מאת אלי אשד

בעשרה במרץ יופיע המוזיקאי והזמר שחר כהן במופע יוצא דופן בשם “עראק רוק” שכולו שירי משוררים. לצדו יעמוד, כאורח, המשורר אלי אליהו, וכהן ישיר גם משיריו.

שחר כהן הוא יוצר ופעיל חברתי, המשלב במוזיקה שלו רוק עם מוטיבים אוריינטליים ואלקטרוניים. הוא תופר כנפיים לשירה ישראלית נועזת שנושאיה נעים מארוטיקה ועד מחאה. כהן הלחין שירי משוררים שונים כמו דוד אבידן, רוני סומק, אלי אליהו, אשר רייך, יודית שחר ואחרים. הוא מוכיח היכרות עמוקה עם השירה הישראלית לדורותיה, והוא מפיח בה חיים חדשים וסוערים בעזרת מוזיקה מגוונת, הנעה מאקוסטי ואתני ועד לרוק גיטרות חשמלי במיטבו.

יוצר כמוהו, המעדיף להלחין שירי משוררים – גם צעירים – אינו תופעה נפוצה בעולם המוזיקה. כיום מעדיפים מרבית הזמרים לשיר את הטקסטים (העלובים בדרך כלל) שלהם או יצירות של פזמונאים לעת מצוא. שחר כהן הוא יוצא דופן במחויבות שלו לעולם השירה הישראלית – המבוגרת והצעירה.

לרגל המופע החדש שלו “סולו עראק”, המבוסס על אלבומו “פֶּה לאחרים” ועל קלאסיקות שירה נוספות, ערכתי עמו ראיון.

– איך הגעת לעולם המוזיקה והשירה?

שחר: התחלתי להופיע בגיל שבע-עשרה (ימי הרוק המיתולוגיים של  מועדון ה”רוקסן”). אחרי שנה של לימודי גיטרה הקמתי הרכב בשם “הארדי ויינברג”, שבו כתבתי את השירים וניגנתי בגיטרה חשמלית.

כתבתי בעצמי, אך בזמן שירותי הצבאי נתקלתי, במדף הספרים של אימא שלי, בספרי שירה שאהבתי. התחלתי להלחין שירים של דוד אבידן (“פתאום“) ואשר רייך (“עכשיו אני זוכר“).

במשך השנים הופעתי בהרכבים שונים כגון “לואי”, וביצעתי את השירים בהופעות. החיבור לעולם השירה התהדק בשנים האחרונות והם יצאו באלבום הבכורה שלי “פה לאחרים”, אלבום שירי משוררים ( ביניהם דוד אבידן, אשר רייך, רוני סומק ויודית שחר). זה מעט שונה ממה שעשיתי עד אז – בעיקר מוזיקת רוק מגוונת, שבה ביטאתי אמירה חברתית על כל מיני דברים שהטרידו אותי בחברה שלנו.

בהדרגה התחלתי ליצור קשר עם המשוררים השונים, שאותם לא הכרתי בתחילה באופן אישי. יותר מעשר שנים אחרי הלחנת שירו של אשר רייך, באחד מהערבים שבהם השתתפתי, נכחה בקהל מכרה של אשתו. היא השמיעה לה בטלפון ביצוע שלי לשירו. אז התוודעתי אישית לאשר ולאלישבע רייך, והלחנתי שירים נוספים של אשר (למשל “הזוג” הארוטי”, שחותם את האלבום). כך התחלנו לשתף פעולה בערבים רב-תחומיים ובהשקות ספרים. כך קרה גם עם משוררים רבים אחרים – כמו רוני סומק שאת שיריו אני מאוד אוהב אני אוהב מאוד ללוות אותו בנגינה בזמן שהוא מקריא. כמה משיריו, כמו “בלוז על החיים שכמעט היו חיי” מרגשים אותי בכל פעם מחדש. לפגוש את האנשים ששיריהם הקסימו אותי העניק ליצירה שלי ממד חדש.

– כיצד אתה בוחר את שירי המשוררים שאותם אתה מלחין?

שחר: קודם כול, אני קורא טקסטים. החיבור לטקסט חייב להיות חזק ומידי, לבוא מהבטן. זה מה שנותן השראה ללחן, שתפקידו בעיניי לשרת ולהעצים את המילים.

– איזה משוררים אהובים עליך?

