מסדר המאגים "השחר המוזהב" – יום העיון

ב-22 במרץ בשעה שבע בערב יתקיים בלשכת הבונים החופשיים בכיכר קדומים 14 ביפו (במערה התת-קרקעית) יום עיון נוסף של הלשכה התיאורגית "חותם שלמה".

הפעם זהו יום עיון על "המסדר ההרמטי של השחר המוזהב", אחד ממסדרי התיאורגיה החשובים, המשפיעים וגם המסתוריים  ביותר של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20

במסדר זה היו חברים בין השאר גם כמה סופרי פנטזיה ואימה ידועים, ביניהם ארתור משין, אלג'רנון בלקווד וסקס רומר. גם לספרות הילדים היתה נציגות במסדר הזה, הלוא היא סופרת הילדים אדית נסביט (הידועה מספרים העוסקים בכישוף, כמו "הקמע").

שני החברים הבולטים והמשפיעים ביותר בין חבריו היו ויליאם באטלר ייטס, הנחשב לאחד גדולי המשוררים באנגלית במאה ה-20, וכן המיסטיקן והמכשף אליסטר קראולי.

ו

מסדר המכשפים "השחר המוזהב" אחראי על עיצוב הכישוף הטקסי של עידן המאה ה-20. במסדר זה הוכרז לראשונה על עידן חדש שהגיע לעולם, ודרכו נוצרו וגם כמה יצירות ספרות בולטות ביותר בתחום זה.

השפעתו של המסדר ניכרת היטב עד עצם היום הזה בתחומי מיסטיקה וכישוף מתקדמים שונים.

המרצים:

המתרגם וחוקר התיאורגיה בצלאל אריאלי, שירצה על הטקסים של "השחר המוזהב" ועל דרגות התפתחות הרוחנית של המסדר.

אלי אשד, חוקר ומרצה ועורך "יקום תרבות", שירצה על המשורר המיסטיקן ויליאם בטלר ייטס ועל המאבק האידאולוגי בינו ובין אליסטר קראולי על עתיד "השחר המוזהב".

מיכאל לפידוס חוקר כישוף שירצה על אידאולוגית "העידן החדש" של אליסטר קרואלי, כפי שעוצבה ב"שחר המוזהב".

ציבור יודעי הדבר ומביני העניין מוזמן

מי שאינו "בונה" מתבקש לשלם 60 ₪ בכניסה.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים עם התגים , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על מסדר המאגים "השחר המוזהב" – יום העיון

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    מענין שנסביט היתה חברה במסדר הזה. השאלה, כמובן, אם לקחה ברצינות את כל הענין או שזה היה סתם הרחבת אופקים. וגם עוד יותר מענין, אם זה השפיע איכשהו או ניכר במשהו בכתיבתה. אני גם שואל את עצמי אם ילדים היום בכלל מכירים אותה. האם יש תרגום מחודש של ספריה לעברית, ועד כמה הם נפוצים בספריות.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%98

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*