מאת ורד זינגר

אירועי השירה, קבע לאחרונה “הארץ” בכתבת סוף שבוע, הם אירועים פופולריים להמונים. מי שנכנס לפייסבוק − לא משנה לאיזה פיד − יכול להבין זאת בנקל גם בלי כתבות החושפות מספרית את אינפלציית אירועי הקראות שירה או אירועי השקות ספרים (אשר ראו אור או עומדים לראות אור מתישהו). אירועי שירה יש כל יום, לעתים כמה ביום. משוררים יש המון, בכל מקום, והם הולכים ומתרבים. איתם הולכים ומתרבים האירועים שאף משורר מרושת לא יכול בלעדיהם − טרום-השקה, השקה ופוסט-השקה, הנושאים כמובן שמות מפורשים פחות.

בתוך אלה בלטה לאחרונה בפיד שלי אירית סלע, כצלמת של רבים מן האירועים. התמונות שהיא מצלמת בהתנדבות (“אני עושה את זה לגמרי בשבילי, וזאת הסיבה שאני מקפידה לרכוש במחיר מלא את הספרים בהשקות”) זוכות לתודות מקיר אל קיר, ונראה כי סלע מתרגשת באמת, מתרגשת ממש, מתרגשת מאוד בכל השקה ואירוע. “הצילום הציל אותי”, היא מספרת בגילוי לב, “הוא הגיע בתקופה של רִיק גדול. הוא מילא אותי ונתן לי את התחושה שאני שווה משהו. אני לא אוהבת שירה, אני לא קוראת שירה, אני לא מבינה בשירה ואני לא כותבת שירה. אבל כשאני פוגשת נשים שמוצאות חן בעיניי − לעתים רחוקות מאוד מדובר בגברים  − אז אני קוראת את השירה שלהן”.

היא ילידת 1950, גרושה מגבר (“אני מעדיפה לקרוא לזה עצמאית”), אם לשני ילדים בשנות הארבעים לחייהם, מתגוררת בתל אביב בגפה ומנהלת זוגיות בת למעלה משלושים שנה עם אישה. 35 שנה הייתה אחות בחדר מיון (“רק משמרות לילה”). כשהייתה בת 53 פרשה לפנסיה מוקדמת עקב פציעה (“זה קרה בסדנה להחייאה מתקדמת”). עקב הפציעה התפרצה אצלה מחלת הפיברומיאלגיה (“התסמינים: כאבים מפוזרים, משתקים, עייפות, דיכאון וחוסר יכולת מוחלט לקום ולעשות”). ובכל זאת – גם מצב כזה יכול להיות מחופה בקצפת, שיש עליה אפילו דובדבן − “המחלה העיקרית שלי היא דלקת פרקים קשה, שעליה אני מקבלת גראס רפואי”.

הצילום (“אני מדגישה: אני לא צלמת, אני מצלמת, ורק באירועים של אנשים שאני אוהבת. פעם יכולתי להתחייב על צילומים, פעם הייתי גם הולכת לכל השקה של כל דכפין. היום, בגלל ההחמרה במצב הבריאותי שלי אני מביאה מצלמה − אבל לא מתחייבת”) פרץ ברצינות ובהתכוונות לפני כשלוש שנים בערך: “חבר פייסבוק בשם שמוליק טישלר, זיכרונו לברכה, עבר טיפולים כימותרפיים ושלח לי הודעה: ‘קר לי. צלמי לי שמש’. לקחתי את הפוקט שלי במיני סערה שהייתה בחוץ, וירדתי לחפש שמש לשמוליק. ראיתי פה ושם קרני שמש, מרצדות בין צמרות העצים. צילמתי, עליתי הביתה ושלחתי את השמש לשמוליק”.

מכאן והלאה התגלגלו העניינים במהירות: “האוצרת של ‘בגלל’, ד”ר נורית צדרבוים, צדה אותי לתערוכת ‘אור וצל’ ב’בגלל’, והפכה מאז להיות המנטורית שלי. היא שדחפה אותי לצלם, הזמינה אותי לצלם באירועים שלה. מאוחר יותר הזמינה אותי גם יהודית שירן לצלם את אירועי ‘אות ועוד’, קבוצת השירה שלה. ייתכן שאם נורית צדרבוים הייתה מנהלת קבוצת כדורגל הייתי מצלמת קבוצות כדורגל. אני פשוט הלכתי אחריה. התאהבתי בשירה שלה ודרכה הכרתי עוד אנשים בעוד אירועים”.

