קוד התורה ב-17 הברות – ההשקה

Code by Eran Hadas

השקת הספר "קוד" מאת ערן הדס (הוצאת "פרדס" 2014) ב"נסיך הקטן", יום ה' 8.1.2015

מאת חגית בת-אליעזר

משורר ומהנדס תוכנה (כמעט כמו קצין וג'נטלמן) נפגשים במוחו של ערן הדס, לא מתנגשים אלא משתלבים ומקדמים האחד את השני.

כמשורר, נעזר ערן הדס בתוכניות מחשב שאותן הוא כותב. יצירותיו מקוריות וייחודיות ומגוונות ביותר − ששת הספרים שפרסם עד כה שונים זה מזה מהותית בסגנונם.

בחיפוש אחר דרכי ביטוי אמנותיות חדשות ערן יוזם, מתכנן ומממש פרויקטים מורכבים של תכנות, ובמהלך ביצועם הוא רוכש שפות תכנות רבות, ומשתכלל ומתמקצע כמהנדס תוכנה. בפרויקטים האלה ערן משתף פעולה עם אנשי מחשבים אחרים:

A user's photo.

ערן הדס בהשקת "מקש הרווח". צילום: רקפת גל

בהשקה של ספרו "מקש הרווח" שיצא לאור בשנת 2013, ערן הדגים את פרנקי הרובוטית – שאותה יצר עם מעין שלף וגל אשל.

באוקטובר 2014 יצא לאור ספרו השישי של ערן הדס, "קוד". הספר מציג את כל שירי ההייקו החבויים בחמשת חומשי התורה. הייקו הוא צורת שיר מן המסורת היפנית בעל 17 הברות המחולקות ל-3 שורות של 5 – 7 – 5 הברות. יש דבר-מה עתיק ויפה בקצב ה-ז-ה, כשהמילה "הזה" בגימטריה היא בדיוק 5-7-5 ועוזרת לזכור את המבנה של שיר הייקו. ברור שאת עבודת מציאת שירי ההייקו יעשה המחשב, אך האדם (ערן הדס) הוא זה שהוגה את הרעיון, מתווה את הדרך ופורט אותה לצעדים ברורים חד משמעיים, שאותם הוא מתאר בשפת התכנות המתאימה ביותר למשימה. עברית מציבה אתגר למונה ההברות. הניקוד – הוא זה שמגדיר את החלוקה להברות, כשהשוואים השונים והחטפים יוצרים גיוון ומחייבים הכרעה.

ועוד קושי: החלוקה להברות היא דבר שמיעתי ותלוי בהגייה. ערן החליט: אין חצאיי הברות: כל השוואים שאינם נעים (נחים או מרחפים) – אינם הברה (0 הברות). כל החטפים והשוואים הנעים במילים מסוימות הם הברה שלמה (הברה 1).  והכול כפי שהגו ערן הדס והציירת קרן כץ − בת זוגו, ברחוב 14 בניו יורק.

דברי הסבר אלה על הספר מבוססים על "אחרית הדבר", שנמצאת לאחר כל רצף שירי ההייקו. הקורא שפותח את הספר רואה, אחרי שמות חומשי התורה בתוכן העניינים, שלוש עמודות של קטעים בני שלוש שורות, המזכירים לו את הטקסט המקראי אך שונים בהחלט ממה שהוא מכיר. הקטעים ממוספרים בצורה משונה: א-1 עד א-21 וכך בכל העמודים הבאים.

