המלצות סוף השבוע של פורים (26-25 במרץ) מאת עורכי "יקום תרבות"

אלי אשד, העורך הראשי של "יקום תרבות" ממליץ על:

הספר – ״רבה רעת הארץ״ מאת טוני ג'אדט. תרגם מאנגלית: יפתח בריל. הוצאת "חרגול" ו"מודן".

טוני ג'אדט היה היסטוריון של תולדות אירופה שהתפרסם בספרו  "אחרי המלחמה – תולדות אירופה מאז 1945" שתורגם לעברית בהוצאת "מאגנס" בשנת 2010.
בשנת 2009, בעת ששכב במיטה, חולה במחלת ניוון שרירים קשה שתביא למותו, הוא הכתיב את ספרו האחרון, שהוא בגדר צוואה, הנושא את השם התנ"כי "רבה רעת הארץ". הספר הוא מעין נבואת זעם תנ"כית, אבל גם נבואת תקווה.
בספר הוא בעצם מתאר בקצרה את תולדות החברה והכלכלה האירופית במאות השנים האחרונות. ומסקנתו היא שמאז שנות השמונים אלו סטו לחלוטין מהמסלול הנכון, המסלול של המדינה הסוציאל-דמוקרטית, שפועלת על סמך ערבות הדדית. החברה והמדינה פנו לכיוון של חברה קפיטליסטית חמדנית חסרת מעצורים. לדעתו של גאדג'ט כל פולחן ההון וההפרטה, שרק מביא לפערים גדלים בין עשירים ועניים, אינו מחויב המציאות, גם מבחינה כלכלית, והוא מביא להרס החברה.
ג'דאט כותב שספרו זה, שבעצם נועד לדור הסטודנטים – גם שלו וגם אלה שבכל מקום, שאותם הוא מתאר כמי שמרגישים אבודים וחסרי אונים במסלול הנוכחי שהחברה דוהרת אליו – קורא לשינוי החברה ולחזרה לערכים של הסוציאל דמוקרטיה. כזאת שתתערב ותתקן את הראוי והדרוש תיקון בחברה ובכלכלה. מאחר שלדעתו "היד הנעלמה" של הקפיטליסטים האדוקים אינה יכולה לסייע לחברה בטיפול בחלק מהבעיות העומדות על הפרק, או ברובן.

הוא קובע: "יש יותר מדי תחומי חיים שבהם אי אפשר לסמוך עלינו שנקדם את טובת הכלל רק מתוך כך שכל אחד מאיתנו יעשה מה שנראה לו טוב בשבילו. היום ברור לכל בר דעת שהשוק והמשחק החופשי של האינטרסים הפרטיים אינם פועלים יחד לתועלת הכלל. אנחנו צריכים לדעת מתי להתערב" (עמוד 164).

אני מסכים.

ג'אדט מציין שבעבר, עד סוף שנות שמונים, היה נדיר למצוא סטודנטים מצטיינים שגילו עניין בלימודי מנהל עסקים, ובתי ספר למנהל עסקים כמעט לא היו ידועים מחוץ לצפון אמריקה. היום חלק גדול מהסטודנטים עוסקים בכול, ושוב אינם מתלהבים מפוליטיקה רדיקלית לשינוי מצב החברה. כיום נראה לחלק גדול מהצעירים שהחיים שראוי לחיותם הם חיים של הצלחה כלכלית בעסקים. הם אינם מתעניינים במדע, באמנויות, בספרות ובשיפור מצב החברה.

אני מסכים גם לזה. אנו רואים את זה היום בקריסת מדעי הרוח וגם החברה באוניברסיטאות, וזה חבל מאוד.

האם הוא צודק? האם אפשר להחיות את הסוציאל דמוקרטיה מחדש? האם זה בכלל אפשרי מבחינה כלכלית? זאת שאלה קשה. יש כלכלנים שיטענו שמדינה סוציאל דמוקרטית כפי שהייתה קיימת בשנות החמישים עד השבעים שוב אינה אפשרית.
מבחינה חברתית, בכל אופן, אין ספק שהוא צודק. אין ספק שהקפיטליזם הקיצוני מביא עלינו קריסה חברתית בעתיד הלא רחוק.
זהו ספר הראוי מאוד לקריאה ולמחשבה. ראו גם ביקורת של משה סלוחובסקי על הספר.

ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של "יקום תרבות" ממליץ על:


הספר "דייגו היקר" מאת אלנה פונייטובסקה, בהוצאת "תשע נשמות" ובתרגום מספרדית של מיכל שליו.

