פרסי "הפנקס" לספרות הילדים העברית ופרסים אחרים

Related image

עיטור אנדרסן, פרס בינלאומי לסופרי ילדים מצטיינים

מאת אלי אשד

בעולם מחולקים פרסים שונים לספרות ילדים מצטיינת ולסופרי ילדים ונוער יוצאים מן הכלל בתחומם. בולט בהם עיטור אנדרסן הבינלאומי.

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

אמנה כמה מהבולטים שבהם לאורך השנים.

פרס "יצחק יציב"  של השבועון "דבר לילדים", על שם עורך "דבר לילדים" הראשון

הפרס חולק בין השנים 1954-1979 ואינו קיים עוד, כמו השבועון שהעניק אותו.

פרס למדן של עיריית רמת גן, על שם המשורר. הפרס חולק בין השנים 1955-1983 ואינו קיים עוד. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן לספרות ילדים.

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה. הפרס אינו קיים עוד.

פרס אשר ברש  על שם הסופר. הפרס אינו קיים עוד.

פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים, על שמה של מחנכת וסופרת. הפרס אינו קיים עוד.

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה. כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים.

פרס אחד נוסף שנשכח לחלוטין הוא פרס יעקב אשמן לסיפור הקצר לילדים, שניתן מטעם השבועון "הארץ  שלנו", על שם עורך מיתולוגי שלו שנפטר בדמי ימיו.

פרסים שעדיין קיימים ויש לקוות שעוד ימשיכו להתקיים שנים ארוכות:

פרס זאב על שם המשורר אהרון זאב, מטעם משרד החינוך והתרבות, המחולק משנת 1971.

פרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

פרס עיריית רמת גן לספרות ילדים.

פרס מרכז הספר והספריות לספרות ילדים.

פרס לאה גולדברג לספרות ילדים.

פרס לוין קיפניס לספרות ילדים.

פרס אתר דף-דף" לספרות ילדים בחסות הסופרת נירה הראל.

יש אפוא לא מעט פרסים בתחומי ספרות הילדים והנוער.

וכעת  מצטרף אליהם  פרס חדש לספרות הילדים, העיטור של מגזין הרשת "הפנקס", המתמקד בתחום ספרות הילדים.

לפניכם ראיון עם תמר הוכשטטר. מעורכות כתב העת "פנקס", יוצרת רב תחומית לילדים. היא מאיירת, עוסקת בעריכה, כתיבה ועיצוב ממשקים. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל" ולומדת לתואר השני ב"תרבות הילד והנוער" באוניברסיטת תל אביב. ערכה והגישה את תוכנית הרדיו לילדים "תיבה מזמרת", ששודרה בגלי צה"ל. העלתה הצגת יחיד בפסטיבל עכו 1998. ייסדה את המגזין האינטרנטי "הפנקס" (יחד עם יותם שווימר). ספרה הראשון לילדים זכה בפרס רמת גן לספרות.

אלי: האם זוהי הפעם הראשונה שאתם מעניקים פרסים?

Image result for ‫תמר הוכשטטר‬‎

תמר: מאז שהוקם הפנקס לפני כמעט שבע שנים ערכנו מצעדי סוף שנה, שבהם ציינו את היצירות המצטיינות של אותה שנה.

Image result for ‫עיטור הפנקס‬‎

השנה, לראשונה, החלטנו לקיים את טקס הענקת העיטורים בכנס "הפנקס" השנתי. בכנס, שנערך ב-19 בדצמבר 2016 במרכז ענב בתל אביב, הוענקו חמישה עיטורים
לספר ילדים מצטיין, ספר נוער מצטיין, איור מצטיין ותרגום מצטיין. בנוסף, נעניק למאיירת ליאורה גרוסמן עיטור מיוחד לתרומה משמעותית לתרבות הילדים בארץ, על פועלה למען פיתוח האיור הישראלי והצגתו בארץ ובעולם.

