סקירת הספר שתי ימי חיי \ יוסף כהן אלרן (צבעונים, ינואר 2017)

מאת שושנה ויג


לוּ הייתי צריכה לחבר פרסומת לספרו של יוסף כהן אלרן הייתי בוודאי רושמת כמילה ראשונה את המילה “סוחף” ואחר מוסיפה “אי אפשר להניח את הספר עד שמסיימים אותו”. ואכן לא יכולתי להניח את הספר מידי מרגע שנחת על מפתן ביתי לפני יומיים. נשאבתי אל הקריאה, ואם הנחתי לו נטרדתי מתי אאחוז בספר ודאגתי מתי אשקע בקריאתו. קראתי כמה מספריו המוקדמים של יוסף כהן אלרן ותמיד מצאתי שחוויית הקריאה בספריו סוחפת ומרתקת, וכעת אני יכולה לומר שספרו האחרון ״שתי ימי חיי״ ריתק אותי אף יותר מקודמיו.

עלילתו של הספר מסופרת מפיו של הגיבור הראשי נתנאל המכונה נתי, אשר לו מערכת יחסים עם שתי נשים: חנה ומירה. מערכות היחסים בונות את המשולש הרומנטי המסתבך ברומן.

הספר עוסק בחייו של גיבור שהוא סופר, הגיבור מתאר את מסע חייו בעליות ובמורדות. בספרו זה הסופר וגם הגיבור חושפים סודות מקצועיים מעולמו של הסופר כמי שבודה עלילות סיפוריו מעלילות חייו, הכתיבה האמיתית על פי גיבור הספר היא כתיבה כואבת, ועל כן לפנינו טלנובלה שפעמים רבות הרגשתי בעת הקריאה שאני רוצה לראות את הסרט שמצלמים בעקבות הספר.

תהיתי ביני לבין עצמי מה מחקה את מה; הכתיבה את החיים או החיים את הכתיבה. ואם החיים אינם הכתיבה, איך היה בכוחה של זו לנבא את המשך חיי?ואולי כתב מישהו את תסריט חיינו. אחר כתב אותו” (שם, עמ’ 64).

אי אפשר שלא להתאהב בדמותו של נתי, גיבור הספר שהוא גם מספר הסיפור. נתי שואב מן הקרובים שסובבים אותו השראה, והם נשואי היצירה שלו. השאלה הנשאלת היא מתי הסופר כותב את המציאות ומתי המציאות כופה את עצמה על הסופר. בספר שלפנינו נעים הקוראים בעולם הבדיה מתוך וילונות שפוער לפנינו האמן, מסתיר טפח ומגלה טפחיים.

יוסף כהן אלרן

חלק מן הגיבורים חיים בשתי מערכות יחסים מקבילות. אלה שני זוגות, הזוג האחד הוא נתנאל המספר הסופר, מורה לביולוגיה  שמתאהב בחנה המעצבת, והיא הופכת להיות אשתו החוקית לטוב ולרע ובעיקר לחיי עקרות. הזוג השני הם מירה הרופאה וגרשון שוורץ. נתנאל הוא הכישרוני שטווה את העלילה. הוא הקול שמחבר את המילים וזוהי הנחמה בסופו של דבר, הפריון אינו בזכות הצאצאים שהוא יביא לעולם, אלא בזכות הספרים שהוא הוציא לאור, והוא אכן קורא להם ילדים. הסופר בוחר בעולם היצירה מתוך הצורך שלו להזדקק לכאב. הוא נשאר נשוי לחנה העקרה ובונה מערכת יחסים מקבילה של הכחשה ושקרים, למעשה “בגידה”. הקורא שקורא על המערכת הכפולה מאמין לכותב, ונשבה בקסמיו.

שמה של חנה מעורר אסוציאציה לחנה העקרה, אמו של שמואל שהתפללה לבן והקדישה אותו לאל, לחני של נתי אין אפילו נס כזה, הפלות ועקרות מנת חלקה ואפילו ניוון שרירים. לנתנאל העניק האל את היכולת ליצור לברוא מילים, אבל בחיי הזוגיות שהוא בנה עם אישה שפגש בבית קפה כשאכל עמה עוגת גבינה פירורים הוא לא פיתח עמה חיים שיותירו להם שארית. הפריון היחידי של נתי הוא פריון מטאפורי. לכן כשהוא מסתכל אחורה בחשבון הנפש, נאמר שהבסיס הרעוע החל שם בפגישה הראשונה על בסיס עוגה פירורים. שמו של נתנאל מקבל משמעות אירונית כשמסתבר שהוא לא מצליח להרות − וההריונות שלו הן חוויות הכתיבה.

חייו של נתי הם חיים שמתפתחים לחיים כפולים, ואולי כל כותב מידרדר למצב הזה של חיים כפולים, בין מציאות לדמיון, בין בחירה בעתיד חומרי לבין עתיד רוחני. ברגע שאתה כותב, מתוודה הסופר גיבור הספר, אתה למעשה מרגל אחר הקרובים אליך ושואב מהם השראה גם מבלי שידעו.