אני אוהב לקרוא ספרי מכתבים, ובמיוחד ספר המספר את סיפורה של תקופה מסוימת. לדידי, הטכניקה הזו מצוינת להעביר סיפור מרתק עם הצצה לעולם פנימי, לתרבות ולזמן אחרים. זוהי טכניקה שתופסת אותך חזק מבחינה פרוזאית, כי היא משלבת בין בדיון למציאות – או, במילים אחרות, בדיון מאוד מציאותי.

בספר שתי נובלות. בראשונה, השנה היא 1921. הנמען הוא דייגו ריבירה. הכותבת היא אנג'לינה בלוף  ציירת רוסייה שלמדה בסנט פטרבורג, חיה בצרפת, והגיעה למקסיקו ב-1932, עשר שנים אחרי שהתגרשה מריברה שעזב אותה בפריז ושב לארצו. הנובלה כוללת את המכתבים שכתבה לכאורה לדייגו במשך כחצי שנה. זוהי נובלה מרגשת על אישה שמחכה. בד בבד זהו דיוקן של תקופה ובכלל על אומנות וההקרבה למענה. השנייה, מכילה דיוקן נפלא של הציירת פרידה קאלו. כאן  לוקחת על עצמה פונייטובסקה משימה מאתגרת עוד יותר: לא רק לחדור לתוך נפשה של הציירת שעליה היא כותבת, אלא לצייר מבעד לעיניה, באמצעות המילים שלה עצמה. מומלץ.

חגית בת-אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים ממליצה על:

אירוע ספרות בחנות הספרים "סיפור פשוט".

"סיפור פשוט" – חנות עצמאית חשובה הנמצאת ברחוב שבזי 36 בתל אביב. נוסף על מבחר עשיר של ספרים על מדפיה ובפרט ספרי שירה, מתקיימים בחנות אירועי ספרות רבים ומגוונים. ביום ה', 24.3 – בחג פורים עצמו – התקיימה בחנות השקה של גיליון 12 של כתב העת "הו!", שכולו שירה. מהלך ההשקה תוכנן להיות פורימי עוד בטרם נודע המועד: המשתתפים – דורי מנור, אפרת מישורי, שמעון בוזגלו, סיוון בסקין, עמרי לבנת, אסף בנרף, עומר ולדמן
 – נתבקשו לקרוא כל אחד בנוסף לשיר שלו, שיר של משורר אחר מהגיליון – מעין "להתחפש" אליו. המשורר מעיין אבן, המחופש פורימית, הנחה את ההשקה באופן תיאטרלי משהו, חיבר בתושייה את הופעות הדוברים לרצף שלם אחד.
על הפעילות הענפה של "סיפור פשוט" אפשר להתעדכן באתר ההוצאה.

לשבוע הבא מתוכננים שני אירועים ספרותיים בחנות:

ב-29/3 – השקת תרגומה מרוסית של דינה מרקון לספרה של פטרושבסקיה "השעה לילה".

ב-30/9 – השקת שני ספרים בהוצאת "גמא": אוסף שיריה של אמירה הס וקובץ מאמרים עליה.

חגית מסקרת גם את הסרט:

"באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק".

זהו סרט גיבורי-על אמריקאי המבוסס על דמויות הקומיקס הידועות סופרמן, באטמן, ווונדר וומן, מבית DC קומיקס, בבימויו של זק סניידר. הסרט עלה לאקרנים בארץ ב- 24/3 – עוד לפני הקרנתו בארה"ב.
אצתי-רצתי לראות אותו ב-10 בלילה. מה היה טוב בו? התגובות של תלמידי בית ספר בחופשת פורים שישבו בשורה מאחוריי וקידמו כל סצנה עם גל גדות -  וונדר וומן -  בקריאות עידוד.

מה היה רע? הסרט ארוך מדי, מגושם, העימות בין שני גיבורי העל "הטובים" לא מוצדק, "מרתה" – שְׁמָן הזהה של אמהותיהם של שני הגיבורים – עילה מגוחכת למפנה בין היריבות לידידות ביניהם. טכנולוגיית המחשבים העתידנית, ניסויים ביולוגיים מפוקפקים בחומרים ובגופות, וקרבות חרבות בנוסח של ימי הביניים – לא משתלבים ומעייפים.
כמה טוב היה להיחלץ ממראות האימה של 157 דקות הסרט אל עבר רחובות תל אביב הומי אדם, החוגגים באווירה פורימית.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*