הפרעוש – סיפור מצויר מאת לאה גולדברג ואריה נבון, על פי Тараканище» Tarakanishche » של קורני צ'וקובסקי

Image result for Tarakanishe

בול רוסי מ-1993 עם "הפרעוש" גיבור יצירתו של קורני צ'וקובסקי

הקדמה מאת אלי אשד

קורני צ'וקובסקי נחשב לאחד מגדולי סופרי הילדים של ברית המועצות, לצד שמואל מרשק.

הוא התפרסם בדמיון הפרוע והקיצוני ביצירותיו, ביניהן "לימפופו" ו"ברמלי", שתורגמו לעברית בידי משוררים כמו נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים.

USSR stamp K.Chukovsky 1982 4k.jpg

אנו מביאים כאן את אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר, שנקראת ברוסית Tarakanishch«  Тараканище»» היצירה עובדה בידי לאה גולדברג ואוירה בידי אריה נבון. היא פורסמה ב"דבר לילדים" בשנת 1939, בכרך ז', תרצ"ט, גיליונות 11-4.

הפרעוש (או המקק, התיקן או רב-שפם, כפי שנקרא בתרגומים שונים לעברית) הוא  יצור קטן אך מחליא, בעל שפם ענק, המטיל את חיתתו על כל החיות ביער, גם אלו הגדולות ממנו בהרבה, ומטיל עליהן שלטון טרור בלתי פוסק.

תוצאת תמונה עבור ‪араканище‬‏

השמועות בברית המועצות טענו שפואמה זאת גרמה למחברה, קורני צ'וקובסקי, צרות צרורות… הוא כתב אותה בקיץ 1921 והמשיך לעבוד עליה במהלך 1922. היא פורסמה ב-1923  והפכה מיד לקלאסיקה של ספרות הילדים ברוסית.

אבל בעל שפם אדיר אחד ברוסיה, איש בשם יוסף סטלין, חשד משום מה שמדובר בסאטירה עוקצנית על חשבונו. ההוכחה: לאותו מקק נורא שאיים על כל חיות היער, הפחיד אותן והטיל עליהן משטר של טרור בלתי-פוסק, היה שפם אדיר ושיער אדום. ומי עוד ניכר בשפמו האדיר ובשערו האדום כסטלין?

צ'וקובסקי, עד כמה שזה נשמע מוזר, כלל לא שמע על סטלין כשכתב את הפואמה בראשית שנות העשרים. סטלין היה אז בירוקרט אפור ולא ידוע של המפלגה, וספק אם צ'וקובסקי חשב עליו אז.

יש להניח שלימים הדבר הציל אותו, שכן סטלין ידע זאת. אבל רבים רבים אחרים שקראו בברית המועצות את הפואמה, היו משוכנעים שהכוונה היא לסטלין ולא אחר. נשמעו טענות שהפואמה היא אלגוריה על מרד הגנרל הרוסי קורנילוב, ועל מדיניות הנא"פ ודיכוי האיכרים הקולאקים.

יש להניח שאם היה צו'קובסקי מפרסם את הפואמה הזאת בשנות השלושים, כשסטלין היה בשלטון, הדבר היה עולה לו בראשו. צ'וקובסקי, עד כמה שידוע, אכן חשש מכך במהלך שנות השלושים, ולכן עשה הכול כדי לא להרגיז את השלטונות.

גם כך מבקרי הספרות "מטעם", שזכרו את אותה פואמה, כתבו מאמרי ביקורת ארסיים נגד צ'וקובסקי, שנוסף על סמואל מרשק נחשב לגדול סופרי הילדים הסובייטיים. האשימו אותו כי הוא שותל "שטויות" בראשי הילדים, קשקושים דמיוניים ולא חינוכיים על חינגות ושערוריות בעולם בעלי החיים, שאינם תורמים דבר לגיבוש אישיות הילד כאזרח סובייטי מועיל. הם טענו שעדיף היה לספר לילדים סיפורים ריאליסטיים על מפעלי בית חרושת, על טרקטורים וקולחוזים ועל אהבת המולדת. תפוצת ספריו נבלמה בימי סטלין וחזרה למה שהייתה רק לאחר מות הרודן.

אני מניח שכשהיצירה פורסמה ב"דבר לילדים" בחודשים מאי ויוני 1939 – כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 – חשבו המעבדת גולדברג, המאייר נבון והקוראים הצעירים על הרודן הנאצי המשופם אדולף היטלר, ולאו דווקא על סטלין בזמן שקראו את "הפרעוש".

בדיעבד, הפואמה נראית כמתייחסת גם לרודן העיראקי המשופם גם הוא סאדאם חוסיין, וגם לאבו באכר אל בגדדי, החליף הרצחני של דאע"ש, וכמו כן לרודן הצפון קוריאני קים ג'ונג און (שאמנם אינו משופם אבל עונה על כל שאר הקריטריונים).

