דיפלומט כסופר ריגול – שיחה עם יוסי אבני-לוי: ראיון שני בסדרה "שיחה עם סופר ריגול ישראלי"

"לא אחת אני נתקל בשאלה אם הייתי בעצמי איש השירות החשאי. מראיינת פופולרית בערוץ ממלכתי בבלגרד אף שאלה אותי פעם בקול מתקתק את השאלה הזו בשידור. פרצתי בצחוק מצלצל. מובן שהתשובה לכך שלילית. המוסד היחיד שנכנסתי ובאתי בשעריו פעמים רבות היה המוסד לביטוח לאומי". ראיון שני במסגרת הסדרה: שיחה עם סופר ריגול ישראלי. והפעם: יוסי אבני-לוי

מאת אלי אשד

.

בצילום: יוסי אבני-לוי.  מטפל בנושאים שלא היינו משייכים באופן טבעי לדיפלומט

יוסי אבני-לוי הוא דיפלומט שכיהן, בין השאר, בגרמניה יוגוסלביה ופולין. נוסף על היותו דיפלומט, אבני-לוי הוא גם סופר. בספריו הוא עוסק בנושאים שלא היינו משייכים באופן טבעי לדיפלומט – נושאים כגון הומוסקסואליות, שירותי הביון והתנועה הפרנקיסטית בפולין במאה ה-18.

ספרו הרביעי של יוסי אבני-לוי, "איש ללא צל" (זמורה ביתן 2007) עוסק ביונתן, דיפלומט ישראלי בגרמניה, היוצר קשר מוזר עם מרגל מזרח-גרמני לשעבר,  ומסתבך לבסוף בפרשת ריגול. באחד ממפגשיו של יונתן עם קהל עוין ופרו-ערבי, מתחבר אליו צעיר אוהד, מסתורי ויפה תואר בשם סבסטיאן – סוכן חשאי המבקש משום מה לספר לו את סיפור חייו. לסיפור העיקרי הזה, המועבר ליונתן בחלקים כתובים ומוקלטים, בשיטות הסוואה מתוחכמות ומסתכנות, נלווה סיפור ילדותו הנרגשת של יונתן עצמו ביישוב עני, וכן סיפור היחסים העכשווי בין השניים, הדיפלומט והמרגל הנרדף. בשלב מסוים, וככל שהיחסים בין השניים מתפתחים, הכול משתנה בבת אחת: המשטרה מתדפקת על דלתו של הדיפלומט, מישהו מאזין לקו הטלפון שלו ואפילו מצלמים אותו בחשאי. הוא הפך לסיכון בטחוני לארצו…

אלי: לפני שנעסוק במרגלים שלך, בחר דמות קלאסית אחת מעולם הריגול שריתקה אותך תמיד.

יוסי: "דמותה של מאטה הארי ההולנדית ריתקה אותי תמיד, רקדנית חושנית שידעה לנצל את יכולות הפיתוי שלה. יש קסם עצום בפיתוי, אבל הדמות המסעירה מכולם היא ללא ספק אישיותו האגדית של אלי כהן, סוכן רב-מג שחולל ניסים עד שנתפס ונתלה".

אלי: איך הגעת לכתיבת ספרי ריגול? האם היה לך קשר אמיתי לעולם הריגול? אם כן, האם תוכל לחשוף על כך משהו מעניין?

יוסי: "עד כה פרסמתי ספר ריגול אחד, "איש ללא צל" ("כינרת", 2007) שמבוסס על סיפור אמיתי. במסגרת שירותי הדיפלומטי הכרתי בברלין אתלט בלונדי מסתורי שהיה סוכן לשעבר של השטאזי ושל הקג"ב. כשסיפר לי את קורות חייו נותרתי פעור פה. כך נולד הרומן, הכלאה של מציאות ושל דמיון, שתורגם לשתי שפות אירופיות ומצוי גם בשלבי עיבוד לסרט. לא אחת אני נתקל בשאלה אם הייתי בעצמי איש השירות החשאי. מראיינת פופולרית בערוץ ממלכתי בבלגרד אף שאלה אותי פעם בקול מתקתק את השאלה הזו בשידור, "מר לוי, האם היית בעברך איש מוסד?" פרצתי בצחוק מצלצל. מובן שהתשובה לכך שלילית. המוסד היחיד שנכנסתי ובאתי בשעריו פעמים רבות היה המוסד לביטוח לאומי".

אלי: האם נתקלת בבעיות עם הצנזורה באשר לספר בדיוני שכתבת?

