המלצות סוף השבוע (4-3 ביוני, 2016) מאת עורכי "יקום תרבות"

ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של "יקום תרבות" ממליץ על:

הספר "רדיו בנימין" מאת ולטר בנימין (הוצאת "תשע נשמות")

ולטר בנימין הוא התיאורטיקן האהוב עליי. כל אינטלקטואל ואיש ספר מכיר את יצירותיו הקאנוניות כגון: "יצירת האומנות בעידן השיעתוק הטכני", "בודלייר", "תזות על מושג ההיסטוריה", ועוד. בנוסף, אנו מכירים את ולטר "המשוטט" הנפלא. בספר זה ישנה טעימה קטנה, שישה קטעים בסך הכול, אבל ממש איכותית, מתוך עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. בתוכניות הללו התגלה כאיש שיודע לגלגל את המילה על שפתו אפילו ללא מחשבה יתרה, הנדרשת כשכותבים חיבור אינטלקטואלי. הראל קין עושה מלאכת תרגום נאמנה כהרגלו, וגם כתב את ההסבר על הספר, ואת התוספות מאירות העיניים על דמותו וחייו של ולטר הגדול.

חגית בת-אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים ממליצה על:

סדרת הרצאות בנושאי המדע בפאבים ובמסעדות בתל אביב ומחוצה לה - think&drink different

הסדרה התחילה ב-31 באוגוסט 2015 במסעדת "ננוצ'קה" בתל אביב, בהרצאתו של ניר להב, שבה נכחתי. אני שמחה שהסדרה ממשיכה, בקצב של עשרות הרצאות בחודש. במסגרתה שמעתי ב-1 ביוני 2016 את ארז ליבנה – ביולוג והומניסט העוסק במחקר מדעי באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה,  בתחומים של הנדסה גנטית ופיתוח תרופות. האירוע המכונן בחייו הוא השתתפותו בקיץ 2010 בתוכנית היוקרתית של "אוניברסיטת הסינגולריות" במרכז של נאס"א, עם 80 מדענים מ-35 מדינות, כשמטרתם של המשתתפים והמנחים היא לדון באתגרים העומדים בפני האנושות, ולהקים מיזמים טכנולוגיים אשר יש בהם תועלת לאנושות כולה. חלק ניכר מהמיזמים הופך לחברות. ואמנם, עם שובו לארץ בסוף 2010, הקים ארז ליבנה את חברת הביוטכנולוגיה Vecoy Nanomedicines Ltd לפיתוח דור חדש של תרופות לטיפול באיידס ובמחלות ויראליות אחרות.

ארז ליבנה סיים את ההרצאה ברוח ההומניזם המדעי והמדע ההומני, באומרו "הדרך הטובה לחזות את העתיד היא ליצור אותו".
מומלץ להתעדכן ברשימת האירועים בסדרה ולבוא כדי ליהנות ממרצים מעולים, אוכל טוב והרחבת אופקים.

חגית ממליצה גם על סרט:

הסרט "האיש שידע אינסוף".

סרט בריטי בבימויו של מאט בראון, המבוסס על סיפור חייו של רָמָנוג'אן, מתמטיקאי גאון אוטודידקט ממוצא הודי, שחי בתחילת המאה ה-20, לפי הביוגרפיה שכתב רוברט קניגל. הדיונים המתמטיים והנוסחאות היו נגישים לי בזכות השכלתי בתחום, אך הבנתם אינה הכרחית: גאוניותו של רָמָנוג'אן משכנעת לחלוטין מתגובותיהם של המתמטיקאים הגדולים של אוניברסיטת קיימברידג', הארדי וליטלווד, שהזמינו אותו לאוניברסיטה, ועבדו איתו על הוכחת ההשערות פורצות הדרך שלו. רָמָנוג'אן מתמודד עם קשיים קיומיים על אדמת בריטניה בשל חזותו ההודית, ומה שחמור במיוחד – הוא סובל מרעב, כי כצמחוני אדוק הוא אינו אוכל במסעדות, ונאלץ לבשל לעצמו ירקות, שאספקתם הצטמצמה מאוד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. רָמָנוג'אן נדבק בשחפת וגופו החלש לא יכול למחלה, וממנה מת על אדמת הודו, שאליה שב לאחר שזכה להכרה ופרסום בקיימברידג'. רָמָנוג'אן מאמין באלים ההודיים ומתפלל באדיקות. לשאלתו המרכזית של הארדי בדבר מקורות ההשראה שלו הוא עונה, שהאלה נגלית אליו ולוחשת לו את הרעיונות. הארדי הבריטי, שמצהיר על חילוניותו המוחלטת, נוטה לקבל את ההסבר המפוקפק של הגאון ההודי המותש והחולה. הדבר לא הכרחי בעיניי לעלילת הסרט ומוסיף רגשנות מיותרת. גאון הוא גאון ואין לכך הסבר, בין אם הוא מאמין בכוח עליון ובין אם לא. דרכו של רָמָנוג'אן אל ההכרה והפרסום, הרעב שגוזרת עליו הסביבה הבריטית שאינה מותאמת לאדם צמחוני, הקור הצפוני והמלחמה הארורה, שמפריעה למדענים במחקרם – מציפים בצער על מותו של אדם בגיל 33 ועל האובדן של גאון המתמטיקה.

דרך אגב, בוויקיפדיה בערך Ramanujan מציינים שכפי הנראה לא נפטר משחפת, אלא ממחלת מעיים.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*