המפקח מגרה פותר שוב

עם עובד - ראשו של אדם / ז'ורז סימנון

מאת אבי גולדברג

סקירה על "

ראשו של אדם תירגמה רמה איילון ,הוצאת עם עובד ,2015

תקציר הספר:

פריז כולה בטוחה באשמתו של ז'וזף הרטן ברצח גברת הנדרסון וחדרניתה. רק הפקד מגרה מתעקש בתוקף על חפותו של האיש, ואף מוכן לסכן את משרתו כדי להוכיח זאת. הוא יוצא לחקירה קדחתנית בסמטאות האפלות של פריז, אל משכני הסוורים על גדות הסן ואל הברים השוקקים ומלונות היוקרה של העיר בחיפוש הרוצח האמתי. האם יצליח להוכיח את טענתו ולהציל את ראשו של הרטן האומלל ואת ראשו שלו או שמא הבלש הדגול בעצמו הולך שולל?

סימנון ופסל של המפקח מגרה

משבר ההגירה החריף המטלטל כיום את אירופה בעקבות קריסתן של עיראק וסוריה ובריחת אלפי אזרחים מהן מערבה, מעסיק את החברה האירופאית המתמודדת בין קושי כלכלי וחברתי בקליטת פליטי החרב לבין ערכיה: כבוד האדם − ובכלל זה כבוד הזר והאחריות לחייו − וזאת כשהשמדתן של קהילות אזרחיות שלמות במהלך מלחמת העולם השנייה עדיין צרובה בזיכרונה הקולקטיבי של אירופה.

משבר ההגירה הנוכחי אינו יוצא דופן באופיו או בממדיו למה שחוותה אירופה במהלך המאה העשרים. די להזכיר את הטרנספר של אזרחים ממוצא גרמני משטחי פולין המזרחיים בתום מלחמת העולם השנייה, שנאמד במיליוני אנשים שגורשו אל גרמניה ההרוסה. גל מהגרי העבודה מארצות המגרב ומתורכיה ששטף את  אירופה בשנות השישים נאמד אף הוא במיליוני בני אדם.

העשור השלישי של המאה העשרים עמד בסימן של גל הגירה לצרפת − ארץ שאיבדה שנים מועטות לפני כן, במלחמת העולם הראשונה, יותר  גברים צעירים יותר מכל אומה אחרת באירופה.

ההזדקקות לידיים עובדות למען שיקומה הכלכלי של צרפת הביאה לשינוי במדיניות ההגירה ולכניסה של כמיליון וחצי זרים לצרפת  בין השנים 1921 ל-1931, ובכלל זה כ-150,000 יהודים ממזרח אירופה. המשברים הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בשנים אלו החלישו את החברה הצרפתית, ויש התולים בהתרחשויות בעשור זה את הסיבה לקריסתה המהירה של צרפת בשנת 1940.

ב-1931 החל ג'ורג' סימנון, עיתונאי וסופר צעיר, לפרסם את סדרת המפקח מגרה − סדרת ספרי בלש המתבססת על  דמותו של המפקח מגרה, שזכתה להצלחה מסחררת כלל-עולמית. כתיבתו של סימנון יכולה לשמש צוהר לאווירה החברתית בצרפת בשנים שבהן נכתבו ספריו.

בספרו הראשון בסדרת המפקח מגרה, פיוטר הלטבי, שאף הוא תורגם לאחרונה לעברית, עולות נימות אנטישמיות וסלידה מאורח חייהם של המהגרים היהודים ושאר המהגרים הגודשים את פריז. זו תוארה כקורסת תחת גל המהגרים הנדחסים אליה, בדומה לקהילת המהגרים התל אביבית בשוליה הדרומיים של העיר. סימנון אינו כובש את סלידתו, כפי שכבר כתבו המבקרים עם פרסום התרגום לעברית.

בספר ההמשך בסדרה שתרגומו התפרסם לאחרונה, ראשו של אדם, סימנון אינו כה בוטה בתיאור הזר, והקסנופוביה שלו סמויה ועולה מן המכלול. המפקח מגרה הוא הצרפתי האולטימטיבי, איש גדל מידות וחסון שמוצאו כפרי. זהו מוצא שמבטיח טוהר ואת שימור מאפייני הלאום, דבר שטופח על ידי הוגים אירופאים במאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים.

