביקורתי נוקב בשורה של שאלות-יסוד הנוגעות למוסדות ההנהגה ולהיררכיות גזעיות, מגדריות ודתיות … אניארה תורגמה לשפות רבות ושימשה בסיס לאופרה מאת המלחין השוודי, קארל-בירייר בלומדאל (1918-1968). לפואמה אספקטים היסטוריים, פוליטיים, אקולוגיים ותאולוגיים והיא יכולה לפנות ללבם של אוהבי מדע בדיוני בה במידה שהיא יכולה לדבר ללב פילוסופים, משוררים ושאר חברי הקהילה האנושית.”

Image result for aniara

“צי אניארה” כך כינו את עצמם… אניארה הייתה הספינה במיתוס אנושי ישן, עתיק יותר מניג’ורה, אולי עוד מימי התאגידים השיתופיים של טובו -נובריסק והאסטרואידים של מערכת השמש של הארץ. בסיפור, אניארה הייתה הספינה גדולת ששוגרה למעמקים הבין-כוכביים ממש לפני מות תרבות האם שלה. הצוות היה עד לייסורי מוות של מערכת הבית, ואז במהלך השנים – בעת שהספינה התדרדרה עוד ועד לחשיכה אינסופית מתו כולם. מערכות תמיכת החיים שלהם כושלות לאטן. זה היה דימוי מצמרר, וזו מן הסתם הייתה הסיבה שהיא נותרה בתודעה לאורך אלפי השנים.”

מתוך “אש על פני התהום” מאת ורנור וינג’י (פורסם במקור ב-1992 בתרגום רחביה ברמן, “כתר”, 2007)

60 שנה לאחר הפרסום המקורי של יצירת המדע הבדיוני היחידה אי פעם שזכתה בפרס נובל לספרות, ויותר מארבעים שנה לאחר שפורסמו קטעים מתרגום יצירה זאת בעברית בידי חוקרת הספרות והפולקלור גליה חזן-רוקם בשיתוף פעולה עם אביבה היימן (המתרגמת של ש”י עגנון לשוודית, שככל הנראה כתוצאה מתרגומה זכה בפרס נובל לספרות) בכתב העת “שדמות” (גיליון מ”ה בשנת תשל”ב ושוב בגיליון ס”ד תשל”ז).

בימים אלו יצא לאור סוף סוף תרגום מלא בעברית של פואמת הענק המדעית-בדיונית, ספרו של הסופר השוודי הארי מרטינסון, “אניארה”.

Image result for harry martinson

הארי מרטינסון

אלא שמאחורי הסיפור המדעי הבדיוני הקודר, שנחשב כיום ליצירת מופת, עומד סיפור אנושי קודר לא פחות. הארי מרטינסון, שהיה חבר האקדמיה השוודית, הואשם שהשיג את הפרס באמצעים לא הוגנים הכוללים הפעלת לחץ על חבריו.

כעבור כמה שנים לאחר קבלת הפרס התאבד בביצוע מה שמכונה ביפן “חרקירי”, ככל הנראה בתגובה להאשמות הקשות שהטילו בו אנשי עולם הספרות השוודי.

Image result for aniara

אבל “אניארה” לא נשכחה. זוהי כנראה יצירת הספרות השוודית הידועה ביותר של המאה העשרים. “אניארה” עובדה לאופרה ב-1959 ולאחרונה לאלבום קומיקס בשוודית.

היא הותירה את חותמה על יצירות מדע בדיוני קלאסיות כמו “טאו אפס” של פול אנדרסון (שמכילה סיפור מקביל על ספינת חלל שמאבדת מגע עם שאר המין האנושי לנצח, ככל הנראה לא במקרה, אבל מסתיימת באופן אופטימי) ו”אש על פני תהום” של ורנור וינג’.

Image result for ‫טאו אפס‬‎

כל אחת מיצירות אלו מגיבה בדרכה על הסיפור הקודר, המצמרר והמופתי של הספינה האחרונה של המין האנושי, המאבדת את דרכה בין הכוכבים בזמן שנגזר על אנשי צוותה למות באטיות.