אלי: האם יש גוף אחר שנותן פרסים כאלו היום?
תמר: בימים אלה חלה התארגנות של סופרי הילדים והנוער המוחים על התשלומים המזעריים שהם מקבלים על השאלות ספריהם (אם בכלל), ומעמדם הנמוך בגזרת הפרסים.
לעומת פרסי הספרות למבוגרים מעט פרסים מוענקים לספרי ילדים ונוער, למאיירים ולסופרים. ביניהם ניתן לציין את פרס רמת גן שחולק השנה לראשונה לסופרת ולמאיירת על ספרן המשותף. כמו כן, פעם בשנתיים ניתן פרס בן יצחק של מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים, ולפני כמה שנים החלו להעניק את פרס דבורה עומר מטעם משרד התרבות.

אלי: על סמך אילו קריטריונים נבחרים המועמדים?
תמר: ועדת הפרס, בבואה לבחון את הספרים שראו אור השנה, שמה מול עיניה את ערכי  אתר "הפנקס": הקפדה על האיכות האמנותית של היצירה, חדשנות, מקוריות והקפדה על כל פרטי
הספר.
חברות הוועדה הבוחרות נוסף אליי הן לי עברון, עדי זליכוב-רלוי ומור פוגלמן-דבורקין.

אלי: האם את יכולה להצביע על יצירות קלאסיות ממש מהעשורים האחרונים שהיו ראויים וזכאים לקבל פרסים ולא קיבלו בתחום ספרות הילדים והנוער?
תמר: כיוון שעברו רק 16 שנים מאז תחילת המאה הנוכחית עוד מוקדם לדבר על קלאסיקות (יחיעם פדן מציין שלפחות 45 שנים צריכות לחלוף בטרם ניתן להכריז על יצירה כעל קלאסיקה).
אני כן יכולה לציין כמה יצירות יוצאות דופן בעיניי בתחום ספרות הילדים והנוער, שראו אור בשנים האחרונות ולא זכו למספיק תשומת לב לטעמי:
"טובי לולנס" של הסופר הצרפתי טימותה דה פומבל, "חוטים של חברות" מאת דניאל זלדס,
והספרים המאוירים להפליא של "ספריית נח". גם "גבעת ווטרשיפ" הוא ספר נפלא שזכה לתרגום מצוין ונחוץ של יואב אבני.

בקטגוריית האיור הבחירה נעשית קשה משנה לשנה, בזכות שטף המאיירים המוכשרים הפועלים כאן.
ברור שיש עוד, אלה רק כמה שעלו כעת בדעתי. יצירות מצטיינות נוספות מהשנים האחרונות אפשר למצוא במצעדים הקודמים שלנו –
כאן.

אלי: אם את צריכה לבחור היום קלאסיקות יוצאות דופן באיכותן מספרות הילדים והנוער העברית מחמישים עד שמונים השנים האחרונות, איזה ספרים וסיפורים קצרים היית בוחרת?

תמר: מאז שהוקם "הפנקס" ראו אור מאות ספרי ילדים ונוער תוצרת כחול לבן. כמו בכל תקופה – חלקם היו דידקטיים וחסרי מעוף, מיעוטם היו מרהיבים ורובם היו בינוניים. רמת ההפקה (כלומר העיצוב והדפוס) השתפרו מאוד בשנים האחרונות, וזה שינוי מבורך. כאמור, ישנם יותר מאיירים טובים, ובעיקר יותר מו"לים שמוכנים לעבוד עם איורים פחות שבלוניים וסטנדרטיים. עדיין, כאשר משווים את ספרות הילדים הישראלית לזו הצרפתית, הגרמנית או הספרדית, רואים כמה דרך
עוד יש לנו לעשות בכל הנוגע למגוון אמנותי, דרכי הבעה מקוריות, טיב הסיפורים והנושאים ש"מותר" לעסוק בהם כשזה נוגע לקהל ילדים. הפער בספרות הנוער הוא אף גדול יותר לטעמי, ולמרות שיש לנו כמה סופרי נוער נהדרים, הם מועטים ועדיין לא נולדו המומינים הישראליים או הרואלד דאל המקומי. ספרות הנוער העברית היא בעיקר ראליסטית וכבדת ראש, וחסרה בה ההעזה והשובבות של "קרלסון המעופף", "מאי הקטנה" ו"מתילדה".

