הבלש באורות הבמה

מאת אבי גולדברג

סיפורי בלש רבים, שבמרכזם פתרון עלילת רצח, עובדו לבמה וזכו להצלחה רבה, חלקם הפכו ל"מחזות פולחן" שאינם יורדים מהבמה במשך עשרות שנים.
עיבוד תיאטרלי לסרטו הידוע של אלפרד היצ'קוק משנת 1935, "39 המדרגות", עובד לקומדיה בלשית לארבעה שחקנים, והועלה באנגליה ובניו יורק בהצלחה לפני כעשר שנים. בניו יורק הוכרז העיבוד הזה למחזה כהצלחה הגדולה של העשור, לאחר שהועלה על בימות ברודווי מאות פעמים. הסיפור מ-1915, שעובד תחילה לסרט ב-1935, הוא על אודות אזרח קנדי הנמצא בלונדון האפרורית של שנות השלושים במאה שעברה. הוא מסתבך בפרשה מרתקת של נכלים וריגול בינלאומי במקרה. למרכזה של פרשיית ריגול בינלאומית נוסף רומן מתבקש בין הגיבור לאישה יפהפייה. הקנדי הופך מנרדף שלא באשמתו לרודף על מנת להוכיח את חפותו, ומנסה לעלות על עקבותיהם של הסוכנים שדקרו אישה בדירתו. ה"רעים" רודפים אחריו, ובתוך כך עליו להימלט גם מפני המשטרה החושדת כי הוא הרוצח. המרדף מתנהל לאורכה ולרוחבה של סקוטלנד שאליה הוא מגיע ברכבת, בניסיון לחמוק מרודפיו. הוא שב ללונדון ומצליח לסכל את תוכניותיהם השפלות של הסוכנים הזרים. המחזה הועלה גם בישראל על הבמה על ידי תיאטרון הבימה בכיכובם של מוני מושונוב וקושניר.

"39 המדרגות" – עיבוד לתיאטרון

נראה שהמחזה הבלשי הידוע מכולם שהפך ל"מחזה הפולחן" הוא העיבוד לסיפור קצר של אגאתה כריסטי "מלכודת העכברים".

"מלכודת העכברים". מקור: ויקיפדיה

"מלכודת העכברים" התחיל כתסכית רדיו, בימים שהרדיו היה המדיום הדומיננטי, בעידן הטרום טלוויזיוני. ולאחר מכן הופיע כסיפור קצר, שהועלה לראשונה על הבמה בלונדון בשנת 1952, ומאז הועלה כ-26,000 פעמים, ללא הפסקה. זהו שיא עולמי שאף הצגה אינה מתחרה בו. אבל גם סיפורים וספרים נוספים עובדו למחזות. "הרצח על הנילוס" אף הוא מאת אגתה כריסטי, או "הפשע המושלם" המועלה בניו יורק מאז שנות השמונים, זכו לתהילה. ״הפשע המושלם״ הוא המחזה שהועלה יותר מכל מחזה אחר על בימות ברודווי: כשמונת אלפים פעמים. מחזה זה נכתב מלכתחילה כמחזה בלשי על ידי ווארן מאנצי, כלומר אין כאן עיבוד של יצירה ספרותית או קולנועית.

"הפשע המושלם" – כרזת המחזה בניו-יורק

ההצלחה הגדולה של מחזות הבלש היא כלל עולמית. מחזות אלו מושכים קהל רב, ומועלים ברחבי העולם בתרגום לשפת המקום.
בניו יורק קיים ה-criminal theatre, קבוצת תיאטרון שמטרתה המוצהרת היא העלאת מחזות בלש בלבד.
בברלין קיים תיאטרון שהרפרטואר שלו מוקדש ומבוסס אך ורק על מחזות בלש Kriminal theater, רובם ככולם מחזות שזכו להצלחה בעולם והעלאתם חסרת חידוש אמנם, אך הוא משמש מקור משיכה לדוברי גרמנית, ולאלה שטרם ראו את המחזות הידועים על הבמה בשפה הגרמנית.

