סקירה על הספר טארוטהקריאה הפתוחה ( הוצאת “פראג”, 2015)

מאת אלי אשד

בספרו החדש מסכם הפיזיקאי יואב בן דוב 35 שנות לימוד, מחקר, התנסות בלתי פוסקת  ומחשבה בנושא מחקר מאוד לא שגרתי עבור פיזיקאי – קלפי הטארוט.

עבורו קלפי הטארוט הם דרך מיוחדת במינה להתבונן באדם, ולהבין אותו, את מצבו ואת בעיותיו ומתוך כך גם את עתידו ואת האפשרויות הפתוחות לפניו (כמו גם את אלו החסומות עבורו).

יואב בן דב

יואב בן דב מספר שהחל להתעניין במיסטיקה וגם בקלפי הטארוט בזמן שהיה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה. עד אז קלפי הטארוט לא היו מוכרים כלל בישראל.

ההכרות שלי עם קלפי הטארוט,  אגב, החלה רק ב-1980 עם ספרי סדרת “אמבר” מאת רוג’ר זילזני, שבה יש לקלפי הטארוט תפקיד חשוב ביותר ולאחר מכן עם טרילוגיית “הטארוט ” של סופר המדע הבדיוני והפנטזייה פייר אנתוני יצירה בדיונית מקסימה על הטארוט בעתיד הרחוק שעוסקת גם בהיסטוריה שלהם.

Image result for jodorowsky comics cover

אלבום קומיקס קלאסי, אחד מרבים מאת המומחה הצרפתי ומורו של יואב בן דב, ג’ודורובסקי

בן דב נסע לצרפת ופגש שם מיסטיקן, במאי וכותב סיפורי קומיקס מדהים בשם ח’ודרובסקי, וזה פתח לפניו ממדים חדשים בשימוש בקלפים האלו, ממדים שלא היו מוכרים לו ולא עלו על דעתו. מהם הוא למד להשתמש ולהבין את הטארוט באופן חדש לגמרי בקריאה חופשית.

ב

ב-1982 הוא פרסם ספר בנושא “קריאה בקלפים”, הספר הראשון בנושא בעברית. לאחר מכן פורסמו עוד עשרות ספרים בנושא (למעלה משישים בעת כתיבת שורות אלו) בידי כותבים ישראלים שונים, אך דומה שהתפיסה של בן דב, אבי התחום בישראל, נותרה המעמיקה מכולם.

לאחרונה פרסם ספר חדש בנושא, שפורסם כבר באנגלית, לצד חפיסת קלפי טארוט המבוססים על חפיסה ידועה מאוד שנוצרה בעיר מארסי בצרפת מהמאה ה-18. לאחר מחקר משווה מעמיק בין סוגי קלפי טארוט שונים  (ויש רבים כאלה) הגיע בן דב למסקנה שהיא חפיסת הטארוט הטובה ביותר הקיימת למטרות “חיזוי”.

Image result for ‫יואב בן דב חפיסת קלפים‬‎
במקביל בן דב עצמו טרח ופרסם גרסה של קלפי טארוט מהמאה ה-18 מהעיר מארסי, שלדעתו היא החפיסה הטובה מכולן. מדוע? מכיוון שהודות לאיורים המרשימים שלה היא זאת שאפשר להגיע איתה לפרשנויות המעמיקות ביותר. בכך הפך אותה בן דב ל”קאנון” של קלפי הטארוט.

מהם בדיוק קלפי הטארוט? מדובר בקלפים מצוירים שכשאתה פותח אותם הם נותנים לך תשובה על שאלה כלשהי שאתה מציב בפניהם. ומאיפה בדיוק מגיעה “התשובה”? על כך ישנם חילוקי דעות גדולים: הפסיכולוגים יאמרו שהתשובה מגיעה מתת המודע שלך. אך בעלי נטייה למיסטיקה יגידו שהתשובה מגיעה מתודעה כלשהי בממד אחר, שאיכשהו נוצר עמה קשר דרך הקלפים. יואב בן דב נוטה כנראה לתשובה הראשונה אבל נראה שאיו לו מסקנה ברורה בנושא.

