הקואליציה הבינלאומית נגד סדום ועמורה

Image result for sodom and gomorrah

לוט ובני משפחתו נמלטים כפליטים מהעיר סדום החרבה

הקדמה מאת אלי אשד

בימים אלו אנו רואים קואליציות בינלאומיות הנלחמות בארצות שונות במזרח התיכון. בסוריה (איראן, רוסיה, וחלק ממה שהיה פעם "הסורים"), בעיראק (כורדים, עיראקים ואיראנים), ובתימן (סעודים ובעלי ברית). זוהי תופעת הקואליציה הבינלאומית.

מדובר בתופעה עתיקה הקיימת עוד מימי קדם. למשל, בקרב קרקר במאה השמינית לפני הספירה, שבו ממלכת ישראל של אחאב והארמים, נוסף על שורה של ערי מדינה בעלות ברית, עצרו לזמן מה את הצבא האשורי המתקדם.

אבל ייתכן שהדוגמה הקדומה הידועה לנו ביותר של קואליציה בינלאומית (עם היוצא דופן האפשרי של הקואליציה הבינלאומית של ערי מדינה יווניות התוקפות את העיר טרויה באיליאדה של הומרוס) מופיעה בספר בראשית, בסיפור על סדום. בהנחה כמובן שזהו סיפור המבוסס על מציאות היסטורית ולא סיפור מאוחר – האם אכן כך היה?

החוקרים  פרומקין ואליצור ערכו מחקר על קווי החוף הקדומים של ים המלח, ששילב מתודות פיזיקליות וכימיות בצורה מרשימה. הם הראו שים המלח היה בשיאו בתקופת הברזל הראשונה (1200-1000 לפנה"ס), ואילו בתקופת הברונזה שקדמה לה, כמו גם בתקופת המלוכה שבאה אחריה, ירד המפלס וחלקו התייבש לחלוטין, בדומה למצב היום. אחת התוצאות המפתיעות של הגילוי הזה, הוא שרובד העריכה של פרק יד, המספר על מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, המסביר לקורא ש"עמק השדים הוא ים המלח", ושהוא "בארות חמר", כלומר שהים שהוא רואה בעיניו היה פעם עמק מלא בולענים, לא יכול היה להיכתב אלא בתקופת הברזל הראשונה, קרי, בין המאה השלוש-עשרה למאה האחת-עשרה לפנה"ס (בערך בתקופת השופטים בארץ ישראל). לפני כן אין לו משמעות, ואחרי כן אין בו צורך.  והמדובר ברובד העריכה, לא רובד הסיפור שהוא קדום עוד יותר מכך.

המאמר הזה, "מפלס ים המלח והתנ"ך", פורסם בכתב עת מוערך בגיאולוגיה. חוקר המקרא חיים מזר מנסה אפוא במאמר זה להעריך את פרשת הקואליציה הבינלאומית הקדומה ביותר, המתוארת בספרות העולמית, כשהוא יוצא מן ההנחה שהמדובר באירוע היסטורי לכל דבר, אולי מהמאה ה-19 או ה-18 לפני הספירה.

הקואליציה הבינלאומית הראשונה בספר בראשית

מאת חיים מזר

פרק יד בספר בראשית פותח במשפטים הבאים
"א וַ: יְהִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם.  ב עָשׂוּ מִלְחָמָה, אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא-צֹעַר.  ג כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים:  הוּא, יָם הַמֶּלַח.  ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר; וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ.  ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם.  ו וְאֶת-הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל-הַמִּדְבָּר.  ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי–וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר.  ח וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים.  ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר–אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.  י וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים, בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר, וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ-סְדֹם וַעֲמֹרָה, וַיִּפְּלוּ-שָׁמָּה; וְהַנִּשְׁאָרִים, הֶרָה נָּסוּ.  יא וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת-כָּל-אָכְלָם–וַיֵּלֵכוּ.
בפסוקים אלה מתוארת לראשונה במקרא מלחמה. בין מי למי  והיכן? כל התיאור הזה מתרחש באזור ים המלח. זהו שטח מצומצם גיאוגרפית. זאת לא יכולה להיות מלחמה בין מדינות או מעצמות של העת העתיקה. מדובר בערי מדינה. ערי מדינה שהיו סמוכות גיאוגרפית זו לזו, שכנות. המלחמה עצמה נמשכה שנה. האם המלחמה נמשכה ברציפות יום אחרי יום? לא סביר שכך. מדובר בסדרה של מלחמות קצרות עם הפסקות. רק בשנה ה- 14 הסתיימה המלחמה באופן סופי. Image result for sodom  Kedorlaomer המלך כדרלעומר

