מלחמת רוסיה-אוקראינה – התחזיות הספרותיות. והרומן הפותח: "שרשרת פיקוד", מאת דייל בראון

לרגל מלאת שנה לפריצת הקונפליקט האכזרי בין רוסיה ואוקראינה, נבחן בסדרה של מאמרים כמה רומנים שחזו שנים מראש את המאבק הזה. כמו כן, נדון בדרכים שהציע כל אחד מהם לפתרון אפשרי של הקונפליקט בידי מדינות המערב

מאת אלי אשד


אפתח בספרו של דייל בראון, "שרשרת פיקוד", המציע לסיים את מלחמת רוסיה-אוקראינה על ידי חיסולו של מנהיג רוסיה במתקפה גרעינית.

"המטוסים הרוסים נתקלו בהתנגדות קלה ביותר. עתה הם עשו הפסקה, ובה ארגנו כוח טקטי, לקראת פלישה. כשהגיוס יושלם, חשבה, רוסיה ודאי תמחץ את מולדובה, אוקראינה ורומניה כאילו היו חרקים קטנים.

"'אלוהים', חשבה ,'זה נשמע כאילו זה מתרחש בספר של דייל בראון. אולי, נאנחה – משם הרוסים שאבו את הרעיון'". ("שרשרת פיקוד" \ דייל בראון, הוצאת "שלגי-רמדור", 1995,עמ' 248).

להלן עטיפות של שני ספרי מדע בדיוני ברוסית, "שדה קרב אוקראינה", שמתארים  מלחמה בין רוסיה ואוקראינה  ובין רוסיה ונאט"ו בעתיד הקרוב. המחבר הוא כיום אחד ממנהיגי הבדלנים הרוסים באוקראינה. ואילו כרגע עדיין נמשכת מלחמת רוסיה-אוקראינה במלוא עוזה.

שנה מלאה להתקוממות העממית באוקראינה, שהביאה להפלתו של הנשיא הפרו רוסי ויקטור יניקוביץ', והובילה לפתיחת מלחמת אזרחים במזרח אוקראינה.

באוקראינה מתנהלת כעת מלחמה אכזרית בין צבא אוקראינה ובין גורמים בדלנים הנתמכים בידי משטרו הרודני של ולדימיר פוטין ברוסיה, שלמעשה משתמש בהם על מנת להחליש את אוקראינה ולכפות עליה לא להצטרף לנאט"ו ולמערב.

בחוגי נאט"ו ובממשל ארה"ב קיימים חילוקי דעות קשים על הדרכים שבהן, אם בכלל, אפשר לעצור את המלחמה ואת פוטין. האם לשלוח כוחות צבא לעזרת אוקראינה? ואולי עדיף לא לעשות דבר ולהסתפק רק בהטלת בסנקציות כלכליות על רוסיה, כפי שנעשה עכשיו?

בעת כתיבת שורות אלו לא נראה שפוטין מתרשם במיוחד מהסנקציות שהוטלו על משטרו, למרות שהן פוגעות באופן קשה בכלכלת רוסיה המקרטעת. רוסיה לכאורה לא מעורבת ופעילה רק דרך שליחים לאומניים רוסים באוקראינה, אבל אצבעותיה וחייליה נמצאים בכל מקום. נוסף על כך, יש חששות שפוטין יתקוף גם מקומות אחרים שהיו פעם חלק מברית המועצות – למשל מולדביה, ליטא ולטביה.

כאמור, ההתרחשויות האלה משמשות כהזדמנות טובה להיזכר בכמה תחזיות ספרותיות. ישנם לפחות שלושה רומנים אמריקאים עתידניים שחזו בעבר את הקונפליקט בין רוסיה ואוקראינה. איך הם דמיינו את התגובה המערבית במצב זה?

אחד מהספרים הללו הוא ספרו של דייל בראון, "שרשרת פיקוד" (ראה אור בשנת 1993 ובארץ בהוצאת "שלגי-רמדור" בשנת 1995, בתרגום מיכאל אביב). דייל בראון הוא סופר ידוע בז'אנר "המותחנים הטכנו-צבאיים", העוסקים בתיאורי קונפליקטים פוליטיים וסכסוכים צבאיים בעתיד הקרוב (מאוד). בספריו משולבים תיאורי התפתחויות טכנולוגיות צבאיות חדשניות  ביותר.