שחר: משוררים נוספים שנתנו לי השראה והלחנתי משיריהם באלבום הם יודית שחר (“זו אני מדברת“) וכאמור, רוני סומק (“סולו עראק” וגם “רחוב המסגר, זמרת חתונות“, שמבוצע בהופעות). את שניהם הכרתי באירוע מחאה שבו השתתפנו בשם “רעב”.

ב-2009, כשנתיים לפני “מחאת האוהלים”, יודית שחר יצאה עם ספרה הראשון והעוצמתי שאת שיר הנושא שלו הלחנתי, ונוצר בינינו חיבור בהופעות ובפעילות חברתית במסגרת “גרילה תרבות”.

את הכתיבה של רוני סומק תמיד אהבתי. מאז אותו ערב התחלנו לשתף פעולה ואפילו קיימנו מופע משותף. שירו של רוני, “הנשרים פשטו עם שחר”, נכנס לאלבום שלי בביצוע מהופעה. גם “שיר אושר“, שיחד עם “סולו עראק” שהלחנתי לקח אותי לכיוון חדש: שילוב של מוזיקת רוק עם רוח מזרחית.

– מדוע הם? איזה סוגים של שירי משוררים אתה אוהב להלחין?

שחר: כפי שאפשר להבין, אני מאוד מזדהה עם הנושאים והטקסטים שאני מלחין. אם זה הנושא החברתי והמזרחי אצל רוני סומק  (למשל בשירו “בלאדי מארי“, הנושא הפמיניסטי  אצל יודית שחר (“אלוהי המזכירות“), הווירטואוזיות והתשוקה אצל אבידן או החושניות של אשר רייך, שכאילו מצייר תמונה במכחול.

האלבום נפתח בשיר היחיד שכתבתי את מילותיו. הוא נפתח בשורה: “קשה לי לצעוק אז אני פֶּה לאחרים”. אני מרגיש שאני משמש כפה למשוררים, אבל גם הם מבטאים את הצעקה שלי. מהשיר הזה נגזר שמו של האלבום.

– האם אתה מלחין גם שירי משוררים ותיקים או ידועים פחות?

שחר: אני מלחין כל מה שנוגע בי. זה לא באמת משנה לי אם הם נחשבים ל”קאנוניים” או שלא. הם באים מכל גווני הקשת.

הלחנתי שיר בשם “אשכים לבית השר”, שכתב המשורר העברי מימי הביניים אברהם אבן עזרא. עשיתי זאת, כזכור, עבור מופע של “יקום תרבות”. השיר מתאר את המצב הרלוונטי מאוד גם היום של משורר שצריך להתחנן בפני פטרון עשיר, “השר”, למען פרנסתו. לצערי מעט מאוד השתנה מהמאה השתים עשרה – הזמן שבו נכתב השיר הזה.

הלחנתי גם שיר של המשורר הגרמני המופתי מהמאה התשע-עשרה, הנריך היינה  (“אהבה ושנאה“),שיר של  המשורר המיסטי פנחס שדה (“החיזיון לפרנציסקו גויה”)וגם שיר של מאיר ויזלטיר (“הנפש, הפרח העדין”). ביצעתי גם שיר של אהוד מנור (“בראשית“). מה שחשוב הוא שהמילים יגעו בלב שלי ובלב של המאזינים.

בתחילת 2014 הפקתי מוזיקלית מופע ודיסק עבור קבוצת פייסבוק של כותבים ומשוררים בשם “כותבים למגירה”. הלחנתי וביצעתי שני שירים, “עיר זרה” (של אשר שיף) ו”כמו דחליל אצל גדר” (של עצמון יניב).

– האם יש משוררים צעירים שאת שיריהם אתה מלחין ושר?

שחר: בהופעות שלי ובערבים רב-תחומיים, אני מרבה לשתף פעולה עם משוררים צעירים שאני מעריך. בדרך כלל הם מקריאים בתיאטרליות על גבי מוזיקה שלי, מעין Spoken Word, שילוב של מוזיקה ושירה.

בין המשוררים שמופיעים איתי אפשר למנות את שחר מריו-מרדכי, טל איפרגן, עמית מאוטנר (עמית יתארח ב-14.4 במופע שלי, “עראק רוק”, במתנ”ס קרית אונו) ואת אלי אליהו (שיתארח ב-10.3 ב”צוזאמן”).

לאחרונה הלחנתי את “כל עוד נפשי” של אלי אליהו בצורה שממשיכה את הצליל האתני של “סולו עראק”, להיט האלבום שלי, והחיבור שם בין השירה ללחן (במיוחד בפזמון) מאוד מלודי.