ולגבי השאלה השנייה: שוב, אני מעדיפה להיזהר מההגדרה קלאסיקה שאומרת שהיצירה צריכה להיות מקובלת על רבים.


אני יכולה לציין העדפות אישיות שלי כילדה וכמבוגרת:

"נסים ונפלאות" של לאה גולדברג, "צרור נפלאות הקרקס" של אלתרמן, "כוכבים בדלי" של ענדה עמיר פינקרפלד, "אין שם אריה" של נורית זרחי, "מכשפל'ה קטנה" של יעל רוזמן, "דודי שמחה" של ע. הלל, "שני רעים יצאו לדרך" של מירה לובה וימימה טשרנוביץ, "ביאטריצ'ה, או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס" של נחום גוטמן מ"ספר הסיפורים הגדול".

עד כאן הוכשטטר. אציין גם את הספרים שזכו בפרסי אתר "הפנקס":

כאמור, בטקס החגיגי שהתקיים בכנס "הפנקס" בשיתוף עם ספריית "בית אריאלה", חולקו עיטורי הצטיינות מטעם כתב-העת המקוון "הפנקס" ליצירות מצטיינות בתחום ספרות הילדים והנוער המקומית.

על רקע מחאת סופרי וסופרות הילדים והנוער על היעדר חלוקה שוויונית של פרסים ספרותיים, העניקה ועדה מיוחדת שהוקמה מטעם כתב העת ארבעה עיטורי כבוד ליוצרים וליוצרות מצטיינים בשנה הנוכחית.

בקטגוריית ספר ילדים מצטיין זכה:

הסופר יניב הלר בעבור ספרו "הסיפור המעניין על שאול ומפלץ החשמל", איורים: אביאל בסיל (הוצאת כנרת זב"מ).

מנימוקי השופטים:

בסגנון ייחודי, מקורי ושובה לב, מספר יניב הלר סיפור מצחיק-עצוב על שבר פרטי. תוך שימוש יצירתי ומלא הומור במטבעות לשון, נחשף הקורא לגיבור, ילד רגיש ונבון, אשר בזכות מפגש עם מפלץ החשמל הידידותי, זוכה לנקודת מבט מפתיעה, על פרידת הוריו. מתוך הפרידה צומח סיפור על חיבורים, החוגג באמצעות משחקי מילים את השפה העברית ומייצר פרשנות חדשה ומתוחכמת, שתדבר לכל ילדה וילד.

איוריו של אביאל בסיל משלימים היטב את היצירה. בקו בוטח, מדויק ובצבעוניות פשוטה, מודרנית ומצומצמת בסיל מייצר איורים קולעים ההולמים את הדמויות והאווירה נטולת היומרה.

בקטגוריית ספר נוער מצטיין זכתה הסופרת דנה אלעזר-הלוי בעבור ספרה "מבצע ברלין" (הוצאת אחוזת בית).

מנימוקי השופטים:

מן המסתורין וההילה האופפים את ארגון "המוסד" רקחה אלעזר-הלוי ספר בעל גוונים ישראליים מאוד, המשקף את מציאות החיים של הקורא, תוך שהוא שומר נאמנה על יסודותיו של ז'אנר המתח והריגול המעניקים לסיפור ניחוח קוסמופוליטי ושומרים על קו עלילה בעל קצב מהיר ומתח גבוה.

בקטגוריית תרגום מצטיין זכתה נועה שביט בעבור תרגום הספר "אני וארל וזאת שעומדת למות" מאת ג'ס אנדרוז (הוצאת כתר).

מנימוקי השופטים:

בתרגומה מצליחה נועה שביט לשמר את הקסם וההומור של גרג, המסַפֵּר, את משחקי המילים שלו, את הסלנג והחירות הלשונית וגם את עושר הביטוי של נער מוכשר ואינטליגנטי. היא אינה חוששת להשתמש בסלנג וגם לא בשפה עשירה, מוצאת פתרונות יצירתיים להמצאות של גרג והתוצאה היא טקסט חי ונושם.

