"אפריקה!" של דבורית שרגל – לאן נעלמה אפריקה?

Image result for sia child from africa lindgren

פרומו לסרט "אפריקה!"

מבוסס על הספר: סיאה הילדה מאפריקה / , בשוודית: "סיאה חיה על הקלימנג'רו " 1958) סיפרה: אסטריד לינדגרן; צילמה: חנה ריבקין-בריק; עיבדה לעברית: לאה גולדברג (מרחביה), ספריית פועלים, 1959

מאת אלי אשד

לפני שנה וחצי, בדצמבר 2014, יצאה העיתונאית – וכעת הבמאית – דבורית שרגל בסרט המרשים "מה קרה לאלה קארי ולאיפה נעלמה נוריקו סאן", שבו התחקתה אחר גיבורות וגיבורי הספרים של הצלמת אנה ריבקין והסופרת אסטריד לינדגרן, ילדים מארצות שונות ואקזוטיות פחות או יותר.

הרעיון היה מדהים, והביצוע בסדר גמור, אם כי במאמר ביקורת על הסרט היו לי בעיות קטנוניות שונות עם האספקטים הקשורים בעריכה שלו. התלוננתי במיוחד על כך שדמויות הילדים בבגרותם לא הוצגו בסרט כמעניינות במיוחד.

עוד התלוננתי במאמרי אז, כי הבמאית לא איתרה את האישה מאחורי סיאה הילדה מאפריקה, אחת הדמויות המעניינות בסדרה, שכפי שנחשף בידי אישה בהקרנה של הסרט בסינמטק היא "חוקרת איידס באפריקה".

הבמאית שמעה, הפנימה, ויצאה למסע בעקבות אותה אישה, שכפי שהתברר חיה בטנזניה, דבר שלא היה ברור כלל מהמהדורה המקורית של הספר בעברית, ומסיבה פשוטה. כשהספר פורסם במקור בשנת 1958, מדינת טנזניה עדיין לא הייתה קיימת, וכמוה קודמתה טנגניקה (טנזניה היא איחוד בין טנגניקה לבין האי זנזיבר). טנגניקה הייתה אז אזור בשליטת האימפריה הבריטית, ורק כמה שנים לאחר פרסום הספר, בשנת 1961, קיבלה עצמאות, וב-1964 שינתה את שמה לטנזניה.

כמה חודשים בלבד לאחר פתיחת פרויקט גיוס ההמונים למימון הסרט, הוא מוכן ואף פותח את פסטיבל סרטי הילדים והנוער של סינמטק תל אביב.

בצירוף מקרים מדהים, המעיד שכנראה היקום הולך לכיוונה של דבורית שרגל, הוא מוקרן בהקרנת בכורה בשבוע אפריקה אמיתי, שבו בנימין נתניהו מבקר במדינות אפריקה שונות, ושבו הכריזה טנזניה על כך שתחדש את הקשרים עם ישראל, דבר שאותו הבמאית לא יכלה לחזות בשום פנים. בהערת אגב, אציין כי במקביל מוקרן סרט טרזן חדש המתרחש באפריקה, דבר נוסף שגם אותו כמובן אי אפשר היה לחזות.

ברם, מהבחינות האחרות ההקרנה לדעתי הייתה מוקדמת מדי. מוטב שהבמאית הייתה עובדת עוד על הסרט, כי כפי שהוא עכשיו יש בו כמה בעיות כבדות משקל.

הספר "סיאה הילדה מאפריקה" מתאר את מסעה של סיאה ואחיה לאירוע חגיגי, שאותו עורך מלך של שבט בטנזניה למרגלות הר הקילימנג'רו. במהלך המסע הילדה סיאה אף מחליפה כמה מילים עם המלך מריאלה, דמות פוליטית אמיתית בהחלט וחשובה מאוד, הנערצת עד היום בטנזניה. כאן המקום לציין כי זהו הספר היחיד מבין כל ספרי הסדרה שעסק בדמויות פוליטיות אמיתיות.

