מאת אליהו בורוכוב

בישיבת הממשלה בליל השימורים בין ה-11 ל-12 באוגוסט 2016, שבה אושרה הצעת התקציב לשנים 2018-2017, אושרה גם תוכניתו של שר האוצר משה כחלון להטיל מס מיוחד על בעלי שלוש דירות ומעלה. התוכנית בגרסתה הראשונה הייתה להטיל מס של 1000 שקל בחודש על בעליהם של שלוש דירות, ושל 1840 שקל בחודש על מי שבבעלותו ארבע דירות, בלי להתחשב בגודל הדירות, בשווי שלהן, או בשכר הדירה. בתוך שבועיים התוכנית השתנתה, ומה שאושר בממשלה הוא מס של 1% משווי הדירה החל מהדירה השלישית.

עצם העובדה שתוכנית שונתה בתוך שבועיים, מצביעה על מידת הרצינות של התוכנית. 
אבל גם בגירסתה “המתוקנת” התוכנית פגומה מיסודה, ואם תאושר בכנסת יהיו לה השלכות גרועות מאוד. האם היועצים הכלכליים של האוצר לא מבינים שאם חלק מבעלי הדירות המושכרות ימכרו אותן יהיו פחות דירות להשכרה, ושכר הדירה יעלה? האם הם לא מבינים שאם הצע הדירות להשכרה יקטן, בעלי הדירות שלא ימכרו אותן יוכלו ביתר קלות לגלגל את המס על הדיירים שוכרי הדירות? בשוק הדירות מספיק שההיצע יפחת באחוזים בודדים כדי לגרום להתייקרות גדולה, מכיוון שהגמישות של הביקוש קטנה.

יתרה מזאת, שוק השכירות של דירות זולות, בשכונות ובערים פחות יקרות, יסבול מנזק גדול יותר משוק השכירות של דירות גדולות ויקרות. מי שרוצה להבטיח לעצמו הכנסה של 10,000 שקל לחודש, על ידי השקעה בדירות בערים שבהן התשואה על ההשקעה יותר גבוהה מאשר בתל אביב, צריך להשכיר ארבע דירות. למשל בחיפה, שבה שכר הדירה הממוצע לדירה בת שלושה חדרים הוא כ-2450 שקל לחודש, או בבאר שבע עם שכר דירה של 2460 שקל לחודש (לפי אתר יד שנייה, שכר דירה ממוצע של דירות 3 חדרים ביולי 2016).

פירוש הדבר שציבור שוכרי הדירות הזולות, שהם כנראה העניים ביותר בין שוכרי הדירות, יסבול ממחסור בדירות ומעליית מחירים יותר מן הציבור האמיד יותר בשכונות היקרות. כלומר דווקא האזרחים שמשה כחלון הבטיח להם בזמן מערכת הבחירות שידאג להם, יסבלו יותר מאחרים כתוצאה מן התוכנית הזאת.

נוסף על כך, המס הזה יגרום עוד עוולה. לפי מפקד האוכלוסייה מ-2008, היו בארץ 606 אלף משקי בית שגרו בשכירות, ועל פי סקר כוח אדם משנת 2013 המספר גדל ואז גרו בשכירות 617 אלף משקי בית. זהו בקירוב מספר הדירות המושכרות, כלומר מ-2008 עד 2013 נוספו בסך הכל 11 אלף דירות בהשכרה. מכאן שמרבית הדירות המושכרות נרכשו לפני 2008, ואין כל קשר בין רכישתן ובין התייקרות הדירות אחרי 2008. כפי הנראה חלק גדול מהדירות המושכרות הן בבעלות אנשים בגיל הפנסיה, ששכר הדירה הוא הפנסיה שלהם. לפי הסקר החברתי ל- 2012 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו אז בארץ יותר מ-400 אלף אנשים שגילם מעל 65, ושאין להם שום “הסדר פנסיוני”. אלו הם כ- 53% מכלל האוכלוסייה בגילאים אלה, וכוללים עצמאים (בעלי מלאכה, עובדי מוסכים, אינסטלטורים, בעלי חנויות, אדריכלים, קוסמטיקאיות ועוד ועוד) שהגיעו לגיל הפרישה לפני החלת פנסיית חובה, ושכירים שעבדו במקומות עבודה שלא צירפו את עובדיהם לקרן פנסיה. לכולם אין שום “הסדר פנסיוני”. רבים מהם השקיעו בדירות כדי ששכר הדירה יהיה הפנסיה שלהם. הדמגוגיה של שר האוצר ושל דובריו הפכה את “המשקיעים” האלה ל”אויבי העם”, כאילו הם האשמים בהתייקרות הדירות. במסגרת הכללים וחוקי המס שהיו נהוגים במשק בעשורים האחרונים זאת הייתה כמעט הדרך היחידה לאנשי המעמד הבינוני, שאין באפשרותם להסיט השקעות לארצות אחרות, להבטיח לעצמם הכנסה לעת זקנה. שכר הדירה מדירות מושכרות מהווה בדרך כלל בין 2% ל-3% משווי הדירה. מס של 1% משווי הדירה הוא מס של בין 33% ל- 50% משכר הדירה.