אלי אליהו פנה אליי בפייסבוק כבר לפני כמה שנים. הוא הכיר אותי בערבים משותפים בנושאי מחאה. הוא גם עוסק בנושא החברתי, בנושא המזרחי שמקושר לזה. הוא כתב לא מזמן שיר בנושא גבעת עמל, למשל”,

הוא הציע לי להופיע בהשקת ספר שלו ולא יצא. עקבתי אחריו וראיתי שהוא כותב טקסטים מאוד יפים. הוא כותב לשי צברי, דודו טסה, מוזיקאים שאני מאוד אוהב. ככה החלטתי להלחין טקסטים שלו. בהופעה הוא יקריא שירים שלו על גבי מוזיקה שאני חיברתי למילים”.

– מה דעתך על מצב הפזמונאות והמילים לשירים המושרים כיום בישראל? האם יש מקום לשפרם?

שחר: אני דווקא לא נגד מה שמכונה “מוזיקה מזרחית” והטקסטים של גיספן ודומיו. שוכחים שלמעט זמרת מצליחה או שתיים זאת מוזיקת הפופ שלנו בארץ, בדיוק כמו שבארצות הברית רוב מוזיקת הפופ היא היפ-הופ, שצמח ברחובות הארלם ושיקגו.
את ההגדרה של המוזיקה כ”מזרחית” אני אוהב הרבה פחות. לרוב מדובר בפופ חביב עם סלסולים. יש המון יוצרים שמשלבים מוטיבים ערביים אותנטיים יותר ביצירה שלהם ולא משויכים כך (למשל אהוד בנאי, מאיר בנאי, ברי סחרוף, יאיר דלאל או הברירה הטבעית). ההפרדה הלא טבעית בין נמוך (המכונה “מזרחי”) וגבוה (המכונה “אתני”, “אוריינטלי” או “מוזיקת עולם”) מקוממת אותי.
הבעיה בארץ היא שאם ז’אנר אחד מצליח לא נשאר מקום לאחרים. הכוונה לכלי התקשורת. צריך לשלב פופ לצד יצירות מורכבות, פזמונים קלילים-קליטים לצד זמרים עם אמירה אינטליגנטית.

– מהם הפרויקטים שלך לעתיד?

שחר: בחודשים הקרובים אמשיך  להופיע עם “עראק רוק”, מופע אקוסטי-אוריינטלי בהרכב חדש, המבצע את שירי אלבום הבכורה שלי לצד קלאסיקות רוק-שירה.

בחודש מאי יעלה ערב מסקרן שבו אשתתף בעריכת ראובן שבת מאתר “בכיוון הרוח”, המחזאי אריה קרישק ואלכס אנסקי – גיבור הצגת היחיד שלו,”נפילה בשידור חי”. שחר מריו מרדכי ואנוכי נשתף פעולה באירוע עם אמירה חברתית שישלב קטעי מוזיקה, שירה, משחק וראיון עם היוצרים.

השירים של אשר שיף ושל אלי אליהו יוקלטו בקרוב ויהיו צעד ראשון בדרך לאלבום הבא שלי, שיכיל שירי משוררים ופזמונאים, לצד רבים יותר משלי. באלבום הזה ארחיב את החיבור בין רוק לצליל מזרחי, בהשתתפות ההרכב הנוכחי שלי (יעקב לב שמח, שהוא וירטואוז כלי הקשה, איתמר הולין בעוּד, אלכסנדרה הכנרית והגיטרות שלי). להרכב הזה יתווספו בס-תופים מסורתיים של רוק.

ראו גם:

שחר כהן בפייסבוק

סרטונים של שירי האלבום ביוטיוב

האלבום המלא בלינקטון, כולל טקסטים

שחר כהן שר שיר של אברהם אבן עזרא במופע של “יקום תרבות”

שחר כהן והגר הופמן מבצעים את “החזיון של פרנצסקו גויה”, מאת פנחס שדה

המופע הקרוב:
“עראק רוק” – מופע אקוסטי משירי אלבום הבכורה וקלאסיקות רוק-שירה. אורח: אלי אליהו.


תאריך: 10.3, שעה: 20:30, מקום: “צוזאמן”, רח’ לילנבלום 25, ת”א

פירוט לגבי המופע בפייסבוק:

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

11 + עשרים =