קצין המבצעים כסופר ריגול – שיחה עם סופר ריגול – והפעם: יפתח רייכר-עתיר

רשימה נוספת בסדרה "שיחה עם סופר ריגול". והפעם − יפתח רייכר-עתיר, מפקד ומשקיע הון סיכון לשעבר, סופר וחוקר בהווה

מאת אלי אשד

בצילום: יפתח רייכר-עתיר

יפתח רייכר-עתיר אינו עוד סופר סיפורי ריגול. באמתחתו ניסיון אמיתי ועשיר ביותר במבצעי ביון. משנת  1984 ועד 1990 כיהן כמפקד מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, וב-1989 נמנה עם מתכנני מבצע חטיפתו של שייח' עובייד, מנהיג החיזבאללה בדרום לבנון.

בשנת 2003, לאחר קריירה ארוכה בחיל המודיעין וכמה שנים כמשקיע הון סיכון, החליף רייכר-עתיר קריירה ונעשה סופר וחוקר ספרות. בתחום ספרות הריגול והמודיעין פרסם ספר בשם "שקיעה כפולה", העוסק באנשי השב"כ (הוצאת "מעריב", 2012), ואת הספר "המורה לאנגלית" (הוצאת "כתר", 2013)  העוסק ב"מוסד". הספר האחרון מספר את סיפורה של לוחמת "המוסד" בארץ אויב, כפי שהוא מסופר על ידי המפעיל שלה, תוך התמקדות ברגשות השניים במהלך המבצעים שבהם השתתפו.

להלן ראיון שערכתי עמו:

איך הגעת לכתיבת ספרי ריגול?

רייכר-עתיר: "הנושא בער בתוכי מזה שנים. ראיתי וקראתי כמה גדול חוסר הידיעה ורציתי לפתוח לקורא הישראלי חלון לעולם הפעילות החשאית ולעולמם של הנשים והאנשים הנושאים את עול הביטחון על כתפיהם".

האם היה לך קשר אמיתי לעולם הריגול?

רייכר-עתיר: "הקריירה הצבאית שלי כללה חמש-עשרה שנה בחיל המודיעין, וכך נחשפתי מהצד לפעילות של 'המוסד' ושל לוחמיו".

אם כן, האם אתה יכול לחשוף על כך משהו מעניין?

"רייכר-עתיר: לא!"

האם היו לך אי פעם בעיות עם הצנזורה באשר לספר בדיוני שכתבת?

רייכר-עתיר: "ספרי, 'המורה לאנגלית', עבר צנזורה קפדנית של הצנזור הצבאי ושל ועדת השרים לפרסומים. בסופו של דבר הוא אושר על ידם לאחר ויכוחים קשים ולאחר שנאלצתי לבצע בו שינויים רבים. אני סמוך  ובטוח, וכך גם כתוב במכתב לקוראים, כי הקוראים והקוראות ידעו לנווט בסבך העלילה ולחוות את קורותיהם של הגיבורים, למרות הצנזורה".

האם ידוע לך על סופרים אחרים שהיו להם בעיות עם הצנזורה באשר לספר "בדיוני" שכתבו?

רייכר-עתיר :"לא".

מבין ספרי הריגול שלך על איזה אתה ממליץ במיוחד?

רייכר-עתיר: "כתבתי ספר אחד שעוסק במודיעין ובריגול − 'המורה לאנגלית'. ספרי 'שקיעה כפולה' עוסק בשרות הביטחון הכללי ובסיפור אהבה בין יהודייה ישראלית לבין ישראלי ערבי ואני ממליץ מאוד לקרוא אותו".

האם אתה יכול לספר משהו על הקריירה שלך במודיעין?

רייכר-עתיר: "התגייסתי לצבא בשנת 1968 לסיירת צנחנים. הייתה זו תחילתה של קריירה בצנחנים שהסתיימה בשנת 1975 אחרי שפיקדתי על הסיירת. החלפתי את שאול מופז ואחרי פיקד על הסיירת דורון אברוצקי.

"בסוף 1975 הצטרפתי לסיירת מטכ"ל. סא"ל יוני נתניהו ז"ל גייס אותי לסיירת כמפקדת פלוגת האימונים ואחרי כמה חודשים מינה אותי לסגנו. גם שם, אגב, החלפתי את שאול מופז. שרותי בסיירת מטכ"ל היה תחילתה של קריירה ארוכה במודיעין − מדרגת רסן ועד דרגת תת-אלוף − שהסתיימה בשנת 1990 עם יציאתי ליפן בתור נספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון. יש לי הרבה מה לספר על שרותי במודיעין, אך מטבע הדברים חובת הסודיות גוברת ולכן לא אומר דבר".