המלחמה התחוללה בין קבוצה אחת של ערי מדינה לקבוצה אחרת. קבוצה אחת כללה את אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, והקבוצה השנייה כללה אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא-צֹעַר. הקבוצה  הראשונה כללה ארבע ערי  מדינה, והקבוצה השנייה כללה חמש ערי מדינה.

מה היו יחסי הכוחות  הצבאיים בין הקבוצות? את זאת אי אפשר לדעת. יכול להיות שלקבוצה השנייה היה כוח צבאי גדול יותר. באשר לעילם, מתעוררת השאלה האם הכוונה לעיר בשם עילם או למדינה בשם עילם במסופוטמיה?

הרושם המתקבל הוא שמדובר בעיר שזה שמה ואשר שכנה באזור ים המלח. כאשר מדינות חוברות יחד למלחמה, הן מקימות ברית. השילוב בין הצבאות מכפיל את כוחן של אותן מדינות. זה מחייב תיאומים מדיניים וצבאיים בין המדינות וגם הכנת חוזים משפטיים ביניהן. סביר להניח שזה היה גם פה. דוגמה לחוזים משפטיים בעת העתיקה היא ההסכמים המשפטיים להפסקת לחימה הדדית, שנחתמו בין החיתים לבין מצרים במאה השתים-עשרה לפנה"ס. מכיון שהאזור קטן גיאוגרפית, קל היה לבצע העברת תשדורות מדיניות בין המלכים החברים בברית זו אחרת, וכך גם להעביר במהירות כוחות צבאיים ממקום למקום.

על  מה הייתה המלחמה? הכתוב מספר כי חמש ערי המדינה היו משועבדות במשך שתים-עשרה שנה לכדרלעומר, לא לערי המדינה האחרות.

המסקנה המתבקשת: כדרלעומר היה הגורם הדומיננטי באזור. הוא היה חזק ביותר מבחינה צבאית, וכנראה גם מבחינה כלכלית. נראה שהיה אדם חזק מאוד, אחד שידע לנהל עיר מדינה. הוא לבד כנגד חמש ערי מדינה. הוא עשק והעביד את תושבי הערים האלה. איך הוא הגיע לכך לא נמסר, כנראה זה התרחש באמצעות מסעות כיבושים.

מבחינתו הם היו כוח עבודה זול שהיה חיוני להחזקת עיר המדינה שלו ולצורך ניהולה. הוא גם כנראה רדה בהם, וכמנהג השליטים הכובשים בעת העתיקה גם גבה מהם מסים. בשנים הראשונות לשליטתו בהם, חרקו שיניים תושבי אותן ערים, אך במהלך הזמן התסיסה הלכה וגדלה עד שזו הגיעה לכדי להתפוצצות. מלכי הערים הכבושות החלו  לשלוח שליחים  זה לזה, עד שיצרו כוח  צבאי. תשדורות אלה נעשו בחשאיות, כדי לא לחשוף את כוונותיהם. סביר להניח שמרגלים מטעמו של כדרלעומר פעלו באותן ערים, אך הם לא הצליחו לחשוף את מה שהתרחש לפני השטח – ואם כן, זה היה רק בשוליים.

בשנה השלוש-עשרה לעבדותם, הם פתחו במרידה. יכול להיות שכדרלעומר היה מופתע. היה לו ברור שהוא עומד בפני מלחמה. כדי לנצח במלחמה  נזקק לכוחות צבאיים, ולשם כך צירף אליו ארבע ערי מדינה נוספות. כך הקים ברית צבאית מדינית, תוך הבטחה לחלוקת שלל בתום המלחמה. בסך הכול נמשכה המלחמה שנתיים, וכדרלעומר השיג את יעדיו הצבאיים והמדיניים. עיר המדינה שבה שלט יצאה מהמלחמה מחוזקת, ומעמדה הצבאי והמדיני התחזק. היא הייתה מעצמה ששלטה בכל האזור.

מי חיסל את כדרלעומר?