האם היה נכון לפתוח את הספר בדברי ההסבר ולהפוך את "אחרית דבר" ל"הקדמה" או ל"מבוא"? האפשרות הזאת נשקלה ונפסלה ע"י ערן הדס ודוד גוטסמן – המו"ל של הוצאת "פרדס". אם הקורא לא מבין את מה שרואות עיניו – שיחפש ויגיע ל"אחרית דבר" ואז התמונה תתבהר. ישנו עוד פרק − "ערכי אמת" – שאינו קשור לכאורה, אך הוא יפה בפני עצמו. בפרק 42 פסקאות, המופרדות לשלושה חלקים. בחלק א' ערן מפתח טיעונים לוגיים על משורר, על שירה לעומת דיבור, משתמש במילים לועזיות מקובלות ואז נותן להן מקבילה עברית. כמו אלדין בסרט המצויר של דיסני שמושיט יד ליסמין − "את בוטחת בי?" ולוקח אותה לטיול סביב העולם על גבי השטיח המעופף, כך ערן הדס מוביל את הקורא המתמסר לאורך שובל תודעתו מהפסקה הראשונה החידתית:

  1. משורר הוא אדם שכותב שירה.  משורר הוא אדם שכותב שירה? לא. משורר הוא אדם שמוחק שירה.

עד לפסקה 17 (כמספר ההברות בשיר הייקו?), המסיימת את חלק א'  וחוזרת מעגלית על הטיעון הזה, אך הפעם הכול ברור.

בִּטְּחוּ בערן-אלדין, צאו איתו להקפה סביב עולמו, שבמהלכה תבקרו איתו אצל המשוררים שהוא אוהב: אילן ברקוביץ', דן פגיס, הישאם מסאלחה, תמשיכו לחלק ב' – עומק רגשי ובו זיכרונות קריאת מקבת' בשיעורי ספרות של מגמה הומנית בבית ספר תיכון ואז תעקבו אחרי תרגיל הגדרת אמת אובייקטיבית בחלק ג'.

לקוראי הספר שמבינים גם שפת תכנות מיועד הפרק האחרון "קוד מקור". זאת תוכנית המחשב המייצרת את כל שירי ההייקו שמופיעים בתחילת הספר. התוכנית כתובה ב-Scala, שפת תִּכְנוּת חדישה, שנועדה להיות  better JAVA ופותחה ע"י מרטין אודרסקי במכון הטכנולוגי של לוזאן בשווייץ. כללי התכנות מחייבים שיבוץ הערות (Comments) בשפה האנגלית בין שורות הקוד, לשם שיפור הקריאות. הייתי שמחה לראות הערות בקוד המקור, אך הן אינן.

את הספר "קוד" קיבלתי מידיו של ערן הדס בימים הראשונים לאחר צאתו לאור – בסוף אוקטובר 2014 − ואז ערן נסע לארה"ב להציג את ספרו.

בצילום: השקה בארה"ב

ההשקה בארץ התקיימה ביום ה', 8.1, ב"נסיך הקטן" ברחוב המלך ג'ורג' 19 בתל אביב בנוכחותו של דוד גוטסמן – המו"ל של הוצאת "פרדס" שהצליח – לפי דברי התודה של ערן הדס  − להוציא את הספר לאור באמצעים צנועים, במגבלות הכלכליות והטכניות של החברה הישראלית. בערב חורפי גשום זרמו עשרות משוררים ומכרים של ערן הדס לחנות הספרים – בית הקפה "הנסיך הקטן" והצטופפו כמו במופע עמידה של זמר נערץ.

ההשקה ב"נסיך הקטן". צילום מסך מתוך וידאו של רותם מלנקי

מן הניסיון הראשון שערכתי על מספר פרקים בספר בראשית, הבנתי שהפרויקט הזה הוא אני" – אמר ערן הדס על כתיבת  הספר "קוד", שנעשתה, כאמור, בארצות הברית, ברחוב 14 בניו יורק. אולי מתוך הגעגוע לארץ דוברת עברית ומתוך אהבת השפה העברית ברמה הארוטית, ערן שמע אותה מספרת על האפשרות לחזור דרכה אל המסורת ואל האמונה, ולקרוא אותן בדרכים אחרות. ערן שמע את השפה מספרת על המוזיקה של העבר, ההווה והעתיד, ועל היופי שבאפשרות להעביר טקסטים מהקשר אחד להקשר אחר.