אם נרצה, חזתה יצירה זאת לילדים את העתיד הקרוב של הרודנויות שקמו במהלך המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת.

היום נחשבת "הפרעוש" ליצירה קלאסית של ספרות הילדים הרוסית. שני סרטי אנימציה נעשו על פיה –  האחד ב-1927 והשני, הנחשב ליצירה קלאסית, בשנת 1963. אחת הדמויות בו הוא המספר צ'וקובסקי עצמו.

היצירה תורגמה עוד כמה פעמים לעברית:

בשם "רב-שפם", בידי לייב  קופרשטיין בספר זבובה זהובה (הוצאת "מסדה", 1944) עם איורים מאת לאה גרונדיג.

כמו כן היא תורגמה בידי נורית יובל בשם "התיקן הענק – או הצילו גו'ק! (מאזניים, כרך פ"א גליון 4-3, אפריל 2008, המוקדש כולו לספרות ילדים) ולאחרונה בידי אינגה איסקוב בשם המקק הענק, שעדיין לא ראה אור.

וכעת הנה היא לפניכם, בגרסה המקורית בעברית – גרסת לאה גולדברג ואריה נבון – בפעם הראשונה מאז שפורסמה ב"דבר לילדים" בשנת 1939. אין ספק שמדובר יצירה שלא נס ליחה גם בעשור השני של המאה העשרים ואחת.

ראו גם:

קורני צ'וקובסקי בויקיפדיה

גרסת "הפרעוש" בסרט המצויר משנת 1963

האם היה הפרעוש סמל לסטלין ?

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אנימציה, ספרות ילדים, קומיקס עם התגים , , , , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על הפרעוש – סיפור מצויר מאת לאה גולדברג ואריה נבון, על פי Тараканище» Tarakanishche » של קורני צ'וקובסקי

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    התאור של הפרעוש מתאים לכל דיקטטור, רק חבל שבדרך כלל צריך יותר מאנקור כדי לחסל אותם וזה לא סתם לא לפחד אלא לפעול. נדמה לי שיש תרגום חדש יחסית של ״ברמלי״, לא יודע אם זמין בחנויות. דרך אגב, מי כתב קודם, יו לופטינג את ד״ר דוליטל, או צ׳וקובסקי את ד״ר אויזמר/לימפופו? או שההשראה באה לשניהם באותו זמן, מה שמענין בפני עצמו?

  2. מאת אלי אשד:‏

    סיפורי דוקטור אויזמר של צ'וקובסקי היו עיבודים של סיפורי דוקטור דוליטל של לופטינג. אבל יש רבים שטוענים שהם עולים על המקור.
    אגב זאת הייתה פרקטיקה מקובלת בברית המועצות ליצור גרסאות מקומיות של קלאסיקות מחו"ל.וכך אלכסי טולסטוי יצר את בורוטינו שהייתה גירסה משלו של פינוקיו והיתה סדרה שלמה של ספרי המשך שכתב סופר רוסי הל"קוסם מארץ עוץ" של באום.
    אני תמה אם הם יצרו גם גירסה מקומית של סיפורי טרזן.הסרטים של גו'ני וייסמילר בהחלט היו מוכרים ואהובים בברית המועצות.

  3. מאת דינה מרקון:‏

    אח, צ'וקובסקי הנפלא והאהוב. אני משוכנעת שאפשר לומר שהוא היה לא רק מגדולי סופרים הילדים בברית המועצות, אלא אף בעולם. ואני חושבת שהתיקן-המקק-הפרעוש הוא סיפור על כוחו של הפחד.

    • מאת אמנון סטופ:‏

      כמובן שדינה צודקת וזה סיפור על כוחו של הפחד. ואמנם, במקרה של הפרעוש קל עד כדי גיחוך להתגבר עליו, ורק הפחד הוא שמונע מחיות היער, כולל האריה ה״גיבור״ ששולח אחרים להלחם, לעשות זאת. ובכל זאת, אם ממש רוצים להתעמק (מה שאולי לא מתאים לשיר-סיפור קצר לילדים) עובדה שהיה צריך לחכות לבואו של האנקור, שמטבעו אוכל חרקים, כדי שבהרף עין יחסל את הבעיה. אז אולי לא כל כך קל להתגבר על הפחד ו/או דיקטטורים?

  4. זאת הזדמנות לציין את היחס החם במיוחד, הערצה ממש, שהיה לצ׳וקובסקי כלפי זאב ז׳בוטינסקי, גם בשנים כאשר אף אזכור שמו היה מסוכן. ז׳בוטינסקי עזר לו בתחילת דרכו הספרותית. התרגום של העורב מאת פו על ידי ז׳בוטינסקי לרוסית היה בעיני צ׳וקובסקי הכי טוב מתוך עשרות התרגומים שהתפרסמו. היו לו קשרים חמים עם הסופרים הישראלים בני דורו, אבל חד כיווניים, מסתבר, הם דאגו לפרסום יצירותיו בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*