ספרו של יוסף כהן אלרן עוסק גם במחשבות הבוראות מציאות. אהובתו של הסופר מירה היא קוראת נלהבת שהשתתפה בהרצאה של הסופר וקיוותה שיהיה ביניהם קשר, כפי שהסופר כמה לקשר אחר, שאולי לא יהיה קשר עקר, וגם היא קיוותה לרומן עם הסופר המוכשר. בתקופות שטוב לסופר הוא אינו כותב, וכך גם בפרק ההתאהבות הסוער במירה, הרופאה הנשואה, המוזה שותקת והסופר דוגר על החוויות שייצרו את הכתיבה הבאה. כדי לכתוב עליו להתרחק מן האישה היצרית. בסיום הספר הוא מספר שפרש למקום מבודד כדי לכתוב, את טלטלות החיים צריך הסופר לכתוב מתוך בדידות.

ספרו של יוסף כהן אלרן מדבר אלינו גם בהיותו סיפור ריאליסטי על יחסים בין המינים, סיפורים על מערכות יחסים שמתקרבות ומתרחקות. הכתיבה אינה מתנשאת ואינה בוטה. בהחלט ספר חשוב מהיותו ספר שעוסק בהיבטים ארספואטיים רבים של האמן.

בתיאוריו של יוסף כהן אלרן את מעשי האהבים בין בעל לאשתו ובין גבר למאהבת שלו מוצאים יכולת פנומנלית לבטא אהבה בעדינות רבה ובתחושה שאף יוצרת חמימות אצל הקורא.

פעמים רבות ממש הרגשתי שיוסי כתב את מה שאני מרגישה כסופרת וגם כאישה. פעמים רבות רציתי לפגוש את הסופר הבדוי נתנאל גיבור הספר מתוך הערכה לתעוזה שהתקיימה בו.

אין ספק שחוויית הקריאה המושכת והבלתי מייגעת − הודות לכתיבה בלתי מסורבלת, כתיבה מאוד נקייה וגם תקנית, משפטים שבנויים בצורה בהירה, וכן פשטות בלתי מתייפייפת וכן, כנות רבה − הובילה אותי לרצון שלי כקוראת שהספר לא יסתיים.

הספר מחולק לארבעה חלקים:
עוגת גבינה פירורים
הנה באה מירה
על אהבה וחולי
סוף דבר – אחוזת מוריאל.

ללא ספק, מדובר בכותרות המסכמות כביכול את מה שמתרחש בספר, אף כי לאחר הכותרת האחרונה לא מגיעה הכותרת המתבקשת: “נפלא!”

הפוסט הקודםהבשורה של “הבשורה על פי יהודה” מאת עמוס עוז
הפוסט הבאהמלצות סוף השבוע (14-13 בינואר, 2017) מאת עורכי “יקום תרבות”
שושנה ויג, ילידת 1957. משוררת, סופרת, סופרת צללים ועורכת ספרותית. בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת התזה שלה: "ביוגרפיה ופואטיקה בשירת יונה וולך", בהנחיית פרופ' הלל ברזל. ייסדה את הוצאת "פיוטית" בשנת 2009. בין הכותבים הרבים עבור ההוצאה גם בעלי מוגבלויות. ערכה כשישים ספרי שירה ופרוזה. ספריה וגם ספרי ההוצאה זכו למלגות ותמיכות: תמיכת משרד הביטחון, יד ושם, מלגת נשיא המדינה, מלגת מפעל הפיס, מלגת קרן גולדברג. פרסמה 11 ספרים. הרומן הראשון, "דרך העיניים שלי", התפרסם בהוצאת "אסטרולוג", 2000, סיפור על אהבה וירטואלית. בין הספרים רומן מכתבים, "השמות שמורים במערכת", 2011, שנכתב עם המשורר בלפור חקק. מתגוררת בנתניה, נשואה, אם לחמישה וסבתא לנכדים.

5 תגובות

  1. רשימה יפה ומסקרנת.
    מאוד מזדהה עם המשפט: “את טלטלות החיים צריך הסופר לכתוב מתוך בדידות”.

  2. מה לא נכתב כבר על ” משולש רומנטי” ? לכאורה אין מה לחדש בנושא.
    אך הספר של יוסי כהן אלרן ,והמאמר עליו של שוש ויג, מצליחים בכל זאת לעורר סקרנות. אולי ההתאמה החד חד ערכית בין עלילות הספר לעלילות מחברו היא שמעלה את רף הסקרנות ?

  3. סקירה טובה, המעוררת בי עניין לקרוא את הספר. ברכות ליוסי כהן אלרן, הסופר הפורה, המשורר והמבקר, על צאת ספרו החדש ועל הסקירה הטובה שזכה לה הספר.

  4. תודה לך שושנה ויג יקרה על רשימה נפלאה ומפרגנת. הנה יש שכר לעמל, והשכר מרגש בהחלט. תודה.

  5. נהניתי מקריאת המאמר הכתוב במקצועיות ומתוך הבנה עמוקה בנפש האדם.מקווה שיזדמן לי גם לקרוא את הספר. מסתבר שכל אדם הוא מאגר בלתי נדלה של חמרים היכולים להזין את עלילותיהם של הרבה מאד ספרים. אשרי הכותב שהתברך בכישרון לתרגם את החיים לשפת הכתיבה. אין לי ספק שהחיים הם המכתיבים את הכתיבה. מאחלת הצלחה לספר והמשך יצירה פורייה ליוצרו.
    חיה בנצל

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

16 − 5 =