בדיקת תחזיות באשר לעתיד המזרח התיכון בשנת 2015 ואחריה – כישלון כפול

מאת אלי אשד

שנת 2015 מסתיימת, כשבמהלכה נכנס המזרח התיכון נכנס לשורה של מלחמות – בלוב, בתימן, בעיראק, בסוריה ובלבנון – שאליהן נכנסו מדינות כמו רוסיה, תורכיה ואיראן. היו אלו מלחמות שזלגו בשורה של מעשי טרור נוראיים גם לאירופה ולאפריקה. והנה כבר מדברים על פתיחתה של "מלחמת עולם שלישית".

כחובב בלתי נלאה של תחזיות ונבואות בספרות מדע הבדיוני ומחוצה לה, ערכתי, לכבוד סוף השנה, בדיקה – במה צדקו התחזיות לגבי עתידו של המזרח התיכון בשנה זאת?

ובכן, לרוב הן לא צדקו כלל.

ביוני 2015 הרציתי בסדנה שארגן ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין ״על המלחמה הבאה" בנושא מלחמות העתיד בספרות הבדיונית, ובה דנתי בטעויות בתחזיות של סופרים ועתידנים באשר למלחמות הבאות ולגבי העתיד.

כשהכנתי את ההרצאה חשבתי באופן מיוחד על שני הספרים שבהם אדון ברשימה זאת:

1903888

"וירוס" – שלטון כפילו של סאדאם

דוגמה טובה אחת לכשל בחיזוי לגבי עתיד המזרח התיכון בשנת 2015, היא מותחן אמריקני בשם "וירוס", מאת ביל ביוקנן - ספר שפורסם במקור ב-1996, תורגם גם לעברית בידי שלומית הנדלסמן ב-1997, וראה אור בהוצאת "נירם" זמן קצר לאחר פרסומו המקורי. הספר שיקף, פחות או יותר, את הציפיות הכלליות לגבי עתיד עיראק שמונה-עשרה שנה קדימה. "וירוס" חזה שבדצמבר 2014 משטר סאדאם חוסיין ימשיך לשלוט בעיראק ביד ברזל, אם כי לא בידי סאדאם, אלא בידי יורש בן משפחתו – חתנו של סאדאם, חוסיין כמאל אל תיכריתי, שהוא בגדר כפיל שלו.

בספר מתכנן חוסיין כמאל לכבוש שוב את כווית באמצעות מזימה שטנית במיוחד: העיראקים מפתחים וירוס מחשב מתוחכם שיכול לשכפל את עצמו ולהשמיד כל ניסיון לחסלו. הוא מוחדר לתוכנה של מחשב העל הנמצא בתחנת החלל "פרידום", ומפקח על כל צי הלוויינים המקיפים את כדור הארץ. הווירוס, שהוא בגדר אינטליגנציה מלאכותית לכל דבר, גורם נזק עולמי אדיר, מחוסל לבסוף ( אם כי כפי שמסתבר בסוף הספר לא סופית…), וכעונש, מחסלת ארצות הברית את משמרות המהפכה של עיראק – ובכך כנראה שמה סוף פסוק למשטר הסאדאמי.

מובן שזה לא קרה, כך בדיוק, במציאות…

המשטר הסאדאמי חוסל במציאות שנים קודם לכן,  ב-2003, בפלישה של ארצות הברית לעיראק, וסאדאם חוסיין הוצא להורג. שרידיו של המשטר בהחלט נשארו.

אבל כידוע, בדצמבר 2014 ארגון הטרור דאע"ש – המתוחכם מאוד מבחינה טכנולוגית לפחות ככל שהדבר נוגע בעיסוק באינטרנט וברשתות חברתיות מצד אחד, ובכלי נשק מתוחכמים מצד שני – ארגון המורכב גם משרידי משטרו של סאדאם, היה עסוק בהשתלטות על חלקים גדולים מעיראק ומסוריה, כשהוא מביס בקלות את צבא השלטון שאומן בידי האמריקנים.

אבל אחרי הכל זהו מותחן בלבד. ממחברו שלא היה מזרחן מקצועי (כנראה היה איש היי-טק) לא מצפים שינסה לחזות בדיוק כיצד ייראו פניה של עיראק בשנת 2014.