יו

יש לזכור שבן דב הוא גם פיזיקאי חשוב המתמחה בתורת הקוואנטים שעליה כתב את הספר הטוב והמקיף ביותר בנושא בעברית. זוהי תורה שבאחת הפרשנויות שלה טוענת שישנם אין ספור מציאויות מקבילות. על פי פרשנות אחת של קלפי הטארוט (לא בהכרח זאת שבן דב מקבל, זאת כבר הפרשנות שלי) אפשר ליצור דרך הקלפים קשר עם מציאויות רבות אחרות שלנו, ולהגיע דרכן להבנה טובה יותר של המציאות שבה אנו חיים עכשיו.

אפשר בהחלט להשוות את הקריאה בקלפי הטארוט לקריאה בספר האיי צ’ינג הסיני, שגם דרכו אפשר על ידי פתיחה אקראית כביכול ושימת אצבע על פסוק כלשהו בטקסט העתיק לפתור בעיות ולקרוא את העתיד. אני מניח שאנשים יכולים לעשות זאת גם על ידי פתיחה אקראית של התנ”ך והתלמוד – ושל ספר הזוהר כמובן. וגם, נניח, של “מובי דיק” מאת הרמן מלוויל , או של “מלחמה ושלום” של טולסטוי.

אלא שהאיי צ’ינג  וכל שאר הטקסטים הם לחלוטין תלויי טקסט. ברם, קלפי הטארוט הם תלויי ציורים.

קלפי טארוט, גרסת “מארסי” מהמאה ה-18

אני מסתכל בציורים ושואל את עצמי מה חשב אותו איש גאון שיצר את הגרסאות הראשונות שלהם, אי אז בימי הביניים, כנראה באיטליה. האם היה כאן איזה סיפור קומיקס מתמשך שעל הקורא היה לפענח אותו באשר לעצמו? ברור שציוריו כה הרשימו אנשים סביבו, עד אשר נוצר מאחוריו מעין “קולקטיב” של אנשים שהמשיכו לצייר את הציורים האלו בווריאציות שלהם, אבל תוך שמירה על הסכמה בסיסית שאותה יצר הגאון האלמוני – סכמה שאנו יכולים לשער שעברה ממורה לתלמיד, מאב לבן.

מערכת קלפי טארוט אנגלית ידועה מראשית המאה ה-20

לדעת בן דב חלק מהעוצמה של קלפי הטארוט – ובראש ובראשונה מערכת הקלפים הספציפית שבה הוא משתמש ושאותה הוציא בגרסה עברית מהעיר מארסי במאה ה-18 – היא ביכולת האמנותית של הצייר. הלה מצליח הודות ליצירתיות האמנותיות שלו להגיע לרבדים עמוקים יותר בתת המודע שלנו (או לממדים אחרים) יותר משמצליחות בכך מערכות טארוט אחרות.

כתוצאה מכך לדעתו, “השיח שלנו עם התת מודע שלנו באמצעות טארוט (או אינטליגנציה אחרת כלשהי בממד אחר) הוא עמוק יותר ומביא לתוצאות רבות יותר”.

ספרו של בן דוב מומלץ ביותר גם אם אינך חושב שהטארוט הוא פתח לממד אחר או לתת מודע, אלא פשוט כדרך אחרת להסתכל על המציאות זאת, הנפרשת במערכת קלפים מדהימה מאין כמוה. כמו כן, הספר ראוי מאוד לקריאה גם הודות לסגנונו מלא החיים של בן דב.

יואב בן דב וחפיסת קלפי מרסיי ששיחזר

יואב בן -דב עם קלפי מרסיי ששיחזר.

נספח: היכל התהילה של ספרות הטארוט על פי יואב בן דב

יואב בן דב, אבי לימוד הטארוט בישראל, מסכם כאן את רשימת ספרי הטארוט החשובים שהופיעו בעברית מאת מחברים אחרים:

אליזבט הייך, חוכמת התארות /   עברית – מנחם מצא ובתיה גלאון, עריכה – מנחם מצא,  חיפה: לאור, תשמ”ט 1989.

תקציר: הספר עוסק בנתיב תודעת העל באמצעות צבע, צורה ותבניות סמליות שעל 22 הקלפים. בן דב: “מומלץ פחות כספר לימוד טארוט ויותר לאוהבי המיסטיקה שלה”.