יוסי: א נתקלתי בבעיות של צנזורה, מהטעם הפשוט שהטקסטים שלי אינם חושפים סודות צבאיים, לא פוגעים ביחסי החוץ של ישראל (אין פטריוט גדול ממני) וממילא ארוגים בחוטים עבים של דמיון ושל הזיה. לא מזמן התחלתי לכתוב רומן פרוע לגמרי, שהדמות הראשית בו היא על אישה בעלת תפקיד בכיר, הנלכדת בקסמיו של בחור שרירי ויפהפה ומתאהבת בו לאט לאט, עד שהיא מגלה שהוא עובד בשליחות גוף עוין כלשהו. לא אגלה פרטים נוספים, ולו משום שהכתיבה רק החלה, ומי יודע לאן ייקח אותי הדמיון".

אלי: מבין ספרי ריגול ישראליים של אחרים, על איזה ספר אתה ממליץ במיוחד?

יוסי: "אני אוהב מאוד את הדמויות בספריו של מישקה בן דוד. מישקה, סופר מצויין בעל יד אמונה ונפש רגישה, המכיר ככל הנראה מקרוב את עולם הצללים, מצליח לצייר היטב קונפליקטים אנושיים של ישראלים צעירים בתפקידי ביון שנקלעים למשברי זהות".

אלי: בספרך הראשון "גן העצים המתים" (1995) עסקת במשיכה של הישראלים לגרמניה. האם תוכל להסביר מהו הרקע של העיסוק שלך בנושא הזה? הרי מבחינת מוצאך אין לך קשר לגרמניה.

יוסי: לי עצמי אין הסבר מניח את הדעת לכך. מגיל צעיר ביותר נמשכתי מאוד לקוטב המרוחק ביותר למה שהכרתי מהבית. בניגוד לגודש, לצפיפות ולחום האנושי ששררו במשפחתי, משפחת עולים קולנית וחמה מאיראן ומאפגניסטן, casino online גרמניה הצטיירה בעיני תמיד כמקום השלוו, הצונן והמאופק ביותר, עם גשר נוטה על מים, כיכר עגולה, חשמליות אדומות ועננים ממטירים גשם. הוסף לכך את רגשי הנחיתות העדתיים שניטעו בנו כבר בגיל הגן ("תראו את השיער הזהוב של זהבה מלינרסקי! כמה הוא יפה! ממש כמו נסיכה!") וכמובן את זוועות השואה, וקיבלת אולי חלק מהתשובה, למה דווקא גרמניה".


ספרו האחרון של אבני-לוי, "שירת החטאים" ("כנרת זמורה ביתן", 2010) עסק באנשים היוצאים לחקור תקופות אפלות במיוחד בהיסטוריה היהודית. תקופת השואה  ותקופת יעקב פרנק "משיח השקר". הגיבור הוא  בועז, חוקר שואה אובססיבי ממוצא עיראקי-כורדי, המחפש את יומנו הנעלם של  חיים מרדכי רומקובסקי, ראש היודנראט של גטו לודז" – איש שהעדיף לשתף פעולה עם הגרמנים בתקווה להציל כמה אומללים מהגטו "שלו". דמויות נוספות בסיפור הן קפלושניק, החולם להקים מדינה יהודית בגליציה, ואשתו שלומית החוקרת את כת הפרנקיסטים משולחת הרסן שסחפה את יהודי אירופה במאה ה-18. מעל הדמויות בסיפור מרחפת דמותו המיתית והחושנית  יעקב פרנק, משיח השקר שהתיר את כל האיסורים, סגד ליצר הרע וירד אל הביבים כדי לחלץ מהם גאולה.

וכך, במקביל לעלילת ההווה, מוצגת פרשת משיח השקר יעקב פרנק, שגם הוא כמו "מלכי יהודים" אחרים לאורך ההיסטוריה, הציע חזון גאולה לעם הנבחר. חזונו של פרנק הכולל אורגיות פרועות וסאדו-מזוכיסטיות, עירוב מין בשאינו מינו, פולחן המוות וקניבליזם – הם שיכו אחת ולתמיד בקורבניות הפסיבית והנשית של היהודי הגלותי. כך הוא יצא מ"טריטוריה נפשית של מוסר" אל "ממלכת יצר פראית ומרתקת", יחבור לשטן ולחטא וסוף סוף יהיה עם ככל העמים…

אלי: איך הגעת לנושא הבאמת רדיקלי הזה? מה משך אותך בו? איזה תחקיר ביצעת?

