כנס ספרות הבלשים והמסתורין הראשון – התיעוד

תוצאת תמונה עבור כנס ספרות הבלשים \

מאת אלי אשד

ב-12 בספטמבר ערך מגזין הרשת "יקום תרבות" את כנס הבלשים והמסתורין הראשון בישראל. כנס זה, שהרעיון לעריכתו הגיע מסופר המתח, תושב רמת השרון וחבר עמותת "יקום תרבות", עורך הדין אבי גולדברג, נערך לאור התחושה שאף שבישראל מתקיימים כבר כעשרים שנה כנסים על מדע בדיוני ופנטסיה, על קומיקס ואנימציה, ואף על ז'אנרים ספציפיים יותר כמו אנימה וספרות רומנטית, הרי שעל הסוגה הספרותית הפופולארית והמצליחה ביותר בעולם, ספרות הבלשים, המסתורין והפשע (על גלגוליה השונים בטלוויזיה ובמדיה), ולמרות שלז'אנר המסתורין והפשע ישנם הרבה יותר קוראים מהז'אנרים שהוזכרו למעלה, מעולם לא נערך כנס העוסק בז'אנר הזה.

תוצאת תמונה עבור ‪edgar prize‬‏

זוכה גאה מחזיק בפרס "האדגר" לספרות בלשים ומסתורין בארה"ב

בחו"ל נערכים מאות כנסים כאלו בשנה, ביניהם "בוצ'רקון" ו"מיסטריקון". מגיעים אליהם מאות רבות של אנשים, ולפעמים גם אלפים. בכנסים מוענקים פרסים ליצירות בלשיות מופתיות בעבר ובהווה. למשל פרס "האדגר", פסלון על שמו ובדמותו של יוצר ספרות הבלשים אדגר אלן פו, הניתן מטעם אגודת סופרי המסתורין והבלשים של ארה"ב. קיים אף גם פרס על שמה של אגתה כריסטי, "האגתה", פרס על שמו של הבלש הספרותי המפורסם נרו וולף, "הנרו", וכיוצא באלה.

בישראל יוצאים לאור בכל שנה מאות ספרי בלשים ומסתורין מתורגמים, ומופיעים כל שנה עשרות כותרים בז׳אנר, הנכתבים בידי יוצרים ישראליים. מדובר בכמות גדולה בהרבה מהספרים שמתפרסמים בז'אנרים של המדע הבדיוני והפנטזיה, והם גם נמכרים בהרבה יותר עותקים.

החלטנו אפוא ליצור כנס לספרות בלשית, שישים דגש על היצירה העברית המגוונת בתחום מראשיתה בארץ ישראל בשנות השלושים, עם החוברות "סדרת הבלש" על עלילות הבלש האמיתי דוד תדהר.

החלטנו לתת לראשונה אות כבוד והוקרה ליצירה בלשית מופתית בעברית, ובדומה לפרסים מסוג זה בחו"ל, שמו של הפרס נגזר משמה של דמות חשובה בתולדות הספרות הבלשית בישראל. לבסוף החלטנו לקרוא לו על שם הבלש דוד תדהר, הגיבור הראשון של סיפורי בלשים בעברית, שהתבססו על דמותו. אות הכבוד נוצר בצורת ספר עם צילום הדמות של דוד תדהר, כפי שהופיעה על חוברות סדרת "הבלש" שהיו פופולריות ביותר בשנות השלושים של המאה הקודמת.

  1. הרצח המסתורי

בה בעת, סייע "יקום תרבות" להוצאת מהדורה אלקטרונית בהוצאת "בית אוצר" של החוברת הראשונה בסדרת "ספריית הבלש", שכללה את הסיפור הבלשי הראשון בעברית, "תעלומת הרצח המסתורי" מ-1931 (את המהדורה האלקטרונית של החוברת ראו כאן). החוברת הראשונה הופיעה עם הקדמה שהייתה למעשה הגנה על הז'אנר ממתקפות עליו, מאת הסופר אביגדור המאירי. כל רוכש כרטיס לכנס קיבל קישור להורדה חינם של החוברת, שהיום היא יקרת המציאות ובלתי ניתנת להשגה. החוברת עדיין נמכרת באתר ההוצאה לאור, בפורמט הדיגיטלי.

