המלצות סוף השבוע (13-12 בפברואר) מאת עורכי "יקום תרבות"

אלי אשד, העורך הראשי של "יקום תרבות"

הראשון – "משק כנפי הטעות", הוא למעשה ריאיון ארוך שניהל מורה הדרך, הסופרוחוקר מלחמת יום הכיפורים, אבירם ברקאי, עם אלי זעירא, מי שהיה ראש אמ"ן בעת המלחמה, ונחשב אחראי ראשי למדיניות השגויה של ישראל, שגרמה לכך שתופתע בידי המצרים והסורים. ברקאי מנהל כאן ריאיון מקיף ביותר ועמוק ביותר, המבוסס על ידע עצום בפרטים על זעירא. בריאיון הוא מוכיח לו שוב ושוב שהוא שוגה בטענותיו, שאותן אפשר לסכם במילים "הייתי האחראי בגלל הדרגה שלי כראש אמ"ן, אבל לשגיאות עצמן אחראים הפקודים שלי שהטעו אותי והאחראים עליי שלא התייחסו ברצינות לשום דבר שאמרתי".


שנה לאחר פרסום ריאיון גדול זה, פרסם המרכז מעין ספר המשך "הדים למשק כנפי הטעות". בספר הזה פורסמו תגובות על הריאיון עם זעירא. אלו נעות מדחייה עמוקה כלפי ראש אמ"ן שהכזיב ומאישיותו, ועד דיונים מפורטים איפה הוא מטעה ומשקר בדבריו, וזאת על סמך מסמכים שונים.
שני הספרים מרשימים ביותר וקראתי אותם בנשימה אחת. חובה לכל מי שמתעניין במלחמת יום הכיפורים ובנושאי מודיעין בכלל.

ורד זינגר, עורכת הלשון והסגנון של "יקום תרבות" ממליצה על הספר:

"חדר" מאת אמה דונהיו ("ידיעות ספרים", מאנגלית: קטיה בנוביץ', עריכת תרגום: אמיר צוקרמן).


עבור ג'ק בן החמש "חדר" הוא העולם. בחדר הזה הוא נולד, ומהחדר הזה לא יצַא מעולם. כשאמו הייתה בת תשע-עשרה היא נחטפה על ידי פסיכופט שכלא אותה, אנס אותה וסיפק את צרכיה החומריים במשורה. למרות זאת, ג'ק גדל באהבה שלה זוכים מעטים מהילדים ה"חופשיים". במציאות הכאוטית ומלאת האימה – הוא היה מאושר. הייתה לו אמו, היה לו חלון תקרה, והיו לו עכביש, נחש עשוי מקליפות ביצים וכמה ספרים. עולם שלם של דמיון ומשחקים היה פרוש בפניו בצינוק מעופש. כשאמו הוגה תוכנית בריחה מסתיימות שבע שנות כליאה – אבל מבעד לעיניו העולם הרחב, "החופשי", מעוות כעת ובלתי-הגיוני. זהו עולם שבו יש מוצרים מיותרים, ילדים תובעניים, מבוגרים עסוקים ובלתי נגישים, התנהגויות תמוהות ושמש אכזרית.
"חדר" הוא ספר הכתוב והמתורגם ביד אמן. הוא נקרא בנשימה אחת ובתוך כך מפעיל את המחשבה. הקורא נדרש לחשב מחדש את ערכיו, בעיקר אלו העוסקים באהבה, אמהות, תקשורת, תרבות פנאי, חינוך וצרכנות. מומלץ מאוד – ויפה שעה אחת קודם.


חגית בת אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים ומופעים בכל רחבי הארץ ממליצה על:
"אני דון קיחוטה" בתיאטרון גשר.

זהו מחזה מקורי מאת רועי חן שנכתב בהשראת הרומן של מיגל דה סרוונטס, בבימויו של יבגני אריה. מקום ההתרחשות הוא תא כלא – לאמיתו של דבר מרווח מאוד – התופס את כל הבמה. במרכזו מיטת קומתיים עם שני אסירים שקוראים שוב ושוב את הרומן של סרוונטס, ונכנסים לתפקידים של דון קיחוטה ונושא כליו סנצ'ו פאנסה. אלכסנדר סנדרוביץ’ גילם להפליא את סנצ'ו, ואילו דון קיחוטה מגולם לחלופין על ידי שני שחקנים: סשה ישראל דימידוב – אותו ראיתי, ודורון תבורי. סשה היה מעולה בתפקיד הראשי וזכה לתשואות הקהל, אך מתעוררת הסקרנות לראות גם את הביצוע של דורון תבורי.

התפאורה עצומה. מאוורר אימתני חורק יורד מעל לראשו של דון קיחוטה, שבהדרגה מאבד את שפיותו, ובמערכה השנייה הוא מבלה במיטת בית משוגעים. הבמה אכלסה שחקנים רבים, כשהבולטים בהם: יובל ינאי שגילם סוהר אלים במערכה הראשונה ורופא נלעג בשנייה, ונטשה מנור – מדאם בהרפתקאותיהם הדמיוניות של האסירים, ואחות נירוטית המטפלת בחולה הנפש.

לא היה רגע דל – כל סצנה או קומית או טרגית, עם מעברים מטלטלים תדירים. עין אחת צוחקת והשנייה בוכה, והקהל מרותק לבלתי צפוי לאורך שעתיים וחצי של ההצגה.

המלצה נוספת: שמעון בוזגלו בתיאטרון תמונע.

שוב אני בתיאטרון תמונע, והפעם במופע שירה מוזיקלי בהנחייתו של הסופר חגי ליניק, זוכה פרס ספיר לשנת 2011. זהו מופע ראשון בסדרה של שלושה, ובמרכזו שמעון בוזגלו – המשורר והמתרגם. על הבמה הרכב של נגנים זמרים השרים את שיריו המולחנים של שמעון. חגי מרגיש נוח על הבמה – מתברר שהוא בעצמו נגן גיטרה – ומגיש שירים בקצב המוזיקה הממלאת את החלל. שמעון בוזגלו קורא שירים, ומספר. לא מספיק לו הכאן והעכשיו, והוא צולל אל תרבות העבר המפוארת, ומגיש לנו אותה בעיבודו לעברית.

החברים עולים לבמה, קוראים את שיריו של שמעון בוזגלו, ומספרים על מהות הקשר ביניהם. שיריו ותרגומיו – באותה שפה מרובדת וגמישה – מתערבבים ונטמעים במוזיקה הקצבית, ומשרים התרוממות רוח על הקהל שגודש את המרחב בין הבמה לבר.

עוזי אגסי, המו"ל של הוצאת אבן חושן, בא, קידם את תרגומיו של שמעון מיוונית העתיקה בהוצאתו, וצילם – בין היתר את התמונה המתנוססת כאן למעלה.

כאמור, צפויים עוד שני מופעים במסגרת הסדרה לשירה עברית בתמונע, אך מועדם טרם נקבע. האירוע הבא בעריכתו של חגי ליניק יתקיים ביום שישי, 26.2.2016, והוא יהיה רב-אמנותי ורב-תרבותי שטרם נראה כמותו -  תחת השם המסקרן "אנטי-שפע XV" – הפרטים הרבים במודעה המצורפת:


אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*