ביקורת מ"דבר לילדים" על הספר "סיאה הילדה מאפריקה"

הסרט מתאר את מסעה של דבורית לטנזניה, שם היא פוגשת את האישה שמאחורי סיאה. שמה במציאות שונה – "אריקה מלכיה", על שם בעלת בית המלון שבו עבד אביה של אריקה (כיום מעדיפה אריקה את השם "סיאה", שהוא אפריקאי טהור). סיאה מספרת עליה ועל משפחתה, וכיצד הפכה לאורך השנים לרופאה המטפלת בעיקר באיידס, מחלה נפוצה בטנזניה, לאחר שלמדה את התחום דווקא במזרח גרמניה הקומוניסטית.

מדובר באישה מרשימה וצבעונית, שהייתה צבעונית עוד יותר בהקרנת הבכורה, כאשר ענתה על שאלות של תלמידי בית ספר על חייה, על הספר, ועל הסרט. היא אף חשפה בין השאר שכל ילדיה המבוגרים למדי אינם נשואים, ומן הסתם זוהי תופעה מוכרת כיום בטנזניה.

עוד חשפה בין השאר, שכשצילמו אותה בזמנו, לא היה לה מושג כי מדובר בצילומים עבור ספר, וכי עשתה זאת לבקשתו של אביה. אני תוהה האם גם האב לא ידע שהחומרים האלו יהיו עבור ספר שיפרסם את בתו בכל העולם?

כשקיבלה את הספר, גילתה להפתעתה כי הוא תורגם לשפה הראשית בקניה השכנה, סווהילית, וזאת לבקשת מריאלה, אותו מלך המוזכר בספר.

אנחנו למדים רבות על האישה ועל משפחתה ומתרשמים ממנה, אבל למרבה הצער אנחנו לא לומדים  כמעט כלום על הארץ שבה חיה סיאה – טנזניה. איננו יודעים בדיוק איפה היא, חוץ מהעובדה שהיא שוכנת  למרגלות הר הקילימנג'רו. בכך חוזרת הבמאית לשמו המקורי של הספר בעברית, "סיאה הילדה מאפריקה" (שזה כמו לקרוא לספר על ילד ישראלי "רונן הילד מאסיה"). סיאה חיה אי שם באפריקה, במקום לא מזוהה.

וזה חבל, כי טנזניה, שעמה אין לנו קשרים מזה עשרות שנים, היא אחד המקומות הפחות ידועים לישראלים באפריקה, וספר זה הוא אחד הבודדים עליה שפורסמו בעברית.

שרגל עוסקת מעט בסרט בקשרים האמיצים ששררו בין ישראל ואפריקה בשנות השישים, ובניסיונות להקים שם קיבוצים בנוסח הישראלי. היא מביאה תמונות של מנהיגים ישראלים שביקרו באפריקה (כאמור, הדבר רלוונטי מאוד בשבוע שבו ביקר ראש ממשלת ישראל באפריקה), אבל לא מפרטת על כך יותר מדי.

מן הראוי היה לשלב את חייה של סיאה בהיסטוריה של טנזניה, ולחשוף בפני הצופים שטנזניה הייתה המדינה שהביסה את שליט אוגנדה הידוע לשמצה ממבצע אנטבה, אידי אמין, שפלש לשטחיה (לאחר שהזמין את מנהיג טנזניה הצמוק יוליוס נייררה לתחרות איגרוף ביניהם). הטנזנים הביסו את האוגנדים הפולשים, למרות שלכאורה אוגנדה הייתה מדינה גדולה וחזקה יותר, והביאו לבסוף להפלתו של אידי אמין.

מה חשבה סיאה על כל האירועים הדרמטיים האלה שאותם חוותה בעצמה? את זאת איננו יודעים…

יוליוס נייררה על שטר של טנזניה, ארץ שהביא לחורבן כלכלתה

טנזניה הייתה גם המושא של הניסוי הפוליטי הגדול ביותר באפריקה – להפוך אותה למדינה סוציאליסטית טהורה בידי ג'וליוס נייררה שותפו, וכנראה בעיקר מתחרו ויריבו של אותו מלך המופיע בספר ובסרט, מאמין אמיתי ואדוק מאוד בסוציאליזם. הכול נעשה מהכוונות הטובות ביותר, אבל הניסוי נכשל והרס עמו לחלוטין את כלכלת המדינה.