ובקשר להוצאה מהקשר: התורה היא טקסט כל כך מבוסס, כל כך יציב, רובוסטי (robust) בלשון התכנתים, שאי אפשר לפגוע בתורה או להזיק לה כלל, וכל המרבה בשימוש אמנותי בה – הרי זה משובח.

הספר "קוד" כתוב בשלוש שפות: העברית התנ"כית העתיקה שהיא מקור הטקסט, העברית הישראלית – הנשמעת, הפונטית שעל-פיה נספרו הברות, ובה כתובים שני הפרקים "אחרית דבר" ו"ערכי אמת"  והשפה השלישית היא שפת התִכנוּת "סקאלה" ששימשה לבניית הספר. זהו המאבק או, יותר נכון, המשחק בין עבר, הווה ועתיד בהתאמה − ובמילים אחרות, התוכן בעברית הקדומה מונגש דרך הצורה שיוצרת שפת התכנות העתידנית, כדי להתאים להגייה ולהוויה של השפה העכשווית.

וכאן אני רוצה לציין עוד הישג של ערן הדס בתחום השפה העברית העכשווית:
ב"חלק ג' – שכל דבריו אמת ושקר" של הפרק "ערכי אמת" ערן כותב תוכנית מחשב להגדרת ערכי האמת הבוליאניים "אמת" ו"שקר" והפעולות עליהם בשיטת התכנות מונחה העצמים (Object Oriented) ועושה זאת לא בנוחות באחת משפות התכנות שנועדו לכך, אלא − על טהרת העברית העכשווית, ובכך מייסד שפת תכנות עברית.

שיר ההייקו הראשון בספר בראשית הוא:

תְהוֹם ורוח

אֱלֹהִים מרחפת

על פני המים

ערן קרא שירי הייקו רבים מתוך הספר.

והיו צחוקים בקהל – לפי הובלתו של ערן, כי קרא שירי הייקו שעליהם הקדים ואמר שהם מהמקבץ ההומוריסטי. ואין בכך פחיתות כבוד כלפי הטקסט המקראי, כי לערן הערכה עצומה לתנ"ך וכפי שהתבטא בראיון עם אלי אשד שפורסם כאן באתר יקום תרבות.

"יצירתי הספרותית עוסקת מזה שנים ביהדות, ואני תמיד מחפש דרך לגעת בשורשים היהודיים ובעיקר בתורה − בטקסט המופתי ביותר שיש לעם היהודי".

עננת זעם ואבל העיבה על ההשקה החגיגית –  היא נערכה ביום חמישי, 8.1.2015 – למחרת התקיפה על מערכת העיתון הסטירי Charlie Hebdo ורצח 12 מעובדיו, ביניהם מאיירי קריקטורות, שאותם הכיר ערן הדס – אמן הרשת וגם בזכות בת זוגו הציירת קרן כץ.

ערן הקדיש את ההשקה לעיתון המותקף תחת הסיסמהJe Suis Charlie − מצרפתית: "אני שארלי" (וגם "אני עוקב אחרי שארלי"), קריאת הזדהות עם חברי השבועון הצרפתי "שארלי הבדו", שנרצחו במשרדי המגזין ע"י מתנקשים שנקמו בהם על פרסום קריקטורות של נביא האסלאם, מוחמד.

בתחילת ההשקה ובסופה הציג ערן את הפרויקט החדש שלו, Mind Your Poem,  שאותו פיתח יחד עם איל גרוס וגילת פרג בשנים 2014-2013 ובעברית, בקיצור: פרויקט הקסדה.

אדם חובש לראשו קסדה שנראית יותר כמו אוזניות מאובזרות, ומערכת המחשב שבקסדה מודדת את הפעילות המוחית שלו באמצעות בדיקת EEG, ואז מחוללת שיר בהתאם ומדפיסה אותו. האדם רואה את השיר בעת יצירתו, ולעתים מושפע משורות מסוימות, כך שהפעילות המוחית שלו משתנה בהתאם לשיר − וכך נוצר מעגל נוירו-פידבק.

