ביקור בעתיד שהיה: סיור בתערוכת המדע הבדיוני במוזיאון פתח תקווה

"מדהים! מהמם! מופלא" - תערוכה על ז'אנר המדע הבדיוני בספרות, באמנות, בקולנוע ובתרבות
 מיקום: מוזיאון פתח תקווה
אוצרת: דורית לויטה הרטן

מאת אלי אשד

התערוכה "מדהים! מהמם! מופלא" מציגה מוצגים שונים – ערב רב הקשור איכשהו למדע בדיוני באוטופיות, בדיסטופיות, באדריכלות עתידנית במקומות שלא התקיימו, ביניהם עטיפות של מגזינים ישנים מאוד של מדע בדיוני, וקטעי סרטי מדע בדיוני מראשית המאה הקודמת, וגם כמה פסלים ומיצגים, וסרט על אסטרונאוט שמגיע לירח ומקים שם דוכן.

כולם מלוקטים תחת השם הכללי "מדהים! מהמם ! מופלא!" ותחת השם האנגלי, שאינו תואם כלל וכלל את השם העברי, "פני הדברים לעתיד לבוא", המתאר משהו מסוג שונה, עתידנות, וזה לא מה שאנו מקבלים בחלקים גדולים מהתערוכה.

גילוי נאות: האוצרת של התערוכה התייעצה עמי זמן רב לפני התערוכה, בחיפושה אחר רעיונות. הצעתי לה שתערוכה מעין זאת תתמקד בנושא אחד ספציפי מאוד בעולם המדע הבדיוני: העתידים כפי שהם מתוארים ביצירות שונות של מדע בדיוני – והצעתי להשתמש כדוגמה טובה לכך בסרט "חזרה לעתיד 2", שתיאר את  העתיד הרחוק בעת הפקת הסרט של אוקטובר 2015, תאריך שהיה עדיין שנה וחצי בעתיד בעת השיחה.

כאשר הוצגה לבסוף התערוכה, התאריך הזה חלף, הפסיק להיות "העתיד" והפך להיות לעבר ולהיסטוריה חלופית. בכל אופן, הרעיון שלי לא התקבל.


התערוכה הזאת, לדעתי, רחבה מידי, בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". השם הכולל, "תערוכה על מדע בדיוני", מביא מגוון נושאים שאינם באמת קשורים זה לזה. ה"מדע הבדיוני" הוא ז'אנר עצום ממדים שבאמת כולל מגוון רחב של דברים.

עבודה מאת רוברט סטיגהורסט

התערוכה כללה לכאורה חלק נכבד מהם. מדע בדיוני קולנועי "קדום", סרטים אילמים על מסעות לירח ולמאדים ועל יצירתו של אדם מלאכותי, וסרט מ-1930 המתאר מסע לעתיד הרחוק של שנת 1980.


מיצג של "חור שחור"

היו מיצגים של תופעות אסטרונומיות כגון "חורים שחורים", בלוויית תיאורים של ז'אנר ה"סטים-פאנק" המתאר מציאות אלטרנטיבית ויקטוריאנית סופר טכנולוגית.


עבודה של "סטים פאנק" מאת ג'ון קולטהארט

היו ספרים מאת תיאודור הרצל וה.ג. וולס – על עטיפותיהם המרשימות – עם יצירות של כל מיני אמנים ישראלים עכשוויים, שאיכשהו לא הצליחו להתחבר לאווירה הכללית של היצירות האחרות ולא ניכר שיש ביניהן קשר מיוחד. עדיף היה שהאוצרת הייתה בוחרת יצירות ישראליות שהקשרים וההקשרים שלהם לנושאי התערוכה היו ברורים יותר.

אבל היו גם יוצאי דופן כמו הציור הזה של יונתן גולד, שלדבריו התבסס על העטיפה הישראלית של הספר "חולית":


שחר מרקוס, מלך הפלאפל, 2016.