תוצאת תמונה עבור ‪julius nyerere‬‏

נייררה נשאר לכאורה נערץ עד היום בטנזניה. הוא מכונה "אבי המדינה" וידוע כמי שהביא לעצמאותה, אבל נשמעים קולות התמהים אם הוא לא עשה זאת במחיר גבוה מידי.

כיצד השתלבה בזאת סיאה, ומה היא חשבה על כל האירועים הדרמטיים האלו במדינתה? את זאת איננו יודעים, כיוון שאיש לא טרח לשאול אותה – וזה חבל מאוד. הסרט מתמקד לחלוטין בחייה הפרטיים והמשפחתיים, למשל בפרט המעניין אך המשני לחלוטין שלאביה היו כמה נשים, דבר שלא הוזכר כלל בספר. למעשה, כל מה שהיה מסביב למשפחתה של אריקה נראה חסר חשיבות.

כתוצאה מכך, המקום שבו נמצאת ובו מבקרת דבורית הוא חסר משמעות עבורנו. זהו עוד אזור נידח ומסתורי אי שם באפריקה, ללא כל רלוונטיות עבור הישראלי העכשווי.

ספר מאמרים מדעי מוקדש לזכרו של "המלך " צ'יף מריאלה.

לאמיתו של דבר, גם מהסרט של דבורית שרגל אנחנו למדים ברמזים שמאחורי הספר על סיאה היה סיפור מעניין  לא פחות, סיפורו של "המלך" צ'יף  מריאלה, שניסה לפרסם את עצמו בארצות שונות, ויש להניח שזאת -כחלק ממאבק השליטה במי שהפך להיות שליט טנזניה המוחלט, יוליוס נייררה, מאבק שבו הפסיד. נייררה לקח לעצמו את כל הקרדיט לעצמאותה של טנזניה, ועל מריאלה נגזר לצפות בהחרבתה הכלכלית של ארצו בידי מי שניצח אותו.

מהערך שנכתב עליו בוויקיפדיה (שמן הסתם נכתב בידי תומך), "תקופתו כ'מנהיג' נחשבת לסוג של 'תור זהב', ואופיינה בשיפורים גדולים בחינוך, בבריאות, בשיתוף הפעולה החברתי ובתקשורת באזור שניהל. עד היום מערכת בתי המשפט שניהל ומערכת חלוקת המים שהפעיל (דבר חשוב מאוד בארץ זאת) זכורים בנוסטלגיה". הוא זכה לכינוי "האיש שחינך את הקילימנג'רו".

מן הסתם הם זכורים בנוסטלגיה, מאחר שחלה מאז ירידה בלתי-מבוטלת בתחומים הללו.

אני משער שהמלך (למעשה ראש  שבט השאגה) Thomas Lenana Marealle פגש את אנה ריבקין בריק הצלמת, ואולי שמע כבר על ספריה הקודמים, שבהם תוארו ילדים בארצות שונות, שזכו להצלחה  עולמית. או אז הסכים, ואולי הציע ביוזמתו להיות חלק מאותו הסיפור של הילדה סיאה, הילדה האפריקאית הפשוטה שזוכה לשוחח עם המלך, שהבין כבר אז שהוא יכול להביא עבורו יחסי ציבור טובים בכל העולם, שאולי יסייעו לו במאבקו הפוליטי בבית בג'וליוס נייררה, שעמו היה לו ויכוח גדול מאוד. אבל זה לא עזר. יריבו היה ערמומי מדי, חזק מדי, וייצג ביתר עוצמה את רוח הזמן – תמיכה בסוציאליזם ממשלתי.

מההספדים שנכתבו עליו לאחר מותו ב-2007, מתברר שפעל רבות בתחום חינוך הנשים, ומן הסתם יש לשער שהיה מעורב בפרויקט החינוך של אריקה – במימון נסיעתה למזרח גרמניה ובהפיכתה לרופאה. יש להניח שלאורך השנים המשיך לעקוב אחרי אריקה בעניין, כמי שהספר על חייה הפיץ את שמו ברחבי העולם, גם אם היא לא הייתה מודעת לכך.

