תוצאת תמונה עבור גיבור מזדמן

שם הספר: גיבור מזדמן אבי דומושביצקי (הוצאת “איפאבליש”, 2016)

מאת אלי אשד

לוחמת הסייבר, המאבק דרך אמצעי מחשוב וכנגד אמצעי מחשוב, תופסת כיום מקום מרכזי בכל תכנון בטחוני של כל מדינה, ובראש ובראשונה של ישראל. ההנחה היא שלוחמה זאת (שנחזתה לראשונה בידי הסופר אסימוב עוד בראשית שנות השישים של המאה הקודמת, אך רק בשני העשורים האחרונים הפכה להיות אלמנט מרכזי) תהיה מרכזית בכל מאבק צבאי בעשורים הבאים.

סביב הנקודה החשובה הזאת מתמקד ספרו החדש של יזם הטכנולוגיה והסופר אבי דומושביצקי, שבודק את כל ההנחות שעליהם בנויות תיאוריות לוחמת הסייבר בשנים האחרונות.

תוצאת תמונה עבור אבי דומושביצקי

אבי דומושביצקי

סיפור חייו של אבי דומושביצקי הוא מרתק. אביו עסק בשפה העברית כל חייו והפרויקט הידוע ביותר שלו היה הגהת סדרת התנ”ך קסוטו, שהייתה לפני שנים מוכרת בכל בית בישראל וחומר חובה כמעט בכל כיתה בבית הספר.

והנה הלך בנו בדרך שונה לגמרי: הוא ממציא ויזם, מוותיקי ענף טכנולוגיית התקשורת ומחלוצי הסטארט־אפים בתחום. הוא עוסק ביזמות הייטק, הקים וניהל את חברת ציוד התקשורת סיברידג’, וב־1997 מכר אותה לסימנס ב־75 מיליון דולר – רכישה שהפכה לתשתית מרכז הפיתוח והמחקר של נוקיה סימנס בישראל. חוץ מזה הוא היה שותף בקרנות הון -סיכון שונות. כך שהוא מכיר היטב את העולם שאותו הוא מתאר, עולם חברות הטכנולוגיה, ההיי טק, והכלכלה הבינלאומית.

ברם, למרות היכרותו זאת ואולי בגללה, דומושביצקי ביקורתי מאוד כלפי הטכנולוגיה שעומדת במרכז עולם זה. ואת הביקורתיות הזאת אפשר לגלות בקריירה החדשה שלו כסופר.

תוצאת תמונה עבור אבי דומושביצקי  פרד במנהטןתוצאת תמונה עבור ‪avi domoshevizki‬‏

ספרו הראשון היה “פרד במנהטן” (הוצאת “סטימצקי, 2015), ספר מתח גם הוא, שעסק בעולם המוכר לו היטב, עולם קרנות הסיכון. ספר זה תורגם לאנגלית.

בספרו החדש, “גיבור מודרני”, הוא חוזר לעולם המוכר לו כל כך, של חברות טכנולוגיות, ומתאר גאון סייבר בשם תום, ששירת בעבר כמובן מאליו ביחידת סייבר יוקרתית בצה”ל. תום מייצר מערכת מידע חדשנית של בינה מלאכותית, שמסוגלת לאתר פרטי מידע שאי אפשר למצאם בשום דרך אחרת. המערכת הזאת מסוגלת לפרוץ למערכות המוצפנות גם בצפנים המתוחכמים ביותר הידועים, ולהוציא מהם כל מידע נדרש.

העלילה מתקדמת: תום מקבל הצעת עבודה על סך שישה מיליון דולר לצורך “ייעוץ” לחברה ביטחונית למשך שנה, ובינתיים מתגלה במפתיע דרך המערכת שלו שאיראן מתכננת ובקרוב מתקפה גרעינית נגד ישראל…

לישראל אין ברירה אלא להיכנס לכוננות גרעינית וליזום מתקפה מקדימה נגד איראן. אבל האם ייתכן שעל מערכת הסייבר המושלמת הזאת בעצם אי אפשר לסמוך, ושהיא מסכנת את ביטחון המדינה עם העברה של מידע שגוי?

בכך עוסק סיפורו המרתק של דומושביצקי. הספר מעניין במיוחד מאחר שהוא יוצא כנגד כל ההנחות המקובלות בספרי הז’אנר – הגיבור הגאון של הספר מגלה שבעצם הוטעה והלך שולל לאורך כל הדרך בידי גורמים עלומים אך מתוחכמים וערמומיים ביותר, שניצלו את כישוריו הגאוניים לצורכיהם שלהם.

בספר יש עלילת משנה על יחסיו המסובכים מאוד של הגיבור תום עם אשתו ועם אישה שעובדת עמו, ושעמה הוא מתחיל לקיים רומן. העלילה הזאת תורמת להומניזציה של דמות הגיבור, המוצג כהרבה יותר מ”גאון המחשבים שמתקשה בקשרים עם אנשים”. אמנם לא השתכנעתי שהדמויות הנשיות מתוארות בצורה אמינה, אבל כך הוא בדרך כלל בספרי מתח, שבהם הדמויות הן פחות חשובות מהעלילה. בסופו של יום, מה שחשוב הוא לא מערכות היחסים המסובכות של הגיבור תום, אלא מאבקו להצלת המדינה והמזרח התיכון משואה גרעינית.

