החיים הקטנים של ג'וד

מאת מירב גולן


את הסופרת הניה יאנאגיהארה (Hanya Yanagihara) לא הכרתי, ואין לי הרבה מידע עליה, מלבד העובדה שהיא סופרת אמריקאית וכנראה שורשיה מהוואי. A Litte Life (שעדיין לא תורגם לעברית, ושמו בתרגום חופשי: חיים קטנים") הוא ספרה השני, ונקלעתי אליו במקרה בחנות ספרים. נמשכתי אליו בשל עוביו (סליחה על השטחיות) ובשל העובדה שהוא נכנס לרשימה הקצרה לפרס Man Booker, עובדה שסקרנה אותי לגבי סופרת שלא שמעתי את שמה מעולם וזהו ספרה השני בלבד. אפילו לא קראתי את גב הספר.

זאת אכן רשימה לספר שאהבתי, אך ברצוני לפני הכול לאותת לאזהרה: זהו אינו ספר לבעלי לב חלש!

הספר סובב סביב עולמם של ארבעה חברים: ווילם, ג'וד, ג'יי בי ומלקולם. ווילם וג'וד, מכינה אותנו הסופרת, קרובים יותר אולי מכיוון ששניהם יתומים, והעלילה נפתחת כששניהם מחפשים דירה לגור בה יחדיו. ווילם שחקן, הוריו ממוצא דני ושבדי. ג'וד הוא גבר יפה תואר, עורך דין במקצועו ושורשיו ערטילאיים, ג'יי בי צייר ששואף להיות אמן חשוב, שורשיו מהאיטי, גדל בבית "נשי" – אין לו אבא ואמו, סבתו ודודותיו גידלו אותו. ומלקולם, ממוצא אפרו-אמריקאי, ארכיטקט שמגיע ממשפחה עשירה והוא האחרון מבין חבריו שיצא מהבית. ארבעת החברים הכירו בקולג', סביב גיל שש עשרה, והנרטיב מלווה אותם מאז ועד היום – סביבות גיל חמישים. אנחנו למדים די מהר על עברם, מוצאם, הוריהם אך רק חייו של ג'וד ערטילאיים.

למעשה, הנרטיב סובב סביב ג'וד – הגיבור המרכזי – חייו וחיי חבריו השזורים בשלו. אנו למדים שלמלקולם, שבא ממשפחה עשירה, כאמור, וגר עם הוריו, יש מערכת יחסים מורכבת איתם ובעיקר עם אביו. אנו למדים שג'יי בי צייר פיגורטיבי ולוקח לו זמן למצוא את דרכו בעולם, בסביבות גיל עשרים ושבע הוא מקבל "הארה" ומחליט לצלם את חבריו ולצייר אותם ברגעיהם, שבעתיד הרחוק יותר ישמשו משמעות יתרה לכל אחד מהם. הוא מצטער שלא הגה את הרעיון קודם, כשהיו צעירים יותר. ווילם ממלצר במסעדה יוקרתית שאליה מגיעים שחקנים ושואף להגיע רחוק יותר, הוא הילד הרביעי להוריו והיחידי שחי. אחיו הגדול יותר, המינג, חלה בשיתוק מוחין, הוא זה שטיפל בו, החליף את חיתוליו ויצא איתו לטיולים, דיבר איתו והאכיל אותו והקריא לו סיפור לפני השינה. בזמן גסיסתו האטית הוא לא תמיד הצליח להיות לידו בשל נסיעותיו לצילומים במסגרת עבודתו כשחקן, אך כשהמינג מאושפז ולא מתאפשר לווילם כלכלית להגיע, התעצב מאוד שלא יכול להיות ליד אחיו שבטח עצוב בלעדיו. מלקולם נותן לו שיק כדי שיוכל להיות איתו. דמותו של אחיו וכישלונו (שלא היה לידו במותו) תלווה אותו כל חייו. אחר כך הוריו ימותו זה אחר זה והוריו של מלקולם מאמצים אותו ואת ג'וד אל חייהם.