בקטגוריית איור מצטיין בספר ילדים זכתה

הצרצר התיר	 / לאה גולדברג

המאיירת נעמה בנזימן בעבור איור הספר "הצרצר התייר" מאת לאה גולדברג (הוצאת ספריית פועלים).

מנימוקי השופטים:

בעבודה בוטחת בקו וכתם, בירידה לפרטים אל מול רישום חופשי, מציגה נעמה בנזימן את הטבע הישראלי הצנוע כמוכר ומסקרן גם יחד. לצד החזרתיות בטקסט מצליחים האיורים לחדש ולהפתיע בכל עמוד ועמוד. חידוש זה נוצר, בין היתר, משינוי הפלטה הצבעונית תוך כדי היום המעריב ועושר הטכניקה הנפרש לאורך הסיפור. חיבורים בין ישן לחדש, בין קו לכתם, בין מבע ילדי לאמנות גבוהה, הם שמעניקים לספר את ייחודיותו.

Image result for ‫ליאורה גרוסמן‬‎

כמו כן, הוענק עיטור מיוחד למאיירת ליאורה גרוסמן, בעבור תרומה משמעותית לספרות הילדים והנוער המקומית.

Image result for ‫ליאורה גרוסמן‬‎

מנימוקי השופטים:

משנות ה-90 של המאה הקודמת, ליאורה גרוסמן היא אחת המאיירות המובילות בארץ. החל מאיור מדורים בעיתונות ועד עשרות רבות של ספרי ילדים למגוון רחב של סופרים והוצאות לאור – בלתי אפשרי שלא לחזות בנוכחות הדרמטית והמשמעותית של גרוסמן בתחום האיור הישראלי.

תרומה משמעותית של גרוסמן הינה בהעמקת השיח על איור מקומי. זאת היא עושה על ידי יוזמה ואוצרות של תערוכות בארץ ובעולם. כמו גם על ידי עבודה עם מאיירים ומאיירות צעירים וממגזרים שונים, קידומם ושיתוף פעולה אתם מתוך ניסיונה העשיר, על מנת להעמיד דור חדש של מאיירים ומאיירות מקצועיים ורחבי אופקים.

עד כאן נימוקי השופטים.

נשאלת השאלה עד כמה פרסים אכן מראים שיצירות הן מעולות מסוגן? האם ספרים שזכו בעבר בפרסי יציב או למדן עדיין נקראים כיום? זוהי שאלה הדורשת עיון.

עם זאת, אציין שאנחנו ב"יקום תרבות" נתחיל לפרסם בהמשך סיפורים קצרים שזכו בעבר בפרסי יעקב אשמן לסיפור ילדים קצר.

ראו גם:

אפרים תלמי, "פרסים בספרותנו לילדים", ספרות לילדים ונוער, חוברת ב' תשוון תשל"ה

יחיעם פדן בהרהורים על הקלאסיקות בספרי הילדים העבריים

אלי אשד על פרס זאב לספרות ילדים

אלי אשד על פרס יעקב אשמן לסיפורי ילדים קצרים

Image result for ‫פרס לספרות ילדים‬‎

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים, ביקורת, ספרות ילדים עם התגים , . קישור קבוע.

תגובה אחת על פרסי "הפנקס" לספרות הילדים העברית ופרסים אחרים

  1. מאת אלי אשד:‏

    "יקום תרבות " יתחיל בקרוב לפרסם סיפורי ילדים ונוער קלאסיים מעיתוני הילדים"דבר לילדים " הארץ " שלנו" משמר לילדים " "הצופה לילדים " מעריב לנוער ,"ראש אחד""אותיות " ואחרים .כאלה שיש לנו אישורים ממחבריהם.
    אם מישהו בציבור זוכר סיפורים כאלו שהוא חושב שכדאי לפרסמם מחדשעבור הקהל המודרני אתם מוזמנים להציע לנו.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*