לתרגם את טולסטוי: דברים מערב השקת "כתבי הגות" מאת טולסטוי

כתבי הגות

דברים שנשאה המתרגמתֵ דינה מרקון בערב השקת "כתבי הגות" (הוצאת "כרמל") מאת הסופר הרוסי הגדול לב טולסטוי שבתרגומה. האירוע התקיים ב-28 בינואר 2016, במרכז התרבות הרוסית בתל אביב.

על הספר: בקובץ זה ימצא הקורא העברי לראשונה שורה של כתבי הגות שיצאו מתחת ידו של לב ניקולאייביץ´ טולסטוי (1910-1828) בשלושת העשורים האחרונים לחייו. הקובץ מורכב משלושה חלקים: בחלק הראשון כלולים "וידוי" המפורסם ומסכתות דתיות-פילוסופיות נוספות של טולסטוי; בחלק השני מובאות דוגמאות של פובליציסטיקה פרי עטו ובחלק השלישי נמצא מבחר טקסטים שבהם באה לידי ביטוי התייחסותו המורכבת לשאלה היהודית. במוקד החשיבה של טולסטוי עמדה תמיד השאלה המעסיקה רבים גם היום: איך יכול האדם – כפרט וככלל – להתגבר על הרוע, על האלימות, על המופקרות, על הסבל, על חוסר המשמעות בחיים ועל המוות. הטקסטים שנכללו בקובץ זה מאפשרים לקורא לגבש מושג כוללני ויסודי דיו – אם כי לא ממצה – לגבי תשובתו של טולסטוי על השאלה הזאת.

דינה מרקון: בכך באתי על גמולי ועל שכרי

דינה מרקון נושאת דברים. צילום: המרכז לתרבות רוסית, תל אביב

נפל בחלקי לתרגם את כתבי ההגות של מי שנחשב לאחד מגדולי הסופרים העולמיים – לב ניקולייביץ' טולסטוי. אז קודם כול, יש צורך בלא מעט עזות מצח כדי לתרגם סופר בשיעור הקומה שלו. אבי ז"ל, אלכסנדר מרקון, עיתונאי וסאטיריקן אשר לא הספיק לתת כאן בארץ ביטוי לחוכמתו ולכישרונותיו בשפה העברית, שידע אותה מילדותו, היה אומר שכדי לביים סרט על פי יצירה של טולסטוי ברמה שתשווה לכתיבתו, צריך שיהיה לבמאי כישרון שאינו נופל מכישרונו של הסופר. ומה יעשה המתרגם, שאם כבר שואבים דימויים מעולם התיאטרון והקולנוע, צריך, בדומה לשחקן, להיכנס לעורו של סופר ולמצוא מילים מדויקות דיין כדי שיצירתו תקרום עור וגידים בשפה אחרת? ולא עוד אלא שהמרחק בין הרוסית לעברית רב – השפה האחת רכה ומשתרעת ברחבוּת ואיננה ממהרת לשום מקום, והשפה האחרת זריזה וקוצבת צלילים ומילים, והגיונן שונֶה. שלא לדבר על הקושי שבתרגום חקירה פילוסופית של סופר, שביקש למצוא את האמת ואת המשמעות לחיי אדם במחוזות המדע והידע, אצל הפילוסופים הגרמנים ואצל בעל ספר "קהלת", וגם בתורת הבודהיזם, והתחקה אחרי אמונת אמת בנבכי הברית החדשה. כך, חלקו הניכר של החיבור "אמונתי מהי" הוא ניסיון חסר פשרות לעמוד על דקויות פשרם של מושגי המפתח באמונה ובציוויים הנוצריים בשפה היוונית, בהתבסס על המקור העברי שלהם, ולהאיר באור חדש את הפרשנות הכנסייתית הרשמית המקובעת. בסוגריים אציין פרדוקס, שיש לו היגיון פנימי משלו: מי שהתנסה בתרגום מושגים ושמות מועדים נוצריים לעברית, יודע שבשפתנו יש להם צליל מאולץ מאוד – זה לא "בא לה טבעי", לעברית.