היית סגנו של יוני נתניהו במבצע אנטבה. האם יש לך מה לומר באשר לוויכוח המתמשך בעניין הנזק שגרם יוני למבצע, כפי שטוען אחד מחבריך?

רייכר-עתיר: "מבצע אנטבה, שבו השתתפתי כמפקד אחת מחוליות הפריצה לטרמינל, הביא תהילה לכל מבצעיו ומתכנניו. יש מספיק תהילה לכולם ואין צורך להתקוטט עליה. יוני נתניהו פיקד בהצלחה על הכוח של סיירת מטכ"ל שהשתתף במבצע".

האם היית קשור למבצע חיסול אבו ג'יאהד? האם אתה יכול לספר על כך?

רייכר עתיר: "לא".

בדיעבד, האם לדעתך המבצע הועיל או הזיק לנו?

רייכר-עתיר: "סגנו של יאסר ערפאת, מי שתכנן וביצע עשרות מבצעי פיגוע ורצח בישראל, חוסל. האם יש ספק שהייתה זו הצלחה מבצעית כבירה? אין ספק שחיסולו פגע במנגנון ביצוע הפיגועים של אש"ף והיו לו אפקטים חיוביים רבים נוספים".

האם כעת, עשרות שנים אחרי, אתה סבור שהיה בכך צורך?

רייכר-עתיר: "כל מי שמתכנן ומבצע פיגועים נגד ישראל ונגד יהודים צריך לדעת שדמו בראשו. אין חסינות לאיש ממנהיגי הטרור. טוב שהם יודעים זאת, וטוב שהמדיניות הזאת ממשיכה להתבצע".

האם אתה יכול לספר משהו על יצירת רומן הריגול שלך "המורה לאנגלית"? כיצד הוא נוצר?

רייכר-עתיר: "בשנת 2003 פרשתי מחברת 'כור' והחלפתי את חליפת איש העסקים ומשקיע הון הסיכון, בבגדי העבודה של סופר. הוצאתי ב-2007 את 'עסקת חבילה' ובשנת 2012 את 'שקיעה כפולה'. בכל אותו זמן המשכתי לחשוב ולעסוק בדמותם ובאישיותם של לוחמי ה'מוסד', אך רק אחרי שני ספרים הרגשתי בשל מספיק להתמודד עם היצירה הבדיונית הבאה שלי.

"כאמור, שירתּי חמש-עשרה שנה בחיל המודיעין ונחשפתי במהלך השנים ללוחמים וללוחמות החשאיים, חסרי הזהות ונטולי התהילה שעושים תפקידים מסוכנים ביותר מעבר לגבולות, בזמן שרוב אזרחי מדינת ישראל ישנים בשלווה במיטותיהם.

"התיישבתי לכתוב רומן על לוחמת של המוסד מתוך כוונה לנסות ולהגיע לחקר נשמתה ומניעיה, ולא רק לתאר מבצעים בדיוניים ככל שהפרוזה והצנזורה מרשים. אין זה רומן מוזמן על ידי 'המוסד', ומי שיקרא אותו יווכח בכך. נהפוך הוא, כתבתי את הרומן למרות שגם אני, בגישתי הבסיסית, חושב שפעילותם של הלוחמים החשאיים צריכה להשאר חסויה, כולל ביצירות פרוזה בדיוניות. אבל בהיותי סופר שמובל על ידי הצורך הפנימי העמוק ליצירה אמנותית, לא הייתה לי בררה אלא לכתוב. את הספר העברתי לאישור הצנזורה ולאישור ועדת השרים לפרסומים, ורק אחרי קבלת אישוריהם וביצוע שינויים לפי דרישותיהם, פורסם הספר בהוצאת 'כתר'".

האם הספר מכיל אלמנטים אמיתיים של סיפורים הידועים לך?

רייכר-עתיר: "מטבע הדברים איני יכול לחשוף דבר על מה שנודע לי במהלך שירותי בחיל המודיעין. את 'המורה לאנגלית' כתבתי על סמך היכרות של מתבונן מהצד. אני מקווה שהתבוננתי היטב ושהקורא ייצא נשכר מכך".