התברר לנו כי האנשים שבהם בחרנו להיות הזוכים הראשונים באות ״התדהר״ היו תושבי רמת השרון. עקב כך, אבל לא רק, ביקשנו לערוך את הכנס ברמת השרון. עיריית רמת השרון נרתמה לסייע ל"יקום תרבות", וכך נערך הכנס בחסות העירייה בבית יד לבנים, שהוא גם מקום מושבה של הספרייה הראשית של רמת השרון.

אותות הכבוד הראשונים שניתנו היו קשורים שניהם זה לזה בכמה צורות. שניהם ניתנו להישגים מהעבר, כהכרה בתרומה היסטורית לז'אנר ספרות הבלש והמסתורין, הם ניתנו ליצירות שדנו בבלשים של שנות השלושים בארץ ישראל, והם גם ניתנו, כאמור, לאנשים שבמקרה התברר לנו שהיו כל חייהם שכנים ברמת השרון.

באות הכבוד הראשון זכה בנו של האיש שעל שמו נקרא האות, דוד תדהר, בצלאל תדהר, תושב ותיק של רמת השרון, שהקדיש מאמצים גדולים לשימור זכרו של אביו (הנה קטע מוסרט מהענקת פרס "התדהר" לבצלאל תדהר).

אות הכבוד ליצירה ספרותית מופתית בז'אנר ניתן לספר שנכתב בידי שכנו של בצלאל תדהר במשך עשרות שנים, המשורר אריה סיון, על ספרו "אדוניס" (צפו כאן בהקראת נימוקי אות הכבוד ובקבלת הפרס על ידי אלוף בן, בנו של אריה סיון).

"אדוניס" בתרגום לסינית

ספר זה יוצא דופן גם ביצירתו של סיון, וגם בספרות העברית. הספר נכתב כנראה בהשראת מה שסיון שמע לאורך השנים מבצלאל, ומה שקרא בחוברות של ספריית הבלש. סיון יצר יצירה ספרותית היסטורית העוסקת בבלש בתל אביב של ראשית שנות השלושים, הזמן שבו פעל דוד תדהר ושבו פורסמו חוברות ספריית "הבלש" המקוריות. "אדוניס" הוא יצירה אירונית ביקורתית של ז'אנר הבלשים, שהיא גם הרבה יותר מכך. למעשה זהו ספר על ההיסטוריה של היישוב היהודי בישראל, עניין המתקשר לעבודת חייו של דוד תדהר, האנציקלופדיה לתולדות היישוב. את הפרס קיבל בנו של אריה סיון ז"ל, העיתונאי ועורך "הארץ" אלוף בן (ראו כאן את דבריו של אלוף בן בעת קבלת אות הכבוד ה"תדהר" לאביו המשורר אריה סיוון ז"ל).

ארגנו  את  הכנס: אלי אשד, יו״ר "יקום תרבות"; ד״ר אמנון סטופ, חבר "יקום תרבות"; יואב איתמר, חבר "יקום תרבות"; ומעיריית רמת השרון: לאה בן-טובים, מנהלת רשת הספריות ברמת השרון; עדי גולדבלט מנהלת ספריית דעת; ואנשי בית יד לבנים אסנת אוליאל-לימור ורן זילברמן.

בכנס השתתפו יו"ר אגודת הסופרים, סופר בעצמו, צביקה ניר, שבירך את המשתתפים והסביר איך משתלב ז'אנר ספרות הבלשים בעולם הספרות הכללי.

כן נשאה דברי ברכה חברת מועצת העיר רמת השרון, האנתרופולוגית ד״ר איריס קלקא, ששמה דגש על מחויבותה של העיר רמת השרון לתרבות ולספרות, וגם למה שנקרא הספרות הפופולרית.

הרצו בכנס:

סופרת המותחנים הפורייה אדיבה גפן נתנה הרצאה מרתקת על כתיבת ספרי מותחן, ובפרט כמובן מהו מותחן מבחינתה.

סופר הבלשים הידוע וחוקר הז'אנר, דרור משעני, דן בתרגומים של ספרות בלשים בעברית, בקושי בתרגום ובפתרונות שאף הוא כעורך לא תמיד מרוצה מהם.