מהסרט אנו למדים שה"מלך" פעל בשנות התשעים – אחרי שיוליוס נייררה ירד כבר מהבמה הפוליטית, מובס – לתרגום הספר לסווהילית, השפה הנפוצה באזור זה של אפריקה. יש להניח שגם זה נעשה מתוך מטרה לחזק שוב את התמיכה בו ואת בסיס כוחו הפוליטי. אין זה ברור עד כמה הצליח. הוא נפטר ב-2007 בגיל 92 . מהערך בוויקיפדיה, שכותבו ככל הנראה לא ידע על הספר על אודות סיאה, נראה שהוא זכור לטובה.

מי יודע, אם היה זוכה במאבק נגד נייררה על השלטון בטנזניה, ייתכן שהטנזנים היום היו עניים פחות.

כל זה פגע עבורי בעוצמת המסרים שהסרט יכול היה להעביר על אפריקה ועל קשריה עם ישראל והמערב.

סיאה היא אישה מעניינת, אבל לא כפי שיכלה להיות אם היו מוספים ההקשרים לארצה ולהיסטוריה של ארצה. בסופו של דבר זהו סרט נוסטלגי על אישה אפריקאית חביבה ובעלת אישיות עוצמתית, בוודאי עוצמתית יותר מהדמויות של אלה קארי ונוריקו סאן.

בסך הכול הסרט טוב – אבל חסר שאפתנות. אם הייתה ניכרת עוד קצת השקעה בתוכן על הארץ ועל ההיסטוריה שלה, הסרט היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

ראו גם:

האתר  של דבורית שרגל

דבורית שרגל בפייסבוק

פרוייקט גיוס הכספים ל"אפריקה"

ראיון עם דבורית שרגל על "אפריקה"

אלה קארי − האלמנה מלפלנד, דירק − הבורגני מהולנד, נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן, והמעניינת מכולם − דבורית שרגל, ההרפתקנית מישראל

עם גנט, הילדה מאתיופיה

נספח מיוחד: עוד שבעה ספרים בעברית על טנזניה

מלבד "סיאה הילדה באפריקה" הבולט והידוע בכל הספרים בעברית על טנזניה, יצאו בעברית רק עוד שבעה ספרים נוספים על טנזניה ואלו הם:

שליחות בטנגניקה רפאל רופין

  1. רפאל  רופין \ שליחות לטנגניקה [תל אביב]: משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו 1986
סיפורו של שגריר ישראל בטנגניקה לפני שזאת הפכה לטנזניה.

2. קניה וטנזניה : המאסאים, טורפים, מוצא האדם, פארקים ושמורות./ עורך משה גלעד    תל-אביב: גיל אל-עמי,  גיליון מיוחד של "מסע אחר", 1994

3. אורי צאן \ עולם אכזר הסוואנה: חוויות סוערות וקטעי מסע נועזים בערבות היבשת השחורה /   תל-אביב: תמוז, 1995

4. נויל שולמן     זן ואמנות טפוס ההרים /   תרגום: סיגל ולטר (גורן), ת"א [תל-אביב] :   עופרים,   תשנ"ה 1995. סיפור טיפוס על הר הקילמנג'רו והר קניה-ההרים הגבוהים ביותר באפריקה-המחבר. נוויל שולמן מטפס הרים למען גיוס כספים לילדים נזקקים. הוא מספר על ההתמודדות הקשה עם איתני הטבע, על הפציעות ועל גיוס כל משאבי הנפש והגוף במלחמה למען השגת המטרה.

5. לורי  קרבס \  יצאנו לספארי: כולל מפה ועבדות מרתקות על החיים בטבע איירה: ג'וליה קירנס ; עברית: רמונה די-נור.אור יהודה: כנרת, 2008

סיפור עליז וצבעוני המזמין את הילדים, קטנים כגדולים לטיול בשמורת הטבע העצומה והמפורסמת ביותר באפריקה-שמורת הסרנגטי בטנזניה.

