"במציאות הלא בדיונית, אנו זקוקים לרובוטים שיָפֶרו את ארבעת החוקים" – ריאיון עם פרופסור גל קמינקא

Image result for robbie asimov

לרגל פרסום הסיפור הקלאסי של י.אסימוב "רובי" מ-1940, על אודות רובוט המשמש כחבר משחק לילדה, לפניכם שיחה עם מומחה רובוטים ידוע, העוסק בשאלה עד כמה רובוט כזה אפשרי במציאות,  קרוב ל-80 שנה לאחר פרסום הסיפור.

נ

פרופסור גל  קמינקא, מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, הוא החוקר המוביל בארץ בתחום הרובוטיקה האינטליגנטית בכלל, ובתחום להקות/צוותי רובוטים בפרט.

מחקרו מונע מתיאוריות שמקורן בעולם הבינה המלאכותית, תוך שילוב רעיונות מתחומי מחקר נוספים במדעי המחשב ובפסיכולוגיה חברתית וקוגניטיבית. פרופסור קמינקא הכשיר דור של חוקרים צעירים שהצטרפו לסגלי המחקר באוניברסיטאות ובמכללות בארץ (אוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, המכללה למנהל, מכון לב) ובתעשייה הישראלית, כולל תעשיות ביטחוניות ואזרחיות, וחברת ההזנק (סטארט-אפ) ברובוטיקה  "קוגניטים".  חבר בוועד המנהל של הארגון העולמי לבינה מלאכותית (AAAI), בוועד המנהל של ארגון רובוקאפ העולמי (RoboCup Federation).

לתחום הרובוטיקה הגיע קמינקא בשל עניינו בסיפורי הרובוטים של אסימוב.

להלן ריאיון שערכתי עמו בנושא.

אלי: עד כמה הסיפור "רובי", שמתאר רובוט אינטליגנטי המשמש כחבר משחק וכמגן לילדה, מציאותי כיום, כמעט 80 שנה לאחר כתיבתו ב-1939? האם רובי אפשרי וקיים כיום? האם עברנו אותו  בכלל, או שהוא עדיין אינו יכול להתקיים מבחינה טכנולוגית?

Image result for ‫גל קמינקא‬‎

פרופסור קמינקא: רובי עדיין אינו קיים ואינו יכול להיות קיים. לא נראה אותו גם בעתיד הקרוב והלא קרוב, ולא דווקא מסיבות טכנולוגיות, אלא חברתיות. זאת, מאחר שבמציאות אף הורה לא יסכים לכך שעל ילדו ישגיח "ביביסיטר" שאינו אנושי אלא רובוט, גם אם מדובר ברובוט מתוחכם ביותר. מי יהיה מוכן שמכונה תשגיח ותטפל  בילדים? אמנם נכון שישנה  תעשייה גדולה של צעצועים רובוטיים לשימוש ילדים, אבל לא כאלו שישגיחו עליהם ויטפלו בהם, שזה דבר שונה לגמרי. גם אם מישהו ינסה לשווק רובוט כזה, שהוא כאמור לא בלתי אפשרי טכנולוגית, הוא ייכשל כלכלית.

אלי: מה עם ארבעת חוקי הרובוטיקה המפורסמים של אסימוב, שהם חלק חשוב כל כך מסיפוריו, כמורי הדרך להתנהגות המוסרית של הרובוטים? האם יש סיכוי שהם ישמשו בעתיד כאמצעי לפיקוח על רובוטים ועל מחשבים?

ארבעת החוקים הם:

חוק האפס: לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע (הערה: חוק האפס נוצר בידי אסימוב רק בשנות השמונים, שנים רבות אחרי שנוצרו שלושת החוקים הבאים).

החוק הראשון: אסור לרובוט לפגוע באדם, או לאפשר פגיעה באדם כתוצאה מאי-פעולה של הרובוט, כל זמן שאין זה סותר את חוק האפס.

החוק השני: רובוט חייב לציית לפקודתו של אדם, אלא אם פקודה זו סותרת את חוק האפס או את החוק הראשון.
החוק השלישי: לא יפגע רובוט לרעה בעצמו  ולא יניח, במחדל לעצמו להיפגע , כל זמן שאין זה סותר את חוק האפס, את החוק הראשון, או את החוק השני.

ארבעת החוקים, אגב, עדיין אינם מוזכרים בסיפור "רובי", ונוצרו רק לאחר פרסומו.

פרופסור קמינקא: גם ארבעת החוקים לניהול פעולות הרובוטים לא צפויים בעתיד.  הם לחלוטין בלתי אפשריים. הם כלי ספרותי פילוסופי מרשים, אבל פשוט אי אפשר ליישם אותם במציאות. יש בהם יותר מדי "חורים" שאסימוב עצמו עמד עליהם בסיפוריו. זה אומר שאי אפשר להשתמש בהם ככלי שיפעיל מעשית וידריך מעשית פעילות של רובוטים. הכיוון נכון, אבל החוקים לא נותנים לנו דרך להגיע לשם. החוקים לא ניתנים לבצוע טכנולוגי ו…האמת? במציאות אנחנו לא באמת רוצים אותם.

במציאות הלא בדיונית, אנו זקוקים לרובוטים שכן יפרו את ארבעת החוקים. יהיה צורך ברובוטים בביצוע דברים שעלולים לסכן חיי אנשים, ואין דרך טובה להימנע מכך, למשל במקצועות רפואיים שונים, ויש כל סיבה להניח שהצבא ירצה רובוטים שמסוגלים ויכולים להרוג.

אלי: מדברים על כך שרובוטים ותוכנות מחשב עומדים להחליף מקצועות שונים כמו רואי חשבון, נהגי מוניות, רופאים ועיתונאים. האם אתה צופה שזה יקרה כבר בעתיד הקרוב?

קמינקא: בעתיד הרובוטים ישתלטו על מקצועות פופולריים כמו נהגי מוניות, אבל זה עדיין לא קרוב כל כך. אני לא רואה שעיתונאים יוחלפו בידי רובוטים כל כך מהר, כי זה דורש עבודת רגליים, קישור ואינטואיציה עמוקה שלרובוטים ותוכנות מחשבים פשוט אין. אבל בסופו של דבר, בני אדם אכן יוחלפו במקצועות שונים בידי תוכנות שונות. אין מה לעשות בעניין. אבל בכל מקרה, מי שמטפל בילדים לא צפוי להיות מוחלף ברובוטים. לא בעתיד הקרוב ולא בעתיד הרחוק.

ראו גם:

"רובי הרובוט"  סיפור מאת אסימוב

Related image


אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך עתידנות עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*