הקדמה מאת אלי אשד

ב”פנטזיה 2000″, מגזין מדע בדיוני ישראלי הזכור לטוב, פורסם בגיליונות 25-24 סיפור מדע בדיוני “קשה”, שכמו בכל יצירה מוצלחת – סיפור, נובלה, או רומן באורך מלא – מעלה כמה נושאים שונים, ולכאורה נפרדים, ומערב אותם זה בזה. סיפור זה נחשב כיום לאחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים והראליסטיים ביותר שפורסמו על התנאים על גבי כוכב הלכת צדק.

לרגל ביקורה של החללית “יונו” בכוכב לכת זה, משם היא עתידה לשלוח תמונות החל מיולי 2016, אנו מפרסמים אותו כאן שוב.

“הסדן של יופיטר” שימש כבסיס לספר “If the Stars Are Gods” שזכה בפרס לספרות מדע בדיוני “נבולה”.

חלק נוסף מספר זה, הראשון המתרחש על כוכב הלכת מאדים, תורגם לעברית בידי רן רונן ופורסם ב”פנטזיה 2000″ גיליון 31 (1982) בשם “הלס היא פלורידה”.אך הספר בשלמותו לא פורסם בעברית וחבל.

( “הלס היא פלורידה ” המקדימון של “הסדן של יופיטר”  פורסם ב”יקום תרבות ” באוקטובר 2016)

מבין יצירותיו של גרגורי בנפורד, המפורסם בין השניים, תורגמו לעברית שלושה ספרים:

בים האפלה (1977)תרגום: נוגה ברוקס, לדורי, 1982

נופזמן / (1980)תרגום: ג’יאנה פראניו ויגאל צמח, כתר, 1984

נהר השמים הגדול /(1987)תרגום: ירדנה גבתי, עם עובד, 1993

כן תורגמו לעברית כמה סיפורים קצרים של בנפורד:

1.”במבוך החי “– – (1978)”In Alien Flesh”       תרגום: טובה קשת מבחר סיפורי מדע בדיוני מס’ 1 /  עורך  דונלד א. וולהים. הוצאת אור-עם, 1979..

“2.”פריז הכובשת” (1996 “Paris Conquers All) עם  דיויד ברין (תרגמה יעל סלע –שפירו פנטסיה 2000  גיליון 45 (2008)המפגיש בין אנשי המאדים הפולשים של “מלחמת העולמות” של  ה.ג. ולס עם ז’ול ורן בפאריס הרומנטית של המאה ה-19.

פורסם ברשת ב”יקום תרבות ” ב-מאי 2018.

3. מערבולת – תרגום: ענבר גרינשטיין המימד העשירי  גיליון 37 (אוגוסט 2016).

“מערבולת ” פורסם שוב ברשת ב”יקום תרבות ” במאי 2018.

מאמר של  גרגורי בנפורד תורגם לעברית במגזין של האגודה הישראלית למדע בדיוני ” המימד העשירי “:

“המאה ה-20:המאה של המדע הבדיוני” (1999)בתרגום אהרון האופטמן המימד העשירי גליון 16 ספטמבר 2002. ( המאמר הופיע גם ברשת באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני )

מאמר  התוהה על חשיבותו הגדולה של ז’אנר המדע הבדיוני בעיצוב פני המאה העשרים ועל יכולתו לתאר ולעצב את העתיד של כולנו.

מבין יצירותיו של גורדון אקלנד (או אקלונד) תורגם ספר אחד בסדרת “מסע בין כוכבים”) (עולם ללא כוכבים \ תרגום: עופרה עופר, ספריית מעריב, 1994

כן תורגמו עוד שני סיפורים קצרים שכתב  אקלונד באופן עצמאי ופורסמו ב”פנטזיה 2000″.

  1. נקודות מגע –  פנטסיה 2000 גליון 9,אוקטובר 1979.
  2. חילופי סגנון –  (תרגום: דורית כהן פנטסיה 2000 גיליון 32 1982.


לרגל ארבעים שנה בדיוק לפרסום הסיפור בארה”ב ביולי 1976 (הזמן שבו הגיעה לצדק חללית המחקר “יונו”), אנו מפרסמים כאן את הסיפור “הסדן של יופיטר”.

חלק א’ – ראו כאן.

וכעת לפניכם החלק השני של הסיפור, כפי שהופיע בגיליון 25 של “פנטזיה 2000” בשנת 1982.