כנ"ל לגבי "שקיעה כפולה"?

רייכר-עתיר: "הספר 'שקיעה כפולה' עוסק בסיפור אהבתם של שני צעירים ישראלים. הבעיה היא, כפי שהעלילה מגלה, שהצעיר הוא ערבי ישראלי מוסלמי ושהצעירה היא ישראלית יהודייה. השב"כ שעוקב אחרי משפחת הצעיר, חושד שאהבתו איננה תמימה, ומכאן מתפתחת עלילה בשני צירים. כאבא, אני מכיר את ההתלבטות התיאורטית שמלווה כל הורה בישראל: מה תעשה אילו בתך תכיר לך את החבר הערבי שלה? כמו כן, כתוצאה מתחקיר מעמיק אני מכיר את הבעיות שמלוות זוגיות כזאת, גם ללא מעורבות השב"כ. את השב"כ ואנשיו הנפלאים יצא לי להכיר במהלך שירותי במודיעין ודרכם הבנתי מעט על דרכי פעולתו.

"הסיפור הוא בדיוני וגם הוא אושר על ידי הצנזורה. אני חושב שמי שיקרא אותו ייחשף אל סיפור אנושי מותח ואל דילמות שגם הוא, הקורא, יידרש לתת לעצמו תשובה עליהן. כלומר: 'מה אני הייתי עושה'?"

האם קיבלת תגובות מעניינות לספרים הללו?

רייכר-עתיר: "קיבלתי תגובות מעניינות מאוד בקשר לספרים, בעיקר בקשר ל'מורה לאנגלית'. המרגשת מכולן הייתה של איש מוסד לשעבר שאמר לי את הדברים הבאים: 'נתתי לילדיי לקרוא את 'המורה לאנגלית' ואמרתי להם שזה התיאור הכי קרוב למציאות על תחושותיו של הלוחם החשאי בארץ אויב'".

עבודת הגמר שלך באוניברסיטת בן גוריון (גם אני מגיע משם) עוסקת בשבוי הערבי במלחמת העצמאות. מהן מסקנותיך בנושא? האם אתה מסיק מכך משהו לגבי הספרות העברית באופן כללי?

רייכר-עתיר :"עבודת הגמר שלי: 'התייחסות מוסרית אל דמות השבוי הערבי בספרות הבדיונית של מלחמת העצמאות', בהנחיית פרופסור יצחק בן מרדכי, התפרסמה ב-2014 אחרי כמה שנים ארוכות של לימודי תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. אין עוררין על העובדה שבחלק מכריע של הסיפורים הבדיוניים השבויים נרצחים על ידי חיילי צה"ל. המחקר מראה שהספרות הבדיונית שיקפה את מה שהתרחש כמה וכמה פעמים בשטח במלחמת העצמאות. המחקר מראה עוד שהסופרים היו אמנם הראשונים להתריע באמצעות הפרוזה על התופעה האיומה הזאת, אבל הוא מביא אל פני השטח את העובדה המצערת שעמדתם המוסרית של הגיבורים והמחברים (של הסיפורים) כלפי רצח השבויים הייתה ברוב המקרים שוות נפש, וראתה ברצח מין רע הכרחי שאין להימנע ממנו וכאחד הדברים הנוראיים שקורים בזמן מלחמה".

מבין ספרי ריגול ישראליים שכתבו אחרים, האם יש ספר שעליו אתה ממליץ במיוחד?

רייכר-עתיר: "כן, 'סילביה – חייה ומותה של לוחמת המוסד', מאת רם אורן ומוטי כפיר".

מדוע דווקא ספר זה?

רייכר-עתיר: "הספר משלב פרוזה עם מציאות וחושף את חייה האמיתיים של אחת מהגיבורות האלמוניות האמיתיות של עם ישראל".

ליצירת קשר עם יפתח רייכר-עתיר: atir@bezeqint.net

ראו עוד:

יפתח רייכר-עתיר בויקיפדיה

"סופר צללים" – רונן ברגמן מראיין את יפתח רייכר עתיר

ראיונות נוספים בסדרה "שיחה עם סופר ריגול":

שיחה עם עמוס אריכא

הדיפלומט כסופר ריגול – שיחה עם יוסי אבני -לוי

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ראיון, ריגול עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*