סופרמן נגד “קינג סופרמן”

הקדמה מאת אמנון סטופ ואלי אשד

בסיפור זה, סופרמן מתפצל לשניים: לסופרמן האדיר ולקלארק קנט החלש. סופרמן קורא לעצמו “קינג סופרמן”, ומאחד את העולם תחת שלטונו. האומנם סופרמן הפך לרשע ועכשיו ישלוט בעולם? בואו ונחשוב על זה: מדוע באמת סופרמן מגן על האנושות? האם אדם רגיל שהיה מקבל את כוחותיו של סופרמן לא היה משתמש בכוחותיו כדי להשתלט על העולם? כשחושבים על זה כך, אולי בעצם נבלי-העל super -villains, הם היותר אנושיים, והתגובה היותר ראליסטית של אנשים שהיו מגלים שיש להם כוחות. למעשה, גם אם סופרמן רוצה להיטיב עם העולם, אפשר לטעון שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשתלט עליו. עולם מאוחד שמנהיגו הוא סופרמן, שיעצור וימנע מלחמות, ידאג להעברת מזון מעודפי העולם הראשון לרעבי העולם השלישי, ימנע אסונות טבע או ידאג לכך שהנפגעים מהם יטופלו כפי שצריך, ואולי גם ימוטט משטרים מרושעים שפוגעים באזרחיהם – למשל בצפון קוריאה, למשל שלטון דאע״ש. מעניין אם זה מה שרומז לנו כותב הסיפור הבא, שלא יכול היה לכתוב זאת במפורש בארצות הברית הצדקנית והמלאה מעצמה של ראשית שנות השישים.

!Superman, King of Earth”

X

X

הסיפור המונומנטלי שלפניכם הוא אחד הארוכים שראו אור באותה התקופה. הוא הופיע בשני גיליונות גדושי אקשן והפתעות בלתי-פוסקות. פרט מעניין: בחברת “די סי” לא הגדירו אותו כסיפור “דמיוני”, כפי שנהגו להגדיר סיפורים סופר-דרמטיים ומשני עולם בסדרה, אלא כמשהו שבאמת קרה לסופרמן, אשר השתלט לכמה ימים על העולם ככחלק מ”ההמשכיות הרשמית”, אבל לאחר מכן כולם שכחו מזה.

מובן שבמציאות איש לא היה שוכח שסופרמן שלט בעולם, ויכול לעשות זאת שוב מתי שרק ירצה.

מבחינה זאת, למרות פשטות ופשטנותו זהו אחד מסיפורי סופרמן מעכירי השלווה ביותר שנכתבו אי פעם…

הנה לפניכם, “סופרמן נלחם בקינג סופרמן המטורף”.

חיבר: רובנט ברנשטיין

צייר: קורט סואן

הופיע באנגלית ב”אקשן קומיקס” גיליונות 311-312, באפריל-מאי 1964.

תחת השמות – חלק א: Superman, King of Earth

חלק ב’: King Superman Versus Clark Kent, Metallo”

הופיע בעברית בחוברות “בוקי” 23-24 1968.

Xרא

8 תגובות

  1. הרעיון שבעלי הכוחות ישלטו בעולם כל כך ברור מאליו, שיש הרבה ספרים ואפילו סדרות קומיקס שבהן זה המצב, כבר משנות ה 50, למשל :
    https://en.wikipedia.org/wiki/The_Power_%28novel%29
    או הגזע הדמוי-קריפטוניים בסדרה הידועה invincible:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Invincible_%28comics%29
    או אם לא ממש לשלוט בעולם ישירות אזי לכל הפחות שהממשלות משתמשות בבעלי כוחות כצבא או במשטרה. אפילו בקומיקס האמריקאי השמרני והמקובע המציאו את alpha flight הקנדית, שבה ממשלת קנדה עושה את המובן מאליו, ומגייסת בעלי כוחות ליחידה למבצעים מיוחדים, ולהגנת קנדה מפני בעלי כוחות אחרים.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Alpha_Flight
    זאת לעומת ארה״ב שבה משום מה מצפים מבעלי הכוחות לפעול בהתנדבות כמו ספיידרמן, ללא פיקוח ממשלתי כמו האוונג׳רס, ואפילו נגד החוק ורצון הרשויות כמו בטמן, או סתם לעשות ככל העולה על רוחם בלי שאפשר יהיה להתנגד או לעצור אותם כמו סופרמן.
    בשלבים היותר מתקדמים, ואולי בוגרים, של תעשיית הקומיקס הבעיות ב״שטאנץ״ הוכרו במפורש. במיוחד בשנות ה-2000 שבהן יש קווי עלילה רבים שדנים בכך שפעולות ה״גיבורים״ הן לא חוקיות, ואולי אפילו מזיקות. למשל כל העל-רשעים מופיעים, כך נדמה, בתגובה להופעת העל-גיבורים קודם, ג׳וקר ובטמן לדוגמא. הסרט של מרוול ״מלחמת האזרחים״ מבוסס למעשה על קו עלילה כזה שהיה בקומיקס לפני עשר שנים.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Civil_War_%28comics%29
    אנשים מבוגרים, בניגוד לצעירים שרואים עצמם בפנטזיות שלהם כסופרמן, שואלים את עצמם אם באמת אנחנו רוצים שיהיו בעולם אנשים עם כוחות על, שיוכלו להתגבר על צבא שלם, ושלכן לאנשים ״הרגילים״ לא תהיה עליהם שום השפעה. אני ״אצא מהארון״ ואתוודה שעוד כבן עשרה, אהדתי היתה נתונה ללותור ולא לסופרמן. לותור בגרסת המדען, שכמעט מצליח להתגבר, בכוח שכלו והטכנולוגיה, על החייזר בעל כוחות העל סופרמן.

