פרחים לעכבר הלבן – סיפורו הקלאסי של דניאל קייז בתרגום עמנואל לוטם

Image result for flowers to algernon

סיפור המדע הבדיוני הזה נחשב לאחד הטובים אי פעם בז׳אנר, ובצדק. יותר מכך, עם העלייה בשכיחות של דמנציה כמו אלצהיימר באוכלוסיה, אני חושב שיותר ויותר מאיתנו יכולים להזדהות עם הגיבור, ולדעת שדבר כזה צפוי לנו, או לאנשים שאנחנו מכירים. מובן שההתדרדרות הטבעית אטית הרבה יותר מהמתואר בסיפור, והאמת היא שאינני יודע מה עדיף.

ד"ר אמנון סטופ

Image result for flowers to algernon

מחבר הסיפור שלפנינו, דניאל קייז (1927-2014), ידוע אפוא כמעט אך ורק הודות לסיפור זה, שהפך לאחד מסיפורי המדע הבדיוני הידועים ביותר של המאה ה-20.

Picture of Daniel Keyes

הוא החל את קריירת הכתיבה שלו כעורך וכותב סיפורי קומיקס עבור חברת "מארוול קומיקס" בשנות החמישים (למשל, הסיפור הזה) והחל לכתוב סיפורי מדע בדיוני, מבלי להתבלט בכך.

הוא פרסם בכתבי העת ארבעה סיפורי מדע בדיוני שלא עוררו כל הד, עד שבאפריל 1959 פרסם את הסיפור החמישי שלו, "פרחים לאלג'רנון" ב"מגזין לפנטסיה ומדע בדיוני".

1960 Hugo Award Trophy

סיפור זה הוכר מידית כקלאסי, והכותב הבלתי-ידוע שלו קיבל ב-1960 את פרס ההוגו, הניתן בידי חובבי מדע בדיוני לסיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר של השנה. בכך גבר על מתחרה "כבד משקל" באופן מיוחד וקיצוני, שמן הסתם היה גובר על כל מתחרה אחר בכל שנה אחרת, "האיש שאיבד את הים", מאת תיאודור סטרג'ן, אחד הסופרים הידועים ביותר בתקופה זו בז'אנר המדע הבדיוני. סיפורו זה שהופיע באותו כתב העת באותה השנה, הוא אחד הסיפורים הטובים ביותר, אם לא הטוב מכולם. העוסקים  בטיסה הראשונה לכוכב הלכת מאדים, וגם אותו תמצאו ב"יקום תרבות".

סיפורו של קייס נבחר ב-1965 להיכלל באנתולוגיית "היכל התהילה של המדע הבדיוני" (שתורגמה לעברית כ"מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת רוברט סילברברג), כאחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים של כל הזמנים.

חברי ארגון סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב מצאו את סיפורו של האלמוני קייז, "פרחים לאלג'רנון " כסיפור השלישי הפופולארי ביותר מבין 132 הסיפורים המועמדים,למרות שפורסם רק שש שנים קודם להצבעה, שהתקיימה ב-1965.

Image result for super hugoes asimov

"פרחים לאלג'רנון" הורחב  גם לרומן ידוע בשם "צ'רלי", שהומחז והוסרט לקולנוע ולטלוויזיה כמה פעמים. השחקן קליף רוברטסון הופיע בשתי גרסאות שונות של הסיפור בתפקיד הגיבור צ'ארלי,
אחת לטלוויזיה והשנייה לקולנוע, ועבור הגרסה הקולנועית משנת 19688 זכה בפרס אוסקר כשחקן הטוב של השנה. זאת הפעם היחידה ששחקן זכה בפרס אוסקר למשחק על תפקיד המבוסס על סיפור מדע בדיוני. הסיפור הוצג על הבמה והוסרט בשפות נוספות, ואף הפך למחזמר.

לעברית הסיפור תורגם שלוש פעמים, ופעם רביעית בגרסה מורחבת כרומן.

  1. אוסף "מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת רוברט סילברברג, בהוצאת עם עובד (1981) בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום עמנואל לוטם.התרגום שאותו תקראו למטה.
  2. Image result for ‫הטוב שבטוב 2‬‎
  3. באוסף "מדע בדיוני, הטוב שבטוב – 2" בעריכת אייזק אסימוב, בהוצאת לדורי, בשם "פרחים לעכבר הלבן", ובתרגום: אילנה בינג.Image result for ‫פנטסיה 2000 18‬‎
  4. בגיליון מס' 18 של המגזין הישראלי "פנטזיה 2000 " (1980-81), בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום שירה טמיר..תירגום מקוצר שאותו פירסמנו בעבר.

4. הספר המלא תורגם לעברית, ופורסם בשם "צ'רלי", בתרגום דן שליט (הוצאת צ'ריקובר, 1988)

בתיאטרון הישראלי, הציג אלכס פלג על פי סיפור זה את הצגת היחיד "פרחים לעכבר לבן" בתרגומו של אהוד מנור. ההצגה רצה זמן שיא להצגת יחיד – 11 שנה בין השנים 1974 ל-1985.