ובכן, גם אחרי שהצטיידתי בעזות המצח הנדרשת, תהליך העבודה היה קשה ומייגע – תרגום של מושגים מעולם הנצרות ומונחים פילוסופיים לעברית עשה לי חיים לא פשוטים (די שניקח אפילו מונחי יסוד  כמו сознание – "הכרה", познание – "השגה בהכרה" ו-знание – "ידיעה"). אוסיף בסוגריים, שאני מקווה שלא אעייף בדיון הקצר הבא את אלה מהנוכחים שאינם יודעים את השפה הרוסית.

התקשיתי מאוד להעתיק לעברית את המושג הרוסי האירוני "умствование", עד שמצאתי את "הגיגנוּת". טוב, разум זה פשוט (מושגי תקופת ההשכלה באים כאן לעזר) – "תבונה". אבל איך לומר בעברית "разумный человек"? "אדם תבוני", "אדם בר דעת"? ומה עושים עם המילה בעלת גוון המשמעות הנוצרי כל כך, благо, שאפשר לתרגם אותה לעברית כ"חסד", ו"טוּב", ו"טובה", ו"ברכה", ו"אושר"? וצירוף המילים שנשמע ברוסית טבעי כל כך, "благо жизни", שבסופו של דבר תרגמתי אותו כ"טוּבם של החיים". שם התואר הבסיסי דיו "ложный", שיש לו גוני גוונים של משמעות, מצא לו לבסוף מקבילה עברית מתאימה להקשר הטולסטויאני – "כוזב". גם המילה "заблуждение" טומנת מלכודות למתרגם – "תעייה", "תפישה כוזבת"?

לא פעם המושגים הרוסיים והיווניים רמזו שיש להם מקור עברי – מה שחִייֵב עבודה כמעט בלשית. לעתים נעזרתי לשם כך בטולסטוי עצמו, שלמד לצורך החקירות שלו את השפה העברית. אביא כמה דוגמאות, כמו המילה "закон", שיכולה להיות "חוק" כפשוטו, אבל גם "תורה". כן גם "законники" ו"книжники" – "חכמים" ו"סופרים". מובן מאליו שהיה צורך להבחין גם בין "евреи" ל"иудеи" – "יהודים" ו"עברים".

עם זאת, לא היה קושי למצוא מקבילה עברית למושג היסוד הנוצרי, שעליו מבסס טולסטוי את תורתו, "непротивление злу" – הנוסח של פראנץ דליץ' בתרגומו ל"ברית החדשה" הוא "אי-התקוממות לרֶשע". נוסח שצורם מעט לאוזן, כי התרגום המתבקש כיום הוא דווקא "אי-התנגדות לרשע".

ואפרופו אי-התקוממות לרשע, אין לדעת אם טולסטוי היה ממשיך לדבוק בהשקפה הטולסטויאנית גם היום, אילו ידע את מה שהתרחש במאה הקודמת ואת המתרחש לנגד עינינו במאה הנוכחית. וכמאמין גדול בתבונה שבאמונה הנוצרית הפרבוסלבית, שהעם הרוסי הפשוט החזיק בה מאות בשנים, מה הוא היה אומר על מה שעולל אותו עם לבני מעמדו-שלו ולבני האינטליגנציה לאחר מהפכת אוקטובר? חיפושיו המיוסרים של הסופר אחר משמעות החיים, שהוא מתוודה עליהם בגילוי מרעיד נפש, בלי לחוס על עצמו, בחיבורו "וידוי", מובילים אותו בסופו של דבר לאותה תורה-על-רגל-אחת, שהשמיע פעם הלל הזקן באוזני הגֵר, שביקש לדעת יהדות מהי: "ואהבת לרעך כמוך". ציווי שהאנושות כשלה וכושלת בו שוב ושוב ושוב. שלא לדבר על עידן האגואיזם הטהור שלנו.

ועם זאת, חיבוטי הנפש והחיפושים של טולסטוי אחר המשמעות, וגם האמונה בטוב שבאדם, הם כנראה עניינים נצחיים. כחודש לאחר שהגרסה העברית של "כתבי הגות" ראתה אור, נשמע בביתי צלצול טלפון של בזק – דבר נדיר. על הקו היה אדם שציין מיד אחרי שהציג את עצמו, שהוא משתייך לחברה החרדית. האיש סיפר לי שלמד מחשבת ישראל באוניברסיטה, ועוד בהיותו תלמיד ישיבה היה מרותק ל"מורה נבוכים" של הרמב"ם. ואז הוסיף ואמר שהוא מתעניין מאוד בהגות לסוגיה, ויציאתו של הספר לאור היתה בשבילו חג של ממש. ורָמז שחיפושי האמת שבאמונה (וכנראה גם חיבוטי הסָפֵק) אינם זרים לו.