תמונה של שיר מההשקה. צילום: שרון לנגר

הפרויקט נבנה במהלך מרתון "האקתון ברייניהאק" לפרויקטים במדעי המוח, וזכה במקום השני (והראשון ליצירת אמנות). הוא הוצג בכנס Israel Brain Tech, כנס הנשיא למדעי המוח 2013, והוצג גם בפסטיבל השירה Text Festival 2014 במנצ’סטר, ובפילדלפיה.

הפרויקט זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בעולם, בעקבות כתבה במגזין Wired הבריטי.

ערן הדס הוא מלך שיתופי הפעולה. וכך הוא מכריז באתר שלו  http://eranhadas.com/ :

"אני מאמין בערכם האסתטי של שיתופי פעולה, ועושה זאת יחד עם חברות וחברים רבים". להלן חלקם:

תענוג לעבוד עם ערן הדס, שנתן ראיון נרחב ונדיב לזירה המקוונת "יקום תרבות" וסיפק לי חומר רב לרשימה הזאת.

אני מודה לערן הדס מקרב לב על הספר "קוד", על ההזדמנות להכיר את שפת התִּכְנוּת, Scala, על השיחות המלבבות, על המיילים המפורטים ועל הזכות הגדולה להימנות עם ידידיו.

ערן הדס עם תמונה של מחייה אחר של השפה העברית: אברהם שלונסקי

ראו גם:

וידאו מההשקה

סיפור יציאת מצרים כשירת הייקו  - אלי אשד מראיין את ערן הדס על "קוד"

תשובת המאה ה-21 לדוד אבידן ? – ספתח לערן הדס: מאמר ביקורת מאת עמוס אדלהייט

יובל גלעד על הטכנופואטיקה של ערן הדס

אודות חגית בת אליעזר

בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון בחיפה. עובדת בתעשית מחשבים. כותבת שירים מגיל 18, למדה בסדנאות כתיבה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. מאז 1993 מפרסמת במוספים ובכתבי עת ספרותיים. פירסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל" - "השקת ספינת צפיה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). כיום מתגוררת בחיפה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים, שירה עם התגים , , . קישור קבוע.

4 תגובות על קוד התורה ב-17 הברות – ההשקה

  1. מאת ארלט:‏

    לא הייתי בהשקה אבל קראתי את הספר. השקעה אדירה ותוצאה מרשימה. תודה לערן ותודה לחגית על הסקירה.

  2. מאת יהודה עתי:‏

    ספר מיוחד, פורץ ומרחיב את החוויה הן בשירה עצמה והן בקריאת הטקסט בתורה. עבודה צרופה של חשיבה בין השפה כתקשורת (חלקית חיה) לסובייקט (חי) התופס אותה. רבים מהשירים מעניקים חוויה טרנסצנדנטית חדשה להתרחשות התופעה. העיצוב והמבנה הולמים ואחרית הדבר במקומה. הסקירה של חגית קולחת מבארת ומביאה חשק לעיין שוב בקוד ספר השירה המיוחד ה-ז-ה. נהדר!

  3. מאת ראובן שבת:‏

    מעניין. מרענן. איכותי.
    השירה צריכה קוד משלה באם היא מעניינת. מרעננת. איכותית.
    ובלתי קונונציונלית.
    הסקירה של חגית בת אליעזר יוצרת שקיפות לכך, בהיותה מתמזגת בתהליך של יצירת הספר עצמו כפי שמחברו תיארו.
    שקיפות זו שהיא השתקפות מטעם רק מעלה ומגרה את הסקרנות לחומרים נוספים, טובים ואיכותיים מהסוג הזה.

  4. מאת לגרקוויסט:‏

    אלוהים הוא מת
    האהבה היא עיוורה
    ולי נגמרה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*