שמעון רוזנברג

שמעון רוזנברג הוא משורר ועורך כתב העת לשירה “נתיבים” החוגג כעת את הגיליון השמיני שלו. בעברו התפרסם ככותב פרוזה של מדע בדיוני, וזכור כאחד הכותבים הישראליים המרשימים ביותר של סיפורי מדע בדיוני קצרים, שהתפרסמו במגזין המדע הבדיוני הישראלי “פנטסיה 2000” בסוף שנות השבעים. יותר מכל הוא זכור הודות לסיפור הראשון שפרסם, “מחפשים את מר נושטרטרש”, שהיה בגדר יוצא דופן מוחלט במדע הבדיוני של שנות השבעים – מעולם לא היה דבר כמוהו.

בכל אופן, מאז החליט להתמקד לחלוטין בשירה. להלן ראיון מקיף שערכתי עמו.

איך נוצר המגזין “נתיבים”?

רוזנברג: “כתב העת נתיבים ליצירה ועיון הוא פרי חברות אישית שהתהוותה והתחזקה בין המשוררת נעמה ארז לביני משלהי העשור הקודם. הרעיון הלך והתגבש לאט לאט, במהלך שיחותינו בענייני שירה בפרט ואמנות בכלל, שהביאו לזיהוי צורך – או חוסר בכתב עת שיתמקד, ראשית, בקריאה פרשנית של שירה, ושנית, ייתן ביטוי לשירה “בוגרת”, לאו דווקא על פי מאפיינים של גיל הכותבים, אלא שירה שבאופיה היא “בוגרת” – מורכבת, בשלה, שיש מאחוריה ניסיון חיים והשקפת עולם מגובשת. לצד זאת ביקשנו לתת מענה גם למושג “שירה צעירה”, שאנו מוצאים כי נעשה בו שימוש מסולף, לפיו יש מקום לפרסם רק משוררים צעירים ולתמוך רק בהם. כתוצאה מכך נוטים להפלות לרעה את המשוררים המבוגרים יותר, כאילו “עבר זמנם – בטל קורבנם.

“מחשבות אלה קרמו עור וגידים, בתהליך ארוך שבו שותפו גם בני הזוג של שנינו, שאינם אנשי שירה, אך תרומתם בעצה הייתה חשובה ביותר, בוודאי בתחום המעשי של גיבוש ‘מדיניות’, דרכי פרסום (קרי, לאילו קהלי יעד לפנות וכיצד), קביעת פרמטרים ומאפיינים תוכניים מסוימים, ‘צורניים’, וסיוע טכני”.

האם יש לכתב העת אידאולוגיה, או שאתם מפרסמים את כל מה ששולחים לכם?

רוזנברג: “האידאולוגיה – או התפיסה – שעיצבנו קיבלה גם ביטוי כתוב, ב’אודות’ של נתיבים. נוסף על האמור לעיל כתבנו שם בין השאר כך:

“… רובו של הדיון הספרותי המתקיים כיום באינטרנט ובכתבי העת החדשים, מתמקד ב’שירה צעירה’, שמרבית כותביה צעירים.

… מטרתנו לשמש במה ליצירה שהיא נטולת גבולות ומשוכות של גיל: יצירה בשלה, חכמה, מתוחכמת ולא מתחכמת.

… כדי לעודד שיח בין סוגי אמנות שונים, נשמש קורת גג לפרוזה, וליצירות אמנות אחרות. נשאף גם לתת במה, או קישור לשירים מולחנים של משוררים שאת שיריהם נפרסם.

נשמח להציג ספרים חדשים, ולקדם מפגשים, ולעודד דיאלוג בין משוררים באמצעות כתב העת, או בדרכים אחרות”.

“יחד עם זאת איננו נעולים על קונספט: כתב העת פתוח לשינויים ואף השתנה תוך כדי ‘תנועה’. כך, הגדרתנו למושג ‘פרשנות’ השתנתה (היום אנו מתכוונים יותר ל’קריאה פרשנית אינטואיטיבית’, בעיקר בפרשנות של שיר בודד, כשאין אפשרות לתמוך או לסתור את הפרשנות באמצעות ‘מחקר השוואתי’ עם שירים נוספים של אותו משורר). במאמר מוסגר בהקשר זה – נציין כי הדגש שאנו שמים על כתיבה פרשנית, יש לו מחיר: הוא מחייב השקעה רבה בזמן ובקריאה תוך לימוד, כדי לתת משנה עומק ותוקף לפרשנותנו. וזאת, כשאין לנו שותפים נוספים (למעט הופעות אורח ספורדיות) שיישאו דרך קבע בעול הכתיבה הפרשנית.