דוגמה טובה וחשובה הרבה יותר לחיזוי עתיד המזרח התיכון בשנת 2015 היה ספר מאמרים אמריקני בשם

Middle East in 2015: The Impact of Regional Trends on U. S. Strategic Planning

העבודה על ספר זה החלה ב-1999 כאשר מועצת המודיעין הלאומית The National Intelligence Council (NIC) של ארה"ב (שהיא חלק מהסי-איי-איי האמריקני) ביקשה מ"המוסד למחקרים אסטרטגיים לאומיים", השייך לאוניברסיטת  הביטחון הלאומי של ארה"ב, להעריך שינויים אפשריים במזרח התיכון במהלך שש-עשרה השנים הבאות. היא ביקשה לשרטט באופן ספציפי מה יהיו פניו של המזרח התיכון בשנת 2015.

בשנת 1999 רק שינויים פוליטיים מועטים יחסית התרחשו במזרח התיכון, להוציא המהפכה באיראן ב-1979, וכן הקמה של הרשות הפלסטינאית כתוצאה מהסכמי אוסלו (שהיתה שינוי דרמטי הרבה פחות). כאמור, ביקש ארגון הסי-איי-איי לדעת כיצד יהיו פניו של המזרח התיכון בעוד שש-עשרה שנה.

ניתן, אם כך, לראות בספר זה, שפורסם לבסוף ב-2002, הערכה "רשמית" של המודיעין האמריקני לגבי מה יהיו פניו של המזרח התיכון בשנת 2015.

סביר להניח שהספר הזה עמד בהחלט נגד לעיניהם של הנשיא ג'ורג' בוש הבן ואנשי צוותו כאשר החליטו על הפלישה לעיראק בשנת 2003.

אני, שקראתי את הספר הזה בזמן אמיתי בספרייה אוניברסיטאית, כאשר הגיע לארץ בערך בשנת 2003, התייחסתי אליו כ"הערכה רשמית" של המודיעין האמריקני לגבי עתיד המזרח התיכון , ולכן מחשבותיי באשר לעתיד המזרח התיכון בשנת 2015 עוצבו גם באמצעותו.

אך…המאמרים נכתבו כולם בבירור לפני ספטמבר 2001, כאשר הושמדו מגדלי התאומים בניו יורק בידי מתקפת טרור חסרת תקדים – ארגון אל-קאעידה של בן לאדן אף אינו מוזכר כלל במאמרים בספר. דהיינו, כשהספר יצא לאור, כבר היה מיושן.

הספר מורכב משנים-עשר מאמרים שנכתבו בידי חוקרים שונים ובראשם Judith Yaphe (הם אינם ידועים ביותר,  אבל כנראה נחשבים בתחומם), שנתנו הערכות לגבי עתיד ישראל ביחס לפלסטינאים, וכן ביחס למצרים, איראן, עיראק, מדינות המפרץ, וגם מרוקו ואלג'יר. הספר אף כולל נספח מיוחד על יחסי תורכיה-ישראל. החוקרים קבעו את המסקנה הלא מפתיעה שבתוך שש-עשרה שנה צפויים באזור שינויים גדולים. אבל אילו שינויים?

ובכן, הם העריכו שבשנת 2015 מצרים תהיה ליברלית יותר, קפיטליסטית יותר, ובעיקר יציבה יותר – בעיקר אם יוותרו על החובות שלה לגורמי חוץ ומנהיגיה ימשיכו  לחפש תפקיד בהנהגת האזור.

לגבי אלג'יריה, הם חזו שהאוכלוסייה שלה תגדל בהרבה בשנת 2015, אבל יכולתה של הממשלה לספק לאזרחיה עבודה וכלכלה יציבה לא תשתפר. כתוצאה מכך, נכתב, צפויה אלג'ריה לחוות יותר זעזועים אלימים בשנת 2015.

לגבי מרוקו הם היו אופטימיים בצורה זהירה, אך גם במקרה הזה לא צפו שיפור דרמטי במצבה בשנת 2015 – אלא אם כן הממשלה תוכל להקל בעוני האוכלוסייה להוריד את מחירי מוצרי הצריכה ואת מחירי ביטוחי הבריאות.

על לוב לא היה מאמר מיוחד בספר, אבל התחזית שהובאה עליה בסיום הייתה כי ללוב בשנת 2000 אין מוסדות פוליטיים או מוסדות שלטון, כך שלא סביר שיהיו לה כאלה בשנת 2015. כל דבר שם נשלט בידי הרודן מועמר קדאפי.

העורכת ג'ודית יופה קבעה שקדאפי יחזור לפוליטיקה שבטית, ובמקרה הטוב בשנת 2015 דור חדש של לובים שלמדו באוניברסיטאות ישתלטו ויצרו לוב חדשה. במקרה הרע, והסביר יותר, אלמנטים איסלאמיים ושבטיים ישלטו בלוב נטולת נפט (לוב שמחצית ממשאביה כבר רוקנו אז), והיא תחזור למצב של חולות שעליהם נאבקים מצרים, אלג'יר ותוניס.