לאחרונה נכחה בהשקת ספרה של טל איפרגן, “קינת הטל” ב”בית היוצר” בנמל תל אביב. בתום הארוע חשה שסגרה מעגל: “הלכתי עם חברה לכיוון הרכב, שהיה מעבר ל’גשר המנעולים’. זה גשר שאנשים קושרים אליו מנעולים. אני אומרת שאנשים נועלים שם את לבם − את הולכת עם אהבת חייך ושתיכן נועלות שם את לבותיכן ביחד. אז החברה הלכה קצת קדימה ואני נשארתי לבד על גשר המנעולים והתחלתי לצלם. פתאום חלפה על פניי בחורה צעירה שהתעניינה מה אני עושה שם. סיפרתי לה שצילמתי עכשיו אירוע שירה, והיא אמרה לי שהייתה רוצה לקרוא שירה כזאת שהיא תרגיש שאלוהים נגע בה. מיד עניתי לה: את צריכה לקרוא את ‘אדמתי השפה’ של נורית צדרבוים'”.

כשהיא נשאלת על “תוכניות לעתיד” היא עונה: “אלצהיימר”. כשהיא נדחקת לענות ברצינות היא אומרת: “להיות תמיד חופשייה ומאושרת”. ובאשר לתערוכת צילומים: “השתגעת? יש לי פייסבוק!”

אירית סלע מתארגנת להשקה ב"בית היוצר". צילום מיכל סלע-נס
אירית סלע מתארגנת להשקה ב"בית היוצר". צילום מיכל סלע-נס
השקת  "על הדרך", המיזם של יהודית מליק שירן. משמאל: יהודית מליק שירן. מימין: חנה לפידות. צילום: אירית סלע
השקת "על הדרך", המיזם של יהודית מליק שירן. משמאל: יהודית מליק שירן. מימין: חנה לפידות. צילום: אירית סלע
שוש ויג וחברות בהשקת האנתולוגיה "זכויות יוצרות". צילום: אירית סלע
שוש ויג וחברות בהשקת האנתולוגיה "זכויות יוצרות". צילום: אירית סלע
ד"ר נורית צדרבוים בהשקת "שאון החול מתקתק בשקט" בחיפה. צילום: אירית סלע
ד"ר נורית צדרבוים בהשקת "שאון החול מתקתק בשקט" בחיפה. צילום: אירית סלע
גשר המנעולים, המקום שבו נועלים את הלבבות. צילום: אירית סלע
גשר המנעולים, המקום שבו נועלים את הלבבות. צילום: אירית סלע
דלילה מסל גורדון בהשקת ספרה "הלשון הגדולה של אימא". לפניכם תעתוע צילום: גורדון למעשה מקשיבה ולא מקריאה, אישה אחרת קוראת מולה בספרה. צילום: אירית סלע
דלילה מסל גורדון בהשקת ספרה "הלשון הגדולה של אימא". לפניכם תעתוע צילום: גורדון למעשה מקשיבה ולא מקריאה, אישה אחרת קוראת מולה בספרה. צילום: אירית סלע

35 תגובות

  1. ורד יקרה,
    אהבתי לקרוא את שכתבת על אירית סלע, את אירית סלע זכיתי להכיר מעל דפי הפייסבוק משהו בה שבה את לבי והיא יודעת זאת, לא פעם התכתבנו בשעות הקטנות של הלילה ונחשפתי בפניה כיוון שהרגשתי אתה שונה, היא אישה כנה עם הרבה חום וכישרון, אני אוהבת את צילומיה המיוחדים את כתיבתה המיוחדת בעלת שורות קצרות וחדות. אני מאוד שמחה שמצאת לנכון לכתוב על אירית דמות ייחודית מעל דפי הפייסבוק שאני באופן אישי שמחה מאוד להכיר. תודה ורד על רשימה יפה על אישה מאוד מיוחדת.

    • אכן כתבה מרגשת. ציורים שציירה וצילומים נפלאים שצילמה תלויים בביתי וזוכים לתגובות הערכה.

      • אירית יקירתי, זה כבר לא עוד מעט. זה ביום שני הקרוב!!! וכל כך חששתי שהצילום של אצלי יזיק לך, אבל את? את מתעקשת לצלם ולא חשוב איך תרגישי, אז מה אני יכולה לומר על האסרטיביות הזו שלך! אוהבת את הציורים שלך אוהבת את הצילומים וממש נגרשת שאת מכניסה אותי ואת הספר שלי ישר לפנטיאון שלך.
        אירית יקירתי, להתראות ביום שני!!!!!!!!!!!!