“לאחר מספר גיליונות החלטנו על שינויים נוספים  – האחד, פרסום גיליונות תמטיים, שבהם גם חרגנו ממנהגנו ולא פרסמנו פרשנות לשירים, בשל ריבויים. השני, פתיחת מדור לשירים קצרצרים, שגם אותם בדרך כלל איננו מפרשים.

“ראוי לציין כי הסוגיות דלעיל עלו גם במספר ערבי הקראה (שזכו להיענות והצלחה, יש לומר), שקיימנו בבית הסופר בתל אביב ובספרייה העירונית בקריית אונו. אחד הגיליונות (וערב שהוקדש לנושא) עסק כולו בשאלת ‘מצב השירה’ והמשוררים בארץ, סוגיה ששימשה כאחד הזרזים לייסוד כתב העת.

“איננו מפרסמים כל דבר אלא שירים שלמיטב הבנתנו, שיפוטנו וכמובן טעמנו עומדים בסף ה’קבלה’ שלנו שצוינו לעיל. כמו כל כתב עת גם אנו מקבלים שפע של שירים שאינם ראויים לפרסום או שאינם מתאימים לכתב העת שלנו, ואין הכוונה רק לשירי בוסר, ברמה ה’טכנית’ – אלה קלים לזיהוי – אלא גם שירים לכאורה כתובים היטב, אך שפתם או סגנונם אינם מתאימים לכתב העת (למשל שפה קיטשית) או שהרעיון שבהם אינו מורכב, בשל או מקורי במידה מספקת. לא אחת אנו מתחבטים – כמו בכתבי עת ממוסדים וותיקים) בשאלה אם לפרסם בכל זאת, כשיש לטעמנו בשיר וביוצרו ‘פוטנציאל’, במיוחד אם מדובר במשורר/ת שלא פרסמו מעולם. ואכן, כמה משוררים/משוררות טובים מאוד פרסמו לראשונה אצלנו ואחר כך בבמות מוכרות וותיקות יותר”.

על אילו יצירות שפורסמו עד היום אתה שם דגש מיוחד? דהיינו, אילו יצירות הן הטובות ביותר בעיניך עד כה, ומדוע דווקא הן?

רוזנברג: “פרסמנו לא מעט שירים טובים במיוחד שהלהיבו אותנו, ולכן קשה למנות אחדים בלבד. בעיקרון אני סבור שראוי להימנע מלפרט אילו שירים היו הטובים ביותר, כי יש בכך כדי לעשות עוול לשירים נהדרים רבים אחרים וליוצריהם. בכל מקרה, השירים שאהבנו בלטו במורכבותם ובתבונתם, או  שהיו מרגשים, בלי להשתפך, וכמה מהם – גם בשל מקוריותם היתרה. בחלק מהמקרים אלה היו שירים שבדיעבד גילינו שגם נהנינו לפרשם.

“לצד זאת אנו מוצאים שראוי מאוד לציין שניים משירים נפלאים אלה, מכיוון שהמשוררות שכתבו אותם נפטרו, לצערנו הגדול. המדובר בשירה של רות בלומרט ז”ל – ‘אחד אחד’, שנמסר לפרסום ב’נתיבים’ זמן לא רב בטרם נפטרה, ובשירה של לוני (אלונה) ריעני ז”ל – ‘נקודת צמצום’, שפרסמנו לזכרה”.

מה אתם מתכננים לעתיד?

רוזנברג: “יש לנו שאיפות ותוכניות למכביר, נגלה לך בסוד שחלקן אינן יכולות לחיות בכפיפה אחת עם אחרות (תפסת מרובה…). לפיכך אנו עדיין מצויים בתהליך של גיבוש המשך דרכנו, באופן שלא יביא לידי התנגשות בין השאיפות השונות, ומטעם זה איננו יכולים לצאת בהכרזה או להתחייב בטרם עת”.