סופר המדע הבדיוני אסימוב, האיש שהגיש את פרס ההוגו לדניאל קייז בכנס המדע הבדיוני שבו זכה בפרס, סיפר בהקדמה שלו לסיפור בקובץ "הטוב שבטוב 2", כי חשב שהיה זה הכנס הטוב מכולם גם בזכות הפרס שניתן לסיפור הטוב שבכולם, "פרחים לאלג'רנון". הוא סיפר שהיה מוכה הערצה כשקרא את הסיפור "בשל עדינות רגשותיו, בשל האורח הבוטח שבו פרט על מיתרי לב הקורא, בשל מיומנות הסיפור".

תוך כדי הגשת הפרס שאל את המוזות "כיצד דניאל קייז עשה זאת?" קייז ענה לו, כך סיפר: "שמע, כשתגלה איך עשיתי זאת הבא זאת לידיעתי, טוב? אני רוצה לעשות זאת שוב…"

דניאל קייס למרבית הצער לא עשה זאת שוב, אם כי המשיך לכתוב (והיה פרופסור לכתיבה יוצרת),  ופרסם בימי חייו עוד חמישה סיפורי מדע בדיוני קצרים, שכבר לא זכו לעניין רב. שני האחרונים בהם פורסמו רק בקובץ סיפורים של קייז ביפנית, שפה שבה נהנה מפופולאריות מיוחדת משום מה, ובה הוסרטו שתי גירסאות נוספות  ל"פרחים לאלג'רנון".

Watch Algernon ni Hanataba wo online

פוסטר לגירסת סרט יפני ל"פרחים לאלג'רנון " משנת 2002

Image result for algernon ni Hanataba

פוסטר לגירסה יפנית ( שנייה ) ל"פרחים לאלג'רנון " משנת 2015.

קייז מעולם לא התקרב עוד בסיפור נוסף להצלחה של סיפור זה. אין ספק שזוהי דוגמה של יוצר, שכל פרסומו נח על יצירה אחת ויחידה שמעולם לא הצליח לחזור על הצלחתה.

Image result for ‫דניאל קייס‬‎

בעברית פורסם ספר נוסף אחד שלו שזכה לפרסום מסוים, 24 הפנים של בילי מיליגן, בתרגום שולמית לוין (הוצאת צ'ריקובר 1984), המבוסס על פרשה אמיתית סיפור חייו של אדם שביצע מעשי רצח כתוצאה מאישיות מפוצלת.

אך לעתיד הוא ייזכר, אם ייזכר אך ורק בגלל הסיפור הזה.

פירסמנו את גרסת התרגום של פנטזיה 2000 לסיפור קלאסי זה אך מכיוון שאותה גירסה אינה מלאה חשנו שיש לפרסם גם תרגום מלא שלו.

לפניכם אפוא הסיפור המדובר, כפי שהופיע  בתרגום  המלא של  שעמנואל לוטם ב"מבחר הסיפורת הבדיונית" בהוצאת עם עובד. ב-1981. ומתפרסם כאן באדיבות הוצאת "עם עובד"

אלי אשד

Image result for ‫מבחר הסיפורת הבדיונית‬‎

ולסיום הנה ההקדמה של עמנואל לוטםלתרגומו

ראו גם

"פרחים לאלג'רנון " בתרגום שירה תמיר מפנטסיה 2000

הקראה של הסיפור

עיבוד קולנועי של "צ'רלי" מ-1968 בכיכובו של קליף רוברטסון

גירסת סרט טלוויזיה משנת 2000

גרסת סרט קצר

שיר ראפ על פי "פרחים לאלג'רנון"

"פרחים לאלג'רנון " בויקיפדיה

דניאל קייז בויקיפדיה

ראיון עם דניאל קייז

דניאל קייז מספר על יצירתו

דניאל קייז מתראיין

הספד על דניאל  קייז

Flowers for Algernon

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני עם התגים , , , , . קישור קבוע.

4 תגובות על פרחים לעכבר הלבן – סיפורו הקלאסי של דניאל קייז בתרגום עמנואל לוטם

  1. מאת חיים מזר:‏

    לפני שנים ראיתי את הסרט "פרחים לאלג'רנון" בקולנוע גורדון בתל אביב . סרט מעולה.

  2. מאת אלי אשד:‏

    מתוך מאמר שהתפרסם ב-Technology Review:ב-2010
    https://www.technologyreview.com/s/421238/experimental-drug-preserves-memory-in-rodents/
    התרגום הוא מ"האייל הקורא"
    http://www.haayal.co.il/story_3267

    תרופה נסיונית שפותחה על־ידי מדענים מאוניברסיטת אדינבורג שיפרה את זכרונם של עכברים שסבלו מירידה בזכרון שקשורה לגיל מבוגר. הקשר בין הורמונים מסוג glucocorticoids (סטרואידים שמופרשים בתגובה למצבי עקה) לבין ירידה בתפקוד הזכרון ידוע כבר זמן רב, אך נסיונות לטפל בבעיה על־ידי הפחתת כמות ההורמון בדם נתקלו בקשיים שכן הם שיבשו תגובות נאותות במצבי לחץ וכן איבדו את האפקטיביות שלהם עם הזמן.

