“אורבניקה קוסמית: זכרונות על אודות דברים שאולי היו” \ מיכאל פבזנר (הוצאה עצמית, 211 עמודים)

מאת יואב איתמר


מיכאל פבזנר, או מיקי, כפי שהוא ידוע לידידיו, הוא אדם הנחבא אל הכלים – ועם זאת, אדם עתיר זכויות גם בתחום הארכיטקטורה (משרד המהנדסים שלו ושל אביו עסק בפרויקטים אזרחיים וצבאיים רבים, החל מקו בר-לב, דרך סדנאות, מעבדות, ועד לתכנון  קונסטרוקציות עבור מפעלים, אולמות ספורט ומרכזים עירוניים שונים) בתחום הספרות והגרפיקה (מיכאל עבד עם הוצאת ירון גולן שנים רבות) והן בתחום השירה, הפרוזה והציור. לפני שנים רבות הוציא לאור ספר שירה מכשף ביופיו, בכתובים יש לו רומן המתאר את ילדותו, ולאחרונה הוציא בהוצאה עצמית קובץ סיפורים, הנע מן האישי אל הלאומי ומן הגוף הראשון אל השלישי, ומתאר חיים כלל ישראליים שמתערבבים בהם דמיון ומציאות, היגיון ואבסורד, ועליו אני רוצה לדבר היום.

החלק הראשון של “אורבניקה קוסמית” (שמיקי צייר גם את עטיפתו ואת ציוריו הפנימיים) מתאר בעיקרו זיכרונות, שכמאמר כותרת המשנה היו ואולי לא. אנו שומעים את קולו המכשף בסיפור “הם היו זעירים וצהבהבים”, את יכולתו להמריא על כנפי דמיונו בעודו מחכה בתור במכולת ללבניה וללחם קימל. אנו עדים לפנטזיה אלימה ב”נמלים במחבת” ולעין קרנבל של היפוך זהויות בסיפור “במבוכי הצנרת” שבו, בהיפוך תפקידים קרנבלי, הופך הילד הגיבור לעוזר של אינסטלטור ערבי.

בחלק השני של הספר אנו נחשפים לשליטתו המופלאה של פבזנר בכלי הסיפור, וביכולתו ליצור תחושות ולהעבירן ולמציאות האבסורדית שכה חסרה בספרות העברית חובבת הריאליזם.

בחלק השלישי של הספר אנו נחשפים גם לתפיסתו האלילית של פבזנר, המזכירה במידת מה את הרעיונות של קנוט המסון בספר “ברכת האדמה”. הסיפורים אינם ארוכים ונקראים בחטף ומתאימים מאוד לעת המודרנית. כולי תקווה שספר זה הוא סנונית המבשרת את בוא האביב ושנקרא עוד ועוד יצירות שלו בעתיד.

גילוי נאות: מיקי הוא ידיד אישי וקרוב.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

6 + 4 =