ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה של “יקום תרבות”, ממליץ על:

ספר העיון “בן גוריון – דמותו של מנהיג”, מאת אניטה שפירא, בהוצאת “עם עובד”.

זוהי ביוגרפיה מרשימה ונהדרת על אודות המנהיגות הייחודית של בן גוריון. הספר שובר מוסכמות בנאליות ומיתוסים שחוקים ביחס לאיש שעיצב יותר מכולם את דמותה של המדינה היהודית. הספר עוסק לא רק במאפייני האיש ולא רק במנהיגותו, אלא גם בחסרונותיו ובשגיאותיו. נקרא בשקיקה רבה. לא להחמיץ.

חגית בת אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים ומופעים בכל רחבי הארץ ממליצה על:

הסרט “אשה פשוטה. זלדה”. במאי: יאיר קדר.

זהו סרט על המשוררת, המוקרן בסינמטק ת”א. קדר הוא במאי סרטים תיעודיים האחראי למיזם “העברים“, הכולל סרטי תעודה גם על לאה גולדברגח”נ ביאליקיונה וולך, וי”ח ברנר.

הסרט על זלדה פורש את מניפת שירתה של המשוררת, מכבד את מסתורין חייה וחושף אך טפח ממנו.

הסרט נעים לצפייה, האנימציה של JEWBOY מרהיבה ומשלימה את החומר המצולם. דבריהם של אנשי הרוח המשתתפים בסרט – עמוס עוז, הלית ישורוןחיים באר, יקיר בן משה, חמוטל בר יוסף, אליעז כהן, חוה אלברשטיין, רבקה מרים, יונדב קפלון, ובכל סלרואי  – חמים וחכמים ומעלים את כל ההפקה לדרגת רוחניות של שירת זלדה עצמה, וממש מתחשק לגזור ולשמור את היצירה הזאת בתור ספר שאותו אפשר לצרוך במנות מדודות של עומק ויופי.

ההקרנות הבאות בתאריכים: שבת 12/9 20:00, שני 14/9 13:30, שבת 19/9 20:30, שני 28/9 13:00

המלצה שלא ללכת – המחזה “האבא” של בית לסין באולם “קלצ’קין” במוזיאון “ארץ ישראל” ברמת אביב.

האולם המלא וששון גבאי בתפקיד הראשי מעודדים ומפיחים תקווה לחווית תיאטרון מהנה, אך עם התקדמות ההצגה צברתי אכזבה.
מה לא עבד?
העלילה פשוטה, לינארית והדרגתית: איש זקן מזדקן, פחות זוכר, מתבלבל, יותר תלותי. אני יכולה לנסח את ההסתייגות שלי כהתמודדות עם הביקורת החיובית מאת צבי גורן, שאליה הגעתי דרך דף ההצגה.
דווקא משום שזה צפוי לנו – אין כאן כל טרגדיה. הדיאלוגים דורכים במקום, משעממים, רחוקים מלהיות “מבריקים”- ולא באשמת התרגום. הצחוק אינו רועם, אלא נשמע כגיחוכים קלים. חיפוש השעון כסמל הזמן שעובר ואובד – מפסיק לעבוד מרוב החזרות על הטריק. כלום לא מפחיד – ההתפתחות הדרגתית. מדי. המחזה ארוך. מדי. לקראת סופו הקהל כבר חסר סבלנות ומנסה למחוא כפיים בסוף הסצנות, כי הוא מייחל כבר לסוף המחזה.
משחקו של ששון גבאי – טוב:  קולו ותנועתו מגוונים, אך אלה מבוזבזים במחזה מיותר – סתמי ולא מחדש דבר.

ורד זינגר, עורכת הלשון והסגנון של “יקום תרבות”, ממליצה על:


הרומן הגראפי “הדור השני – דברים שלא סיפרתי לאבא”, מאת מישל קישקה, בהוצאת “חרגול” ו”מודן” (2013).

זהו אחד הספרים העוצמתיים ביותר שקראתי על אודות השואה ועל ביטוייה בקרב בני הדור השני. בכישרון רב, המעורר צעקה של ממש, יצר מישל קישקה רומן גרפי יחיד במינו על זכר השואה. קישקה פורם את מסכת ההשתקות, מנסה להבין מה עמד מאחוריהן, חושף בגילוי לב ובהומור את הכאב המשפחתי הבין-דורי, ומצליח להתפייס עם עצמו ועם אביו. יצירה מטלטלת ומופלאה.

אמנון סטופ, עורך המדע ב”יקום תרבות”, ועורך מדור זה:
מצטרף להמלצה של ורד על ״הדור השני״ של קישקה. ולמען הסר ספק, אף שזוהי יצירה בסוגה שעדיין מכנים ״קומיקס״ זוהי בהחלט ספרות למבוגרים.
דרך אגב, גם בעולם רוב יצירות ה״קומיקס״ כבר מזמן אינן מיועדות להצחיק, ולמעשה המילה העברית שהוצעה, ״עלילונים״, מתאימה יותר מאשר השריד ההיסטורי באנגלית.

חג שמח וראש שנה מוצלח לכולם!





תגובה אחת

  1. תודה חגית על ההמלצה,
    ראיתי סרטים קודמים של יאיר קדר ואהבתי. מקווה שתהיה הזדמנות נוספת לראות את הסרט על זלדה בסינמטק חיפה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven − eleven =