המלצות סוף השבוע (19-18 בדצמבר) מאת עורכי "יקום תרבות"

חגית בת אליעזר, שגרירת "יקום תרבות" באירועים ומופעים בכל רחבי הארץ ממליצה על:

הסרט "היורד למעלה" מאת אלעד קידן.

הסרט הזה הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן השנה, זכה בשלושה פרסי אופיר, בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה בחודש אוקטובר השנה, ומאז העשירי בדצמבר מוקרן ברחבי הארץ. ראיתי את הסרט בסינמטק חיפה על הכרמל – כחצי קילומטר מאתר הצילומים.
חיפה מצטלמת נהדר – ירוקה, מוארת, הררית, מדורגת, מקשרת בין גובה השמים לעומק הים. אפילו הגרוטאות והאשפה לא פוגמות ביפי הסביבה הטבעית, שנוגדת ובעצם מאזנת את העגמומיות האנושית ויותר נכון – זו הגברית, כי הנשים הן הדמויות הבהירות והחכמות של הסרט. דבריה המאופקים והשקולים של אשתו של משה – הגיבור הראשי המבוגר (המגולם על ידי אורי קלאוזנר) שתנועתו העיקרית מעלה – פותחת את הסרט, ומזניקה אותו לדרכו, ודברי אישה ערבייה על מהות האהבה חותמים את הסרט בנשיקת חוכמה בת קיימא.
 התסריט מדויק ללא קצוות פרומים, כל מה שנפתח – נסגר.
 התפקידים יושבים טוב על השחקנים, עד שנדמה שהם בתפקיד עצמם. מעניינים אותי במיוחד שחקני התיאטרון שבסרט. איתי טירן, המגלם את אורי – הגיבור הראשי הצעיר – הוא פסנתרן מוכשר, שר, וכידוע לכול בעיקר שחקן תיאטרון שעשה תפקידים גדולים ומגוונים, כולל המחזמר "אופרה בגרוש". כמחווה מעודנת לתפקידו זה מושמעת פרסומת לסרט באותו השם בשידורי הרדיו הישן בסרט. שרון טל – כבחורה בכרמלית – בתפקיד עגול, שלם, חייכני, אוורירי, כמו בלון יום הולדת. גם היא בוגרת שש שנות לימודי תיאטרון. ואז, בדקות האחרונות כשגדשה שאת התלהבותי מהסרט – בתקריב אינטימי צופה בי מהמסך עמית אולמן, מנהיג תיאטרון "האינקובטור" הירושלמי ומשורר spoken word שעליו אני חוזרת וממליצה במקבצים השבועיים כאן באתר. 
יש לי רעיון. אני מזמינה את שמעון בוזגלו –  משורר ומתרגם פורה ומעולה, שהסתייג באופן גורף מהתיאטראות הישראליים בראיון לדודו (ניאו) בוחבוט בעיתון הארץ ביום שישי 11/12  – להתרשם מההפקות של תיאטרון "האינקובטור" העצמאי והמקורי.

ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה של "יקום תרבות" ממליץ על:

הספר "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם", מאת ד"ר דור גז בהוצאת רסלינג.
ספר מחכים ומופלא על המורכבות של התפיסה האוריינטליסטית בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים בקרב בני העליות הראשונות. הספר גדוש בתצלומי התקופה, המציגים את היהודים בפרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים בתקופה שבה הייתה כמיהה ניכרת של היהודים להיטמע במזרח, ולהשתייך למקור הילידי, בבחינת להיות אותנטי. הספר מלמד המון על התקופה, תוך דיון השוואתי בין תצלומים אוריינטליסטיים של צלמים יהודים (בעיקר אברהם סוסקין), וחושף את היחס האמביוולנטי כלפי הילידים הפלשתינים – מחד גיסא, היטמעות ורומנטיציזם, ומאידך גיסא תחושת עליונות החושפת פרקטיקות קולוניאליסטיות אירופוצנטריות.

אבי גולדברג, חבר העמותה ועורך דינה לעת-מצוא, ממליץ על

הסרט   Vive Le Tour
סרט דוקומנטארי. 19 דקות אנושיות של הבמאי הידוע לואי מאל אודות הטור דה פראנס. יצירת אומנות קצרה ומזוקקת.
שווה צפיה בסופשבוע.

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות סוף שבוע. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*