שמעון רוזנברג

עד היום פרסם רוזנברג את ספר השירה “שירים מזווית העין” (בהוצאת “גוונים”, 2011).

לפי הכתוב על כריכת הספר  המבט השירי שפורש לפנינו המשורר בשלושת שערי ספרו הוא רחב ומרחיק ראות: החל בשירים שעניינם “מסקנות לא מעשיות” מביקור באושוויץ השלווה, שירי מסע בפולין שלאחר החורבן והשפעתם על חייו בארץ, כבן הדור השני לשואה; דרך “פרא על גב מאלפו” – המקיף את כל שנות חייו מימי נערותו ומתאר כיצד התעצבו חייו ואישיותו והשפיעו על שירתו – וכלה ב”שער ללא שיעור” הכולל “זיכרונות מהלילה ההוא, אוקטובר 1973” ושירי חשבון נפש עם הארץ ועם מאבקיה המדממים עד היום. נוסף עליהם מופיעים בספר שירים מניו-יורק, תל-אביב, הפריפריה ורבים אחרים.

לצד עריכת “נתיבים”, עמל רוזנברג בימים אלו על ספר השירה השני שלו, שיתפרסם בקרוב.

אנא הרחב מעט על ספר השירה הקרוב

רוזנברג: “ספר שיריי הבא עומד לצאת לאור עוד השנה בהוצאת ‘פרדס’. בניגוד לספר שיריי הראשון, ‘שירים מזווית העין’, אין בו ביטוי לחוויית ‘הדור השני לשואה’, וההגירה לארץ.  למעשה, הוא אינו עוסק כלל בעבר פרטי ומשפחתי (לתמות אלה יש ביטוי בספרי השלישי, הממתין קצר רוח במגרתו הווירטואלית כשהוא כבר אפוי וערוך למדי). הספר מתמקד בשלושה נושאים, בחלוקה לשלושה שערים: עיונים פואטיים בשירה עצמה (בכלל זה שירים ארס-פואטיים), במצב השירה ובמשוררים עצמם – סוגיה שלמעשה שימשה כאחד הזרזים לייסוד ‘נתיבים’, שירה ביקורתית בעלת ממד פוליטי-חברתי, ושער הכולל שירי ‘הרהור’ שבהיעדר הגדרה מכלילה ומדויקת הענקתי לו את השם ‘שירי בינת המצב'”.

בעברך חיברת כמה סיפורי מדע בדיוני. אתה יכול לספר משהו עליהם?

רוזנברג: “בשנות השבעים המאוחרות ובראשית שנות השמונים המוקדמות עבר על הארץ גל של כתיבה ופרסום ספרות מדע בדיונית. כמה חובבי הז’אנר חברו כדי לפרסם כתב עת מקצועי ומשובח שהפך כבר למיתוס – ‘פנטסיה 2000’. באופן טבעי מצאתי גם אני בו במה לסיפוריי, שעד אז שכנו אחר כבוד במגרה. חמישה סיפורים מפרי עטי ראו אור בכתב העת. הסיפורים עסקו כל אחד במרכיב בסיסי של האופי והכמיהה האנושיים ו/או החברתיים (פחד, אומץ, שיגעון, יצר ויצירה, חיים לאחר המוות, השאיפה לחיי נצח, לעומת הסכנה לחברה האנושית שבהשגתם).

“אחד מן הסיפורים היהמחפשים את מר נושטרטרש”, שפורסם ב’פנטזיה 2000 מספר 9 מאוקטובר 1979 ( ופורסם שוב  ברשת ב”יקום תרבות ” בספטמבר 2017 ). העורכים נתנו אותו לפסיכולוג שסבר כי מדובר או במישהו פוסט טראומטי אחרי מלחמת יום כיפורים המאושפז בבית חולים לחולי נפש או מישהו שמסוגל להיכנס ל’עורו’ ולהזדהות עמו לחלוטין. הסיפור פותח בצעיר נוירוטי יליד 1950 המספר כי סבל מהלם קרב במלחמת יום כיפורים, נהרג בתאונת דרכים ונולד מחדש או ‘מתעורר’ בכוכב לכת אחר. תחילה הוא זוכר את חייו הקודמים, אך אט אט הוא מתרגל לחייו החדשים, כ’שיננשטי’, לצד הוריו החדשים וחברו (ואהובו?) נושטרטרש, עד שמגפה ממיתה את כולם. הוא שב ונולד מחדש, שוב בשנת 1950, סובל מהלם קרב במלחמת יום כיפורים נפגע שוב באותה תאונת דרכים, אך הפעם לא נהרג אלא סובל מפוסט טראומה הגורמת לו לשוב ולזהות את עצמו כ’שיננשטי’. הוא מאובחן כחולה נפש, מאושפז, מנסה להתאבד כדי לשוב לחייו הקודמים ואחרי טיפול משתחרר וממשיך לחפש כאן בחייו הנוכחיים את נושטרטרש.