נכון מאוד – זה בדיוק מה שקורה בסוף 2015, בתוספת העובדה, כי אחד המתמודדים הוא ארגון דאע"ש, המאיים להשתלט על חלקים מהמדינה, שהיא בגדר אנרכיה בלתי נשלטת.

באשר לישראל, העריכו המאמרים שהיא תישאר המדינה החזקה והיציבה ביותר במזרח התיכון, ובשנת 2015 יהיו לה בעיות פנימיות חמורות, דווקא בגלל שלא יהיה לה יריב חיצוני בולט.

הם העריכו שהברית הצבאית של ישראל עם תורכיה תמשיך, והדבר עלול להביא ב-2015 לברית נגדית בין איראן, סוריה, יוון וארמניה (!)

אינתיפאדה בלתי פוסקת, מהסוג של האינתיפאדה השנייה שהתקיימה בעת שהספר יצא לדפוס, תביא לברית פאן-איסלאמית חדשה, שתקשר בין איראן, עיראק, סוריה, ירדן, ומצרים נגד ישראל.

האופטימיות היחידה בספר המאמרים הייתה באשר לפלסטינאים. כמה חוקרים הביעו תקווה שהבעיה הפלסטינאית תהיה בדרך לפתרונה בשנת 2015, וכי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי שוב לא יגדיר את המצב במזרח התיכון כולו בשנת 2015.

מובן שזהו דבר שכלל לא קרה. יתרה מזאת, בעיה זאת רק החמירה מאז 2000-1999, בזמן שהמאמרים הללו נכתבו.

ברם, לעומת זאת הסכסוך הישראלי פלסטינאי אכן שוב אינו מוגדר כאיום מרכזי על יציבות במזרח התיכון, אם כי כלל לא מסיבות שהחוקרים שיערו.

מעניינות אולי במיוחד, והחשובות מכל הן התחזיות לגבי עיראק, שאולי היתה להן השפעה על החלטת הממשל  האמריקני לפלוש לשם.

הנחת המאמרים הייתה כמו אצל ביוקנן בספרו "וירוס", שהתרחיש הסביר ביותר הוא שסאדאם חוסיין , יחד עם בנו קוסאי או בכל אופן מישהו הממשיך את מורשתו, יישאר בשלטון גם ב-2015, וכי גם אם יופלו יבוא "סאדאם אחר", דהיינו רודן לאומני אחר במקומו.

הם חזו שלושה עתידים אפשריים לגבי עיראק, שהסביר ביותר מביניהם היה שסאדאם חוסיין ו/או בנו קוסאי ימשיכו לשלוט בעיראק בשנת 2015. סאדאם היה אמור אז להיות בן 79, וקוסאי היה שולט לצדו כיורש הנבחר. החילופים עשויים היו להתרחש בדרך של הפיכה של קוסאי או במלחמת אזרחים.

אפשרות שנייה, סבירה גם היא, הייתה שהצבא ישתלט על עיראק.

האפשרות הפחות סבירה הייתה שינוי פוליטי שיבוצע בידי האופוזיציה בגלות, בעזרת ארצות הברית. אלו תוארו בספר כאוטוריטריים ואנטי דמוקרטיים ומפולגים בתוכם עמוקות. דהיינו, גם אם יעלו לשלטון לא יהיו שיפור משמעותי לעומת אנשי סאדאם.

הנחה נוספת הייתה, שללא סאדאם עיראק תשקע באנרכיה ובמלחמת אזרחים (כפי שקורה כעת) וכאן מצוין בספר, שמבחינת האינטרסים של ארצות הברית, עדיף כל אחד – רק לא סאדאם, דבר הכולל מן הסתם אנרכיה. לעיראקים, כך צוין, האפשרות לחנך את ילדיהם חשובה הרבה יותר מאשר להצביע בבחירות חופשיות. מנהיג חדש, כנראה גנרל עיראקי שירצה לשלוט בעיראק, ישאף להסתייע בארצות הברית, כדי לסלק את הסנקציות שהיו מוטלות עליה אז, ולשפר את  כלכלתה  של עיראק. לדעת יופה מנהיג זה יהיה מוכן לשתף פעולה עם ארצות הברית.

אם זאת התחזית שאותה הגיש הסי-איי-איי לנשיא בוש לגבי עתיד המזרח התיכון בשנת 2015, אין זה פלא שהנשיא החליט להתערב במזרח התיכון ולהפיל את סאדאם. למרבה הצער, הוא כנראה לא ציפה שכתוצאה מכך המצב בעיראק ובמזרח התיכון רק יוחמר מעבר למה שנחזה בספר.

