לוחם סיירת מטכ"ל, בלש וסופר: שיחה עם שאול בצר

לרגל כנס ספרות הבלשים שמארגן "יקום תרבות" - ריאיון נוסף עם סופר שישתתף בכנס

מאת אלי אשד

שאול בצר חיבר שני ספרים בסדרת הבלש המצליחה "בלש זמני", על אודות הבלש מיכאל קריגר, איש סיירת מטכ"ל בעברו (ממש כמו בצר ואביו) ובלש בהווה עד שיצליח לזכות בהצלחה כסופר.

בצר היה ידוע עד כה דווקא כבמאי מוכשר ביותר של סרטים דוקומנטריים – מהם על תולדות הקומיקס העברי, "הראיון האחרון עם  דודו גבע" (2005), על חיי אמן הקומיקס דודו גבע ו" גיבור-העל העברי"  (2015) על תולדות הקומיקס בישראל.

הוא התפרסם גם בסרט המוקומנטרי (דוקומנטרי בדוי) העברי הראשון, ואולי הטוב בכולם עד היום "זהירות מצלמה" (2002), על חייו של במאי סרטי המתיחות הראשון בישראל "מקס טונה" שרייבר, על רקע תולדות המדינה משנות החמישים ועד שנות השבעים.

אך כאמור, גילה בצר כישרון רב גם כסופר בלשים. חלק מההנאה שבספריו היא לא רק מהעלילה המשעשעת והמרתקת במידה שווה, ולא מהדמויות שקל לנו להזדהות עמן או לסלוד מהן, אלא גם מהרמזים השונים שהמחבר מפזר ביד נדיבה לגבי דמויות שנראות כמבוססות על דמויות אמיתיות, מוכרות מאוד במדינה ובחוגי הספרות, האמנות והבוהמה של תל אביב. ספריו של בצר נראים למעשה כסוגים של "ספרי מפתח" – העלילות הן בדויות לחלוטין, אבל בצר יוצר עבור המבינים ים של רמזים המתייחסים לאירועים בתולדות המדינה ובתולדות התרבות שלה, דבר התורם להנאה מהסיפור.

תוצאת תמונה עבור בלש זמני

למשל, הספר הראשון בסדרה" בלש זמני" (2014). יש  להניח שבצר כתב אותו בעקבות ותוך שימוש בפרטי הפרטים של התחקיר שביצע עבור סרטו "גיבור העל העברי", על תולדות הקומיקס בישראל (גילוי נאות: השתתפתי בסרט ההוא ותרמתי לתחקיר שלו). הספר עוסק בחיפוש אחר אמן קומיקס ובולט משנות השישים שנראה כמבוסס על שילוב של אמן הקומיקס האמיתי אשר דיקשטיין והמאייר הנודע שמעון צבר, שכמו הקומיקסאי בסיפור עזב את ישראל מסיבות פוליטיות, ומאז כל מי שהתחקה על עקבותיו בא על קיצו בצורה לא נעימה.

אישים שונים נראים גם הם כמבוססים בדרך זאת או אחרת על דמויות אמיתיות, למשל המו"ל מאיר לוינסקי (על שם המו"ל האמיתי של חוברות קומיקס, מאיר מזרחי, שמשרדיו אכן שכנו ברחוב לוינסקי בתל אביב, לא רחוק מהמו"ל האמיתי של אשר דיקשטיין, הוצאת "רמדור").

מהר מאוד מגלה קריגר שכל הפרשה קשורה למועמד נכלולי לדעתו לראשות הממשלה, חגי קלמנוביץ'.  השם לקוח מן הסתם במודע מדמות של נוכל עשיר וידוע שבתאי קלמנוביץ, אבל הדמות עצמה, של איש סיירת מטכ"ל לשעבר שזוכה להצלחה עצומה בפוליטיקה, נראית כשילוב די מדויק של שני פוליטיקאים שבעברם היו אנשי סיירת מטכ"ל – בנימין נתניהו ואהוד ברק. לאחר חקירה הוא מגלה שכל העניין קשור למבצע צבאי בטחוני סודי ביותר וכושל לחלוטין של חיסול מחבל בכיר.

פרשת החיסול הכושל מבוססת על ניסיון החיסול הכושל במסגרת מבצע "זעם האל" ב-1973 בעיירה הנורווגית לילהמאר, כאשר סוכנים של "המוסד" הרגו צעיר מרוקאי בשם אחמד בושיקי, לאחר שסברו בטעות כי הוא עלי חסן סלאמה, מראשי ארגון הטרור "ספטמבר השחור". חלק מחברי הצוות שביצע את ההריגה נלכדו בידי הנורווגים, וחלקם נדונו למאסר.

אבל מאחר ששאול בצר הוא גם בנו של מוקי בצר, ממפקדי מבצע אנטבה (ממש לאחרונה מלאו ארבעים שנה למבצע שחרור החטופים, וכמוהו למותו של אחד ממפקדי המבצע יונתן נתניהו). דומה שהרמזים שהוא שותל בספרו זה מתייחסים גם למבצע המפורסם הזה שאביו של בצר נודע בגרסה השונה מאוד שנתן לגבי האירועים שהתרחשו בו, מזאת שאותה  מציגים אחיו של יונתן המנוח  ראש הממשלה דהיום בנימין  נתניהו ואחיו הרופא וההיסטוריון עדו נתניהו. האחרון טרח וכתב ספר שלם על המבצע, סיירת מטכ"ל באנטבה (2006), שנועד בראש ובראשונה ומעל לכול להפריך את טענותיו של מוקי בצר, שדמותו מתנוססת בספר זה כמעין אויב נכלולי ואפל.