“אגב, הרעיון מזכיר קצת, במשהו, את  הספר ‘קיי-פקס’ מ-1995, ואת הסרט המבוסס עליו בשם זה מ-2001. הסיפור מתאר אדם שמאושפז בבית חולים לחולי נפש ומשוכנע שהוא חייזר ממערכת כוכבים רחוקה. הוא משכנע בכך את כל המאושפזים האחרים וגם את הצוות הרפואי.

“כמובן שהסיפור שפורסם ב-1979 קדם לספר ולסרט בכמה שנים טובות, וגם לסרט ארגנטינאי משנת 1986 בשם Man Facing Southeast, שנטען בתביעת פלגיאט שהוא הבסיס לשניהם.

“הפתרון הוא תוצר של חלום. כשהתעוררתי ישבתי מיד לכתוב את מה שזכרתי, אלא שלא היה לחלום סיום. החלטתי שעליי לחלום את ההמשך ואת הסיום ובאופן מפתיע כך קרה.

“בראייה לאחור נראה לי שהסיפורים שלי אולי היו מקוריים וטובים לתקופתם, אך היום הם נראים לי בוסריים למדי, ברובם. אך חשוב מכך – זכיתי ורכשתי לי חברים נפלאים, המו”לים וחברי המערכת, שהקשר האמיץ עמם נמשך עד היום”.

האם אתה עדיין כותב גם היום סיפורי מדע בדיוני או שירת מדע בדיוני, או שמא אתה מעדיף לעסוק בנושאים אחרים? אם כן, אילו?

רוזנברג: “בשנים מאוחרות יותר ‘חטאתי’ מעט גם בכתיבת שירי מדע בדיוני. וכך, שלושים שנה לאחר פרסום הגיליון הראשון הם פרסמו גיליון חגיגי מיוחד, שבו ראה אור שיר מדע בדיוני שכתבתי (ראו אותו למטה – א.א).

“שיר מדע בדיוני נוסף זכה במקום שני בתחרות שערכה האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה לקראת כנס פנטסי.קון 2009 (ראו גם אותו למטה- .א.א.), אך מאז אני לא עוסק בכך בכתיבתי. ספריי – הראשון והשני – כבר אינם כוללים שירי מדע בדיוני.

“כתיבת סיפורי מדע בדיוני הייתה בסך הכול אפיזודה קצרה בחיי (1983-1977), זאת בשעה שכתיבת שירה מלווה אותי מזה למעלה מארבעים שנה. כתיבת שירי מדע בדיוני היא אירוע נדיר ביותר. למעשה, שני השירים ששלחתי הם יותר שירי מדע וליתר דיוק משתמשים במדע כמטפורות. האחד מתאר אירוע מוחי באמצעות “סף אירוע” (מונח שכידוע נזנח לטובת ‘אופק אירועים’) בחור שחור,  והשני תיאור אהבה “ללא גבולות” באמצעות מטפורה של סופר נובה והשלכותיה.

“כיום הכתיבה שלי אינה מתמקדת בנושא מסוים. כל דבר יכול לשמש נושא – החל מארס-פואטיקה, דרך אהבה, המשך בשירה הגותית (או ‘פילוסופית’) שירה ביקורתית לסוגיה (חברתית, פוליטית) ופה ושם גם שירה ‘פסיכולוגית’ ומעט מאוד שירה אישית – כמעט שאיני מצוי במרכזה. הוסף לכך מוטיבים נוסטלגיים -משפחתיים (קרי – זיכרונות) כולל גורל משפחתי בשואה בפולין והשפעתה עליי – הדור השני ומתוך כך גם עיסוק בזהות יהודית”.