ראו את דבריו של דרור משעני כאן

בפאנל, שאותו ערך אלי אשד, הופיעו ארבעה סופרי מתח, שכל אחד מהם ייצג קהילה אחרת.

תוצאת תמונה עבור יורי מור

הקהילה הרוסית, שאותה ייצג יורי מור, יו"ר אגודת הסופרים הכותבים רוסית בישראל, מחברם של  ספרים על בלש בקהילה הרוסית בישראל.

ראו את דבריו של יורי מור בפאנל כאן

את הקהילה החרדית, קהל חדש אך צומח במהירות של הספרות היפה בכלל ושל ספרות המתח בפרט, ייצג הסופר נחמן גרשונוביץ.

ראו את דבריו של נחמן גרשונוביץ  בפאנל כאן.

את קהילת הקוראות ייצגה שמרית הילל.

ראו את דבריה של שמרית הילל כאן

ואת הקהל הישראלי הוותיק–היפסטרי-צעיר ייצג במאי הסרטים הדוקומנטריים וסופר המתח, שאול בצר.

ראו את דבריו של שאול בצר כאן

כמו כן הרצה ד״ר דוד גורביץ, שדן בבעיות מיוחדות של הספרות הבלשית כספרות אוטופית.

תוצאת תמונה עבור חבורת הבלשים והכלב

החלק השני של הכנס יועד לילדים ולנוער. זהו קהל חשוב שמאז ומעולם קרא ספרות בלשים ומסתורין, וכיום קורא גם ספרות חידות, לא פחות ואולי אף יותר מהמבוגרים. זאת, עוד מימי אריך קסטנר שכתב את ״אמיל והבלשים", אניד בלייטון מחברת ״השביעיה הסודית״, ״החמישיה״ "חבורת הבלשים והכלב "  ועוד, ובעברית מאז ימי אבנר כרמלי מחבר סדרת "הבלשים הצעירים" ורבים אחרים.

לתפיסתנו, הרצאות כאלו לילדים ולנוער צריכות לשלב גם את הקהל, ומשום כך הזמנו שני סופרים הידועים בחידות שאותם הם מציגים לפני קוראיהם.

%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d

מיכאל אבס ריתק את הקהל הצעיר בחידות ובסיפורים שלו.

אשר קרביץ הציג חידות, שאת חלקן אף הצליחו הצעירים לפתור, על אף הזמן המוגבל כמובן תוך כדי ההרצאה.

שניהם ריתקו את הקהל הצעיר.

הקומיקסאי עופר זנזורי סיפר לקהל על קומיקס הפשע שלו, והראה כיצד יוצרים קומיקס כזה.

הכנס זכה לתשומת לב תקשורתית גדולה, ואף הופיעה עליו כתבה גדולה מאת דליה קרפל במוסף ״הארץ״ (בכותרת ״דוד תדהר מחפש יורש״). כמו כן, הופיעה רשימה במדור הספרות ב"ידיעות אחרונות".

זאת ועוד, תוכנית התרבות "שישי בשש" אירחה את אלי אשד ברשת ב', בתוכנית שבה דנו בעומק בכנס ובדמות הבלש בכלל (החל מהדקה ה-27 של התוכנית).

נוסף על כך התראיינו אלי אשד ואדיבה גפן ב"ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית.

אנו שואפים לקיים כנס נוסף בשנה הבאה, ולהגיע עמו לקהלים חדשים. זאת, בעזרת עו״ד אבי גולדברג שמתמנה מעתה לעורך מדור ספרות המתח, הכוללת בלשים, מסתורין ופשע, ואנו מתכוננים לעסוק מעתה יותר ויותר בסוגה זאת, ולפתח את המודעות אליה.

ראו עוד:

בעקבות הבלש העברי -הסוגה הבלשית בספרות הישראלית

"עוד ישוב התמוז" - רשימה מאת אלי אשד על "אדוניס" ועל הסיבות והנימוקים לבחירתו כיצירה בלשית עברית מופתית

תוצאת תמונה עבור כנס ספרות הבלשים \

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*