אנג’לס ארין, ספר הטארוט השלם: סמלים חזותיים עתיקים לשימוש יום יומי. פענוח הסמלים של קלפי הטארוט מבחינה פסיכולוגית, מתודולוגית ובין-תרבותית / מאנגלית – עינת פאר-ספנסר. תל-אביב: אור-עם, 1994.

בן דב: “זהו ספר מוערך בעולם, מדבר על הקלפים של אליסטייר קראולי, אבל בלי החלקים האפלים וגם עם הרבה פחות ארוס וארוטיקה”.

גידי  גלבוע, קורס טארוט שלם / הוד השרון: אסטרולוג, 1995.

מהדורת היובל בתוספת תדפיסי 78 קלפי טארוט בצבעיהם המקוריים, 2005

בן דב: “רב מכר ותיק בסגנון “הגדת עתידות”. פשוט, ברור ובלי עניינים רוחניים. גילוי נאות: המחבר היה תלמיד שלי וגם הקדיש לי את הספר”.

אושו רג’ניש, בהגוון שרי, זן טארוט: משחק ההתעלות של הזן / תרגום – גיל דימנט. תל אביב: גל,   1998.

בן דב: “ספר הצמוד לקלפים של אושו. אחת החפיסות הפופולריות בארץ, מתאים לחובבי אושו, קריסטלים ודולפינים”.

אריק אייל, טארוט: מסע לתוך חייך /  תל אביב: משכל, 2000.

בן דב: “פשוט ומעשי, למתחילים עם קלפי ריידר”.

אילנה הראל, עולם הסמלים של קלפי הטארוט / הוד השרון: אסטרולוג.

בן דב: “ניתוח רציני ופדנטי של הסמלים בקלפי הריידר”.

רות נצר, הקוסם, השוטה והקיסרית: קלפי הטארוט במעגל החיים ובתרפיה / פסיכה: ספרייה פסיכולוגית, בן-שמן: מודן, תשס”ח, 2008.

בן דב: “פרשנות יונגיאנית בכובד ראש לקלפים”.

14 תגובות

  1. מעניין מאוד. הפיזיקה והמיסטיקה לא רחוקות זו מזו עד כדי כך, כמו שמקובל לחשוב בחוגים שאימצו להם את הרציונליות כדת.

  2. פיזיקאי חשוב? בואו לא נגזים. בסך הכל יש לו BA (דרך אגב זה אמור להיות B.Sc.) והוא היה מורה לפיסיקה בתיכון. אז הוא כתב ספר פופולרי על קוונטים, אז מה.
    בענין הטארו כמובן שאינני מאמין כלל באיזה ישות קוסמית או ביכולת לקרוא את העתיד. הפרשנות הפסיכולוגית לעומת זאת, אפשרית בהחלט. דרך אגב, זו שיטת פעולה ידועה גם של ״מיסטיקנים״ למיניהם שפשוט גורמים לפונים אליהם לתת את התשובות בעצמם. אם הדבר נעשה תוך התיימרות להתבונן בכדור בדולח ולהיות בעל כוחות עליונים – זוהי רמאות וגניבת דעת. אם הדבר נעשה במסגרת יעוץ, והיועץ עוד אומר בעצמו שבדרך כלל אנשים שבאים אליו/ה יודעים בעצמם את התשובה ורק צריך לעזור להם להגיד אותה, אין לגיטימי מזה.

    • אם כך אמנון גם פסיכולוגים הם רמאים וגונבי דעת, כי גם הם עוזרים למטופל להוציא את התשובות מעצמו, כתבת למישהו לאחרונה על כך?
      מאוד קלה היד על המקלדת, במיוחד עם שמות תואר למיניהם והצהרות כאילו אתה יודע הכל (כאשר ניכר מתגובתך כי בעצם אינך יודע דבר וחצי דבר).
      נראה לפי מה שכתבת שאתה אכן שייך לכת הספקנים המדעיים האורבים לכל כתבה מפרגנת, ומשתלחים בכל מי שאינו פועל רק לפי חוקי הכת שלכם. המגמתיות המוטה שלכם הוכחה ללא ספק!

  3. יואב בן דב גאון ואדם מרתק. כפסיכולוג שעוסק בתות המערכות אני יכול להעיד שההבנה המערכתית והיכולת של יואב לעשות קישורים מתחומים שונים יוצאת דופן. הוא אגב גם מרצה נהדר.