נספח

יצירות המדע הבדיוני של שמעון רוזנברג:

מחפשים את מר נושטרטרש – “פנטזיה 2000” מספר 9 פורסם שוב ב”יקום תרבות ”

פחד עד מוות – “פנטזיה 2000” מספר 14

פתרון “פנטזיה 2000” גיליון 17

אינקובטור “פנטזיה 2000” גיליון 23

פוסט מורטם באבריסט סיטי פנטזיה 2000 גליון 30

השיר “כניצול באחת מיצירות המד”ב” – “פנטזיה  2000”  – גיליון 45

כְּנִיצּוֹל בָּאַחַת מִיצִירוֹת הַמַּדָּ”ב

כְּשֶׁנְּקֻדָּה יְחִידָה נִכְבְתָה בְּמֶרְכָּז הַתְּמוּנָה

הָפַכְתִּי לְחֹר שָׁחֹר הַבּוֹלֵעַ כָּל אוֹר.

בְּמַפָּץ פְּרָטִי, חַף מִדֵּעָה כְּחֹמֶר טָהוֹר

יָצָאתִי בְּמָחוֹל בְּלִי כְּלָלִים וַחֲסַר אֱמוּנָה.

בַּחֲדַר הַחֹשֶׁךְ קָרְסוּ לְתוֹכָם תָּאַי חֲרִישִׁית

קָרְנוּ תְּמוּנוֹת סְרָק, לֹא קָרְמוּ עוֹר וּבִינָה,

בְּעִרְבּוּב מִקְרִי, כְּרִקְמַת עַרְפִלִּית עֲדִינָה

הִתְפַּזְּרוּ אוֹתִיּוֹת כְּחֶלְקִיקֵי בְּרֵאשִׁית.

בְּחָלָל דִּמְיוֹנִי, אֲמִתִּי, וְאוּלַי מְכֻשָּׁף,

סָבְבָה מְעַרְבֶּלֶת דְּחוּסָה אֶל הָאֵין-סוֹף

וּבְלִבָּהּ, בַּחֲלִיפָה רְכוּסָה, בְּלִי מָסוֹף,

שָׁט אֵרוּעַ-מֹחִי וְהִמְתִּין עַל הַסַּף.

מוקדש לפרדריק פול (“שער”, “מפגש היצ’י”, ו”סף אירוע”)

(התפרסם ב”פנטסיה 2000″ , גיליון חד-פעמי מספר 45, 2008)

אָבָק כּוֹכָבִים

במקור נשלח לתחרות שיר אהבה  לכנס פנטסי.קון 2009 וזכה במקום השני.

http://www.sf-f.org.il/sf-f/old_site/story_1116.html

נימוקי השופטים – “שיר אהבה בממדים קוסמיים הכתוב היטב ועושה שימוש מצוין בכלים שיריים ובשפה”.

http://www.sf-f.org.il/sf-f/old_site/story_1136.html

זְמַנֵּנוּ תַּם.

אַתְּ תְּשַׁלְּחִי מְעַל פָּנָיִךְ אֶת פָּרָשַׁי,

שְׁלִיחֵי שֶׁמֶשׁ גּוֹסֶסֶת, נִדָּחָה

בְּעוֹדָם מְגַשְּׁרִים עַל פְּנֵי הַמֶּרְחַק.

פַּרְסוֹתֵיהֶם בּוֹטְשׁוֹת אָבָק כּוֹכָבִים

וּבִנְחִירֵיהֶם בּוֹעֶרֶת אֵשׁ כְּבֵדָה.

כָּךְ גַּם נִגְלֵיתִי לְעֵינַיִךְ לָרִאשׁוֹנָה.

אַל תַּאֲמִינִי לַנּוֹטְרִים אֶת אוֹרְחוֹתַי,

לָאוֹמְרִים

כִּי שׁוּב לֹא אָחוּשׁ לִקְרָאתֵךְ בַּחָלָל

לְהָפִיחַ בָּךְ חַיִּים חֲדָשִׁים.

הַבִּיטִי:

אֶמֶשׁ לָהֲטוּ פָּנָי בַּשָּׁמַיִם,

וְכָעֵת אֶת דְּמוּתִי לֹא תַּכִּירִי?