זאת אפליה מקוממת להטיל מס מיוחד על הפנסיונרים האלה לעומת כל הפנסיונרים האחרים, למשל כל עובדי המדינה המקבלים פנסיה תקציבית, שכזכור גם לא הפרישו מאום עבורה במשך שנים ארוכות.
 אם שר האוצר רוצה להטיל מס מיוחד על פנסיונרים, למה שלא יתחיל עם מקבלי הפנסיות התקציביות הענקיות כמו אלה של המנכ”לים, חברי הכנסת, השרים, אלופי צה״ל, השופטים, שרבים מהם, נוסף על הפנסיות המכובדות שלהם, מכהנים כדירקטורים בחברות ותאגידים ציבוריים. הפנסיה שאלה מקבלים שקולה במקרים רבים לשכר הדירה שאפשר לקבל מעשר דירות ואף יותר.

פרשת התוכנית הזאת מעוררת ספק אם שר האוצר משה כחלון ויועציו מבינים מה שהם עושים. האם הם לומדים את הנושאים, בודקים את הנתונים, ומעריכים את ההשלכות של הרעיונות שיוצאים מלשכת השר?

3 תגובות

  1. הכיוון צריך להיות שונה לחלוטין. להוריד את המיסוי על הבנייה. כל מי שיבנה דירות להשכרה , יקבל הנחה במס ההכנסה בשיעור של 30%. עלויות הבנייה תרדנה וכך גם דמי השכירות. מי שגר בשכירות 3 שנים באותה דירה והיה וירצה לרכוש דירה זו , מה ששילם עד כה כדמי שכירות, ייזקף לרשותו במהלך הרכישה. הצגת הנושא מוצגת כאן בשיא התמציתיות, אך ניתן לפתחו עד לכדי קונצפט שלם.

  2. עוד פעם פופוליזם בשקל ….
    בואו נפרק את הדברים אחת ולתמיד .פני שאת מכירי השכירות השוק קובע , דהיינו עם ערך הדירות נראה לדיירים כעת 3500 ש”ח בחודש הם לא יסכימו לשלם שקל אחד יותר מזה , וזאת גם הסיבה שמכירי הדירות מתאזנים כל פעם מחדש סביב רף מסויים ובעלי הדירות לא מעלים את המחיר עד אין קץ ,השוק קובע את המחיר , כך שניסיון של בעלי הדירות לגלגל את המחיר על השוכרים ככל הנראה יכשל , כי מחיר השוק לא עלה בהתאמה.

    ברור שזה לא הפתרון הסופי ,כאן דרוש פתרון משולב :
    1 צריך להטיל את המס , ואל תבלבלו במוח , זה לא יעלה את מחירי השכירויות.
    2 צריך להגדיל את הריבית בבנק (מכאן ולהבא , לא רטרואקטיבית כדי לא לרסק את השוק) ולהרוג 2 ציפורים במכה אחת , גם לא ישתלם לקחת משכנתא , יהיה יקר מאוד וכךך אנשים יחשבו כמה פעמים לפני רכישת דירה וגם הכסף בבנק יעשה יותר רווח מאשר בדירה ושוב אנשים יעדיפו למכור דירות ולשים את הכסף בבנק.
    3 צריך להקל את מיסי הבניה והקרקעות , מה שיוביל לירידת מחירים נוספת.

    יישום של 3 דברים אלה יוביל בהכרח לירידה דראסטית במחירי הדירות (ימנע קניי חדשות להשקעה ויגרום להעלי דירות למכור את דירותיהם -> הגדלת ההיצע על הביקוש -> ירידת מחירים)

    • סעיף 3 סותר את ההתחלה. אם השוק קובע את מחירי הדירות ושום דבר אחר לא, מדוע שהקלה במיסי הבניה והקרקעות תוריד את מחירי הדיור? הקבלנים, והשוכרים, יקחו כמה שהם יכולים as much as the market can bear, הלא-כן?
      כמובן שהדברים לא פשוטים כל כך, ויש גורמים רבים שמשפיעים על מחירי הדירות ועל מחירי ההשכרה, אבל אחד הדברים הברורים הוא כמובן היצע, ואליו התייחס ד״ר בורוכוב. נניח ש 5% מבעלי דירות להשכרה ימכרו את דירותיהם. ונניח שמספר דורשי הדיור לא ירד ב 5% אלא בפחות. זה אומר שההיצע יפחת יותר מהביקוש. לפי התיאוריה הקלאסית, שתמיד היתה בעייתית והיום גם כלכלנים ״ממסדיים״ מודים בבעייתיות שלה (שלא לאמר כשלונה כפי שראינו ב 2008 ולמעשה עוד קודם), זה אוטומטית יביא לעליה במחירים.
      לי אישית יש ביקורת רבה על תאורית השוק החופשי, במיוחד הגרסה הפשטנית שלה שמוצגת בעיתונות הפופולרית, ולמעשה איננה כלל מה שכלכלנים אמיתיים רבים חושבים. למשל, בדרך כלל יש יותר מפתרון אחד למצב נתון, ולדוגמא, אם שכר הדירה יעלה מספיק, גם אנשים מבוגרים ואפילו משפחות יתחילו לגור כמו סטודנטים, כלומר שתי משפחות בדירה. ועם הביקורת שלי, יש תופעות שהתיאוריה מתארת היטב, ואחת מהן היא מה שקורה כאשר ההיצע יורד בעוד הביקוש נשאר קשיח. אני מקווה שה״פתרון״ לא יהיה כפי שתארתי למעלה. זו תהיה חזרה של מדינת ישראל לשנות ה-50.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − חמש עשרה =