        • ערב טוב ורד. יופי של יוזמה לכתוב על אירית. האנושיות שבה היא אות ומופת: “יבואו וילמדו מה זה אומר להיות בן-אדם”. מקווה שהיא תרגיש טוב ותוכל לממש את האהבות שלה, את האנושיות שלה ואת האמנות שהיא מסרבת לקרוא לה “אמנות” אבל זו בדיוק המשמעות של אמנות ושל להיון אמן. ירבו אנשים כמו אירית סלע, הסלע הענק, יציב עם לב אדם של הפייזסבוק!

        • אני כבר מתחילה להתרגש זאת תהיה השקה ראשונה אחרי תקופה ,שאצלם בה,אני לא בטוחה שמצליח לי להעביר עד כמה אירועים שכאלה עושים לי טוב באופן אישי,אני יודעת מחברותי העורכות כמה קשה הדרך לספר כשכבר מחליטים להוציא אותו ואני נמצאת במקום להנציח את רגעי ההתרגשות,יש נהדר מזה?
          ותודה שגייסת גם את אהרון לערב הוא צלם רגיש .
          נתראה בבית היוצר שני הקרוב.

          • אהרון יכול להיות שיבוא, עוד לא בטוח אבל רק כגיבוי על מנת שלא תתעייפי יותר מדי. להתראות אירית ביום שני. כבר יומיים שאני נרגשת מקווה שהכל יהיה כמו שזה נראה, כלומר בסדר!

  2. ורד יקרה
    כתבה נפלאה וראויה על אישה מיוחדת במינה.
    אירית סלע חברה שהכרתי דרך הפייסבוק כחברה וירטואלית והפכנו לחברות אמת .
    אירית אכן ראויה לכל מילה שכתבת עליה ברגישות רבה.
    בהיכרותי את אירית היא ממעיטה בערכה. אירית כותבת נפלא ומצלמת באהבה רבה את הירקון האהוב עליה .
    שירים וצילומים שלה פורסמו בעריכתי באתר וירטואלי OURBOOX אפשר בהחלטת לקרוא לה צלמת ומשוררת.
    אירית עושה הכל בהתנדבות מהנשמה והנה בא שכר לגמולה.

  3. ורד, כולנו זכינו באירית סלע. היא מצלמת בהתנדבות, היא כותבת שירים ללא רצון להיות מכונה בכותרת משוררת, זה נדיר אצלנו שאנשים עושים דברים בצניעות. היא מצלמת את הירקון בוקר צהריים וערב לפני סערה ואחרי סערה. אנחנו אוהבים את אירית סלע כשהיא מרגישה טוב וכשהיא לא מרגישה טוב. היא חברה בגובה העיניים. ללא פוזות מיותרות. היא סיפרה לך בכנות על עצמה את כל מה שסיפרה לך יודעות כל מי שקרובה אליה כן מן הפייסבוק.
    הפעם הענקת זרקור למי שאינו מחפש. חשיפה שדווקא עומד מאחורי המצלמה שלדעתי לא כל כך מקדישים מחשבה לכמות האנרגיה שהיא משקיעה בתחביב הזה.
    העיקר נהניתי לקרוא. תודה לך ובוקר משובח ויפה לך!
    שושנה

      • טוב אני יום אחרי,לא סתם אוהבת אתכן שושנה ורחלה חברות שלי ,יאלללה עכשיו נרגיע ,נחזור למקומנו הטבעי,שלי מאחרי המצלמה ,חיבוק שושנה ,להתראות באמבורגר בשרונה.

  4. תודה ורד על הרשימה ,תודה שאפשרת לי לומר תודה לפייס ולחברות וחברים שפרגנו ומפרגנות-חברות בפייס זה כל הסיפור.

  5. אירית סלע היא צלמת נשמה, עובדה זו ידועה לכל מי שזכה להיות מצולם על ידה או להכירה. כעת ורד זינגר, בזכות הכתבה המחמיאה והאוהדת שלך, ובצדק, הפכו צילומיה ופועלה של אירית לנחלת הרבים ויפה עשית שכתבת עליה, היא ראויה לכך.