במרכז הסיפור נאשם שהורשע בפרשת רצח כפול של מיליונרית אמריקאית ובת לווייתה. המורשע הוא צעיר כפרי שהגיע לעיר הגדולה פריז, איבד את שיווי משקלו הנפשי וביצע רצח אכזר. המפקח אינו שלם עם פענוח הרצח ועם גזר הדין שהוטל על הצעיר, וממשיך לחקור את הפשע תוך שהוא חודר לחוגי הזרים בפריז. בקפה "לה קופול" מתכנסים עשירים פזרניים ובראשם אמריקאים ומהגרים זרים דלפונים המכלים יומם בבטלה על כוס קפה או גביע יוגורט. סלידתו של הסופר מדמויות אלו ניכרת בתיאור התנהגותם, בין אם עשירים הם ובין אם הם מהגרים דלפונים. ברור לו כי נבטי הרוע נזרעים בלבות מהגרים ממורמרים, ורצונם בפריעת הסדר בחברה הצרפתית הבורגנית, די בו כדי להצית את יצר הרע עד כדי ביצוע פשעים מחרידים שצעיר צרפתי תמים, כמו זה שהורשע, אינו מסוגל לבצעם.

ההיפוך בפענוח תעלומת הרצח על ידי המפקח − הטלת האשם על המהגר במקום על הצרפתי הכפרי, מאפשר התיישרות עם האתוס הצרפתי, ובכך גם ביטוי סלידה ממעשי פשע המבוצעים על ידי זרים שהותר להם לשהות בצרפת. במהלך החתירה לגילוי האמת, מתפרשים מעשי הרצח כמזיגה של תאוות בצע ותסכול שמקורם בזרים המאכלסים את פריז . עלילת הספר ופענוח תעלומת הרצח  משקפים כנראה הלכי רוח של הקהילה המקומית נוכח המוני המהגרים הנמצאים בצרפת. הייחוס החוזר של הרוע − כמו בעלילת פיוטר הלטבי − למהגר, לזר, עולה בבירור כמאפיין בכתיבתו של סימנון באותן שנים.

ראו גם :

סקירות נוספות של אבי גולדברג על ספרי ז'ורז' סימנון:

המפקח מגרה – החקירה הראשונה

המפקח מגרה פותר שוב

המפקח מגרה והתעלומה של מר גאלה המנוח

מגרה טומן מלכודת

המת של מגרה

השען מאוורטון – אמריקה של סימנון

אברהם אברהם מול המפקח מגרה

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות מתח ובלשים עם התגים , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על המפקח מגרה פותר שוב

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    מענין. תודה לאבי גולדברג על הפרספקטיבה. ידעתי כמובן על גירוש הגרמנים מפולין וצ׳כוסלובקיה, ועל גל מהגרי העבודה הטורקים לגרמניה, אבל לא ידעתי שבשנות ה-30 היה גל של הגירה לצרפת. ובענין תגובתו של סימנון, מסתבר שאכן אין חדש תחת השמש, אף שאני תוהה אם בזמנו היו פוליטיקאים צרפתים שכינו את המהגרים סרטן ויחסו להם מחלות שונות. התגובה הזאת להגירה מוכרת למעשה מכל המדינות בעולם, אפילו ארה״ב שכביכול תפארתה על כך שהיא מדינת הגירה ו״הסכנה הצהובה״ של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 עם תיאורי הסינים הנכלוליים והבוגדניים. ועם זאת, אין בכך שהתופעה נפוצה בכל האומות נחמה למי שחושבים את עצמם ״אור לגויים״, ודווקא מי שחושב כך הם אלו שאצלם שנאת הזר נפוצה יותר.
    דרך אגב, באפריקה כידוע אכן נפוצות מחלות שאינן מוכרות כמעט במערב, וגם לא בישראל. ועם זאת, האם נעשתה בדיקה לשכיחות מחלות אלו בקרב המסתננים/מהגרים? הרי אלו בדרך כלל גברים צעירים וחסונים שהצליחו לעבור את תלאות הדרך לישראל. הייתי דווקא מצפה שאצלם שיעורי התחלואה יהיו נמוכים יחסית.

  2. מאת אלי אשד:‏

    כמי שמתעניין בהיסטוריה של ז'אנר הבלשות התחלתי להתעניין בשאלה איזה סופרי בלשים וותיקים במיוחד הם עדיין פופולאריים גם בראשית המאה ה-21.לפחות בתרגומים לעברית.

    ובכן אלו ארתור קונן דוייל עם סיפורי שרלוק הולמס.
    ז'ורז' סימנון שנראה כפופולארי כיום בעברית אולי יותר מאי פעם.
    אולי גם אגתה כריסטי למרות שהיא לא תורגמה תרגומים חדשים לאחרונה
    שאר סופרי הבלשים הידועים של ראשית עד אמצע המאה העשרים כמו ג'ון דיקסון קאר ניראה שאינם קיימים יותר בעברית.
    זה מראה שדוייל וסימנון משתמרים והם עדיין רלבנטיים.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*