    הטיפול החדש מבוסס על הפחתה בכמות אנזים שמאפשר את פעילות ההורמון במוח כמעט ללא השפעה על כמות ההורמון בדם, ובכך נמנעות תופעות הלואי האלה.

    מנגנון הפגיעה בזכרון אינו מובן, אך הדעה הרווחת היא שחשיפה ממושכת להורמוני עקה אלה מורידה מחוסנם של חלקים מסויימים במוח. מסיבה זאת, היתה הפתעה גדולה לגלות שטיפול קצר טווח הצליח לשפר את מנגנון הזכרון של העכברים בדיעבד. אמנם נושאי המחקר עד כה הם עכברים, אבל רמות גבוהות של ההורמון קשורות להתדרדרות הזכרון מושפעת גיל גם אצל בני אדם.

    רבע מהאנשים מעל גיל 75 סובלים מרמות גבוהות של גלוקוקורטיקואיד, שקשור כנראה גם לסכרת מבוגרים. הזכרון הפגוע הוא, בעיקר, זכרון הצהרתי כלומר יכולת ללמוד ולזכור עובדות חדשות (למשל נסיון לזכור מספרי טלפון). מסתבר שלטיפול באנזים החדש יש השפעה לטובה גם על הרגישות לאינסולין ועל רמות הסוכר בדם, כלומר על מחלת הסכרת, שהיא לכשלעצמה גורם סיכון לאלצהיימר.

  3. מאת אלי אשד:‏

    עיבוד בימתי חדש על פי "פרחים לאלג'רנון " מוצג בימים אלה על במותינו:
    "דו"ח התקדמות ".
    http://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=220&ArticleID=3790
    מוצג בידי "קבוצת עבודה – עמותה ליצירה וקידום של תיאטרון מקורי ועצמאי .
    מאת: דניאל קיז בעיבוד יגאל זקס / בימוי: שרון שטרק / משחק: יגאל זקס // וידאו: עופר הררי // תפאורה ותלבושות: רוסלו שמריה // תאורה : אמיר קסטרו // מנהלת הצגה: שי גבריאלי // הפקה: קבוצת עבודה

    סיפורו של גבר מפגר, שנדרש לתעד את שלבי ההתקדמות שלו, במהלך ניסוי מהפכני שאמור להפוך אותו לגאון.

    עיבוד חדש לבמה לקלאסיקת המדע הבדיוני "פרחים לאלג'רנון" מאת דניאל קיז, סיפור קצר שפורסם ב1959, פותח על ידי קיז לרומן עטור פרסים, וב1968 עובד גם לסרט קולנוע שזיכה את קליף רוברטסון בפרס האוסקר . כמו בכל יצירת מדע בדיוני גדולה, המציאות הבדיונית שיצר קיז אפשרה התבוננות חדשה בשאלות אנושיות על זמניות כמו יחס החברה אל חריגים, היחס בין מדע למוסר, והקשר בין מודעות לאושר .

    במהלך השנים זכו הסיפור והרומן לעיבודים רבים לטלוויזיה ותיאטרון, כולל מחזמר, וגם בישראל עלה בשנות ה70 עיבוד מצליח עם אלכס פלג בתפקיד צ'ארלי.
    העיבוד החדש שיצרו יגאל זקס ושרון שטרק, עוסק בשאלות שמעלה הסיפור המקורי, וגם מנצל את הפנטזיה בכדי לספר בדרך מקורית וחדשה, סיפור אינטימי של התבגרות, שנוגע בסיפור החיים האישי של כל אחד מאיתנו.

    "סיפורם של צ׳ארלי המפגר והעכבר הלבן חוזר לבמה בביצוע מהפנט של יגאל זקס…הבימוי הרגיש של שרון שטרק, העיצוב המרתק של כל שלב כמראה להתבגרות טבעית מילדות לנעורים ולבגרות, ואפילו לזקנה, ומשחקו המורכב של יגאל זקס הצליחו לממש פיזית את הטקסטים הכתובים …ככלות התשואות לזקס ושטרק, הקהל נותר במקומו, מהופנט ונרגש" – צבי גורן, אתר הבמה לביקורת המלאה

    "המשחק של זקס הוא כיהלום מלוטש, עבודה ורסטילית שמנגנת על החושים בקצב מטורף ולרגע לא מרפה" לביקורת המלאה

    "ביצוע מהפנט של יגאל זקס… הבימוי הרגיש של שרון שטרק ומשחקו המורכב של יגאל זקס הצליחו לממש את הטקסטים הכתובים … הקהל נותר במקומו, מהופנט ונרגש" אתר הבמה
    " משחק מרהיב בסימן של חוש מידה" בית העיתונאים

    NRG"יהלום מלוטש"
    "אינטימי ומורכב" מעריב
    משך ההצגה: 60 דקות

  4. פינגבאק: לינקים ספרותיים לסוף השבוע – 17/2/2017 | קורא בספרים

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*