הַקְשִׁיבִי כֵּיצַד בִּשְׁאָגָה אַחֲרוֹנָה

נִקְרַעַת לִבָּתִי,

אֵיךְ חִצַּי הַשְּׁלוּחִים אֵלָיִךְ

מְזַנְּקִים אֶל הַמָּחָר

וְיָמִים רַבִּים עוֹד אֶפְשֹׁט עַל מֶרְחָבַיִךְ

אֶתְפַּתֵּל בְּרַחְמֵךְ כְּזֶרַע-פֶּרַח

וְלֹא אַרְפֶּה גַּם בִּמְצוּלוֹת הַשָּׁנִים.

כִּי מָה הוּא זְמַן בֵּינֵינוּ:

בַּשָּׁמַיִם אֶמְחַק אֶת הַמֶּרְחָק

עוֹד בְּטֶרֶם אֶתְוַדַּע אֵלָיִךְ.

וְאִם רַק תְּשַׁמְּרִי אֶת תּוֹדָעָתִי –

וְלוּ גַּם זְעִירָה מְאֹד –

בְּלִבַּת עַרְפִלִּיּוֹת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ,

נוֹלִיד מֵחֵיקֵךְ רְקִיעִים חֲדָשִׁים

וּנְפַזֵּר דַּרְכֵי עוֹלָם

נוֹהֲרוֹת.

כָּעֵת אַל תֹּאמְרִי:

לֹא נוּכַל עוֹד לְטַיֵּל בְּאֵין-סוֹפוֹ

שֶׁל זְמַן-הַמֶּרְחָב שֶׁלָּנוּ.

הֲרֵי בָּרָאתִי אוֹתוֹ לְמַעֲנֵךְ.

ראו גם:

כתב העת “נתיבים”

שמעון רוזנברג בלקסיקון הסופרים

הבלוג של רוזנברג

דף הפייסבוק של שמעון רוזנברג

הפוסט הקודםמלחמה לפי הספר – המלחמה הבאה בין ישראל לאיראן
הפוסט הבאהמפקח מגרה פותר שוב
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
שמעון רוזנברג נולד בדז'רז'וניוב, פולין, בן לניצולי שואה. פרסם 3 ספרי שירה: שירים מזווית העין, בהוצאת "גוונים", 2011; כל הדרכים מובילות אל עצמן, בהוצאת "פרדס", 2016; שירים מקצה המערב, הוצאת "עמדה", 2022. פירסם שירים בכתבי העת "מטעם", "מטען", "עיתון 77" (בו פרסם גם ביקורת ספרותית), "משיב הרוח", "מאזניים", "יקוד", "נכון", "הליקון", "שבילים", "לכל הרוחות", באנתולוגיה לשירה "הלילה הזה כולו שירה" (הוצאת "איתמר", 2016), ובכתבי עת מקוונים, בהם "נתיבים". ב-2013 ייסד, יחד עם המשוררת נעמה ארז, את כתב העת המקוון "נתיבים" ליצירה ועיון, ומאז משמש עמה כעורך כתב העת, ומפרסם בו ביקורת ספרותית. בנוסף, בסוף שנות ה־70, ובראשית שנות ה־80 פרסם סיפורי מדע בדיוני בכתב העת" פנטסיה 2000".

10 תגובות

  1. הערה לגבי הסיפור ” “מחפשים את מר נושטרטרש”,
    אין ספק שהרעיון שלו קדם לזה של הספר והסרט “קי פאקס”. מצד שני קדם לו בספרות העברית רומן נשכח של הבמאי והסופר אברהם הפנר – “המחברות של יוחנן שלאכט” (הוצאת “מסדה”, 1974). זהו יומנו של חולה נפש המתאר בפרטי פרטים פלישה של חייזרים משני עולמות שונים לכדור הארץ, שבו הם שולטים כעת באמצעים מתוחכמים שונים. ורק הכותב יכול לראות זאת.
    ועוד לפניו הופיע באנגלית ב-1954 “הקובץ “השעה בת חמישים הדקות :קובץ סיפורים פסיכואנליטיים אמיתיים” של רוברט לינדנר” שכלל את הסיפור האמיתי או הבדוי ( זה לא ברור*) הספה הסילונית ” על מטופל שמאמין שיש לו חיים בכוכב אחר לצד חייו בעולם זה.הספר תורגם לעברית בראשית שנות השישים.
    וראו עליו סקירה כאן :
    קורדווינר סמית :האיש שחלם את העולם
    https://www.no-666.com/2006/12/26/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/
    מצד שני .מטופלים שמאמינים שהם יצורים מכוכב אחר מוכרים במציאות בידי רופאים עוד מהמאה ה-19 לכל המאוחר.
    כל זה לא פוגע בראשוניות הדרמטית של הרעיון של סיפורו של רוזנברג בתחום המדע הבדיוני הישראלי.