6.יערה (פורסט)  תמרי \   חוויה אותנטית: יומן מסע עם שבט ציידים נודד שבט ההאדזבה /    [ח"מ] :   [בהוצאת המחברת], 2010. תקציר הספר: יומן מסע של יערה (forest) תמרי, ירושלמית בת 33, בחורה ישראלית שרצתה להכיר את אפריקה 'האמיתית' והצטרפה לשבט ציידים נודד, שבט ההאדזבה. הספר מתעד את חוויות היום-יום, ציפיות, רגשות, אהבות ואכזבות. איך בחורה ישראלית מסתדרת במדינה זרה עם תרבות אחרת. אופן חייו של שבט ההדזבה, מסע הצייד, מבחן הכניסה לשבט ועוד….

7.דרורה בהר"ל \ יומני מסע : לטייל עם מוגבלות /  חולון : אוריון, 2014.

תקציר : הספר מכיל חמישה יומני מסע כתובים ומצולמים מן השנים 2009-2013. בהם  שלושה יומני ספארי ססגוניים ומרתקים באוגנדה, טנזניה ודרום-אתיופיה, המתארים בלשון חיה ואוהבת את הנופים, החי, הצומח והתושבים במדינות אלה מנקודת המבט הייחרית של ד"ר בהרל; ולבסוף סיפור מסע קשה מאד פיזית אך מתגמל ומפעים להימלאיה ההודית וצפון הודו. אך יותר מהכל זהו סיפורה של אישה אמיצה והרפתקנית, שאינה נכנעת למגבלותיה הגופניות ומסתערת על החיים, נצחון הרוח על החומר.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות ילדים, קולנוע עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

10 תגובות על "אפריקה!" של דבורית שרגל – לאן נעלמה אפריקה?

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    מענין. לפחות יש סרט על אפריקה שמציג, כך אני מבין, את האפריקנים כבני אדם, ואפילו משכילים – רופאה. אולי אפשר להשתמש בסרט כבסיס לדיון, גם על ההיסטוריה כפי שאלי מציע. כלומר לצפות בסרט, ואז לדבר על ההקשרים החסרים בו. על מה שקרה במהלך חייה של הילדה בארץ שבה חייה, באזור או ביבשת שבה חייה, ובעולם.

  2. מאת שולמית:‏

    תודה על המידע הרב על טנזניה אך אם אינני טועה, דבורית רצתה לעשות סרט בהקשר לספר בסידרה המדוברת. לא ראיתי את שני הסרטים וגם לא קראתי את הספרים, ילדותי המוקדמת הייתה במקום אחר אך נדמה לי שהביקורת שלך משדרת חוסר שביעת רצון מכך שדבורית לא יצרה את הסרט שאתה היית אמור ליצור

  3. מאת אלי אשד:‏

    כל מבקר עוסק בסרט או בספר שהוא היה עושה או שהיוצר עצמו היה עושה לאחר מחשבה עמוקה יותר .

    • מאת שולמית:‏

      שהמבקר ידבר על היצירה בשפת היציר עצמה ויוסיף לדבריו מידיעותיו ומתובנותיו. חנוך לוין הדגים ביקורת המציעה יצירה אחרת תחת היצירה המבוקרת באמצעות מערכון ששמו , נדמה לי דודה קלרה או משהו כזה. אתה בוודאי מכיר אותו . זה קטע משעשע ביותר

  4. מאת אלי אשד:‏

    מה זה ב"שפת היצירה עצמה " ? הביקורת מצביעה על חולשות ביצירה ומציעה חלופות אפשריות כפי שנהוג לעשות בביקורת. עוד מעטי יתחילו לטעון שזה הכל תוצאה של שינאה אישית או עדתית -גזענית של המבקר כפי שהם נוהגים לטעון בעולם השירה שם הם לא מסוגלים לסבול ביקורת עניינית.

