קבלו בגאווה את מיטב השירים הגאים של כל הזמנים

נפלאתה: אנתולוגיה לשירה להט"בית בעריכת רונן סוניס ודורי מנור ,חרגול 2015

מאת איילת רינג

את האנתלוגיה הלהט"בית "נפלאתה" פותחת בחגיגיות הקלאסיקה המקראית "קינת דוד על שאול ויהונתן", מתוך ספר שמואל.

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים:
אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן
פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים
פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:
הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת
כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים
מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים
קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם.
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם
וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ
מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה
הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים
הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה
יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:
צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד
נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

שמואל ב', א': יט-כז


ליצירת המופת הזו מצורפות הערות, ביאורים ופירושים, המוסיפים נדבך אינטלקטואלי ואקדמי ליצירה ועוזרים לקורא המודרני להבין טוב יותר את נבכי היצירה המקראית. כך, עם קריאה חגיגית זאת, מוזמן הקורא לגלות את קסמי הפואטיקה, כמו צלל אל שונית עשירה של שירה ממיטב המשוררים העולמיים מכל תקופות היצירה התרבותית. האנתולוגיה, בעריכת דורי מנור ורונן סוניס, כוללת שירים מכשלושת אלפים שנה של שירה, במקור ובתרגום מעשרים שפות, וזאת כדי למלא כמה מן החסרים שבתרגומי השירה הלהט"בית הקלאסיים לעברית, וכן כריכוז חסר תקדים בהיקפו של שירה להט"בית עברית.

האנתולוגיה כוללת מבחר של מאות שירים המחולקים לתקופות ומתורגמים מעשרים שפות.וכוללת שני שערים: האחד "שירה מתורגמת ושירה עברית קלאסית" והשני: "שירה עברית מודרנית". השירה המתורגמת כוללת שירים מכל התקופות עד סוף המאה העשרים.

לאורך כל האנתולוגיה, בסיום כל יצירה, ישנה אינפורמציה חשובה ומרתקת על היוצר והיצירה, מה שמעיד על המחשבה הרבה, היחס הרציני וההשקעה הרבה שעשו השוקדים על האנתולוגיה, כדי שזו לא תיפול בחשיבותה מן היצירות המפורסמות בה. מלאכת המחשבת של העריכה והתרגום מעצימה את חווית הקריאה. אל המקבץ ניתן לצלול בהנאה ובסקרנות ולחזור אליו פעם אחר פעם, כדי לגלות עוד יוצרת ויוצר שדברי שירתם כתובים בשפת האהבה הלה"טבית על כל סגנונותיה ותקופותיה. זאת ועוד, אדם שלא נחשף עד עתה לקורפוס כה נרחב ולמיצג כה עשיר של השירה הלהט"בית מוצא אף פרספקטיבה חדשה של השירה בכללותה ואחת הסיבות העיקריות לכך היא,  שרבים מהיוצרים הקלאסיים והחשובים כתבו שירה להט"בית. האנתולוגיה מרכזת כאן על אותה פלטפורמה יוצרים מכל קשת השירה וכל זאת ביראה תרבותית אמיתית. למשל, אם בסרט "שייקספיר מאוהב" מתאהב המחזאי המחונן באישה המחופשת לגבר –  כאן בסונטות האהבה המפורסמות באנתולוגיה אנו מתוודעים לווידוי האמיתי של שייקספיר על אהבתו, בתרגומם המעולה של שמעון זנדבק, אנה הרמן ורונן סוניס. בזכות "נפלאתה" מקבלת השירה הלהט"בית העברית המודרנית את המקום הראוי לה בהקשר התרבותי הכולל.

חלק ניכר מהתרגומים המקובצים כאן נעשו במיוחד עבור האנתולוגיה וחלקם קובצו מתוך מגוון פרסומים ממקורות שונים, על ידי מתרגמים שונים שהוזמנו לשם כך במיוחד, מתוך הכרות עם מחויבותם של העוסקים במלאכה לשירה ולתרבות. ביניהם אפשר לגלות את העורכים הידועים והמעולים דורי מנור ורונן סוניס ואת המשוררת והמתרגמת אנה הרמן. כמו כן אפשר למצוא את חוקרת הספרות והמגדר יעל חזן מאוניברסיטת בן גוריון, שפרסמה גם מבחר תרגומים של המשוררת האפרו-אמריקנית פאט פארקר, וכן, ד"ר רועי גרינוולד, מרצה ליידיש וספרות באוניברסיטת בן גוריון ויעקב רז, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי מזרח אסיה מאוניברסיטת תל אביב. כולם חוקרים המכירים על בוריים את המשוררים ואת המרחב היצירתי שלהם. כל זאת הופך את האנתולוגיה למקור הנרחב ביותר שנערך עד עתה בעברית לשירה ייחודית זו. מעניין מאוד לקרוא את דברי הפתיחה המקדימים את השערים ומציגים את התלבטויות העורכים בדרך להשלמת האנתולוגיה. נוסף על כך, מרחיב את הדעת להתוודע אל פורצי דרך במחקר, בביקורת ובתיאורה על השירה הלהט"בית ולאבני דרך בשירה זו לאורך ההיסטוריה. אציין לדוגמה את דבריו של חיים שירמן, שהשפיע רבות על התפיסה בשירת החשק והחול הימי ביניימית של משוררים קלאסיים כטדרוס הלוי אבולעאפיה, שמואל הנגיד ואבן גבירול, והצביע בעוז על זיקה בין חייהם וחוויותיהם של המשוררים לבין שירתם. פריצת דרך זאת השפיעה רבות על תרגומים מכל התקופות, כפי שמזכיר זאת למשל ד"ר אורי וייס, בתרגומו הנפלא לשיר "בלוז לפליט" של  ו"ה אודן שאינו נכלל באנתולוגיה זו.

השער השני הוא עדכני יותר משער התרגומים והוא כולל משוררים טריים וצעירים מאוד, שהצעיר ביניהם הוא רועי שניידר המצוין, יליד 1994, ומוצגים משוררים עבריים פורצי דרך כמרדכי גיאורגו לאנגר, חלוץ השירה ההומו-ארוטית העברית המתחדשת, יונה וולך, שחידשה בשירתה בקנה מידה עולמי ואילי אבידן-אזר הכותב שירה טרנסית עברית חדשנית.

כל אלו, נוסף על משוררים עבריים מודרניים נפלאים ואהובים נוספים, כגון: עמליה זיו, שז, תמיר להב-רדלמסר, שחר מריו-מרדכי ורבים וטובים אחרים, הופכים את האנתולוגיה לחגיגה פואטית שהיא חוויה לכל אוהבי השירה ואף מעבר לכך.

ראו גם:

שירים מ"נפלאתה"

אודות איילה רינג

משוררת, בוגרת החוג לספרות עברית והשוואתית, אוניברסיטת חיפה. שיריה פורסמו בעיתון 77, מעין, טיים אאוט, ועוד. ספר שיריה "אם הפלאים" ראה אור בהוצאת טרקלין - גוונים ב-2011.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*