לעברית תורגמו עוד שני ספרים מעניינים שלו: אחד מהם הוא "שמים סוערים" (ראה אור בשנת 1994 ובארץ בשנת 1995, בתרגום רחל מורל) שבו תיאר פיגוע טרוריסטי באמצעות מטוס הפוגע בבית הלבן בוושינגטון. ספר זה (יחד עם "חוב של כבוד", ספר מקביל מאת תום קלנסי, שיצא לאור באותה השנה והפך גם הוא לרב מכר. גם ספר זה תיאר פיגוע טרוריסטי מהסוג הזה בידי נציג מדינה עוינת לארה"ב, שבמהלכו מתרסק מטוס נוסעים יפני על גבעת הקפיטול בארה"ב) נראה כחוזה את הפיגוע שביצע ארגון אל קאעידה במגדלי התאומים בשנת 2001.

אך האם באמת הייתה זאת נבואה כפי שאנו מבינים את המושג? ייתכן  מאוד שגם לא הייתה כאן נבואה של ממש, אלא שהספר רב המכר שימש ישירות  כמקור השראה לטרוריסטים האיסלאמיים של אל קאעידה. ייתכן שאלה נטלו ממנו את הרעיון ולמעשה הטרור הוא מעין נבואה המגשימה את עצמה.

ספר נוסף של בראון שתורגם לעברית היה מסוג שונה מאוד: איש הפח (בתרגום נירה ישראלי, הוצאת נירם, 1999) שתיאר את עלילותיו של טייס צבאי הלובש חליפה מיוחדת בעלת יכולות טכנולוגיות שונות, על מנת להילחם בעזרתה בכוחות הפשע בעירו כסוג של גיבור על.

דייל בראון המשיך לכתוב ספרים על קונפליקטים עתידניים גם לאחר ספר זה. בספרו מ-2008 שלא תורגם,  Rogue Forces, חוזה בראון שלאחר הנסיגה האמריקנית מעיראק, יפרוץ קונפליקט בין הכורדים לבין טורקיה.טורקיה פולשת לעיראק בניסיון לחסל סופית את הכורדים. בתגובה משתמשים גורמים אמריקניים (לא ממשלת ארה"ב, אלא חברה פרטית) במטוסי חמקן על מנת להפציץ את התורכים וכך – ובעזרת צבא עיראק – מחסלים את הפלישה הטורקית.

בראון לא חזה שהמתקפה על עיראק (ועל סוריה) תתרחש בידי צבא טרור בינלאומי. נראה שב-2008 איש לא העלה אפשרות כזאת על דעתו – עדיין חשבו אז רק במונחים של מדינות לאומיות בתוספת הכורדים כגורם הפראי הבלתי צפוי. ברם, בראון חזה בהחלט את המתקפה האמריקנית האווירית על כוחות האויב בעיראק ובטורקיה, ללא שימוש ביחידות קרקעיות.
אבל כפי שאנו רואים כעת, הוא טעה בהערכת האפקטיביות שלהם על כוחות האויב. מתקפה אווירית לבדה לא יכולה לעצור ולחסל צבא טרור. לשם כך יש צורך בכוחות קרקע יעילים.

מלחמת ארה"ב רוסיה על אוקראינה

ברשימה זאת, בכל אופן, אתמקד בספרו "שרשרת פיקוד", שבו בראון חוזה את המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ומתאר תגובה אמריקאית אפשרית למלחמה כזאת.

בראון פותח את הספר בקטעי עיתונים אמיתיים מ-1992, שהעידו על מתיחות הולכת וגוברת בין רוסיה ואוקראינה ועל נכונות גוברת והולכת של הרוסים – שהיו אז דמוקרטיים לכאורה, זמן קצר לאחר נפילת ברית המועצות ועלייתו של בוריס ילצין לשלטון ברוסיה – להשתמש גם בנשק גרעיני בעת מלחמה.

ברומן המתרחש בשנת 1995 (עדיין העתיד כאשר נכתב הרומן ב-1993, אך לא כאשר תורגם לעברית) לרוסיה יש מנהיג חדש  וקשוח  בשם ויטאלי וליצ'קו, שזה  עתה סילק את המנהיג הדמוקרטי בוריס ילצין מהשילטון ושלח אותו לגלות בסיביר (ילצין, לאמיתו של דבר, המשיך לשלוט עד שנת 1999).

וליצ'קו שואף להחזיר את ימי ברית המועצות ותוקף את רפובליקת מולדביה העצמאית דרך מורדים רוסיים. רוסיה אינה מסתפקת במולדבים ופותחת במלחמה אכזרית  גם נגד אוקראינה, שמעוניינת להצטרף לנאט"ו. האחרונה התערבה במלחמה לטובת מולדביה ופולשת לשטחיה במטרה לשלבה עם רוסיה כמדינה אחת. רוסיה מאיימת על בעלת בריתה של אוקראינה, טורקיה, חברת נאט"ו המסייעת לצבא האוקראיני.