  5. פינגבאק: אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש | המולטי יקום של אלי אשד

  6. מאת אלי אשד:‏

    דבורית שרגל הכרידה שהיא מתכננת סרט שלישי שיסכם טרילוגיה של סרטים על "הילדות בעולם" בספריה של אנה ריבקין -בריק.
    מה יהיו תכני סרט זה שיכלול מפגשים עם הדמויות האהובות של נואי הילדה מתאילנד ,מוקיהנה הילדה מהואי סלינה הילדה מקשמיר וגנט הילדה מאתיופיה בבגרותן?
    הנה לראשונה תיאור שלו:
    אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש

    https://no666.wordpress.com/2016/10/04/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%95/

  7. מאת אלי אשד:‏

    תגובת הבמאית דבורית שרגל בעמוד הפייסבק שלה על מאמר זה :
    "תודה רבה אלי, ברשותך כמה הערות:
    לתפיסתי הסרט עוסק בקולוניאליזם (סיפור השמות בסרט הוא היסטרי, אם שמת לב או לא), במעמד האישה באפריקה ובטנזניה (בצורה נרחבת) בדמותו של צ'יף מריאלה ובתרומתו למדינה וכן באופן בו הוא תרגם את הספר לסוואהילי, שהיא השפה הרשמית בטנזניה ובקניה (וגם סיפור התרגום המובא בהרחבה הוא סיפור גדול לטעמי). הרי מן הסתם לא ידעת עליו דבר, או בכלל שהיה פוליטיקאי כזה, עד שצפית בסרט.
    מי אמר לך מה שאלתי את סיאה ומה לא? למה לכתוב "אף אחד לא טרח לשאול אותה?" מאחר שאתה בקיא קצת בקולנוע אתה יכול להבין שדברים בעלי משמעות נכנסו לסרט ודברים חסרי משמעות או שלא עלו יפה לא נכנסו.
    ככה זה כשעורכים סרט. אתה לא יכול להסיק, מתוך מה שאתה רואה, מה בדיוק קרה בלוקיישן ואיך נבחרו החומרים.
    סיאה הייתה ילדה בזמן התהפוכות בטנזניה, טנגנייקה. זהו רמז.
    לצורך הדוגמה: מישהו עושה סרט עלי, ואתה תתלונן שהוא לא מדבר איתי על הסכמי אוסלו שהם נורא קריטיים למצב המדינה.
    עכשיו, למה שידבר איתי על כך? מה אני יודעת על הסכמי אוסלו יותר מהישראלי הממוצע? מה הקשר שלי לנושא? היותי "ישראלית"?
    תחשוב על זה. שוב תודה על התייחסותך, זה לא מובן מאליו, בטח שלא בישראל

  8. מאת אלי אשד:‏

    תודה לדבורית שרגל על תגובתה ועכשיו תגובתי :
    מבקר כמובן אינו יכול לדעת ואינו צריך לדעת מה לא הוכנס לסרט ,בפניו יש רק את מה שעיניו רואות ולזה הוא מתייחס.אין זה מעניינו שדברים אלו ואלו לא הוכנסו ,אלא אם כן כמובן תהיה גירסת במאי מורחבת של הסרט עם כל הקטעים שהושמטו.
    במקרה הספציפי של "סיאה" אנו דנים בסרט על אישה שהיא באופן יחסי עבור הציבור הטנזני בגדר אינטלקטואלית.היא רופאה המטפלת במחלות כמו איידס ובניגוד לרוב הטנזנים היא מכירה את אירופה ,היא למדה במזרח אירופה.היא מסוגלת מידע אישי להשוות בין הנעשה והמתרחש בארצה ובין המתרחש ונעשה ביבשות אחרות.
    משום כך יש ויש עניין לשאול אותה על ארצה ותולדותיה בעבור הקהל הזר הישראלי הצופה בסרט משום הכל מראה שיש לה נקודת מבט ייחודית שלא תהיה לטנזנים רבים אחרים.
    הקהל הישראלי לצערנו אינו יודע דבר על טנזניה ,מן הראוי היה לסייע ולידע אותו יותר באמצעות סיאה אישה בעלת נקודת מבט ייחודית.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*