חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים ממליצה על

המחזה ״איש הכריות״ בתיאטרון חיפה

איש הכריות” הוא מחזה מאת המחזאי האירי המוערך בן זמננו מרטין מקדונה, אשר זכה בפרס “אוליבייה” האנגלי למחזה החדש הטוב ביותר לשנת 2004. תיאטרון חיפה מעלה את המחזה בתרגומו ובבימויו של ארז דריגס.

חקירת מקרי רצח של שלושה ילדים מובילה אל ביתו של סופר סיפורים קצרים. שני  שוטרים עוצרים את הסופר, חוקרים אותו וקוראים את סיפוריו, כשברובם מתוארים מעשי אלימות מזוויעים כלפי ילדים, כולל שיטות רצח ברוטליות, המזכירות את מקרי הרצח הנחקרים.

המחזה מעלה שאלות עמוקות כלפי הספרות: מה נושאי הסיפורים אומרים על אישיותו של הסופר? מהי מידת האחריות של הסופר כלפי ההשפעה של סיפוריו על הקוראים? מהו סיפור טוב? איך יכול סופר להבטיח את הישארות יצירתו הספרותית לאחר מותו?

שני השוטרים, הסופר, ואחיו הלוקה בפיגור קל, מובילים עלילה מרתקת, בעלת תהפוכות, ועם זאת מזעזעת בתיאורים פלסטיים של עינויי ילדים, בעיקר ע”י הוריהם.

התפאורה והתאורה מתפקדות נהדר, ותומכות במשחק המשכנע, והצופים מגיבים: הרוב מרותק לעלילת האימה ולתפניות החקירה המשטרתית, בזמן שאחדים מהצופים לא עומדים בתיאורי הזוועה, קמים ועוזבים את האולם.

חגית ממליצה גם על

הסרט ״אנשים שהם לא אני״

תחילה היה זה סרט גמר של הדס בן ארויה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שאותו כתבה, ביימה, והיא אף משחקת בו בתפקיד הראשי. לאחר מכן הסרט הורחב לאורך מלא, התקבל לפסטיבלים רבים ברחבי העולם, וזכה להערכתם של מבקרי קולנוע ולפרסים.
בארץ, במסגרת פרס אופיר, זכתה הדס בן ארויה בפרס תגלית השנה, והסרט יצא להקרנות בהפצה רחבה ברשתות הקולנוע הגדולות בארץ.

סרט באשר הוא רוצה להתבלט ולהיאחז בתודעתו של הצופה.
ואכן הסרט “אנשים שהם לא אני” בולט בסצנת הסיום: גבר ואישה, שבעברם היו בני זוג, נאבקים במיטה, כאשר האישה מנסה לכפות קשר וקרבה, והגבר מתנגד בכוח, ומקבע את סופיות פרדתם.

הסצנה – ארוכה, מצולמת מלמעלה, משכנעת חד משמעית בניכורו של הגבר ובכישלונה של האישה לחדש את הקשר – חדשנית ואמנותית, אך משרה דכדוך מר, ותחושה שהמאבק נמשך גם אחרי שהסרט נחתך.

ככה זה: המוטיבים של קשיים ביצירת קשר רגשי,  אובססיה לחזור לבן זוג שנטש, יחסי מין בלתי מספקים, סוף סרט ללא כל תקווה, צעירים ללא עתיד – נחשבים לבעלי ערך אמנותי, ואילו ההפך מזה, כלומר נקודת מבט אופטימית, זוגיות משמחת או יחסי מין מהנים – נתפסים כפשטניים או פורנוגרפיים.

חבל שאלה פני הדברים באמנות. אבל טוב שאפשר לצאת מהחושך של סרט מוערך ע”י הביקורת אל האור של החיים עצמם.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × ארבע =