אברהם העברי במלחמה בעמק השידים

בהמשך לסיפור המלחמה באזור ים המלח, מסופרים בספר בראשית הדברים הבאים: "יב וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ; וְהוּא יֹשֵׁב, בִּסְדֹם.  יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם.  יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.  טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.  טז וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם.  יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ–אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ".

ובכן, מתברר כי במהלכה של אותה מלחמה, כלרלעומר שבה גם את לוט אחיו של אברהם, וכל בני ביתו ורכושו נלקחו שלל. מתבקשת השאלה מה היה לו לכדרלעומר וללוט?  ללוט לא היה חלק  במשחק הפוליטי. הוא היה נווד. הוא לא  ישב ישיבת  קבע בשום מקום, ולא שלט בשום מקום. יש כאן שתי אפשרויות. אחת, שללוט היו קשרים כלשהם עם אחת מקבוצות המלכים המורדים, וכדרלעומר החליט באותו זמן לגמור איתו חשבון. אפשרות שנייה, כדרלעומר החליט לנצל את המלחמה כדי לבזוז את רכושו של לוט רב הערך, וכן לקחת בשבי את לוט ואת בני ביתו לצורכי עבדות – עבודה ללא שכר. File:Tempesta Abraham Makes the Enemies Flee Who Hold His Nephew.jpg

אברהם מביס את הקואליציה הבינלאומית. ציור  מ-1613 מאת
(Antonio Tempesta (1555–1630

כשנודע  לאברהם  שאחיו נשבה, גייס מתוך התחייבות ונאמנות משפחתית 318 מאנשיו – מבני ביתו ומעבדיו, כדי לשחרר את לוט. 318 אנשים. כמה אנשים כבר היו לו בכלל במסגרת הקהילתית שלו? קשה להאמין שהיו בה  אלפי אנשים. הסיפור המקראי לא אומר שום דבר על איזושהי נדידת שבט או קבוצת שבטים, שאברהם היה חלק ממנה, לארץ כנען. לכל היותר – מאות אנשים. בעקבות מסעו של אברהם לשחרור אחיו, כמה אנשים נשארו לשמור על המחנה, בני ביתו והמקנה? הכול נשאר פתוח לשוד ולביזה. האם אברהם היה באמת זקוק לאותם 318 אנשים לצורך שחרורו של אחיו? האם אברהם היה זקוק למאות לוחמים? קשה להאמין.

הרי די היה במספר קטן של לוחמים. שאר האנשים שבאו איתו נועדו למשהו אחר, לשחרור המקנה ולטיפול בו. ממשיך הכתוב ואומר שאברהם רדף אחרי כדרלעומר עד דמשק, כדי לשחרר את לוט. סביר להניח שכדרלעומר החזיק בשבי את לוט, סמוך לעיר המדינה שלו או בתוכה. הרי הכתוב מספר שאחרי שכדרלעומר ניצח את חמש ערי המדינה שהקימה ברית לחימה כנגדו, הוא כבש ערים נוספות. האם אדם בודד, אברהם, יכול היה להילחם נגד מעצמה, ולשם מה כדרלעומר היה צריך לברוח ממנו עם השלל שבידו? אין בסיפור כפי שהוא ניתן שום הגיון. בפסוק  יז' נמסר שאברהם שחרר גם את חמשת המלכים שלחמו  נגד כדרלעומר. הכתוב מציין  שאברהם היה מעוניין רק בשחרור אחיו.

אז מה קרה כאן? סביר להניח שמטעמי נוחות, החזיק כדרלעומר בשבי את חמשת המלכים ואת לוט ביחד. אברהם, בשעה ששחרר את  לוט  שחרר גם את חמשת המלכים. הוא אמנם לא היה שחקן פוליטי, אך יכול  להיות שחשב שאקט ישתלם  לו בעתיד, מעין בונוס מדיני. המלכים ששוחררו ניצלו את ההזדמנות  והתאגדו מחדש להקמתו של כוח לוחם. כדרלעומר, שהיה באותו זמן במסע כיבושים נרחב, נאלץ לפזר את כוחותיו, וסביר להניח שגם לא היה באותו זמן  בביתו. חמשת המלכים ניצלו זאת. הם פרצו לעיר שלו, הכניעו אותה והחלו לרדוף אחר כדלעומר, שאיבד הרבה לוחמים. הוא נאלץ  לברוח. מקום הבריחה היה דמשק. שם הוא נתפש וחוסל.