היה סרט ישראלי עכשווי מאת שחר מרקוס, על הקמת דוכן פלאפל על הירח. זה היה רעיון מצוין ונהניתי ממנו מאוד. אציין אגב, שסרט קצר זה מראה שנושאי מדע בדיוני ופנטזיה הם כיום חלק אינטגרלי מארגז הכלים של במאי הסרטים הישראלים, בניגוד לתקופה של לפני כעשור – שאז סרטים כאלה היו נדירים ביותר. לפני יותר מעשור הכנתי רשימה על סרטי מדע בדיוני כחול-לבן שנוצרו בידי יוצרי סרטים ישראלים שונים. מובן שהרשימה מיושנת כיום לחלוטין, אבל דווקא משום כך עדיין יש בה עניין כשריד היסטורי בהשוואה לשפע שקיים כיום. ראו: "מלחמת הכוכבים של ישראל".

מאידך, למרות הגיוון הנרחב התערוכה גם ויתרה בהכרח על מגוון נושאים חשובים במדע הבדיוני כמו למשל ז'אנר "הסייבר פאנק" (אולי משום שכבר התממש במציאות העכשווית ושוב אינו מדע בדיוני).

ועדיין התחושה שלי הייתה שהגיוון הרב וחוסר הקשר האורגני בין המוצגים השונים גרם לעומס על המבקרים, שלדעתי לא תמיד יבינו את ההקשרים והקשרים שלהם זה לזה. היו יותר מידי תתי סוגים של תתי סוגים. לדעתי היה עדיף להתמקד באספקטים שונים, ועדיין מגוונים מאוד של נושא אחד ספציפי מאוד. נניח, כפי שהצעתי, חיזויים של עתידים אפשריים ביצירות שונות של מדע בדיוני – ספרים סרטים, ציורים ויצירות אדריכליות.

בסופו של חשבון התקשיתי להבין מה היה הקו המנחה של האוצרת. מה בדיוק הייתה האמירה הספציפית שרצתה להעביר, מעבר לכך שהביאה ערבוביה של כל מיני תמונות וסרטים ומיצגים שאפשר לקרוא להם "מדע בדיוני".

מצד שני, זוגתי דינה שביקרה עמי בתערוכה נהנתה ממנה מאוד, ואמרה שהמוצגים על הנושאים הלא מוכרים לה פתחו לפניה עולמות חדשים לגמרי. אז ייתכן שמי שאינו מומחה כמוני חש אחרת באשר לגיוון העצום של התערוכה.

אלי אשד בתערוכה (צילמה: רחל ימפולר)

ראו כאן על התערוכה

אלי אשד מדבר על תרשים מדעי בדיוני בתערוכה (צילמה: האמנית רחל ימפולר)

ציור מאת קרן רוסו, על פי איור בלתי-מזוהה של הספר "מכונת הזמן" מאת ה.ג.וולס

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אמנות, מדע בדיוני, עתידנות עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על ביקור בעתיד שהיה: סיור בתערוכת המדע הבדיוני במוזיאון פתח תקווה

  1. מאת אלי אשד:‏

    המולית רקפת ידידיה שסיירה עימנו בתערוכה כתבה עליה בפייסבוק :"קודם כל ראוי לציין שמוזיאון פתח תקוה עושה עבודה יוצאת מן הכלל ומביא תערוכות נושא מרתקות ובכלל עצם הרעיון להקים תערוכה כזו ראוי לציון. הבעיה היא שהתערוכה הזו נופלת בפער שבין הרצון לעשות תערוכת נושא רחבת היקף ובין חלל המוזיאון הקטן יחסית של מוזיאון פתח תקווה, שלא מאפשר לפתח כראוי את הנושא הרחב מדי הזה. ההיקף כאן הוא היקף של תערוכה במוזיאון ענק בעל כמה קומות, שאין בנמצא בארצנו. לכן, בגלל החלל המצומצם הזה, אני מסכימה עם אלי שראוי היה להצטמצם מעט בהגדרה של היקף הנושא."

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*