מזרחי לא מכאן – על שני שירים של ראובן שבת

מאת שושנה ויג

בקצה האדמה שמים \ ראובן שבת (ארגמן מיטב, 2016)

על שני שירים מתוך קובץ השירים "בקצה האדמה שמים" מאת המשורר, העורך והמוציא לאור ראובן שבת

בשווקי הזיכרון של עירי \ ראובן שבת

בִּשְׁוָקֵי הַזִּכָּרוֹן שֶׁל עִירִי

רַחַת לָקוּם עַל מִדְרְכוֹת הַקֶּסֶם

וְהַפֵּיוֹת קוֹרְאוֹת לְסָבָתִי

מִתּוֹךְ דִּירַת הַגַּג (חֶדֶר וָחֵצִי, יָאמָא, קוּמְקוּם תֵּה מְפֻיָּח וְחֶבְלֵי כְּבִיסָה שֶׁל עֹנִי)

שֶׁלָּהּ,

הִיא שׁוֹלַחַת אֵלִַי לְאַחַר מוֹתָהּ

הֶבְזֵקֵי אוֹר דִּמְעוֹתֶיהָ

וְהַגֶּשֶׁם שֶׁלָּנוּ

הַהוּא הַבֶּכִי הַקָּטָן

שֶׁלִּי,

יֶלֶד קָטָן בֶּן שֵׁשׁ, עֵינַיִם

חוּמוֹת יָפוֹת,

לְטוּשׁוֹת חִידָה

חוֹצֶה סִמְטְאוֹת רֶפֶשׁ

בַּשּׁוּק הָעִירוֹנִי

הַגָּדוֹל,

לְבַד.

Image result for ‫ראובן שבת‬‎

זיכרונותיו של הכותב הם תנודות בין שמחה לבין עצב. דמותה של סבתו עולה כשהוא ניזכר בסמטאות ילדותו. סביבת המשחקים של הילד אינה מגרש המשחקים בגינה הציבורית, אלא סמטאות השוק של עירו.

מראות השתייה עולים ושבים אל המשורר מזיכרונות ילדותו, למשל הטעמים של רחת הלוקום שהייתה משובצת בבסטות.

האווירה שעולה מילדותו של המשורר היא אווירה הספוגה בקסם ובמתיקות, ולצידה מצליח המשורר להבחין במציאות היומיומית הקשה שבה חייתה סבתו.

מבעד לקורי הזמן המשורר אינו מוחק את המראות שראה בהיותו ילד. במגורי סבתו חדר וחצי, קומקום מפויח, וחבלי כביסה של עוני. דווקא את המילים שמבטאות את הקושי הרב שבו שרתה סבתו האהובה הכניס המשורר לסוגריים.

הנסתר הוא הגלוי − כשהמשורר מנסה להחביא את מצבה הכלכלי הרעוע של סבתו אפשר לחוש את אי-הנוחות של הכותב, ובכל זאת הוא כותב את הדברים.

האמירה הזו המשובצת בסוגריים היא האמירה החדה של השיר.

במילים אחרות, כותב המשורר, אני ידעתי שלא הכול ורוד, אך כשהוא ניזכר בעבר הזה עולה מתיקות של געגוע.

הוא יודע שהאמת חבויה בתוכו והוא לא מתחמק ממנה.

המשורר מתגלה כילד רגיש לזולת וחולמני בהמשך השיר, כמי שחוצה את סמטאות הרפש של השוק. השיר הזה מלמד על התקדשותו וייעודו של המשורר לכתיבה עוד מילדותו.

אהבתו לסבתו וגעגועיו אליה שולחים אליו את דמעותיה ואת האור.

הגעגועים מהולים בעצב רב והוא מודה שיכולת ההתבודדות נוצרה בו כבר אז.