עוד בשלב מוקדם במערכה מטילים הרוסים על אוקראינה פצצה גרעינית – פצצת  נויטרון. בראש ארה"ב עומד נשיא דמוקרטי דמוי ביל קלינטון, אחד שהתחמק בעברו משירות בצבא. הוא מגביל מאוד את הכוח הצבאי של ארה"ב ומעדיף להשקיע את משאבי ארצו בפתרון בעיות פנימיות. למעשה, הוא נשלט לחלוטין בידי אשתו עורכת הדין, ליברלית יפה וקשוחה יותר ממנו הזוכה לכינוי הבלתי מחמיא:  "מגנוליית הפלדה". ובכן, כעת הוא נאלץ בחוסר רצון רב להתערב.

נשיא ארה"ב שולח יחידת חיל אוויר מכוחות המילואים של ארה"ב, שצומצמו  וקוצצו מאוד לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בעיראק, להתערב במלחמה לטובת האוקראינים. על כמה ממטוסים אלה מפקדת אישה – בקי פורנס, אשת עסקים קשוחה שפוטרה מחיל האוויר כתוצאה מהקיצוצים שאותם ארגנה אשת הנשיא. היא מנהלת רומן עם הגיבור האחר של הספר, הקולונל דארן מייס, המפקד על הכוח. שמו הטוב של מייס נפגע כתוצאה ממשימה מעורפלת שלא ביצע בזמן מלחמת המפרץ בעיראק נגד צבא סדאם (הוא היה אמור לזרוק פצצה גרעינית על כוחות סדאם, כאשר נראה היה שאלו מבצעים מתקפה כימית על ישראל.  בסופו של דבר הוא לא ביצע זאת, בהנחה שהפקודה התבססה על מידע שגוי – אגב, כפי שהתברר שאכן היה).

וכך מתקרבת התנגשות עולמית-גרעינית בין ארה"ב ורוסיה. ויליצ'קו המטורף שולח פצצות גרעיניות לא רק נגד אוקראינה, אלא גם נגד טורקיה, בעלת בריתה  מנאט"ו, וכן תוקף את רומניה… כל זאת, עד שגיבורי הספר, הטייסים פורנס ומאק, יוצאים למתקפה אווירית על הפיקוד הרוסי על מנת לחסל את מנהיג רוסיה צמא הדם לפני שתיפתח מלחמה גרעינית. הרעיון הוא של המתנגד הדמוקרטי של וילצ'קו – האיש שמציע לזרוק פצצת אטום על מקום הימצאו בבסיס צבאי  רוסי. הפצצה הגרעינית מושלכת, המנהיג הרוסי מחוסל, אוקראינה מכריזה על אחריותה ומשחררת את ארה"ב מהאחריות המביכה. עכשיו ארה"ב צריכה רק למצוא כסף למימון שיקומה של רוסיה – מאה מיליארד דולר…

מעניינת התמיכה של הספר בנשים טייסות במשימות לחימה, לעומת ההתנגדות שלו להתערבות אשת נשיא לפעילות הפוליטית של הנשיא. אשת הנשיא –  המבוססת בבירור על הילארי קלינטון  ומוצגת כאיש החזק בשלטון האמריקני השולטת בנשיא ארה"ב כליברלית ואויבת הצבא האמריקני – מזכירה מאוד את הדרך שבה שרה נתניהו מוצגת בתקשורת הישראלית. הנשיא ואשתו הליברלים  כלל אינם מוכנים לברוטליות קשוחה של המנהיג הרוסי, שסילק את בוריס ילצין הדמוקרט מהשלטון ושולט בעזרת הק-ג-ב הישן, ומוכן לזרוק פצצות אטום על יריביו.

ובכן, האם מדובר כאן בנבואת אמת?

עד כמה צדק בראון בתחזיותיו מלפני 23 שנה באשר לקונפליקט בין רוסיה ואוקראינה?

בסך הכול, "שרשרת הפיקוד" – עם כל היותו תוצר של שנות התשעים המוקדמות וההבדל בפרטיו לעומת מה שבאמת התרחש במציאות – לא באמת התיישן בקוויו הכלליים. אחרי הכול, יש אכן דמיון מסוים בין הסיטואציה המתוארת בספר לבין המציאות של ההווה, אם כי, כמובן, הסכסוך הרוסי-אוקראיני התרחש לבסוף כ-20 שנה לאחר התאריך שאותו צפה בראון.