משהו בספר הזכיר לי סיפור מוקדם של סופר המדע הבדיוני המפורסם יצחק אסימוב “המכונה שניצחה במלחמה” משנת 1961, סיפור שהוא כנראה הראשון שבו מתואר משהו המזכיר את לוחמת הסייבר המודרנית, על אודות המחשב מולטיבאק שלכאורה הביס בעצמו תרבות עוינת מכוכב אחר. אבל בסיום המפתיע של הסיפור אנו מגלים שבעצם “ניצחונו של המחשב” לא היה ולא נברא. מאחורי הניצחון עומדים בני אדם שסירבו לחלוטין לקבל את הכרעות המחשב, והעדיפו להסתמך על האינטואיציה האנושית שלהם.

(את “המכונה שניצחה במלחמה ” אפשר לקרוא ב”יקום תרבות ” כאן )

נראה לי שזוהי תפיסתו של מר דומושביצקי, שבעצם יוצא כאן נגד כל ההנחות והתפיסות של חברות הטכנולוגיה שהוא עצמו השתייך אליהן, ונגד הצורך לפתח את הטכנולוגיה עוד ועוד ועוד כדי שתתפוס כמה שיותר את מקום ההחלטה האנושית. האם ייתכן שיש לו הרהור שני בנושא? על פי הספר כך נראה.

עריכתו המיומנת של אמנון ז’קונט ניכרת היטב בספר, אבל עדיין היו לי כמה בעיות עם עלילת הספר, שמן הראוי היה לפתור אותם בשלב הכתיבה והעריכה, כולל שמו האמריקאי של הגיבור, שלפחות אצלי פגם באמינות וביכולת ההזדהות, וכמוהו שמו הבלתי-מוצלח של הספר, “גיבור מזדמן”.

מעבר לפרטים כמו שוליים אלה, ראויות להישאל השאלות הבאות: האם ייתכן שאיראן תחליט לבצע צעד דרסטי כל כך כמתקפה גרעינית נגד ישראל ללא כל סימנים מקדימים כמו התדרדרות דרסטית במערכת היחסים (הבלתי קיימת לכאורה) בין שתי המדינות, ואיומים נזעמים של מנהיגי איראן שלמעשה מכינים בכך את תושבי ארצם לשינוי הדרמטי שעומד להתרחש באזור?

דומושביצקי אינו מתאר התדרדרות כזאת, שהייתה מוסיפה אמינות לאפשרות שאיראן אכן תתקוף בצורה כזאת את ישראל. לי קשה להעלות על הדעת שביום בהיר אחד האיראנים יחליטו בהחלטה קרה ושקולה לתקוף גרעינית את ישראל, בלי שתהיה איזו סיבה מיוחדת, גורם מאיץ כלשהו, נניח חורבן המסגד על הר הבית או השמדת ארגון החיזבאללה בלבנון.

האם ייתכן שבעניין של חיים ומוות כמו מלחמה גרעינית עם מעצמה כמו איראן מדינת ישראל תסתמך רק על מידע ממערכת ממוחשבת, ללא ניסיון לאמתו עם סוכנים בשטח?

מצד שני, ההיגיון של הספר מראה שאכן כך בדיוק הדבר, ובוודאי במצב של לחץ אדיר בזמן, כאשר נראה שכל דקה יקרה. ובעצם יש להודות שככל שאנו מסתמכים יותר על המערכות הממוחשבות ופחות על בני אדם, הולכת וגוברת הסבירות שכך אכן יקרה.

המסר של הספר ברור: אפילו האנשים הגאוניים ביותר, ואולי דווקא הם, יכולים לשגות ובגדול בגלל חוסר הבנתם בבני אנוש. ובכל זאת מצליח גיבור הספר למצוא דרך מתוחכמת ביותר לצאת מהמלכודת שנכנס אליה בעיניים פקוחות לכאורה. דבר זה מעלה את ערכו בעיניי, לעומת הגיבורים הכל-יכולים שבהם אנו נתקלים בדרך כלל בסיפורים מעין אלה, שאינם שוגים לעולם.

למרות ליקוייו של הספר, אין ספק שהוא מעביר מסר חשוב ביותר באמצעות עלילה מרתקת ומפתיעה באמת. אני ממליץ למכללות הביטחון, ובראש ובראשונה לאלו שעוסקות בלוחמת סייבר, להכניס את הספר הזה לחומר החובה עבור תלמידיהם. השאלות שהסיפור מעלה יהיו בשנים הבאות נושאים לדיון בדרגים הבכירים ביותר.

ראו גם:

אתר הספר

פרטים על אבי דומושביצקי

ריאיון על “גיבור מזדמן

אבי דומשביצקי בפייסבוק

וראו גם:

מלחמה על פי הספר: אלי אשד על המלחמה הבאה בין ישראל ואיראן

תוצאת תמונה עבור ‪avi domoshevizki‬‏

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × אחד =