  4. לא להזכיר את הספרים של זאב אבירז בתחום הטארוט הוא עלבון לאינטליגנציה.
    הספר “הסודות הגנוזים בקלפי הטארוט” והספר “הרמטיק טארוט” הם בליגה העליונה ביותר ,איך אפשר להתעלם מהם ?

  5. למען האמת הכנתי רשימה מלאה של כלל ספרי הטארוט בעברית .כולל אלה של אבירז. ושלחתי אותה גם ליואב בן דב להערות ברגע האחרון החלטתי לא להכניס את כלל הרשמה לכתבה כדי לא להפוך אתה מסורבלת מידי.אבל אעלה אותה כאן בתגובה בקרוב.

  6. דניאלה
    המדע אינו כת. בעזרת הכללים וחוקי המדע מפתחים ומייצרים מכשירים שונים שאתה משתמשת בהם יום יום כמו הטלפון הנייד, המקרר, מכונת הכביסה, המחשב. המכונית והמטוס. באשר למדעי החברה פה לא משתמשים ורצוי להשתמש במספרים, אך יש בהם שיטות עבודה שבעזרתם משתדלים להבין תופעות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. לא תמיד מצליחים ואז בונים מודלים אחרים. זה טבעו של המדע. אין מדע בלי ספקנות גם בחקר הספרות יש כלי ניתוח אופייניים לו. ניתוח שיר שונה מניתוח רומן ומניתוח מחזה. אם כי יש מקום לדרכי מחקר שונות ולפרשנויות שונות. בכל מקרה מדובר בדברים קונקרטיים אם כל לא תמיד בשימוש יומיומי. כך למשל עם ניתוח שיר של ביאליק אמנם לא הולכים לסופר אך יש לו חשיבות בפני עצמה. הואילי נא להשכיל אותנו ברציונל שמאחורי המיסטיקה ודרכי המחקר שלה. אל תשכחי שהמיסטיקה היא תחום פרוץ וכל אחד יכול לבוא עם תפישת עולם משלו ותאמיני לי המיסטיקנים לגווניהם מרוויחים הרבה כסף ולא פעם בשחור. להבנת אופיו של המדע קראי קצת ספרים בפילוסופיה ובפילוסופיה של המדע. אם קראת ספרים המטפלים בכך תני לנו שמות של חלק מהספרים ו/או המאמרים האלה ותני לנו תקציר שלהם אפילו במספר שורות.

  7. האם לינה ודניאלה טרחו כלל לקרוא מה שכתבתי? מענין מי פה שייך ל״כת״ ש״אורבת״ לכל כתבה שנוגדת את דעתם? אני פשוט אביא שוב את המשפט האחרון בתגובה שלי :
    אם הדבר נעשה במסגרת יעוץ, והיועץ עוד אומר בעצמו שבדרך כלל אנשים שבאים אליו/ה יודעים בעצמם את התשובה ורק צריך לעזור להם להגיד אותה, אין לגיטימי מזה.

    המשפט הזה גם עונה לטענה בענין פסיכולוגים.

  8. המלצות על כמה ספרי מדע בדיוני ופנטסיה שקיימים בעברית ושהטארוט ממלא בהם תפקיד חשוב גם בעתיד הרחוק של המין האנושי.:
    נובה ” ספרו של סופר המדע הבדיוני סמואל דילייני שבו אי אז בעתיד של המאה ה-31 מתברר שחיזוי העתיד בידי קלפי הטארוט הוכח מדעית והדמויות משתמשים בהם עבור כל החלטה במרחבי החלל

  9. ספרו של איטלו קאלווינו טירת הגורלות המצטלבים (1973)מאיטלקית: ענת שפיצן תל-אביב : ספרית פועלים, תשנ”ז 1997.
    חבורת אנשים מנסים לספר זה את זה את סיפור חייהם המוזר באמצעות קלפי הטארוט.יואב בן דוב אגב מעריך מאוד את הספר הזה .

  10. רומן הטארוט הבולט של השנים האחרונות “ההזדמנות האחרונה” טים פאוורס .על עולם מקביל פנטסטי ולאס וגאס אחרת שבה שחקני הפוקר הקשוחים כמו בגסי סיגל גנגסטר במציאות שלנו משתמשים בקלפי הטארוט בצורה מדהימה ממש.