ברלין

המחזות של אגאתה כריסטי, "הרצח על הנילוס", ו"מלכודת העכברים" הם חלק קבוע מהרפרטואר  השמרני של המחזות החוזרים ועולים על במה זו מדי שנה. הרפרטואר כולל גם את "שם הוורד", עיבוד לבמה של תעלומת הרצח במנזר, על פי ספרו הידוע של אומברטו אקו, ואת "שניים עשר המושבעים" של רג'ינאלד רוז. שני מחזות אלו עלו קודם  על מסכי הקולנוע והיו הצלחות קופתיות. התיאטרון עצמו מצוי בחלק המזרחי של העיר, ליד שדרות קרל מרכס, במבנה נאה המאכסן מסעדה ואולם תיאטרון קטן.
באחד הקיצים האחרונים שמנו נפשנו בכפינו, ורכשנו כרטיסים למחזה המוכר לנו היטב, "מלכודת העכברים", בגרסתו הגרמנית, אך ורק מתוך ניסיון לחוות את המחזה בשפה שאיננו שולטים בה.
אחד ממחזות הבלש המצליחים שמקור עלילתם גרמני דווקא, הוא "ראש משוגע". עלילתו מתרחשת במספרה, ששמה "ראש משוגע". כתב את המחזה פול פורטנר (Paul Pörtner).
עלילת המחזה עוסקת בפתרון רצח של פסנתרנית הנרצחת בדירה מעל מספרה, ומאותו רגע הופכים באי המספרה לחשודים בכוח. הבלש החוקר את הרצח  משתף את הקהל בחקירתו.
עלילת המחזה מתרחשת בניו יורק. הגרסה הראשונית שקדמה למחזה נכתבה כאמור על ידי המחזאי הגרמני פול פורטנר ב-1964 כתרגיל על אמת ובדיה ובשיתופו הפעיל של הקהל. האינטראקציה בין השחקנים לקהל שימשה כפריצת דרך מהפורמט הרגיל שבו קיימת הפרדה ברורה בין השחקנים, הטקסט, והקהל, וחידוש זה זכה להצלחה רבה. הגרסה האנגלית של ברוס ג'ורדן הועלתה לראשונה בניו יורק ב-1978, ומאז היא מוצגת שם ברציפות.
בישראל הועלתה ההצגה על ידי התיאטרון הקאמרי. דן רונן ביים את ההפקה ההיא, ולאחר שנים העלה אותה שוב בתיאטרון חיפה. כיום משמש המחזה חומר בידי להקות חובבים, המעלים אותו בשיתוף הקהל. לאחרונה הועלה המחזה על ידי להקת חובבים של ארגון נכי צה"ל במועדון צוותא בתל אביב. את תפקיד הבלש גילם השחקן החובב יוסי קוטנר.

לפני כמה חודשים כתבתי על תרגום לעברית של הספר "מגרה מניח מלכודת" של ג'ורג' סימנון, וכן על עיבודים של ספר זה לקולנוע ולטלוויזיה. השנה מועלה שוב עיבוד לספר, כמיני סדרת טלוויזיה, בכיכובו המפתיע של רואן אטקינסון, "מר בין" רב התהילה.

מגרה מניח מלכודת. סדרת טלוויזיה בריטית חדשה

שילוב מפתיע הוא המחזה המביא אל במות ברודווי השנה את ארסן לופן (שלו אקדיש רשימה נפרדת), הגנב המפורסם, ואת הג'נטלמן והבלש הגדול מכולם שרלוק הולמס. העלילה מתארת את כישלונה של המשטרה הצרפתית לפתור תעלומת רצח בטירה מסתורית. תומס גורדון הציב את שני היריבים המפורסמים משני צדי הלמנש בעימות בימתי, במופע המועלה על ידי להקת התיאטרון אונומטופיאה. ארסן לופן כבר ביקר בברודווי לפני יותר ממאה שנים, במחזה ארסן לופן המקורי מאת  פראנסיס דה קוסט ומוריס לה בלנק, שעלה בברודווי ב-1909.