אף שאני מקללת לא פעם את המקצוע שבחרתי בו, בגלל התסכול העצום שבאי-יכולת להעתיק באמת משפה לשפה כתיבה של גאונים, ואפילו של סופרים בינוניים – בכך באתי על גמולי ועל שכרי. בזכות הקובץ "כתבי הגות" – ותודה להוצאת כרמל ולמכון לתרגום במוסקבה שאפשרו את הוצאתו לאור (זוהי זכות גדולה), יוכל גם הקורא העברי להתוודע סוף-סוף אל תורתו המפורסמת של טולסטוי, על אף החולשות, והפגמים, והכזבים, והַחְטאוֹת המשמעות, הטמונים בעצם מלאכת התרגום. עשיתי כמיטב יכולתי.

ראו גם:

מבוא למחשבה הדתית של טולסטוי מאת ולדימיר פפרני

אריק גלסנר על כתבי ההגות של טולסטוי

אבנר שפירא – "את צ'כוב לא צריך לקרוא, אבל מה עם טולסטוי?" על הגותו של טולסטוי

איליה ראפן, דיוקנו של טולסטוי, 1887

אודות דינה מרקון

מתרגמת, עורכת ספרותית, ומחברת מסות קטנות. מתמחה בתרגום ספרות מרוסית לעברית. עם תרגומיה נמנות יצירות רבות של הקלסיקונים הרוסים: צ'כוב, טולסטוי, דוסטוייבסקי, גונצ'רוב, וכמו כן חיבורים מודרניים דוגמת "שנים עשר כיסאות" של אילף ופטרוב, "צורות הזמן והכרונוטופ ברומן" של מיכאיל בכטין, וספרים שנכתבו בעת הזאת, כמו "היבטים של הזיווג הרוחני" מאת אלכסנדר גולדשטיין ועוד. כמו כן, תרגמה יצירות ספרות אחדות מאנגלית לעברית. ביקורות ספרותיות שכתבה ראו אור במוסף ספרים של "הארץ" ובמוסף הספרות של "מעריב". זכתה בפרס שרת התרבות לתרגום 2015. תחום עיסוק נוסף: רפואה משלימה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך הגות ופילוסופיה, לשון, סופרים עם התגים , . קישור קבוע.

3 תגובות על לתרגם את טולסטוי: דברים מערב השקת "כתבי הגות" מאת טולסטוי

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    דווקא אינני חסיד של הספרות הרוסית, אבל התאור של דינה עושה חשק לקרוא את הספר, שאני גם מבין שהוא יותר פילוסופיה ופחות ספרות. כמובן שכאשר סופר כותב בהכרח זה משפיע על הכתיבה, גם אם זו אינה ״ספרות יפה״. חבל שמחיר הספר 107 שקל, אבל אני מבין שלספר עיון זה אינו מחיר גבוה.
    מענין לדעת האם יהיה גם בחנויות או שחייבים להזמין במרשתת?

  2. מאת דינה מרקון:‏

    תודה, אמנון! זה באמת ספר מרתק אם כי לא פשוט לקריאה, ואתה צודק – ההגות שלו אינה הגות "טהורה", בכתיבה מורגש טולסטוי הסופר. אני חושבת שתוכל להזמין את הספר ישירות מההוצאה, ואז אולי גם לקבל הנחה כלשהי. ומניחה שאפשר למצוא אותו בחנויות הספרים הקטנות (בנוגע לרשתות אני לא בטוחה, הרי זה לא ספר ש"מוכֵר")

  3. מאת חיים מזר:‏

    לגבי הספר "שנים עשר כיסאות" זכור לי מלפני שנים רבות שעל בסיס ספר זה נעשה סרט דובר אנגלית הסרט הוקרן במה שהיה פעם קולנוע דן. בית קולנוע זה היה ברחוב הירקון בתל אביב מול מלון דן. ממה שזכור לי זה סרט קומי.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*