הכתבים של החייזרים והניסיונות לפענחם

מאת חיים מזר

המאמר פורסם במקור ב"העב"מים" – גיליון  מס' 3, מרץ 1994 בהוצאת "המרכז הישראלי לחקר  עב"מים". מדובר בחוברת מיוחדת שאבי גרייף ז"ל, מראשוני חוקרי העב"מים בישראל הוציא לאור פעם בשנה. זאת, מלבד החוברות הרגילות שראו אור אחת לשלושה חודשים.
s07.gif

בין כלל העדויות והדיווחים המצטברים ביחס למפגשים עם עב"מים ועם מטיסי כלים אלה, קיימות גם מספר עדויות הנוגעות לכתבים שונים של חוצנים. עדויות אלה מעמידות אתגר לא קל בפני חוקרי העב"מים, אם אכן אלה הם כתבי יד, בפענוחם ובלמידת שפות חדשות לחלוטין. כתבי יד של תרבויות עתיקות מעמתים את המפענחים עם בעיות רבות, גם אם שפות אלה פוענחו. הם חייבים לא פעם להתמודד עם חומר שנחשף בחפירות חדשות. הבעיות מחריפות במספר סדרי גודל כאשר מטפלים בכתב של חוצנים, מאחר שאין שום בסיס להשוואה עם שפה ארצית כלשהי. מתודת העבודה חייבת להתבצע בדרך של ניסוי וטעייה.

כל שננסה לעשות במאמר זה הוא לשפוך מעט אור על כתבים אלה. פענוח  הכתבים יהיה יומרני, מאחר שהחומר הקיים הוא מועט מדי. המיון ראשוני שיש לבצע הוא בחלוקת הכתבים לשני סוגים: כתב המופיע על הדופן החיצוני של העב"מים וחומר המופיע בפורמט של טקסט.

עדויות המתארות כתב על גבי הדופן החיצוני של העב"מים מוצגות בציור מס' 1. בציור זה ארבעה שרטוטים. בשרטוט 1א 6 סימנים, בשרטוט 1ב ו-1ג שלושה סימנים בכל אחד ובשרטוט 1ד סימן אחד. שרטוט 1ב, גם הוא איננו כתב. אותיות, להוציא כתב ציורים (כמו הכתב הסיני והכתב היפני), חייבות  להיות קלות לביטוי גרפי, ולכן אם שרטוט זה איננו כתב תמונות, הרי שהטבעת הכוכבית והגל המתוארים מבטאים גם כן סמל כלשהו. שרטוט 1ג מתאר שלושה סימנים סמוכים אחד לשני.

.

ייתכן שפה כתובה מילה. בשרטוט 1א  6 סימנים. האם מדובר בשתי שורות אופקיות כשבכל אחת  מהן מילה בת 3 אותיות או ב-3 שורות אנכיות, כשבכל שורה מילה בת שתי אותיות? את זאת קשה לדעת, אך מכל מקום ברור שרשומה יותר ממילה אחת. יכול להיות שרשום כאן שמו של העב"ם.

דוגמה לכתב בתוך העב"מ הוא ציור מס' 3. על פי הדיווח הוא נמצא מעל דלת  בתוך העב"מ. שמות – בין שהם מופיעים על דלתות, מעליהן או מצדיהן – מציינים שמות  של משרדים ו/או האנשים היושבים בתוכם. מכיוון שהמרווח בין הסימנים הוא קטן, אפשר להניח בסבירות גבוהה שמה שמופיע בשרטוט הוא מילה. מה תוכן המילה – קשה לדעת. ייתכן שהכוונה, כמו בחברה האנושית, לתיאור של  מחלקה או של חוצן הנמצא בתוך חדר זה של העב"מ.

דוגמאות לטקסטים מתוארות בציורים 2 ו-4. בציור  2א מוצגות 5 שורות כתובות. ניסיון הפענוח הוא בעייתי, מאחר שהמסקנה המתבקשת היא שכל אות באנגלית יש לה מקבילה פונטית זהה בשפה חוצנית זו, ולכן  גם בשפה זו נמצא  22 אותיות. מתוך היכרותנו את השפות האירופיות, קיימים הבדלים פונטיים בין האותיות הלטיניות הנמצאות בשימוש בשפות אלה וגם בין צירופי האותיות. מכל מקום, אפשר להבחין במילים בכתב זה ובמספר מאפיינים של הכתב והם:

1. אותיות הכתובות ברצף אחד כמו K  מפוענחות כ-W.

2. בחלק מהאותיות מופיעה נקודה כמו באות המפוענחת כ-E. אותיות שבהן מופיעות שתי נקודות מפוענחות כמו N, ובמקרה אחד מופיעות בתוך האות ארבע נקודות המפוענחות  כ-V.

ציור 2ב הוא בעייתי יותר, מאחר שמבחינת הרצף של האותיות קשה להבחין במילים, מה עוד שאורכו של התרגום בסנטימטרים גדול יותר מהכתב עצמו וקשה על סמך מה שנקבע להחליט שאות מסוימת זהה ל-A ואות אחרת  זהה ל-B.

בציור מס' 4 מופיע טקסט מלא. בטקסט זה חמישה קטעים. מכיוון שהסיומת של הקטעים נמצאת שמאלה מהשוליים הימניים, ברור ששפה זו נכתבת משמאל לימין. הנקודות העבות בתוך השורות מציינות כנראה סוף משפט. קיימת הבחנה בין סוגריים עגולים  (      ) לבין סוגריים מרובעים  [        ]. בטקסטים מתמטיים, כאשר מופיעות סוגריים בתוך סוגריים, הכוונה היא לאבחן סדר פעולות חישוב  [4 . 3 +  (  2+2  ) 5].  מאחר שמדובר בטקסט מילולי, ברור שכל סוג של סוגריים, יש לו משמעות  משלו. המילה חוזרת על עצמה מספר פעמים ומודגשת  בקו. יש להניח שהיא בעלת חשיבות רבה מבחינת תוכן הטקסט. טקסטים גדולים, מטבעם קלים יותר לפענוח מאשר טקסטים קצרים בני שורה או שתיים.

מבין אנשי האקדמיה, המתאימים ביותר לחקור כתב של חוצנים, הם בלשנים המתעניינים בחיים מחוץ לכדור הארץ.

ראו גם:

סמלים וכתבים חייזריים

חיים מזר על השפה המוזרה של החייזרים

מטפורות ודימויים אצל חייזרים

המתמטיקה של גזעים חייזריים

מקור התמונות

ציורים  1 ו-2

Ott  O. Binder  – Secrets  messages  from  UFO's p.  24 -26,44,66  Saga's   UFO special report Vol. iii

ציור  3

Charles  B wen  – The  closest  encounter  ever in the UFO casebook  96  p.  Orbis  Publishing London  1984



אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תעלומות עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*