כשל חמור בחיזוי

החוקרים התייחסו בקלילות מסוימת לאיסלאם הקיצוני – אמנם הם רואים בו איום, אבל לא איום חמור. למעשה, הם רואים בו כאיום שמיצה את עצמו… הם התייחסו יותר לאיסלאם הקיצוני השיעי, שאותו ייצגה איראן, ולאו דווקא זה הסוני.

הם לא העלו על דעתם שהגרוע ביותר עוד לפנינו… כיום, בשנת 2015, אנו רואים שהאיסלאם הקיצוני הסוני רק מתעצם.

הכשל הגדול נעוץ בעובדה שהחוקרים לא חשבו על האפשרות של שינוי אידאולוגי קיצוני בחמש-עשרה השנים הבאות, ולא לקחו בחשבון את התפשטותו של האיסלאם הקיצוני, שלנגד עינינו מתפשט כאש בשדה קוצים.

המצב כיום הוא שצבאות טרור איסלאמיים קיצוניים – אל-קאעידה ודאע"ש – שאיש לא צפה אותם בשנים 2000-1999 – שולטים על אזורים גדולים במזרח התיכון, ומאיימים להשתלט על אזורים נוספים, ושאיפותיהם גלובאליות וכלל עולמיות.

את זה איש לא צפה.

איש  גם לא צפה את שובה של רוסיה למזרח התיכון לסוריה, בזמן שארצות הברית תצא ממנה.

איש לא צפה שהמזרח התיכון יהפך למקור לגלי פליטיים ענקיים לאירופה כתוצאה מהשינויים הדרמטיים האלו.

כך שאין ברירה אלא לקבוע שהספר כתחזית היה כושל, אבל ככל הנראה בגלל עצם ההסתמכות עליו הוא הביא להחמרת המצב במזרח התיכון מעבר למה שתואר בו.

ההשערה שלי היא שעדיין לא ראינו את סופה של המגמה, ואנו עוד נחזה בהתפשטות של רעיונות דתיים קיצוניים נוספים, לאו דווקא איסלאמיים – כל זאת, בעתיד הנראה לעין.

ראו גם:

טקסט הספר:

Middle East in 2015: The Impact of Regional Trends on U. S. Strategic Planning

העתיד שלא היה – היסטוריה חלופית של מדינת ישראל לשנת 2013

תחזיות ונבואות על שנת 2014

כך הייתה השנה שתהיה: תחזיות ונבואות על שנת 2015

נבואת 2016 של נוסטרדמוס -פלישה מוסלמית, מתקפת טרור ואישה כנשיאה בבית הלבן

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא, חזון ופוליטיקה, עתידנות עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

6 תגובות על בדיקת תחזיות באשר לעתיד המזרח התיכון בשנת 2015 ואחריה – כישלון כפול

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    אני מניח שהכוונה ל national security council, לא רק שהמועצה לבטחון לאומי איננה חלק מה cia אלא שפורמלית ה cia כפוף לה. לא בדיוק כפיפות במובן שהם נותנים ל cia הוראות אלא שה nsc אמורה להיות מעל ארגוני הביון ולייעץ ישירות לנשיא. אפשר לבדוק בויקיפדיה.

  2. מאת אלי אשד:‏

    הכוונה ל:
    The National Intelligence Council (NIC)
    center for midterm and long-term strategic thinking within the United States Intelligence Community (IC)
    ערך עליהם בויקיפדיה
    https://en.wikipedia.org/wiki/National_Intelligence_Council

    האתר שלהם הוא כאן
    http://www.dni.gov/index.php/about/organization/national-intelligence-council-who-we-are

  3. מאת אלי אשד:‏

    http://www.commondreams.org/news/2015/11/30/huge-error-former-us-military-chief-admits-iraq-invasion-spawned-isis
    The 2003 U.S. invasion of Iraq fueled the creation of the Islamic State (ISIS) today and must serve as a warning against similar rash military intervention in Syria, a former U.S. intelligence chief said in an interview with German media on Sunday.

    "When 9/11 occurred, all the emotions took over, and our response was, 'Where did those bastards come from? Let's go kill them. Let's go get them.' Instead of asking why they attacked us, we asked where they came from," former U.S. special forces chief Mike Flynn, who also served as director of the Defense Intelligence Agency (DIA), told Der Spiegel. "Then we strategically marched in the wrong direction."