  11. צר לי להודיע שד”ר יואב בן דב חוקר הקוונטים ומימדים אחרים והמימד האחר שבקלפי הטארוט שהיה ידיד אישי שלי ושל רבים אחרים בקהילת הספרות והתרבות מת אתמול בלילה .כנראה מדום לב.

    הוא יובא לקבורות מחר יום שישי בשעה 11 בבוקר בבית הקברות בצומת מורשה ברמת השרון.
    משפחתו תשב עליו שבעה ברחוב הגפן 96 ברמת השרון

  12. לזכרו של יואב בן- דב שהירבה לעסוק בעיסוקו המדעי ביקומים מקבילים הנה מאמר שכתב לפני עשרים שנה בדיוק ב-1996 על מסעות בזמן דבר שלדעתו בהחלט ייתכן :
    מסעות בזמן – איך להרוג את סבא
    יואב בן-דב

    פורסם לראשונה בעיתון המחשבים “זומביט”, אוגוסט 1996
    הרעיון של מסע בזמן הוא פנטזיה נפוצה של המדע הבדיוני במאה השנים האחרונות. זה התחיל עם “מכונת הזמן” של הסופר האנגלי הסוציאליסט ה.ג. וולס, שתיאר נוסע-זמן המפליג אל העתיד ומגלה שהאנושות התחלקה בינתיים לשני מעמדות של שולטים ונשלטים, ונמשך עד היום, עם סרטים כמו “מסע לעתיד” “12 הקופים” או “טרמינטור”. אבל האם זו רק פנטזיה? במאה שלנו, התרגלנו לכך שלפעמים, משהו שמתואר בספרות המדע הבדיוני הופך למציאות טכנולוגית. האם גם האפשרות של מסע בזמן תתממש ביום מן הימים?

    מכיוון שאיש אינו יודע כיצד לבנות מכונת זמן, מה שאפשר לשאול הוא אם חוקי הפיזיקה, כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, מאפשרים באופן עקרוני לבנות מכונה כזו. התשובה היא: כנראה שכן, או ליתר דיוק, החוקים שאנו מכירים אינם אומרים שזה בלתי אפשרי.

    מנקודת מבט של הפיזיקה של היום, הדבר הכי “קל” הוא לבצע נסיעה אל העתיד. תורת היחסות הפרטית, שאיינשטיין פיתח בשנת 1905, אומרת שאם מישהו נע במהירות גבוהה מאד – קרוב למהירות האור – אזי השעון שלו (כל השעונים, כולל תהליכי המחשבה והתהליכים הביולוגיים) הולך יותר לאט. לכן, אם אתה רוצה, למשל, לראות מה קורה בשנת 2500, כל מה שצריך הוא לעלות על חללית מהירה דיה, לעשות סיבוב בחלל, ולחזור לכדור הארץ בשנה שבחרת, כאשר אצלך בחללית עברו רק כמה ימים.

    הבעייה עם נסיעה כזו היא לא רק שצריך לבנות חללית שתתקרב למהירות האור (300,000 קילומטר בשניה, ובשביל זה צריך מנוע מאד חזק), אלא גם שאי אפשר לחזור לימינו. בשביל טיול הלוך-ושוב צריך, אם כן, גם שיטה המאפשרת מסע אל העבר.

    גם זה אפשרי באופן עקרוני. המשוואות של תורת היחסות הכללית, שאיינשטיין פיתח בשנת 1915, מתייחסות למרחב ולזמן כמשהו שאפשר לעצב ולעקם אותו – כמו מין פלסטלינה – ועיקומים כאלה יכולים אולי גם להחזיר מישהו אל העבר. מה שצריך לשם כך הוא שדה כבידה חזק דיו, ולכן, אם יש לך חור שחור בבית, אולי תוכל להשתמש בו כדי לבנות מכונת זמן (נסה לסובב אותו מאד מהר סביב צירו). באופן תיאורטי, המתימטיקאי הגרמני קורט גדל הראה שהמשוואות של תורת היחסות הכללית מאפשרות לבנות מודל של היקום שכולו “מסתובב” כביכול סביב עצמו. במודל היקום של גדל, נוצרים מסלולים שאם הולכים לאורכם ומקיפים את כל היקום, חוזרים אל נקודת העבר ברגע זמן שקודם לזמן היציאה. היקום שלנו הוא כנראה לא היקום של גדל, אבל טוב לדעת שיכולים להיות יקומים שבהם מסעות בזמן הם אפשריים, לפחות למי שיש מספיק סבלנות להקיף את כל היקום.

