חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות באירועים ממליצה על:

הסרט ״הדיבוק״ (Demon) בפולנית.

הסרט מצולם בפולין, בבימויו של מרצין ורונה, דובר פולנית, בכיכובו של איתי טיראן הישראלי, המגלם את דמותו של פטר – בחור אנגלי שבא להתחתן עם בחורה פולניה – ז’נטה. יש גם גופה של בחורה יהודייה, חנה, עם חטא כפול כלפיה: לא זכתה להתחתן ולא נקברה בטקס נאות. למה רוחה של חנה נכנסת דווקא בגופו של פטר החתן? השאלה עולה בסרט ולא נענית. לאיתי טיראן, אחוז הדיבוק, יש הזדמנות נהדרת להפגין את יכולות המשחק שלו. הפולנים מנסים להסביר את העוויתות והרעידות כהתקף אפילפטי או כתוצאה של הרעלה. למזלם של כולם ישנו בעיירה פרופסור יהודי זקן, שמסביר את התופעה כ”דיבוק”, ואז הכול ברור. משחקם של הפולנים סביר, הצילומים מספיק קודרים – שמים כבדים, גשם, בוץ, וודקה ודם – אך אין כל מתח עלילתי, הרי סיפור הדיבוק ידוע כבר כמעט מאה שנה מאז מחזהו של שלמה אנסקי, “בין שני עולמות”.
הטרגדיה הכואבת של הסרט היא מותו של הבמאי מרצין ורונה בגיל 42, זמן קצר לאחר סיום העבודה על הסרט.

המלצה נוספת של חגית: מפגש מדעי-אמנותי Do It Yourself Biology.

מסיפור העבר המיסטי הקודר אל פעילות עתידית שיתופית מדעית מלהיבה: מאז שנת 2008 מתפתחת קהילת חובבי ביולוגיה מחוץ למוסדות האקדמיים, המקימים מעבדות פרטיות ומשחקים בהנדסה גנטית – מפיקים מקטעי דנ”א, משבטים חיידקים ומאבחנים מחלות.
ביום ד’, 27.4.20016, במתחם מעבדתי TAMI בתל אביב התקיים מפגש עם האנשים המובילים בתחום DIY BIO. תחילה ראינו באמצעות סקייפ על מסך ענק את גלעד גומא, הנמצא בברזיל בראש קבוצת מומחים בינלאומית שהוקמה בפברואר 2016, שמטרתה לפתח ערכה לאבחון זמין, מהיר ומדויק של וירוס ZIKA הגורם בעיות נירולוגיות בתינוקות, ומתפשט מהר מברזיל לעבר צפון אמריקה.
אחר כך הופיעה לפנינו נורית בר-שי שהגיעה מניו יורק, אמנית רב-תחומית היוצרת על קו התפר שבין אמנות, מדע וטכנולוגיה. נורית היא מייסדת שותפה במעבדה הביוטכנולוגית הקהילתית Genspace בברוקלין. היא סיפרה על שיתופי פעולה עם מדענים, על הקורסים והסדנאות שניתנים במעבדה לחובבים, הרשאים להציע פרויקטים משלהם ולבצעם ב- Genspace. התחום המסקרן בביולוגיה הוא ללא ספק, הנדסה גנטית. על ידי ריצוף DNA של חיידקים אפשר להתערב בו, ולגרום לחיידקים לייצר חומרים לטובת האדם – החל מתרופות, דוגמת אינסולין, דרך מזון, חומרים פלסטיים שונים, ואף צבעים לטובת האמנות. גם מושבות חיידקים הנצפות דרך המיקרוסקופ נותנות השראה לאמנים. נורית שמה דגש בדבריה על מיסוד המעבדה מבחינת החוק, הבטיחות, והאחריות לא לשחרר את החיידקים המהונדסים אל מחוץ לגבולות המעבדה.
ההרצאה הבאה הייתה מפיה של Denisa Kera, בעלת ניסיון מאז שנת 2010 בניהול פרויקטים של מדע עממי ומחקר ביולוגי קהילתי במדינות שונות בעולם ובפרט באינדונזיה, שבה לחוקרים באוניברסיטאות יש מודעות להפצת חינוך מדעי, והם יוצאים מגבולות המעבדות שלהם (בניגוד לחיידקים המהונדסים), ומעניקים ידע מדעי בסיסי ונגיש לקהילה.
הייתה אוירה אופטימית ושיתופית – התלהבות מחדשנות התחום המסקרן והמבטיח של הנדסה גנטית, יחד עם תחושת אחריות גדולה לא לשחרר את הגן-י (Gene) מהבקבוק.

אמנון סטופ, העורך המדעי של “יקום תרבות”, ממליץ על:

הסרט זוטרופוליס.

הסרט מתאים גם לילדים, שיהנו מהצבעוניות ומהחיות המדברות כרגיל אצל דיסני, וגם למבוגרים שיהנו מבדיחות כמו סצנת משרד הרישוי שכבר נעשתה מפורסמת (המשרד מאויש כולו בעצלנים – sloth – הנעים בהילוך אטי) וגם, באנגלית, מבדיחות, כמו למשל זו שהגיבורה אומרת:

.I’m a bunny, we know how to multiply

אישית, אהבתי גם את המסר הברור של סובלנות בין הגזעים, בניגוד לסרטים אחרים של דיסני, שלעתים לא אהבתי את הסאב-טקסט שלהם, לפחות זה שדימיתי לראות, למשל בסרט המאוד מצליח אחר של דיסני, ״מלך האריות״. מעניין לציין, עם ספוילר מסוים, שהסרט גם מציג נשים חזקות. גם הגיבור הראשי כאן הוא בעצם גיבורה, וגם הנבל הראשי הוא מרשעת.

ועוד הרהור לסיום, שסרטים כאלו מעלים: בעברית הסקסיסטית אין נקבה לנבל. לפעמים שוביניזם הוא דווקא לטובת הנשים, גם אם רק בקומיקס.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − 7 =