מה הקשר בין זה לאברהם? מי שהעלו על הכתב סיפור זה, ניכסו לעצמם  את האירוע עצמו, והצמידו אותו לאברהם. הוא שכביכול תפש באופן אישי את  כדרלעומר. המטרה הייתה אחת: להעצים  את דמותו של אברהם. אך מה קרה לבסוף לסדום שנגדה יצאה הקואליציה הבינלאומית? Image result for last days of sodom

ספר בראשית מספר בפרק  יט', כי  הערים סדום  ועמורה הוחרבו על ידי אלוהים בשל  חטאיהם. על אופן הריסת הערים כתוב בפסוקים 25-24 : "ויהוה  המטיר  על  סדום  ועמורה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפוך את כל הערים האל ואת כל הכיכר  ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה". זהו למעשה הרס מוחלט של הערים, ושל כל מה שנמצא בהן. על פי דעת החוקרים, לאירוע זה היה בסיס היסטורי, אבל אף אחד לא הצליח לתת הסבר מניח את הדעת למה שקרה שם. Related image יוסף בן מתתיהו הוא יוספוס פלביוס, בהתייחסו לסדום, אומר כי: "בזמן ההוא היו במקום הזה בארות, אבל כיום, לאחר שנעלמה סדום  העיר, נהפכה הבקעה לאגם הנקרא ים המלח" (קדמוניות היהודים, כרך  א', עמ' 19). מה שמעורר סקרנות במשפט זה, הוא המידע של פלביוס. הנתונים הנמסרים במשפט זה, לא מופעים בכלל בספר  בראשית. בניסיון להתחקות אחר מחקרים ארכיאולוגיים הקשורים לים המלח, לא מצאתי שום אזכור  המתייחס לדבריו של פלביוס. בסביבות ים המלח חשפו חפירות ארכיאולוגיות שרידים של ערים מלפני  אלפי  שנים, אבל  שום דבר לגבי ים המלח עצמו.

משפט זה  של פלביוס  מעורר מספר תהיות ומסקנות.

1. האם נמצאו במיתולוגיות של העמים מהעת העתיקה במזרח התיכון עדויות המתייחסות לים  המלח?

2. דבריו של פלביוס מעוררים את הרושם שהיה בידיו ידע על תקופות עתיקות מאוד. מדובר באירוע מלפני עשרות אלפי שנים. הסיבה לכך, היא שאירוע כזה היה נשכח  במהלך השנים. מדובר כנראה באירוע שהתרחש לפני אלפי שנים לכל היותר. מתי זה  היה?

3. אזור זה באותו זמן  היה יבש.

4. העיר סדום הייתה באותו מקום שבו מצוי החלק הצפוני של ים  המלח. החלק הדרומי של  האגם  לא בא בחשבון. אזור זה רדוד, והתעשיות הכימיות השוכנות במקום  ייבשו אותו כמעט לחלוטין. סביר להניח שמשהו בעל משמעות ארכיאולוגית היה מתגלה, ולפחות עד  עכשיו זה לא קרה.

5. בשל אירוע כלשהו, הוצף האזור הצפוני, והעיר כוסתה במים. בשנת 1999 הורדה צוללת  קטנה לקרקעיתו של ים המלח, בחלק הצפוני שלו. צוללת זו הייתה מצוידת במכשור מדעי ובמצלמות. לטענת החוקרים, נמצאו במקום שרידים של מבנים. למיטב ידיעתי, לא נעשו במקום מחקרי המשך מסוג  זה. אם הפרשנות של ממצאים אלה אכן נכונה, מתעוררת שאלה גדולה – מה יש שם, ומדוע קרה מה  שקרה? אם אכן מדובר בשרידים של  יישוב, המשך המחקרים מתבקש, והם יכולים  לחשוף היסטוריה  עלומה של  מזרח הים התיכון.

מקור Jonathan   Petre  – “Sodom  and  Gomora are  found  at  the  bottom  of  Dead  Sea” 26.3.2000

ראו גם:

הקונפדרציה נגד האימפריה: אלי אשד על הקואליציה הבינלאומית בקרב קרקר במאה השמינית לפני הספירה

Image result for sodom and gomorrah

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*