    היקום, כפי שאומר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הוא באמת מאד גדול. אבל אולי אפשר לקצר את המסלול. גם המחשבים של פעם היו גדולים ומגושמים, ובינתיים הם קטנו והתחזקו מאד. אפשר לחשוב שיום אחד גם הרעיון של גדל על “הקפת היקום וחזרה אל העבר” יכול להיות מיושם למכונת זמן בגודל ביתי. אבל כאן עולה הבעייה הישנה בדבר פרדוקסים של סיבתיות. אם מישהו יכול לחזור אל העבר, הוא יכול אולי גם לשנות את העבר, ואז להפוך את עצם הנסיעה שלו אל העבר לבלתי-אפשרית. הדוגמה המוכרת ביותר לפרדוקס כזה היא הרעיון של “להרוג את הסבא”. נניח שמישהו בונה מכונת זמן, חוזר אל העבר, מוצא את מי שעתיד להיות סבא שלו והורג אותו. במקרה כזה הוא-עצמו לא היה יכול להיוולד, ואז מי הרג את הסבא?

    היו פיזיקאים שחשבו על השאלה הזו וניסו למצוא בכל זאת דרך להשפיע על העבר בלי להיקלע לפרדוקסים. בשנות הארבעים כתבו ריצ’רד פיינמן, שאחר כך זכה בפרס נובל לפיזיקה, והמורה שלו ג’ון ווילר מאמר שעוסק בנושא. כפי שהם טענו, גם אם יש השפעות על העבר, תמיד אפשר למצוא איזה שהוא פתרון ביניים שיישב את כל הבעיות. בדוגמה של הסבא, פיתרון כזה יכול להיראות כך: הנכד חוזר לעבר ויורה בסבא, אבל מחטיא קצת ורק פוצע אותו. הסבא מגיע לבית החולים, מתאהב באחות שמטפלת בו, מתחתן איתה ומוליד את אביו של הנכד. אבל האחות הזו נושאת מחלה תורשתית שגורמת לרעידות בידיים, והנכד לוקה במחלה הזו, שבגללה הוא אינו מסוגל לירות ולפגוע.

    ווילר ופינמן לא הוכיחו שתמיד יש פתרון כזה, אלא רק נתנו דוגמה פשוטה יחסית שבה קל למצוא את הפתרון. העניין אינו לגמרי ברור, אבל בשנים האחרונות היו שנגשו אל הבעייה מכיוון אחר. פיזיקאי בשם דייויד דויטש פרסם לפני כמה שנים מאמר שבו הוא התייחס לתורת הקוונטים, שהיא התורה היסודית של הפיזיקה כיום, אבל עם היבטים מוזרים דיים כדי לגרום לפיזיקאים להתפרע בכל מיני כיוונים מעניינים. אחד הכיוונים האלה הוא רעיון של פיזיקאי בשם אברט, שעל פיו יש ביקום הרבה עולמות מקבילים: כולם מתקיימים זה לצד זה, ובכל אחד מהם קורים דברים אחרים. דויטש לקח את הרעיון של אברט ושילב בו את הרעיון של מסע בזמן. על פי דויטש, אין שום בעייה עם הסבא והנכד: העולם של הסבא מתפצל לשני עולמות, והנכד מגיע רק לאחד מהם. בעולם הזה הנכד הורג את הסבא, אבל הוא עצמו בא מהעולם השני, שבו הסבא נשאר בחיים.

    כל זה לא אומר שבאמת אפשר לבנות מכונת זמן, אלא רק שהדבר איננו בלתי אפשרי במסגרת הפיזיקה המוכרת כיום, אם מותחים אותה קצת בשוליים שלה. כמובן, עדיין נשאר הנימוק המשכנע ביותר: אם אזרחי העתיד גילו את הדרך לבנות מכונת זמן, מדוע התקופה שלנו איננה מוצפת בקבוצות נופש של תיירות זמן מאורגנת? אבל אולי גם הנימוק הזה איננו מכריע: ייתכן פשוט שהתקופה שבה אנו חיים אינה נחשבת כיעד תיירות מועדף.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × שלוש =