יוסי: "נקלעתי לנושא של יעקב פרנק במהלך נסיעה ארוכה וקסומה ברחבי דרום-מזרח פולין – היא גליציה של הזיכרון היהודי, בחברתו של מי שהיה השגריר דאז בוורשה, דוד פלג המנוח, חבר יקר שלי. הבטנו במרחבים הריקים והירוקים של פולין, שפעם היו מלאים מיליוני יהודים, ושאלנו את עצמנו בבדיחות הדעת, למה לא להחזיר את היהודים לפולין? היה לנו מכר משותף, יהודי ורשאי יקר, יליד סוסנוייבץ, ששמו מיכאל, ממנו גזרתי את דמותו של יעקב קפלושניק שחולם על שיבת ציון החדשה: כשם שיהודים ברחו מאירופה מערבה ומזרחה, לאמריקה ולארץ ישראל, כך יהודים יברחו בהמוניהם חזרה לגליציה, היא ציון החדשה, מפחד הגרעין האיראני ומפחד הטרור האסלאמי שלובש צורה קיצונית ואלימה יותר ויותר מדור לדור. זוהי משנתו של יעקב קפלושניק, יהודי פולני תימהוני ששולח מכתבים כדי להחזיר הביתה את יהודי העולם. הביתה, לפולניה דווקא.

"מפה ומשם העלינו יחד באוב את דמותו של יעקב פרנק, איש מסוכן, מסתורי, צבעוני ומקסים לגמרי, שהסתובב במקומות הללו ממש והטיף לרוע. לחטאים. לעשות את ההיפך מהמוסר, כי דווקא בחציית הגבולות המטאפיזית יוכלו יהודים לצאת מההגדרות של עצמם ולהיות ככל העמים. כשקראתי בחיבור שהשאיר אחריו, "דברי ימי האדון",  עמדתי פעור פה ממש. אתה נתקל במטורף מגלומן בעל יכולת מיתית, עם תאוות מיניות ודמיון מפתיע. היה משהו משחרר בחירות שלו לחשוב ולעשות מעשים שהיו מנוגדים כל כך לאיסורים של היהדות הרבנית של פולין, רוסיה והבלקנים. ולכן הוא קסם להמוני בחורי ישיבה ועלמות חסרות מנוח. הדמות שלו סיקרנה אותי, אולי משום שהרחתי בה את החומר המשכר של השיגעון ושל הגאונות".

אלי: האם תשוב לעסוק בנושאים הקשורים למשיחי שקר?

יוסי: "יש משהו קוסם במשיחי שקר. ביכולת להלהיב את ההמונים, להוליך אותם במדבר, ולו במדבר הרעיוני, לנסות להציל אותם, ובעצם להוליך אותם אל עברי פי פחת. משיחי השקר הם תופעה יהודית כל כך, שלא זכתה לתשומת הלב הראויה לה. אנשים בעלי ניצוץ של טירוף ושל אדיקות, שראו את עצמם שליחיו של האל. של רעיון. יש אומרים שגם מרדכי רומקובסקי היה משיח שקר טראגי של גטו לודז". הוא ניסה להציל את 78 אלף היהודים האחרונים של לודז" בהבטחה שאם יעבדו קשה וייצרו מדים, צינורות, סלי קש, יחוסו הגרמנים על חייהם. היהודים שוכנעו לוותר על ילדיהם הקטנים עד גיל עשר – ובעצם איזו ברירה הייתה להם? גררו את הילדים האומללים לעגלות שהוליכו אותם למחנה ההשמדה "חלמנו" כדי למות שם בגז, אבל הסוף המר חיכה גם להם מעבר לפינה. רק מתי מעט ניצלו".

אלי: איזה תגובות מעניינות קיבלת על הספר?

יוסי: "לצערי, "שירת החטאים", שעוסק בחיבור שבין משיחי שקר לבין רומקובסקי והקמת ממלכה יהודית בפולין, לא זכה למקום שקיוויתי לו על מדף הספרים. אבל הוא זיכה אותי בתגובות מרגשות מאוד. המרגשת מכולן הייתה של יהודי קשיש, תושב צפון אמריקה, שזכר את רומקובסקי בחייו כילד קטן הוא סיפר לי כיצד התיאורים, חלקם דמיוניים, עוררו בו געגוע מסוג כואב במיוחד".

אלי: מהם הפרויקטים שאתה עובד עליהם כרגע?

יוסי: "אני שוקד כרגע על כתיבת רומן אישי ואינטימי מאוד על הורות מאוחרת. בעצם בימים אלו אני מחכה לפסק הדין של הוצאת הספרים שלי, כינרת זב"מ. מקווה שתחזיקו לי אצבעות".

צילום: פאבל הופמן

יוסי אבני לוי.צילום פאבל הופמן.

ראו גם:

יוסי אבני-לוי בוויקיפדיה

יוסי אבני-לוי בלקסיקון הספרות

ראובן מירן על "האיש ללא צל"

שיחה עם סופר ריגול – עמוס אריכא

יוסי אבני-לוי: leyossi@gmail.com

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ראיון, ריגול עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*