  2. אזכיר שכל הגזענות ושנאת המוטנטים בסדרת הקומיקס “האקס מאן ” המוצגת כמטפורה לשנאת יהודים לשנאת שחורים לשנאת הומאים וכו’ מבוססת בדיוק על זה מהפחד שהמוטנטים בעלי כוחות העל השונים והמשונים ינצלו אותם כדי להשתלט… בכל מקום ובכל מצב.
    ויש בסיס אמיתי ורציונלי מאוד לפחד הזה שאינו גזענות סתם ,כי אנו רואים בסיפורים שוב ושוב ושוב למעשה כל הזמן שיש מוטנטים שזה בדיוק מה שהם יעשו אם רק יוכלו. כך שציידי המוטנטיים שמוצגים כגזענים ונבלים סתם למעשה צודקים.

    • אני לא כל כך מסכים אלי. לפי זכרוני המוטנטים דווקא מוצגים כאנשים שבסך הכל רוצים לחיות בשקט. יש אמנם כאלו שמנסים להשתמש בכוחותיהם כדי להרוויח, אבל כך גם לגבי בעלי כוחות שונים ומשונים אחרים, לאו דווקא מוטנטים. גם ספיידרמן נכנס כזכור לעולם ההתאבקות בנסיון להרוויח כסף, ולמעשה מרוויח כסף גם מהתמונות שפיטר פארקר מצלם של הקרבות שלו עצמו כספיידרמן נגד בעלי כוחות אחרים. אפילו מגנטו, שבסיפורים הראשונים מוצג באמת כמוטנט שרוצה להשתלט על העולם, בגרסאות היותר מאוחרות מגיב לשנאה כלפי מוטנטים, ואף מקים מדינת מוטנטים (גנושה) שתהווה עיר מקלט למוטנטים הנרדפים מכל העולם. אם נזכור שבשלב כלשהו מגלים לנו לפתע שמגנטו הוא יהודי, ואף היה כילד במחנה ריכוז, אני חושב שההשראה די ברורה. עם זאת, ברור לי מדוע המדינה רוצה לפקח על בעלי הכוחות, מוטנטים או אחרים, ולהחזיק רישום שלהם. אם יש רישום של בעלי אקדחים, בודאי שצריך רישום של אנשים שהכוחות שלהם הופכים אותם להרבה יותר חזקים מאשר אדם עם אקדח. עם זאת, אם היו באמת בעלי כוחות כאלו, האם היה מוצדק לדרוש מהם לבטל את הכוחות? זה דיון אמנם פילוסופי ותאורטי, אבל אני חושב שהוא מענין. אפשר למשל להציע שבמקומות ציבוריים בעלי כוחות יסתובבו עם מתקן שמבטל את הכוחות, כפי שדורשים להפקיד כלי נשק בכניסה למבנה ציבורי. אבל הם יוכלו להשתמש בכוחות ואף להרוויח מהם. לדוגמא אדם שיכול ליצור, נגיד, תעלות או מנהרות, יקבל כסף תמורת עבודה, למשל, בבנית הרכבת התחתית. או אדם שיכול להרגיש במחצבים, או במאגרי גז או נפט, שיקבל כסף עבור גילוי מאגרים כאלו.