    • רוקית יקירתי, כתבה יפה, מעניינת ומאד מחמיאה, וזה עוד רק מעט שבחך בפנייך… שתדעי לך, ושידעו כולם !!!
      את מהמיוחדות שיש!!!
      ו… זר לא יבין זאת עד שיכירך ממש ממש ולא רק מהפייסבוק… (ותודה לפורום הפיברו) 😉

      המשיכי , עלי והצליחי וכל הכבוד לכותבת המפרגנת 🙂

      • עיוני שלי תודה שבאת ואמרת את דברך,עכשיו יום חדש אני חוזרת למקומי מאחרי המצלמה
        שהכאב הפיזי שלנו שמעניקה לנו פיברומיאלגיה יקירתנו לא ישבש לנו ימים רבים ,וננצל גם את הימים הקשים ליצירה-מהמיטה

  6. ורד יקרה,
    ריגשת אותי בכתבה על אירית. מהיכרותי את צילומיה והגיגיה, אני יכולה לכתוב כאן כמה דברים שאיש לא כתב, היא מצלמת מהנשמה, כותבת את שיריה באיפוק רב ובדיוק כמו שהשירה מתבקשת להיוולד. היא תמיד מציינת שהיא לא משוררת, אך שירתה היא שירה פילוסופית על החיים, שהדיוק בה מפעים איך קובצו בה מילים והביעו רעיון גדול. היא משוררת שכותבת מינימליסטי, אך זו שירה שבאה מהנשמה היוצרת שלה.

    היא אדם, שעוזר לזולת. היא רק צריכה לשמוע שמישהו בצרה והיא כבר שם, למרות כאביה היא תמיד בשביל האחר. זה קודם האחר ואחר כך היא. צילומיה מעטרים את אירועי הקבוצה שלי-המשפחה שלי “אות ועוד”, גם את כתב העת שלי המקוון “על הדרך” שהוא במה לעידוד סופרים, משוררים, פסלים, ציירים, מוזיקאים וצלמים.

    מצילומיה היפים נולדו הרבה משיריי על החיים ובאתר ourboox יש לנו ספרים דיגיטלים רבים משותפים. בספר הקבוצתי שלנו “במעגלי אור”, היא אחת ממעגלי האור בו ויש לה שם במה לשיריה, לצילומיה ולסיפור שכתבה. היא גם סופרת ייחודית.

    התברכתי בה כחברה, “אות ועוד” התברכה בה כיוצרת משמעותית במשפחה שלנו. תודה לך על כתבה מרגשת הנוגעת בנשמתה של אירית שלנו. היא ראויה לכבוד הזה ולמילותייך.

    • תודה יהודית שבאת ואמרת את אשר אמרת
      אם מצבי יאפשר אשמח לקחת חלק שוב בערבי הקבוצה-בקטנה כמצלמת (בלבד)

  7. אוייייייי תודה אבל סליחה ושוב סליחה מה עושים עם חברות וחברים שכמותכן\ם
    רציתי לכתוב עליכן\ם והנה הכל נופל עלי, בחברות אין רק צד אחד ,אני נותנת ומקבלת
    שוב תודה לך ורד .

    • ורד יקרה פתחת “תיבת פנדורה” אני יום אחרי,חוזרת לעצמי ולמקומי הטבעי מאחרי המצלמה
      הייתה לי חוויה מרגשת ומעייפת ,”מכת הטוב” הזה הפתיע אותי ,יש לי חברות וחברים בפייס כל אחת ואחד מלמיליאן. מצחצחת המצלמות לשתי השקות של חברות יקרות לאה הרפז ולאה צבי בשבוע הקרוב.

  8. קידת תודות על הכתבה הנדיבה ורד זינגר
    לאירית סלע נשמה בעיניים
    ולב אוקייני
    כולנו תורמים ונתרמים כשאנו בחדוות היצירה.
    משהו חדש נולד מתוך החלל והניצוץ האלוהי שבין הבריות ויוצר את האחדות והאחווה ביניהם.
    אירית
    תמשיכי לצלם לנו שמש וגם צללים
    אחרת לא נדע שאנחנו באור.
    ושוב
    קידת תודות לאירית, לכל הבריות ,לבריאה ולמנצח שיר מזמור הריעו…