ריאיון עם המתרגמת גלית חזן-רוקם

Image result for ‫גלית חזן רוקם‬‎

גלית חזן-רוקם

אלי: איך הגעת לאניארה?

גלית: בשנת 1971 התבקשתי על ידי פרופ’ אברהם שפירא (פצ’י) להצטרף למתרגמת אביבה (בשוודית וויווקה) היימאן לתרגם מספר מזמורים מ”אניארה” שהתפרסמו בכתב העת “שדמות”. במשך השנים עסקתי בהוראה, מחקר, כתיבת ספרים בנושאי מחקריי ופרסום שלושה ספרי שירה משלי. כשחזרתי לתרגום נעניתי להזמנת עורך הוצאת “קשב” המשורר והמתרגם רפי ווייכרט לתרגם משירתו של תומס טראנסטרומר, ומבחר משיריו יצא לאור ב”קשב” בשנת 2003 תחת הכותרת “נוסחאות החורף”. כאשר תחזיתו של וויכרט שטראנסטרומר יזכה בפרס נובל התממשה בשנת 2011 השלמתי את תרגום כל שירתו בכרך שיצא לאור בשנת 2011. בשיחות שהיו לי ולבן זוגי פרדי רוקם עם תומס ומוניקה טראנסטרומר קיבלתי עידוד לשוב לעבודה על תרגום הפואמה “אניארה”. התרגומים המוקדמים עברו שינויים רבים מאוד.

אלי: מה משך אותך ב”אניארה”, יצירה מסובכת ומורכבת, ומן הסתם קשה לתרגום מאין כמוה?

גלית: אחרי שכבר הכרתי אותה, היצירה משכה אותי בתכנים רבי העוצמה העוסקים באינטנסיביות בחיים ובמוות, בזמן ובמרחב, בזיכרון ובתקווה, ובארוטיקה כנחמה קיומית בשעות של אובדן ומצוקה. כמתרגמת היה לי גם אתגר מיוחד להיענות הן לריבוי המשלבים הלשוניים המופיעים ב”אניארה”, הן לתת הסוגות השיריות הרבות שאליהן נזקק מארטינסון בחיבורה: אלגיה, רומנסה, קינה, שירה לירית, אפית ודרמטית, נבואה וסאטירה ואפילו גרוטסקה.

אלי: האם פגשת את היוצר מרטינסון?

גלית: לא פגשתי אותו, אבל בשנת 1974 כשהוא זכה בפרס נובל יחד עם הפרוזאיקון השוודי אוייווינד יונסון, תרגמתי קטעים מיצירות של שניהם שהתפרסמו במוסף הספרותי “משא” של ה-18.10.1974 (נדמה לי שבאותה עת היה כבר מסונף לעיתון “דבר”, לפני זה ליווה את העיתון “למרחב”). לרגל זכייתו בפרס נובל לספרות פורסמה גם מסה של פרדי רוקם על מרטינסון ויונסון בשם “הומניסטים מחפשי -אמת”.

הארי מארטינסון התאבד בשנת 1978, ומותו גרר את השיח הציבורי בשוודיה לספקולציות שונות על מעשהו, כולל השערה שהביקורת הרבה שהוא ושותפו לפרס אייווינד יונסון ספגו מהציבור על שזכו בפרס נובל בשעה ששניהם היו חברים בגוף הבוחר את הכלות והחתנים, האקדמיה השוודית, היא שחיזקה את נטייתו הדיכאונית ממילא, ודחפה אותו להתאבדות.

אלי: מה אניארה יכולה לומר לקורא העכשווי לדעתך?

