יאיר גרבוז שייך לתרבות ישראל יותר מכל אמונה טפלה

יאיר גרבוז בעצרת בכיכר רבין 2015. צילם: ראובן קסטרו

קשה להבין למה לא מעט חילונים שולחים אתאיסטים כמו יאיר גרבוז ויהושע סובול לנשק קמעות, מזוזות ואת אבני הכותל. הגדיל לעשות עפרי אילני, שמצפה מאינטלקטואל חילוני בלב תל אביב להאמין באמונות טפלות ולעודד אותן

מאת דניאל עוז

קיימת תפישה לפיה היהדות הייתה ועודנה אמונה דתית ותו לא, ודבר איננו מאחד את היהודים מלבדה. חסידי הגישה טוענים כי עד בוא הציונות, שבנתה אחדות לאומית מלאכותית ומאולצת, היו יהודי התפוצות עיראקים, פולנים, תימנים וגרמנים לכל דבר, בני התרבויות המקומיות בפזורה ודוברי הלשונות המקומיות. רק התפילה לאלוהי יצחק ויעקב קשרה ביניהם. מעטים מבעלי התפישה הזו נותנים את דעתם לכך שדווקא נוסח התפילה, כלומר אורח הפולחן עצמו, השתנה מארץ לארץ, אבל לא לשון התפילה – העברית.

לא במפתיע, את נרטיב היהדות כקבוצה דתית בלבד מקדמת האורתודוקסיה היהודית עצמה. לא במפתיע, מקדמים אותו רבים בעולם המוסלמי כקלף בוויכוח נגד הפרויקט הציוני, שהרי מוסכמות בינלאומיות מכירות בהגדרה-עצמית לאומית לעמים ולא לדתות. פחות מובנת מאליה הדבקוּת בנרטיב בלעדיות הדת אצל לא מעט ישראלים יהודים חילונים.

קל להבין את נטייתם של חילונים להשתתף בריטואלים דתיים נבחרים, כגון סדר הפסח, עלייה לתורה או סתם ציטוט מהתלמוד, דווקא משום שהמנהגים האלה קרובים אל לבו של מעגל תרבותי, ולא רק נגזרים מעול מצוות רליגיוזי. קשה להבין למה לא מעט חילונים, שאינם משָווים לכך תוקף של מצווה, שולחים אתאיסטים כמו יאיר גרבוז ויהושע סובול לנשק קמעות, מזוזות ואת אבני הכותל. קרוב לוודאי שעו"ד ציון אמיר ("ידיעות אחרונות", 17.4) לא תינה מעודו אהבים לחפץ דומם, לפחות לא לשם שמים – אבל אמיר דורש לתקן חילונים אחרים, והוא "הכי אוהב במדינה את הישראלי שעומד מול הכותל בחרדת קודש ותוחב פתק בין חריצי האבן", כלומר הוא נהנה לצפות ולעודד.

הגדיל לעשות עפרי אילני, שבמאמרו ממוסף הארץ 27.5, "בתל אביב לא יהיה לדאעש מה להרוס", כתב: "…על דבריו המפורסמים של יאיר גרבוז נגד 'עובדי האלילים והמשתחווים על קברי קדושים' − אם היה המשפט הזה עומד כשלעצמו, אפשר היה לחשוב שהוא נאמר על ידי אחד ממנהיגי המדינה האיסלאמית, ולא על ידי אינטלקטואל חילוני בלב תל אביב". כלומר, אילני היה מצפה מאינטלקטואל חילוני בלב תל אביב להאמין באמונות טפלות ולעודד אותן. היות שגרבוז מתנגד להן, כמוהו כמרוצץ אתרי מורשת עולמיים וצורר יזידים. בדמיון של אילני, דאעש ימצאו את גרבוז מצחקק צחוק מרושע על חורבות מסגד הים וכנסיית פטרוס וידיו מגואלות בדם מתפללים. את גרבוז ולא, למשל, מישהו מהמחנה של ברוך גולדשטיין.

אילני מקשר בין סלידתו של גרבוז ממנהגים פולחניים מסוימים ובין "הסגנון המרושל, חסר העומק והלא-אסתטי של אסכולת 'דלות החומר' מיסודם של גרבוז ורפי לביא", ובכך חושף אילני את סלידתו שלו מסגנונות האקספרסיוניזם המופשט, הפופ והמינימליזם, סגנונות של אמנות שנות ה-60 וה-70 שאליהם התחבר חוג "דלות החומר" הישראלי. טעמו של אילני – כבודו. אולם גרבוז אינו אמן חסר עומק. גוף יצירתו עשיר להפליא, בין היתר גם בהגיגים ערים ואקטואליים על היהדות, אבל גם בביקורת, פארודיה, סאטירה ופארסה, ובפשטות: בוז. הדבר שאילני מסרב לקבל. לא בשונה מהמוסלמים הקנאים שזעקו חמס בגלל קריקטורה של מוחמד, אילני עורך דה-לגיטימציה לאתאיסטים על-ידי טשטוש הגבול בין ביקורתם המילולית הבלתי-מזיקה ובין האלימות שבוונדליזם והחרבה פיזית. אגב, האם הבוז של אילני ליצירות "דלות החומר" אינו משול בעיניו להשחתתן?