  3. אציין שהיוצרים של סופרמן ג’רי סיגל וג’ו שוסטר כאשר חשבו לראשונה על הדמות של סופרמן ב-1933 וכדמות של אדם בעל כוחות על ופירסמו סיפור עליו ב”פנזין” שלהם ,קראו לסיפור “השילטון של הסופרמן”.הרעיון המקורי שלהם היה שאדם כזה אם יגלה בעצמו כוחות על כאלו ,מיד יחליט שהוא רוצה לשלוט בעולם…..ולא להגן עליו.
    ההנחה שלהם הייתה ש”כוח מוחלט ישחית באופן מוחלט”.
    לאחר מכן הם שינו את הדמות לזאת שאנו מכירים היום לחייזר אלטרואיסט מכוכב הלכת קריפטון שבא להציל אותנו מחטאינו ומאויבינו כאן על כדור הארץ וברחבי היקום. .אבל האמת היא שהרעיון המקורי הוא הרבה יותר מתקבל על הדעת גם אם הוא לא כזה שהיה הופך לאיקון עבור מליונים ומליארדים במשך עשרות שנים.
    הרעיון שסופרמן אם היה קיים מישהו כזה היה מנצל את כוחותיו כדי להשתלט על העולם ( כפי שמנסים רבים רבים מבני משפחתו ועולמו קריפטון שאינם אלטרואיסטים כמוהו ,גנרל זוד מהסרט “סופרמן 2 “מסדרת הטלוויזיה “סמלוויל” והסרט “סופרמן חוזר” ורבים אחרים ,ושוב ושוב ברגע שהם מגלים את כוחותיהם המיוחדים על כדור הארץ )הוא אלמנט קבוע וחוזר בסיפורים,גם אם בדרך כלל זה מוצג כמתרחש במציאויות חלופיות.
    הפחד ממה שסופרמן ואחרים מסוגו עלול\ים לעשות ולהיהפך בהחלט קיים.
    הנה רשימה על סיפורים כאלו שבהם סופרמן משתלט על העולם שהסיפור שלמעלה הוא רק הראשון שבהם.

    The Multiple Monarchies of the Man of Steel!

    http://comiccoverage.typepad.com/comic_coverage/2008/06/cover-to-cover-reign-of-the-superman.html

  4. פרט מעניין :לפי הויקיפדיה מחבר הסיפור רוברט ברנשטיין היה מוזיקאי ידוע שכתב מהצד סיפורי סופרמן רבים ועוד סיפורי גיבורי על בהוצאות אחרות כנראה כהשלמת הכנסה.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Bernstein_(comics)
    בין שאר סיפורים ברנשטיין יצר ב-1961 את הדמות של גנרל זוד הפושע הקריפטוני המרושע ששואף להשתלט על כדור הארץ והוא לכל הפחות שווה כוח בכל דבר לסופרמן.ראינו אותו בין השאר בסרטים “סופרמן 2″ ו”סופרמן חוזר” ובסידרת הטלווזייה סמאלוויל”
    הסיפור שלמעלה היה הסיפור האחרון שכתב ברנשטיין על סופרמן. ב-1964נ ולאחר מכן עזב את תחום כתיבת סיפורי הקומיקס כדי להתמקד בעולם המוזיקה.הוא נפטר ב-1988.
    אני תמה:יכול להיות שכאשר ברנשטיין כתב את הסיפור הזה הוא כבר ידע שהוא עוזב את עולם גיבורי העל לתמיד ?
    האם יכול להיות שלרגל זה הוא החדיר לסיפור הסופי שלו במסווה של סיפור לילדים כמה מחשבות אפלות שלו על מה גיבור על אמיתי עלול לעשות לעולם ?
    דברים שהוא לא היה מעז להכניס לסיפורים ה”רגילים” שכתב.כל זמן שהייתה לו קריירה מתמשכת ככותב קומיקס.
    הסיום האופטימי של הסיםור שבמהלכו מתברר שהכל הייתה מזימה של קינג סופרמן להציל את העולם מפלישה מהחלל נראה כ”מודבק “לחלוטין ואינו מייצג כלל את ההיגיון הפנימי של הסיפור וסותר לחלוטין את כל מה שהיה בו עד אז. האם יעלה על הדעת שקינג סופרמן יודע מהרגע הראשון על פלישה מהחלל שקלרק קנט שהתחלק ממנו לא יודע עליה ?
    .ברור שהסיום “מודבק”ולא היה חלק מהרעיון המקורי של הסיפור.אולי הייתה זאת תוספת של העורך מטעם חברת די סי שהאינטרס שלו היה לשמור על סופרמן כדמות אהובה על מיליונים ולא דווקא של המחבר שידע שהוא נוטש את התחום ?

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

18 − תשע =