פרידריכסהאגן – חממה גרמנית ליוצרים

Image result for friedrichshagen

מאת אבי גולדברג

העיירה הציורית פרידריכסהגן (friedrichshagen) שוכנת על גדות האגם מגלזי, כשלושים קילומטרים מדרום לברלין. מימי נהר השפריי זורמים באטיות עצלה של שלהי קיץ אל חלקו הצפוני של האגם. על דרך צדדית המתמשכת ממרכז ברלין לאורך הנהר מדוושים רוכבים אל שכונותיה הדרומיות של ברלין ואל העיירות הסמוכות.

דיוושנו עמם מתחת למקום שבו נשפכים מי הנהר הרבים, ללא אשדות וללא קצף גלים, אל האגם העצל. נחפר שם מעבר תת קרקעי להולכי רגל ורוכבי אופניים המוליך מגדה אחת של הנהר לצדה השני היישר לטיילת של פרידריכסהגן. סירות מפרש ודוגיות משייטות על פני המים השקטים. העיירה שלווה בסוף השבוע. רק ליד תחנת הרכבת הישנה עולה המולה של שוק פשפשים מאולתר. הרכבת הפרברית מברלין מגיעה ויוצאת מהתחנה בתדירות גבוהה.

Image result for ‫רכבת פרוורית ברלין‬‎

הרכבת הפרברית בברלין

לפנים התרכזה בעיירה זו קהילת אמנים, משוררים, סופרים והוגי דעות, ריאה ירוקה תרתי משמע לגוף ולנפש לברלין התעשייתית השוקקת והצפופה, מפלט לנפש היוצרת מהלחץ של המשטר הפרוסי הנוקשה ומדעת קהל שמרנית.

בשלהי המאה התשע עשרה, עם החלת תקנות מחמירות על התכנסויות פוליטיות בברלין, מבית מדרשו של הקאנצלר הפרוסי ביסמארק, התגבש בעיירה השלווה הסמוכה לברלין, חוג משוררים גרמנים שמשך אליו כעששית קטנה כותבים והוגים מרחבי גרמניה ואירופה.

המשוררים וילהלם בולשה וברונו וילה ריכזו את "חוג המשוררים של פרידריכסהאגן", אסכולה שניזונה מרוחות הנטורליזם הספרותי שנשבו באירופה ומשכו אליהן בין היתר את המחזאי גרהארד האופטמן (זוכה פרס נובל לספרות 1912), את הצייר הנורבגי אדוארד מונק, את המחזאי אוגוסט סטרינדברג. הוגי דעות אנרכיסטים ובוהמיינים מצאו מחסה לרגע או לתקופה בשלווה הכפרית של פרידריכסהאגן, בזמן שמבשלת הבירה הראשונה במחוז ברלין סיפקה להם די משקה לתדלק את רעיונותיהם.

מייסד חוג המשוררים וילהלם בולשה האמין בקיום אלטרנטיבי בחיק הטבע במקום הקיום המלחיץ בברלין במשטר הדכאני של ביסמרק. עם חברו ברונו וילה הגה את התנועה לחינוך מתקדם למעמד העובד, חינוך לפועלים מבוגרים – Volkshochschule. רוחות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות שנשבו בגרמניה המאוחדת תחת פרוסיה, שלבשו צביון אומנותי ודעות שזרמו לאפיקים פוליטיים, התגבשו בעיירה הקטנה מתחת לאפו של השלטון הנוקשה.

החיבור בין הטבע להגות ולשירה הניב לימים את פתיחת "תיאטרון הטבע", תיאטרון תחת כיפת השמים שנחנך ב-1931 בהעלאת "חלום ליל קיץ" של שיקספיר על הבמה הפתוחה. התנועה לאמנות חופשית לעם מצאה ביטויה גם בברלין, שם הוקם בראשית המאה ה-20 תיאטרון העם "פולקס בינה", Volksbuhne (שנבנה ב-1914-1913 וניצב בכיכר על שם המהפכנית היהודייה רוזה לוקסמבורג, שנרצחה בברלין).

Image result for , Volksbuhne [

צילום מוויקיפדיה

המבנה הניאו קלאסי הוא החשוב בעבודותיו המוקדמות של האדריכל היהודי אוסקר קאופמן,שלימים התגלגל גם לפלסטינה, ושבהשראתו עוצבה חזית דומה לבניין התיאטרון הלאומי הבימה.

המבנה נבנה ברוח רעיונות  התקופה. ממקדמי הרעיון של התיאטרון העממי היה גם גוסטב לנדאואר, פילוסוף, מהפכן, אנרכיסט יהודי-גרמני שהטיף את רעיון התיאטרון החופשי לעם בברלין, והיה תומך נלהב ברעיונות של חוג המשוררים בפרידריכסהאגן. גם הוא, כרוזה לוקסמבורג ,שבכיכר על שמה ניצב התיאטרון, נרצח לאחר שהריאקציה הגרמנית הצליחה לדכא את ההתקוממות לרגע של השמאל המהפכני בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מנהלו הראשון של הפולקסבינה היה הבמאי היהודי אוסטרי הידוע מאקס ריינהארט.

אשוב לחוג שעל גדות המגלזי, שאליו הצטרפה גם המשוררת היהודייה אלזה לסקר שילר, שבנדודיה הרבים בגין אופייה הסוער, שבא לידי ביטוי בשירתה האקספרסיוניסטית, התאימה לשהות בקולוניה הקטנה של אנשים יוצרים בפאתי הכרך המחניק.

המטייל במקום יכול לספוג מאווירת המקום אך מעט, באשר מרוח התקופה נשארו רק זיכרונות האגורים בפאתי חנות ספרים המשמשת כמוזיאון ויד לתנועה של המשוררים. רחוב על שם בולשה ושלטי זיכרון דהויים מזכירים למבקר את התקופה שנשכחה, כאשר יוצרים היו האישים החשובים והמשפיעים ביותר ביישוב.

Image result for friedrichshagen]]

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארצות ועמים, סופרים עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*