מזרחי לא מכאן \ ראובן שבת

אֲנִי מִזְרָחִי לֹא מִכָּאן

כִּי אָבִי לֹא הָלַךְ לְקַלֵּל

בַּעֲרָבִית פָלֶסְתִּינָאִית

אוֹ אַחֶרֶת

שֶׁהָיְתָה שְׂפָתוֹ,

כִּי הָיִינוּ רֹב שֶׁל

ילדיםִ עירָאקִים

בְּתוֹךְ מִעוּט

אַשְׁכְּנַזִּי נִשְׁלָט

וּמְדֻכָּא

בִּשְׁכוּנָה שֶׁהָיוּ בָּהּ

נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה וְנִצּוֹלֵי מַעְבָּרוֹת

כִּי תָּפַסְנוּ בְּלִי פַּחַד נְחָשִׁים בַּשָּׂדוֹת

בַּפַּרְדֵּסִים

וּבַחֲצֵרוֹת בָּתֵּינוּ

הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ

לֹא הִפְלִיאוּ

בָּנוּ מַכּוֹתֵיהֶם

כִּי הֵם הָלְכוּ לַעֲבֹד

בְּעָמָל כַּפֵּיהֶם

ואנחנו לֹא בָּכִינוּ

וַאֲנַחְנוּ לֹא צָחַקְנוּ

אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא וִתַּרְנוּ

בשירו "מזרחי לא מכאן" מבטא המשורר ראובן שבת ראייה ייחודית באשר למקומו כמשורר מזרחי. הוא אינו מזדהה עם הקול הבכייני ששולט במחוזותינו.

הוא אינו כותב מתוך תחושה של קיפוח ולא זוכר שאביו קילל בשפה הערבית.

בשירו זה קורא המשורר תיגר על התופעה של משוררי המזרח הסבורים שאופנה היא לצאת לאור בשם הקיפוח.

הוא מציג באור אירוני את ההתייחסות למזרחי ולאשכנזי, כשדווקא המיעוט שקופח על פי שירו זה הוא האשכנזי. אני חושבת שאמירתו של המשורר ראובן שבת היא אמירה אמיצה וטוב שהיא נאמרת.

זוהי ללא ספק כתיבה אמיצה.

ראו גם

ראובן שבת בלקסיקון הסופרים

דף הפייסבוק של ראובן שבת

מגזין "בכיוון הרוח" בעריכת ראובן שבת

Image result for ‫ראובן שבת‬‎

אודות שושנה ויג

שושנה ויג, ילידת 1957. משוררת, סופרת, סופרת צללים ועורכת ספרותית. בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת התזה שלה: "ביוגרפיה ופואטיקה בשירת יונה וולך", בהנחיית פרופ' הלל ברזל. ייסדה את הוצאת "פיוטית" בשנת 2009. בין הכותבים הרבים עבור ההוצאה גם בעלי מוגבלויות. ערכה כשישים ספרי שירה ופרוזה. ספריה וגם ספרי ההוצאה זכו למלגות ותמיכות: תמיכת משרד הביטחון, יד ושם, מלגת נשיא המדינה, מלגת מפעל הפיס, מלגת קרן גולדברג. פרסמה 11 ספרים. הרומן הראשון, "דרך העיניים שלי", התפרסם בהוצאת "אסטרולוג", 2000, סיפור על אהבה וירטואלית. בין הספרים רומן מכתבים, "השמות שמורים במערכת", 2011, שנכתב עם המשורר בלפור חקק. מתגוררת בנתניה, נשואה, אם לחמישה וסבתא לנכדים.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על מזרחי לא מכאן – על שני שירים של ראובן שבת

  1. מאת חגית בת-אליעזר:‏

    תודה לך, שושנה, שהסבת את תשומת לבי לכך, שהעוני בסוגריים, כי זהו מקומו – הוא נחלת העבר. הילד הישראלי המוכשר, שניחן ב"עיינים חומות יפות" ויש לו הורים חמים וחרוצים וחברים, שלא מוותרים – כל העתיד הקסום והחידתי לפניו והוא מגשים את עצמו הודות לרוחו האופטימית, כשרונו המולד וההזדמנויות הפתוחות בפני כל אחד.
    ברשימה מופיע רק חלקו הראשון של השיר "מזרחי לא מכאן" – זה שמודפס בעמוד 16 של הספר "בקצה האדמה שמים". חסר המשכו של השיר – בעמוד 17 של הספר. חשוב להוסיף את החסר, כדי שהשיר המשמעותי והאמיץ הזה ייקרא במלואו.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*