.

מאת חיים מזר

במבט  היסטורי בהפגנות האינטנסיביות של התנועה האיסלאמית בארץ לאחרונה, יש דבר-מה יוצא דופן. במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה, עד כמה שזכור לי, התנועה האסלאמית לא הבעירה את הרחוב במגזר הערבי. הסכינאות הייתה  מעיקרה מבית היוצר של הפאתח. היה מקרה שבו פלסטיני דקר מספר אנשים  באחד מרחובותיה של חיפה ואחד החיילים שהיה במקום (יכול להיות שהיה זה שוטר) לא רצה לירות בו, מחשש שיצטרך לתת הסבר בבית המשפט. התוצאה הייתה שאותו פלסטיני הצליח לפגוע גם בו ולבסוף לרצוח אותו.

שתי האינתיפאדות התאפיינו בעיקר בפיצוץ אוטובוסים, שהידים מתפוצצים ובמטעני חבלה שגבו את מותם של מאות אנשים. כוחות הביטחון היו פרושים למלוא אורכה ורוחבה של הארץ ומבחינת היקף העבודה שלהם הם הגיעו עד לקצה היכולת שלהם. לתנועה האיסלאמית הייתה הזדמנות להבעיר את הרחובות לא רק בערים של המגזר הערבי, אלא גם  ביישוב היהודי. והם היו קוצרים הצלחה,  שהרי כוחות הביטחון – יש גבול למה שהם יכולים לעשות עם כל רצונם הטוב, ואפילו מעבר לכך. המחיר שהמדינה הייתה משלמת היה קשה ביותר. לא רק מבחינת מספר האנשים הפגועים וההרוגים, אלא גם מבחינה כלכלית. הרבה בתי עסק היו נסגרים מחשש שייפגעו. נתאר לעצמנו שחלקים מתל אביב היו נראים כמו ערי רפאים. בעזרתם של אמצעים זולים – שהרי כמה כבר עולה סכין של בית מטבחיים  או מברג – אפשר לטלטל מדינה והתנועה האיסלאמית הייתה שותקת או נוקטת במינימום פעולות.

השאלה המתבקשת היא למה עכשיו כן ואז לא? יכול להיות שהסיבה לכך טמונה בקופה של התנועה האיסלאמית. היא ריקה וזקוקה לכספים רבים כדי שתוכל להמשיך את פעילותה. אז מה עושים? מבעירים את הרחוב באמצעות סכינאות והפגנות אלימות, ואם בדרך נרצחים יהודים – מה טוב. פעילות זו יוצרת הד תקשורתי גדול מאוד וכאות הערכה על פעילותה, התנועה האיסלאמית  מקבלת תקציבים גדולים מאירן ומגורמים דתיים איסלאמיים בערב הסעודית.

נשמע מוכר? נכון! מיהו הגורם שהתנועה האיסלאמית אימצה את דרכי פעילותו?למרבה ההפתעה גורם זה נמצא בארץ. על ההפגנות שנעשות בארץ בבני ברק, בירושלים ובבית שמש, אחראית הקהילה החרדית. הפגנות אלה לא תמיד נעשות לשם שמים. כך הם יוצאים לתקשורת, מעצימים את המצוקה הדתית והכלכלית שלהם ופותחים את הארנקים של נדבנים גדולים, אם בארה”ב ואם בכל מקום שבו ישנה קהילה יהודית אמידה שחלק ממנה הוא יהודי אורתודוקסי בהווייתו.

מה שבולט בהפגנות של המגזר הערבי הוא אופי המשתתפים בו – מדובר בעיקר על צעירים בשנות העשרה ובשנות העשרים לחייהם. צעירים אלה קל להתסיס ולהגיע לתוצאות רצויות מבחינה של התנועה האיסלאמית. ההערכה שלי היא שבתוך שבוע-שבועיים השקט יחזור לרחובות, עד לפעם הבאה שבה הקופה תתרוקן.

בהשוואה לאינתיפאדות הקודמות, היד של כוחות הביטחון קלה על ההדק. לא רק לפצוע – אלא גם להרוג ובלי היסוס. ההערכה שלי היא שבמערכת הביטחון, מזה מספר שנים מתכוננים לסוג זה של פעולות עוינות ואלימות והכוחות הלוחמים קיבלו  הנחייה שקטה להפעיל את הנשק שלהם. בפעם הבאה התגובות של כוחות הביטחון תהיינה הרבה יותר אגרסיביות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

8 − ארבע =