ואפילו לא זו בעיית היסוד. הבעיה היא זו: אילני, וכל מי שטען כלפי גרבוז וסובול שעצם כפירתם בנשיקות פולחניות מהווה מין מחיקה של תרבות ישראל, מניחים את נרטיב בלעדיות הדת. הם מניחים שהעגלה היהודית מלאה בנישוק קמעות והשתטחות על קברים, וריקה בלעדיהם. זה כמובן קשקוש: סלקו ממנה את האמונה הטפלה (וכולה טפלה), ועגלת תרבותנו עודנה שופעת בשלל רב, החל מספר התנ"ך כיצירה ספרותית, עבור במזוזה כחפץ אמנות (שסובול לא חלם להשחית) וכלה ביצירתם של סובול וגרבוז עצמם. יותר מכל תקוות-שווא לישועה על-טבעית, היצירה העברית והשיח העברי הם בשר מבשרה של תרבותנו. אם טחו עיניו של אילני מראות זאת, הרי הוא זה שמוחק את מורשת ישראל, הוא ולא גרבוז.

בצילום: יאיר גרבוז

אודות דניאל עוז

עורך מדור השירה של יקום תרבות לשעבר. תושב תל אביב. בשנות ה-00 הוביל את הלהקה הכלית "המפתחות לצוללת". ספר שיריו "חיי החול" יצא בהוצאת "כתר", 2010. הפואמה "שיירי אהבה" יצאה בהוצאת "אבן חושן", 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אמנות, יהדות, תרבות עם התגים . קישור קבוע.

5 תגובות על יאיר גרבוז שייך לתרבות ישראל יותר מכל אמונה טפלה

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    יפה כתבת דניאל, ועוד יותר מגוחכת מענין הדת, היא ההתנפלות על העדתיות כביכול. החסרים מנשקי מזוזות בין אשכנזים כשרים למהדרין? דרך אגב, מספרם של אלו הולך ופוחת, כמו גם מספר ה״מזרחיים״. רוב אלו שמדברים בשם המזרחים כביכול הם ילידי הארץ, ולחלקם גם הוריהם ילידי הארץ.
    אבל לענין עצמו, אכן אני מתבייש כיהודי שאינו שומר מצוות כיצד מי שמתארים עצמם כ״שומרי גחלת״ מרדדים את היהדות לאוסף מנהגים כמו קמעות (דרך אגב, נאסר במפורש בתנך), נישוק כל מיני דברים שבכלל על קדושתם יש מחלוקת, עליה על קברים (עוד מנהג שנאסר במפורש, אבל מי שם לב), מים קדושים של ״מקובלים״ ועושי ניסים למינהם, ודברים דומים.

  2. מאת חיים מזר:‏

    אמנון
    על תעשיית העוסקים בקבלה תקרא את שירו של קובי אוז "הרבי ג'ו כפרה".

  3. מאת טוביה רז:‏

    דניאל.
    המומחיות שלך ניכרת בתרבות ישראל ובעם ישראל, אלא שענייני עפרי אילני ותגובות אחרות, תגובתם לא קשורות בעם ישראל, לא בתרבות ישראל ולא בדת היהודית. על מנת להשיב לעניין לעפרי אילני ודומיו, דרושה מומחיות אחרת שקשה לי להגדירה בשם, אך ביכולתי לתאר משהו מהכוונות של הנחרדים ומתפלצים האלה מדבריהם – של יאיר גרבוז, יהושוע סובול, עודד קוטלר ועוד.
    תגובות בלתי ענייניות, לא מכילות, לא מנסות להבין את כוונתו של הדובר, שייכות לאנשים שהם בדרך כלל פרנסים מטעם, והם מחויבים להוכיח ולהצדיק את קיומם ולכן תגובותיהם מתפרצות בביקורות, המבוססות לא דווקא על האמת,כי האמת לא מעניינת כל כך, אלא הם מפתחים מומחיות אחרת שהיא – להוציא דברים מהקשרם, להפיץ חצאי אמתות ולעתים אף שקרים בוטים, על מנת להוכיח ש"הצד שלהם צודק". אותם גאונים שהתנגדו לפני מאה שנה לזרם החסידות ולתנועה הציונית ולכל דבר שהוא שונה במקצת מההסכמות התורניות, הולידו צבא שלם של ממשיכי דרך הנלחמים בימים אלו לכבוש את הארץ ולהכתיב לכל אזרחיה את אורחות חייהם והם ינצלו כל הזדמנות להציג את החילוני ואת אנשי התרבות של ארץ ישראל, כ"האויבים המסוכנים" של תורת ישראל ושל אחדות עם ישראל. ולכן כל מי שספרות, תרבות ואמנות יקרים ללבו, כדאי לו להיות מודע למאבק המתמשך הזה, אך להשתדל לא להיכנס אליו, על מנת לקיים את המצווה הגדולה – ואהבת לרעך כמוך.

  4. מאת מיכאל דרוקס:‏

    כל אמן רציני שמקדש את האמנות ומאמין באנרגיה המיסתורית של היצירה שלו ושל אמנים אחרים[מאמין בכוח של היצוג]
    הוא עצמו בחזקת מאמין באמונה תפלה!…………………………………….ובהחלט אולי לא מפוכח וראציונאלי ???

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*