  2. דוגמה נוספת לסיפור שמזכיר במקצת את סיפורו הנ”ל של רוזנברג על אישה שאולי היא פסיכוטית ( ואולי לא )שמאמינה שהיא בקשר קבוע עם עולמות אחרים הוא ספרה החדש והמרשים של גליה אבן חן “עובדות מהדמיון”.

    ראו עליו כאן :
    המחליפים של גליה אבן חן.
    http://www.yekum.org/2015/05/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%9F/

  3. ראשית – שוב – תודה.
    שנית כחובב מד”ב הקישורים שאתה מביא לספרות המד”ב הם מאירי עיניים. כך התרחב בפני צוהר ליצירותיו של קורדוינר סמית, שאת ספרו ‘כוכב ושמו שאול’ אהבתי בזמנו -היה לי ואיבדתי (ולהשיגו לא קל).

  4. טוב למצוא כאן חבר וותיק, מימי “פנטסיה 2000” הפנטסטיים ועד היום!
    מקווה לראות בעתיד הקרוב והרחוק שירים וגם סיפורים חדשים, שמעון ידידי היקר!

  5. ידוע איפה אפשר למצוא את הסיפור “מחפשים את מר נושטרטרש” באינטרנט (אם בכלל)?
    לא מצאתי בגוגל, ובאתר של פנטסיה 2000 אין את גליון מס’ 9.

    בתודה מראש

  6. למיטב ידיעתי הסיפור אינו נמצא ברשת.
    “יקום תרבות ” לא היה מתנגד לפרסם אותו מחדש כיצירה בולטת של מדע בדיוני מקורי מהעבר.. אבל יש עם זה בעיה. אני מניח שהיום אפשר לפרסם אותו רק כסרוק. ואנחנו לא אוהבים לפרסם סיפורים סרוקים. אם כי אנחנו עושים גם את זה מידי פעם.

  7. כְּנִיצּוֹל בָּאַחַת מִיצִירוֹת הַמַּדָּ”ב:
    בלב לבה של מערבולת, בחליפה רכוסה, שט אירוע מוחי הממתין על הסף – אוהבת את התנודות בין הקטבים המנוגדים של השיר: מערבולת רכוסה, אירוע ממתין וישנם עוד למכביר. מזכיר לי לידה. עובר שטרם הוולדו הינו בעצם הטאבולה ראסה – החומר הטהור שעדיין לא השכיל לחרוט בתוכו שום דבר ברור ונדמה כאותיות מפוזרות כחלקי בראשית. רק עם הוולדו, שהוא גם אירוע מוחי טראומטי שאין ממנו מנוס המעבר בין שני העולמות, הוא מתחיל לצבור מידע חוויתי הקורם אצלו עור ובינה מודעים.
    אָבָק כּוֹכָבִים:
    משום מה מעלה אצלי דימויים של כוכב גוסס המאבד את אחיזתן של השכבות החיצוניות שלו והן נושרות כאבק כוכבים, הם הפרשים הנזכרים בשיר, הרחק לתוך החלל, ובשיר הזה אל פלנטה אחרת. שיר אהבה-פרידה-התחדשות יפהפה. שינוי מצב הצבירה הכוכבי והרגשי מוחק את המרחק מחד ובורא עולמות חדשים מאידך ויש בו הרבה אופטימיות.

  8. “מחפש את מר נושטרטרש ”
    סיפור קלאסי של שמעון רוזנברג ממגזין פנטסיה 2000, המספר על צעיר נוירוטי שנפגע קשות במלחמת יום הכיפורים, מתעורר בבית חולים ומגלה שהוא חי על כוכב אחר. האם אלו הזיות או מציאות?
    בפרסום מחדש ב”יקום תרבות ”
    http://www.yekum.org/2017/09/%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A8-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%A9-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 × 3 =