    In recent weeks, ISIS has claimed responsibility for attacks in Lebanon and Paris and the bombing of a Russian airplane over the Sinai peninsula, which together killed hundreds of people. Following the attacks, French President François Hollande vowed a "merciless" response against the group in Syria and Iraq—a statement that prompted comparisons between Hollande and former U.S. President George W. Bush in the wake of 9/11.

    Echoing long-held arguments made by other experts, Flynn said Sunday that increased airstrikes and other offensives could be seen as an attempt to "invade or even own Syria," and that the fight against militant groups like ISIS will only succeed or make progress through collaborative efforts with both Western and Arab nations. "Our message must be that we want to help and that we will leave once the problems have been solved. The Arab nations must be on our side."

    Otherwise, the U.S. is poised to repeat all its past mistakes, he said.

    Der Spiegel's Matthias Gebauer and Holger Stark noted that in February 2004, the U.S. military "already had [ISIS leader] Abu Bakr al-Baghdadi in your hands—he was imprisoned in a military camp, but got cleared later as harmless by a U.S. military commission. How could that fatal mistake happen?"

    Flynn replied:

    We were too dumb. We didn't understand who we had there at that moment.

    [....] First we went to Afghanistan, where al-Qaida was based. Then we went into Iraq. Instead of asking ourselves why the phenomenon of terror occurred, we were looking for locations. This is a major lesson we must learn in order not to make the same mistakes again.

    Asked whether he regretted the Iraq War, Flynn responded simply, "Yes, absolutely."

    "It was a huge error," Flynn said. "As brutal as Saddam Hussein was, it was a mistake to just eliminate him. The same is true for Moammar Gadhafi and for Libya, which is now a failed state. The historic lesson is that it was a strategic failure to go into Iraq. History will not be and should not be kind with that decision."

    Flynn's interview with Der Spiegel echoes comments he made to Al Jazeera's Mehdi Hasan in August that the U.S. "totally blew it" in preventing the caliphate's rise "in the very beginning."

    In fact, Flynn said, the U.S. deliberately backed extremist groups within the Syrian rebel movement as far back as 2012, when he was still DIA head. The Obama administration was aware at the time of a recently-declassified DIA memo that predicted the rise of a militant group in eastern Syria. Supporting the insurgency was a "willful decision," he said.

  4. מאת אמנון סטופ:‏

    זה שהאמריקאים (צריך להגיד ארה״בים אבל זה מסובך מדי) פשוט לא מבינים את העולם מחוץ לארה״ב הוא מן המפורסמות. כפי שהם לא הצליחו להבין למה עיראק של סדאם לא מתמוטטת תחת הסנקציות, והיו במצב של הפתעה תמידית על איך זה שקובה ממשיכה להתקיים כאשר ארה״ב הטילה עליה אמברגו.
    אבל דווקא בענין תמיכה בארגון מוסלמי קיצוני קצת קשה לישראלי ללגלג עליהם, מלבד אולי לשאול למה הם לא למדו את הלקח מהנסיון הישראלי עם חמאס. גם אנחנו ב״חוכמתנו״ ניסינו להחליש את הארגונים הלאומיים כמו פת״ח ותמכנו באיסלאמיזציה. למעשה, לפני שאנחנו נוטלים קיסם מבין שיני האמריקאים, כדאי אולי לשאול למה לא למדנו בעצמנו מנסיוננו שלנו עם חיזבאללה. היינו כבר אמורים לדעת שהארגונים האיסלאמיים הם רק יותר צרות ולא פחות צרות.
    מה שהערכת המודיעין המלומדה שאלי מביא צריכה באמת ללמד אותנו הוא, שלא חשוב כמה המעריכים מלומדים וחכמים, לתחזיות שלהם למעשה אין שום ערך. בודאי לא לטווחי זמן של 15 שנה. והאמת – לדעתי גם לא לטווחי זמן קצרים בהרבה.

  5. פינגבאק: אז אמרו : מה אמרו התחזיות לגבי עתיד המזרח התיכון בשנת 2015? | המולטי יקום של אלי אשד

  6. מאת חיים מזר:‏

    הבעיה של האמריקאים היא בגישה שלהם To solve probems . גישה מאוד נאיבית ובמתן תחזיות צריך גם לבצע ניתוחי עומק היסטוריים. את זה האמריקאים לא יודעים לעשות. כאשר פלשו לעירק הם רצו להקים שם דמוקרטיה ושכחו שהיבנות הדמוקרטיה באירופה נמשכה מאות שנים. עירק או מה שנשאר ממנה ומדינות המזרח התיכון עדיין לא בשלות למשטר וחשיבה דמוקרטיים. תפישת היסוד של הממשל האמריקאי היא זבנג וגמרנו.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*