כאמור, סיפורם של מלקולם, ג'יי בי הם סיפורי רקע למרכז הכובד של הספר – חייו של ג'וד. הקורא לומד בזמן ההעברה לבית החדש של ווילם וג'וד, שלג'וד יש בעיה בהליכה − הוא עוצר כל רגע, יש לו אולי נכות כלשהי, הכאבים ברגליו הם בלתי נסבלים ולעתים אף גורמים לו להקיא. הוא אינו שועה לשאלותיהם של חבריו מה קורה איתו. ווילם הוא היחיד שיודע על הבעיה וג'וד מבקש ממנו לא לספר למלקולם ולג'יי בי. עוד אנו למדים שג'וד נוהג לחתוך את פרקי ידיו. ערב אחד, לפני מסיבת ערב השנה החדשה ג'וד חותך את עצמו באופן כזה שווילם נאלץ לקחת אותו לרופא, והוא לוקח אותו לחברו האורתופד, אנדי. אנדי הוא דמות נוספת חשובה בחייו של ג'וד שתלווה אותו עד סופו של הספר. אנדי מגלה שעל זרועותיו של ג'וד ישנם עוד הרבה חתכים והוא שואל את ווילם אם ג'וד הוא טיפוס אובדני. ווילם משקר לאנדי ואומר לו שלא ידוע לו על ניסיונות התאבדות בעבר. הוא נזכר שמלקולם דיבר על כך שג'וד הולך תמיד עם חולצות בעלות שרוולים ארוכים, והוא הכיר פעם מישהי שהלכה כך כיוון שנהגה לחתוך את עצמה. ווילם, ששם לב בעצמו לעניין אך לא חקר את ג'וד אלא העדיף לתת לו את המרחב שלו (כי ידע שג'וד לא אוהב ששואלים אותו יותר מדי שאלות), לא הגיב. בשיחות ביניהם שנסבו על חייהם הפרטיים ועל מנהגיהם המיניים, ג'וד מעולם לא השתתף. הוא גם לא השתתף בזמן שעישנו חשיש כיוון שפחד מהדברים שיאמר אם יאבד שליטה. כששואלים אותו, ווילם (זה תמיד ווילם) מגן עליו ואומר שזה עניינו של ג'וד בלבד. לגבי רגליו הוא עונה למלקולם באחת הפעמים שהייתה זאת פציעה מרכב, הוא מעולם לא קרא לזה תאונת דרכים, כיוון שלא הייתה זאת תאונת דרכים.

דמות נוספת חשובה שנכנסת לחייו של ג'וד היא הרולד, המרצה שלו. הרולד מבין שג'וד הוא נער עם ידע רחב מאוד, אינטליגנט ומשכיל אף על פי שלא למד בבית ספר באופן מסודר, אשף מתמטיקה, מיטיב לנגן ולשיר. למרות כישרונותיו המרובים, ובעיקר המתמטיים, הוא בוחר ללמוד דווקא משפטים וג'וד הופך להיות עוזר המחקר של הרולד. ג'וד נכנס ללבו של הרולד והרולד מלווה אותו בתחילת דרכו כשהוא נכנס למשרד עורכי דין להתמחות. ברבות השנים הרולד יבקש לאמץ את ג'וד כבן.

הקורא לומד אט-אט פרטים על חייו של ג'וד. אבל הפרטים מתגלים ממש רק באמצעו של הספר, עד אז הסופרת שותלת רמזים שמסקרנים את הקורא ומשאירים אותו במתח מה קרה באמת עם ג'וד – איזו פציעה הייתה ברגליו? למה הוא חותך את עצמו? מה קרה לו עד גיל שש עשרה? ומי זה האח לוק שהוא כל הזמן חושב עליו ומזכיר את שמו? מה קרה לו במשפחת האומנה? מי זה ד"ר טריילור שהוא יכול לשים אותו בכלא ולמה? ולמה אנה, העובדת הסוציאלית, אומרת לו שמאוד חשוב שהוא ידבר על מה שקרה לו? ולמה הוא לא מספר כלום? למה הוא משקר לווילם, חברו הטוב ביותר?

כאמור, הנרטיב סובב סביב ארבעת החברים וקורות חייהם, אך בעיקר של ג'וד. נהיר וברור כי הנרטיב ילווה את היחסים ביניהם: פרידות, כעסים, השלמות, אהבות, שאיפותיהם והצלחותיהם. והם באמת כולם מצליחים – ג'וד יהיה עורך דין מצליח מאוד וחריף שכל, ווילם שחקן מצליח שיזכה בפרסים רבים ותיוחד לו רטרוספקטיבה, ג'יי בי צייר מצליח מאוד ומוערך שציוריו – הנצחת חייהם של חבריו – יופיעו במומה מספר פעמים, ומלקולם ארכיטקט מצליח גם הוא שמכבד את המרחב בחייהם של אנשים ובביתם. אז אם כולם מצליחים, מה באמת קורה בספר?

חייהם לא מתוארכים, לא קיימת היסטוריה מתוארכת וגם לא היסטוריית רקע – כלומר הקורא לא יודע מתי בדיוק הדברים האלו התרחשו, באלו שנים, או האם היו אירועים היסטוריים חשובים ברקע. הסיפור הוא על חייהם של ארבעת החברים, אך בעיקר חייו הקטנים של ג'וד. קטנים – כיוון שכך ג'וד מכנה את חייו.

נזהרתי שלא לשתול ספוילרים, והאמינו לי שכל מה שכתוב כאן הוא אפילו לא עשירית מהטלטלות שהספר הזה מעניק. בזמן הקריאה עצרתי מספר פעמים כדי לנשום, כיוון שהספר הזה עוצר נשימה, כואב ומכאיב ויש בו סצנות (בעצם לא סצנות, אלא פרקים שלמים וארוכים) קשות מאוד!

כאמור, הוזהרתם!

אודות מירב גולן

בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ופילוסופיה. מבקרת ספרות ועורכת באתר www.e-mago.co.il
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*