הערת מערכת “יקום תרבות “:

כמו “בפנטסיה ” 2000  בשנת 1981 גם אנו  ב”יקום תרבות ” מפרסמים כאן את הסיפור בשני חלקים אלא שבניגוד לפנטסיה 2000 ששם הקוראים נאלצו לחכות לסיום המרתק של הסיפור במשך חודשים כאן 35 שנים לאחר פרסום התרגום שהמקורי של הסיפור ב-1981  אתם יכולתם לקפוץ אליו מיד בסיום קריאת החלק הראשון.

ובתוספת אתם יכולים “לקפוץ ” מיידית  גם למאמר ניתוח של הסיפור של חוקר כוכבי הלכת חיים מזר ,וגם לאתר שמביא את הצילומים העדכניים ביותר של כוכב לכת צדק שאותם מעבירה אלינו חללית המחקר  יונו ב”זמן אמיתי ” וכך להשוות בעצמכם עד כמה  מה שמתואר בסיפור מלפני 40 שנה  דומה או שונה  ל”צדק האמיתי”.

ספינת החלל “יונו “ליד “צדק”.

ראו גם:

חיים מזר במאמר על “הסדן של יופיטר”

חיים מזר על המחקר של “צדק” בידי “יונו”

אתר החללית “יונו” השולח תמונות מ”צדק”

4 תגובות

  1. היסטוריה בחלל: חללית של נאס”א נכנסה למסלול של כוכב צדק

    בעולם | עודכן 06:24 05/07/2016

    בר שם אור וסוכנויות הידיעות
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1197368
    הגשושית “ג’ונו” של סוכנות החלל האמריקנית הצליחה להיכנס למסלול של כוכב צדק אחרי חמש שנים של מסע במערכת השמש. סמוך לשעה שש בבוקר הגיעה “ג’ונו” לנקודה והמנוע שלה האט כדי שהיא תיתפס בכוח הכבידה של צדק. הכל עבד כמתוכנן וכעת היא תוכל לספק מבט חדש ומעמיק מאי פעם על כוכב הלכת המרוחק
    צדק צדק תרדוף: עוד צעד קטן בדרך לכוכב צדק. סוכנות החלל האמריקנית (נאס”א) רשמה הבוקר (שלישי) עוד הישג היסטורי כשהגשושית “ג’ונו” הצליחה להיכנס למסלול של כוכב צדק.

    מדובר בחללית בלתי מאוישת שיצאה לחלל לפני חמש שנים ומאז התקדמה במערכת השמש עד לרגע המכריע שהתרחש הבוקר. בסביבות השעה 6:00 הגיעה “ג’ונו” לנקודה מסוימת שתוכננה מראש. המנוע שלה האט ונוצר חלון של 35 דקות בו היא הייתה אמורה להיתפס בכוח הכבידה של כוכב צדק.

    אחרי כמה דקות של ציפייה מורטת עצבים בחדר המצב של נאס”א התברר שהכל עבד כמתוכנן וג’ונו תתקרב לצדק יותר מכל כלי אנושי אחר עד היום. משמעות הדבר היא קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת לחקור את הכוכב המרוחק ולספק עליו נתונים.

    כאמור מדובר במסע שהחל לפני חמש שנים במהלכן התקדמה “ג’ונו” 2.8 מיליארד קילומטרים בחלל. זו החללית הסולארית שמגיעה הכי רחוק אי פעם. כעת, אם הכל ילך כשורה, “ג’ונו” תחוג סביב צדק במשך 20 חודשים ולבסוף תתרסק עליו.

  2. “הלס היא פלורידה ” הסיפור המקדים ל”לסדן של יופיטר ” המתאר את הגילוי של צורת חיים על מאדים בידי גיבור “הסדן” עשרות שנים לפני האירועים עלח צדק היתפרסם ב”יקום תרבות ” באוקטובר 2016:
    http://www.yekum.org/2016/10/%D7%94%D6%B6%D7%9C%D6%B7%D7%A1-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91-%D7%94/

  3. נה מלאה להגעתה של חללית המחקר “יונו” לכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, “צדק”. לרגל ציון המאורע, לפניכם סקירה על כוכב הלכת הענק, על שמו בשפה העברית ועל יצירות ספרות שונות שהופיעו עליו בעברית ובשפות אחרות, יצירות שחלקן זיהו את הגודל עם הצדק ואחרות את הגודל העצום עם שחצנות וטמטום…
    ראו
    “גדול זה צודק ? : כוכב הלכת “צדק” בשפה העברית ובספרות הבדיונית
    http://www.yekum.org/2017/08/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%96%D7%94-%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%A7-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה + 7 =