תוצאת תמונה עבור מוקי בצר ספר

מוקי בצר מצדו כתב גם באנגלית וגם בעברית ספר זיכרונות, שהחלק המרכזי בו הוא גרסתו השונה מאוד לגבי מה שבעצם קרה באותו מבצע, שלטענתו במשך כמה דקות גורליות כמעט השתבש באנטבה. אפשר להניח שהספר של בצר רומז במפורש ל"מבינים" לגבי הגרסה החלופית של מה בעצם קרה במבצע  אנטבה, גם אם המחבר לא יודה בכך במפורש.

את אותו תהליך של דמויות המבוססות בבירור על דמויות אמיתיות המוכרות למחבר, אפשר למצוא בספר השני בסדרה, "טעות כפולה" (2016), שבו אחת הדמויות מזכירה בצורה ברורה את שותפו של בצר לביום הסרט "זהירות מצלמה", רועי צ'יקי ארד. בספר מדובר באיש בוהמה מוטרף, ושוב – הוא לא היחיד.

להלן ראיון שערכתי עם שאול בצר:

אלי: מה הביא אותך לז'אנר הזה? האם היית חובב סיפורי בלשים? איזה סופרי בלשים או סיפורים או סרטים משמשים לך כמקור השראה?

תוצאת תמונה עבור שאול בצר

שאול: "בספריה שלי יש ספרי בלש מכל העולם – בלש סיני, יפני, אפריקאי, רוסי, יווני, ספרדי ועוד. אני מזדהה ואוהב את דמות הבלש האינדיבידואליסט, שלא שייך לארגונים הגדולים. המתבודד, המתבונן, הפועל לבד, מנסה להבין בכוחות עצמו מה קורה סביבו.
"אני אוהב במיוחד ספרי בלש המשלבים מתח עם הומור וחותרים נגד הז'אנר. למשל הספר 'תעלומת הקבר המכושף' (שם הספר הוא כמובן התבדחות על הז'אנר) של הסופר הספרדי אדוארדו מנדוסה, על בלש הבורח ממוסד סגור. ספר פרוע, מלא הומור וחוכמת חיים, המזכיר סרט של אלמודבר. דוגמה נוספת היא הספר 'ברוקלין היתומה' של ג'ונתן לתם, שבו הגיבור הוא בלש הסובל מתסמונת טורט.

"כבר כסטודנט קולנוע, לפני יותר מחמש-עשרה שנה, כתבתי וביימתי סרט בלש קצר. הסרט מספר על בלש הסובל מבעיות בשלפוחית השתן. הוא נאלץ לבלות זמן רב בשירותים, ובגלל הכאב הוא נכנס לסוג של הזיה המאפשר לו לפתור את התעלומות. את תפקיד הבלש שיחק רמי פורטיס".

אלי: ספרך הראשון נראה כמבוסס על  או שקיבל השראה מאירועים אמיתיים. האם יש קשר מסוים  בין אירועים בחייך או בתולדות המשפחה שלך למסופר, דבר ששימש כסוג של השראה לעלילה הבדיונית של מזימה פוליטית-צבאית?

שאול: "כתיבת הספר התחילה מגרעין של אמת. כשהשתחררתי מהצבא רציתי להיכנס לעסקי הכתיבה והקולנוע וזה לא היה כל כך פשוט, אז הרבה פעמים חזרתי לעבודות אבטחה. בגלל ששירתתי ביחידה קרבית מיוחדת, איכשהו כל הזמן הייתי נשאב לאזורים של אבטחה. אבטחתי בשגרירויות ובאל על בחו"ל. בכל פעם הייתי אומר שזאת פעם אחרונה שאני עושה את זה, והייתי חוזר לזה כי זה כסף טוב. מצד אחד לא רציתי את זה, ומצד שני כשעשיתי את זה זה היה נורא כיף, זה הרפתקאות. בספר הדמויות והאירועים הם שילוב בין מציאות להמצאה, תרכובת בין הסיפורים ששמעתי בבית, לבין הסיפורים שקראתי בעיתונים,  בתוספת דמיון. מזימות פוליטיות וצבאיות הן ריטואל קבוע במדינה שלנו מאז קום המדינה, כך שבניגוד למה שאתה חושב לא הייתה כוונה לאירוע מסוים.

אלי: אני מטיל ספק בטענתך זאת. האם אתה מרוצה מהספר כפי שיצא או שהיום היית משנה אותו?

שאול: "אני מניח שכל יצירה אפשר לשפר עוד ועוד. אני כותב בהנאה כתיבה לא מתוכננת, אני אוהב את תהליך הגילוי. גם את השלבים של התיקונים והשכתובים אני משתדל לעשות בהנאה, לשמור על חדוות היצירה. הרגע שבו אני מסיים לעבוד על הספר הוא הרגע שבו אני מפסיק ליהנות".

אלי: האם אתה מתכנן סיפורי בלשים נוספים?

שאול: "בימים אלה אני עובד על הספר השלישי".

אני מחכה לספר השלישי בעניין, ותמה אילו רמיזות לאירועים ולאישיים אמיתיים – בסצנה הישראלית בכלל והתל אביבית בפרט – נגלה בו.

עוד משאול בצר אפשר לשמוע בפאנל בכנס ספרות הבלשי ב-12 לספטמבר.

ראו גם:

אתר הבית של שאול בצר

שאול בצר בוויקיפדיה

תוצאת תמונה עבור שאול בצר בלש זמני

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא, ספרות מתח ובלשים, ראיון עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*