  9. אכן ורד היטבת לתאר את איריתי שלנו , סיפור על פנינה נדירה ששכנה בצדפה , ולא ידעה שהיא נדירה , נשמה טהורה , רבת כישרונות ומעש ,אמרת אירית סלע אמרת הכל, אשת חסדים , צלמת רגישה – אלופה .! סופרת פוריה כמעיין המתגבר …… כותבת פרוזה ושירה , בדרכה שלה , וכולם מתפעמים ” איריתי איכן היית עד עתה ? ” ואכן כל שהיה עליה הוא להשתחרר מהצדפה ולחייך אל העולם – שחייך אליה בחיוך רחב. ועוד מחסום היה על אירית לעבור – להכיר בכישרונותיה , כי תמיד היא הצטנעה והפחיתה בהם .. תודה לפייס שהכיר בינינו , ותודה לאירית על מה שהיא . יישר כח אירית , את חזקה כסלע , המשיכי ואל תעצרי . ב ה צ ל ח ה .

    • וואהו נוריתא את מאתגרת מאד ב”יצירה “שכתבת ,אני מסונוורת מפתיחת הצדפה ,זוכרת שצחקת עלי ששאלתי את נורית מה עושה אוצרת ?חחחחח
      למדתי הרבה מאז ,גדלתי וצמחתי בתחום,הכי אני מצלמת ,מתעדת ושומרת חברות

  10. יפה לך ….ו
    יפים החיים ויופה קסום ושאר קסמי מילים
    מילים וצמדי בחורות .וגברים בעבודה )מישהו פנןי ?
    מישו פנוי ;(?
    ואסוציציות על גרפומאמי שלי
    והשער לעולם לא יינעל ….ואני לא יותר
    לא מתבלבל ….(איור מילולי…אפלולי
    הולך בשלך
    מי תאהב אותך
    חוץ.מזה אנימאוהב
    ואני תותח

    יאללה מספיק למרוח!!!!!?,)

  11. קראתי את הכתבה בשקיקה, ורד. אירית היא יהלום. תמיד פועלת מתוך נתינה בהתנדבות עם כל הלב ועם חיוך על הפנים. מבעד לעדשה היא יודעת לתפוס פרטים בצורה מעניינת, לכוון ולצלם צילומים מדויקים ואמנותיים להפליא. היא גם כותבת שירה והגיגים חכמים בפייסבוק וגם מציירת ציורים נהדרים. אירית אוהבת טבע מושבעת והיא משכימה ומצלמת את הירקון שהיא כל כך אוהבת מכל זווית אפשרית, וגם בערב מאוחר כשהיא יכולה ותמונה אחת לא דומה למשניה. זוהי אירית סלע שלנו. כולה נשמה.

  12. על אישיות כמו אירית סלע – אפשר לכתוב ספר שלם ולא מאמר בלבד ! קסם מהלך, עם חושים אנושיים ואפילו על- טבעיים… לא יכולה להסביר מדוע “התאהבתי ” בה….לא רק בגלל צילומיה המיוחדים וכשרונה לתפוס את הרגע הנכון, במצב ובעיתוי… יש בה משהו כובש לב ! משהו צנוע, שלא רוצה להתבלט, טוב לה עם עצמה ועם הסטטוס בפייסבוק….נעים לה עם המצלמה , ועם חוסר המחוייבות “לסביבה האנושית הרחבה” .צילומיה – תופסים את עין המתבונן, וכשזה קורה – ההרגשה היא עוצמתית כמו תכשיט מן העולם נפל היישר לעיניה… אישית- נתקלתי באירית בפייס, בתקופה הכי חשוכה ועצובה בחיי, אירית ועוד חברת פייס משותפת-עזרו לי להעביר לילות שלמים בשיחות מלאות הומור ואמפתיה הדדית. לא אשכח זאת לעולם…..
    מאחלת לאירית בריאות ויצירה ללא הפסק !

  13. איזה תענוג, איזו אהבה!
    ורד יקרה, תודה שכתבת על אישה שכזו, אירית סלע הנפלאה! כתבת ברגישות ובפשטות, כזו המאפיינת את אירית.
    אירית, צצת לפני מתוך המסך ובאת אל לבי האמיתי, מפגש של לב ופנים. זכיתי!!!
    לאחרונה אמרתי לך שספרי מוקדש לאימהותי ואת אחת מהן. אני כותבת לך ודמעות בעיני.
    ובין הדמעות יש בי חיוך שובב על הזכות הנוספת שזכיתי לכך שתצלמי גם באירוע ההשקה שהתקיים בחצר ביתי.
    אירית, את אהבה ופשטות ובחירה בחיים ויצירה ושפע כל טוב.
    אוהבת אותך, דפנה

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

10 − 5 =