שרלוק הולמס נגד ארסן לופן

אם במפגש בין פושע צרפתי לבלש צרפתי על במת ברודווי עסקינן, הרי הבמות בצרפת משיבות באימוץ מקורי של הבלש מלוס אנג'לס, קולומבו שתום העין. בתיאטרון מישל הפריזאי מועלה בימים אלו מחזה המבוסס על הדמות הטלוויזיונית של הבלש הידוע במעיל המרופט. למי שזוכר, הקשר שלו לצרפת בסדרה הייתה מכונית הפג'ו 304 המרופטת, שבה נהג ברחובות בוורלי הילס.

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות מתח ובלשים. קישור קבוע.

4 תגובות על הבלש באורות הבמה

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    יהיה מענין לראות את הסדרה הבריטית עם השחקן הכל-כך בריטי, על מפקח המשטרה הכל-כך צרפתי. אני זוכר שקראתי בעברית ספר על הרפתקאות ארסן לופין לפני הרבה מאוד שנים, היה מענין לפחות כמו שרלוק הולמס, ולפי זכרוני היה אפילו סיפור שבו הם באמת התחרו ראש בראש. הולמס פתר חידה ישנה של העלמות תכשיט משפחתי, שהיתה כנראה הגניבה הראשונה של לופן כנער. לפי זכרוני. אבל את ארסן לופן עצמו הוא לא הצליח לתפוס.

  2. מאת אמנון סטופ:‏

    ואם כבר השוואות אז אני יכול להוסיף הרהורים פילוסופיים על ההבדלים בין שני העמים. איך זה שאצל הבריטים הדמות האייקונית הוא בלש, ואצל הצרפתים, בערך באותה תקופה שקונאן-דויל כתב את שרלוק הולמס, הדמות האייקונית הוא גנב. משעשע לעשות ״ניתוח פסיכולוגי״ בפרוטה שכזה לעמים שלמים, וכמובן שעצם המחשבה מקדמת סטראוטיפים, אבל היא ממש בלתי נמנעת. מה שכן, זו קלישאה ידועה שדמות הנבל לעיתים קרובות מענינת יותר, מורכבת יותר, ואפילו אמינה יותר, מדמויות ה״טובים״. כמובן, מכיוון שזו הפכה לקלישאה, הרי שכבר כמה עשרות שנים דמויות הגיבורים הם של אנשים לא-מושלמים עם בעיות. כך הפכו גם את שרלוק הולמס בגרסאות מודרניות למכור לסמים (גם למשל בסדרה elementary), ועם בעיות קשות ביחסים הבינאישיים, כולל רמזים על טיב הקשר שלו עם ווטסון (שב elementary היא בכלל אשה).

  3. מאת אלי אשד:‏

    אני קראתי את "מלכודת העכברים " של כריסטי בגירסת סיפור קצר שלו שתורגמה לעברית בשם "המלכודת" כמדומני כספר כיס בהוצאת מזרחי.
    חוץ מזה מעניין לקרוא על כל המחזות הבלשיים שנוצרו לבמה באנגליה ובארה"ב. האם בישראל נוצרו מחזות כאלו ?
    לא למיטב ידיעתי.
    אבל יש ספר של הסופרת מאיה ערד בשם "מאחורי ההר (חרגול, 2016) שמתאר תעלומה שאותה חוקר אקדמאי מומחה לספרות בלשית ,שלדעתי מתאים לעיבוד למחזה כזה.

  4. מאת אבי גולדברג:‏

    חברים שמחתי על העניין שאתם מגלים
    ברשימה,הג'אנר הבלשי ממשיך לרתק את הדמיון על אף הקושי לחדש בעידן של משטרה המצויידת במעבדה פורנזית,התלות בסלולר והאפשרויות הגלומות בו כ"אח גדול" כדי לצוד את העבריין. נראה שמה שמעניין יותר הוא המניע לפשע ,כשאינו פשע המתרחש בעידנא דריתחא, רדיפת בצע ,פשעי מין, ריב על ירושות,פשעים פוליטיים
    אבי

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*