גלית: בניגוד לאחד התרגומים האנגליים שעיוות את תת הכותרת של הפואמה “חיזיון על האדם בזמן ובמרחב” בניסוח “אפוס של מדע בדיוני” (בקריצה אל טעם קהל מדומיין?) “אניארה” היא פואמה דיסטופית, נבואת חורבן. הסוגה הזו זוכה בזמן האחרון לתפוצה רחבה והתעניינות רבה הנובעות מאירועי הזמן. התפרסמו ידיעות על תפוצה גואה של הרומן הדיסטופי “1984” מאת ג’ורג’ אורוול. רומנים דיסטופיים בעברית הם למשל “הדרך לעין חרוד” של עמוס קינן, “ויהי בוקר” של סייד קשוע ו”טיט” של דרור בורשטיין, שלושתם מאוד ראויים לקריאה עכשיו ובכל עת.

המסר המרכזי של “אניארה” בהשפעת מלחמת העולם השנייה, השואה וההפצצות האטומיות בהירושימה ובנאגאסאקי והמשך הניסויים הגרעיניים על ידי המעצמות דאז, ארה”ב ובריה”מ, הוא התראה על זוועת המלחמה כמו גם על האיום של הרס כדור הארץ והאטמוספירה שלו כך שהאנושות לא תוכל יותר לשכון בו. אבל ברגע המסוים הזה בהיסטוריה בת ימינו 60 שנה לאחר הפרסום המקורי, הטקסט נקרא כעוד יותר רלוונטי ממה שיכולתי לצפות.

הנה לפניכם קטע מהתרגום החדש של “אניארה”:

סְטִיַּת חֵרוּם בְּמִפְגָּשׁ עִם הָאַסְטֶרוֹאִיד הוׂנְדוׂ

(שֶׁמֵּעַתָּה יֵחָשֵׁב כִּמְגֻלֶּה) הֶחְרִיגַתְנוּ מִדַּרְכֵּנוּ.

הֶחְמַצְנוּ אֶת מַאְדִּים, חָרַגְנוּ מִמַּסְלוּלוֹ

וּכְדֵי לַחְמֹק מִשְּׂדֵה הַמְּשִׁיכָה שֶׁל צֶדֶק

הִשְׁתַּלַּבְנוּ בַּעֲקֻמַּת אַי סִי אִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

בַּמַּעְגָּל הַחִיצוֹן שֶׁל שְׂדֶה מַגְדָּלֶנָה,

אַךְ נִתְקַלְנוּ בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל ליאוֹנִידִים

וְסָטִינוּ הָלְאָה אֶל עֵבֶר אִיקוֹ תֵּשַׁע.

לְיַד שְׂדֵה סָארִי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וִתַּרְנוּ

עַל הַנִּסְיוֹנוֹת לָשׁוּב אָחוֹרָה.

בְּהִסְתּוֹבְבֵנוּ צָפִינוּ בָּאֶקוֹגְרַפְיָה שֶׁל טוֹרוּס

שֶׁאֶת מֶרְכָּזוֹ הָרֵיק בִּקַּשְׁנוּ לְאַתֵּר

וּכְשֶמְּצָאנוּהוּ, זָוִיּוֹתָיו נִתְגַּלּוּ כָּל כָּךְ חַדּוֹת

שֶׁהַמַּעֲבָר דַּרְכּוֹ גָּרַם לְעוֹד קְרִיסָה:

פְּגִיעָה יְשִׁירָה שֶׁל אֶבֶן חָלָל וְשֶׁל כַּמּוּת גְּדוֹלָה

שֶׁל חָצָץ חָלָל, בְּמִתְקָן מדגם “סַבָּה”.

כְּשֶׁרָחַק הַמַּעְגָּל וְהִתְבַּהֵר הֶחָלָלֻ

אָבְדָה הָאֶפְשָׁרוּת לַחֲזָרָה.

חַרְטוֹמֵנוּ מְכַוֵּן אֶל עֵבֶר נֵבֶל

בְּלִי שׁוּם יְכֹלֶת לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן.

שְׁרוּיִים הָיִינוּ בֶּחָלָל הַמֵּת אוּלָם

לְמַזָּלֵנוּ לֹא פָּג מְנוֹעַ כֹּחַ הַכְּבִידָה,

גַּם מַעַרְכוֹת חִמּוּם וּתְאוּרָה

לֹא הֻפְרְעוּ.

יֶתֶר הַמִּכְשׁוּר נִפְגַּע חֶלְקִית

וְאֶפְשָׁר הָיָה אַף לְתַקֵּן חֶלְקוֹ.

עַתָּה סוֹפִי  וְגוֹרָלִי הוּא אֲסוֹנֵנוּ.

אַךְ הַמִּימָה (הַלְוַאי) תִּשְׂרֹד עַד קֵץ.

4

וְכָךְ אֵרַע כְּשֶׁמַּעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ סָגְרָה

אֶת שְׁעָרֶיהָ, מַעֲשֵׂה בְּדֹלַח טָהוֹר,

וְהִדִּירָה אֶת אַנְשֵׁי הַחֲלָלִית אָנִיאָרָה

מִכָּל תְּנָאֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַבְטָחוֹתָיו:

מֻפְקָרִים בִּידֵי חָלָל מֻכֵּה אֵימָה

שִׁדַּרְנוּ אִתּוּת חֵרוּם אָנִיאָרָה

שֶׁבְּאֵינְסוֹף שָׁקוּף כִּזְכוּכִית הִגִּיעַ אֶל הָאַיִן.

הֲגַם שֶׁגַּלֵּי חָלָל צַיְתָנִיִּים הֵפִיצוּ

דּוּחַ סוֹפִי על אָנִיאָרָה הַגֵּאָה

הֲרֵי הוּא הִתְפַּזֵּר בַּחֲלָלִים רֵיקִים

שֶׁל טַבָּעוֹת וְקִמּוּרִים.

אָבַד אִתּוּתֵנוּ אָנִיאָרָה

שֶׁשֻּׁגַּר בַּחֲרָדָה מֵאָנִיאָרָה.

ולסיום, לרגל האירוע הספרותי – הנה שוב אחרית הדבר של הסופר הארי מארטינסון, כפי שפורסמה במקור בכתב העת “שדמות”:

Harry Martinson

ראו גם:

קטעים מתוך התרגום של “אניארה” עם הקדמה של שירה סתיו

אניארה גרסת הקומיקס

אניארה גרסת האופרה

אניארה הגרסה הקולנועית מ-2018https://www.youtube.com/watch?v=-lG41Q_5DrA

מקדימון הסרט “אניארה” מ/שנת 2019 

הרי מארטינסון בויקיפדיה

הארי מארטינסון באתר פרס  נובל

מתוך גרסת האופרה של “אניארה” מ-1959

תגובה אחת

  1. מאז שהרשימה והתרגום פורסמו יצא לאקרנים סרט על פי” אניארה” בבימויו של פלה קגרמן שבויים בשוודיה ב-2018 שהוצג בפסטיבל אוטופיה לסרטי מדע בדיוני ובפסטיבל ירושלים
    תקציר הסרט :
    הזמן: העתיד הלא רחוק. בני האדם החריבו את כדור הארץ והפכו את החיים עליו לבלתי אפשריים. “אניארה” היא אחת מכמה ספינות חלל אימתניות המשנעות את הפליטים אל המושבה האנושית החדשה במאדים. זמן מה לאחר שהחללית יוצאת לדרכה, התנגשות בלתי צפויה מסיטה אותה ממסלולה ומשבשת את לוח הזמנים של המסע. בחלוף הזמן מתחילים הנוסעים להבין שסיכוייהם להגיע לחוף מבטחים בעודם בחיים הולכים ומצטמקים.
    סרט הביכורים השאפתני של הדואו השבדי פלה קגרמן והוגו ליליה, עיבוד עכשווי לשיר אפי של חתן פרס נובל הארי מרטינסון מ-1956, הוא דיוקן קודר של האנושות. זוהי יצירה מהפנטת, כזו שלא ניתן להתיק ממנה את המבט, העושה שימוש מרשים בז’אנר המדע הבדיוני לשם ניסוח אמירה נוקבת על טבע האדם.
    צפו במקדימון של אניארה כאן :

    :https://jff.org.il/he/movie/31665

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × 4 =