את הנשיא הליברלי דמוי קלינטון  שבספר קל מאוד להחליף עם הנשיא הליברלי בהווה, ברק אובמה, שמהסס מאוד ליטול חלק בסכסוכים חיצוניים בגלל מצבה הכלכלי של ארה"ב ומעדיף לשלוח רק יחידות אוויריות, למתקפות אוויריות בלבד. את הנשיא הרוסי בספר, הנחוש בדעתו להחזיר את האימפריה הרוסית, קל מאוד להקביל לולדימיר פוטין. עם זאת, האחרון עושה רושם שקול יותר מוילצ'קו, המנהיג צמא הדם שבספר.

אוקראינה שבספר שואפת להיכנס לנאט"ו כמו במציאות שלנו, וזאת אחת הסיבות העיקריות למתקפה של רוסיה עליה. לעומת זאת, אין לאוקראינה כיום קשרים מיוחדים עם טורקיה, שהפכה למדינה איסלאמית קיצונית ואיום גובר והולך על אירופה הנוצרית. עם טורקיה כזאת, ספק רב אם גם האוקראינים ירצו לשתף פעולה נגד רוסיה.

נשאלת השאלה האם תהיה מוכנה ארה"ב לזרוק פצצה גרעינית על מנת לחסל שליט של מדינת אויב ובכך לסיים מלחמה כפי שהיא עושה ב"שרשרת הפיקוד"?

הפתרון שמציע בראון ליישוב הסכסוך בין רוסיה ואוקראינה אינו בלתי אפשר לדעתי. ייתכן שארה"ב לא תהיה מוכנה לשלוח פצצה גרעינית על מנת לחסל מנהיג דמוי פוטין, אבל כיום כבר אין ספק שארה"ב לא תהסס להפציץ בפצצות קונבנציונליות מקום שבו היא יודעת שיש שליט של מדינת אויב רצחנית המאיימת על שלום העולם. למשל, אבו באקר אל בגדדי, מנהיג מדינת הדאע"ש. כך שנראה לי שבראון לא טעה גם בהערכותיו באשר עד כמה תהיה ארה"ב מוכנה להרחיק לכת על מנת לסיים מלחמה עם רוסיה, זאת בהנחה שמנהיגה יתגלה כמטורף רצחני.

אמנם במציאות הבלתי בדיונית זה מאוד לא סביר שפוטין יורה להשתמש בנשק גרעיני נגד אוקראינה, אבל יש להודות כי פוטין כבר הודיע שוב ושוב כי לא יהסס להשתמש בנשק גרעיני אם יראה בכך צורך. תאורטית זה לא בלתי אפשרי ויש חששות כי פוטין לא יסתפק בהכנעתה של אוקראינה, אלא ימשיך להשתלט גם על פרובינציות אחרות לשעבר של ברית המועצות.

אם אכן יעשה זאת, עם מי יתמודד בנשיאות ארה"ב? כידוע, פוטין מזלזל מאוד בנשיא אובמה, שירד מהבמה ב-2016 וככל הנראה לא ייעצר בביצוע תוכניותיו מדבר שאובמה יעשה. אך בעוד שנתיים  יעמוד מול פוטין יריב חדש.

יש סיכוי טוב שבבחירות הבאות של 2016  הילארי קלינטון – שהיא המודל לדמות "הגברת הראשונה" הדומיננטית והקשוחה בספרו של בראון – תהיה מועמדת  הדמוקרטים לנשיאות, ואולי תזכה והיא שתעמוד מול פוטין.

אם המאבק באוקראינה יימשך, אז כפי שנראה כרגע  נראה לי שדייל בראון  יוכל לפרסם את "שרשרת הפיקוד" מחדש בגרסה עדכנית עם כמה שינויים לא דרמטיים.

שני הלוחמים הקשוחים וותיקי מלחמת המפרץ הראשונה בעיראק יוכלו להיות מוצגים כוותיקי מלחמת המפרץ השנייה בעיראק של ג'ורג' בוש הבן. או כוותיקי  הקונפליקט האמריקני בעיראק ובסוריה עם דאע"ש, כשהנשיא החלש הנשלט בידי אשתו יוחלף ללא בעיות בנשיאה הקשוחה והליברלית ובבעלה הנשיא לשעבר.

בדמות הנשיא הרוסי וילצ'קו  לא יהיה עוד צורך להכניס שינויים בולטים בגרסה מעודכנת  זאת , הוא בהחלט מזכיר את מי שנמצא כרגע בשלטון ברוסיה.

נספח: המלחמה האמיתית בין רוסיה ותורכיה

עידכון לפברואר 2016.

בפברואר 2016 יש סימנים ברורים ביותר שעומד להתרחש סוג של קונפליקט צבאי בין תורכיה ורוסיה בסוריה,שאליה פלש חיל האוויר של רוסיה. זאת נמצאת כבר בקונפליקט קשה עם אוקראינה. מדינה זאת יצאה לעזרת המנהיג הנומינאלי בשאר אסד,כדי להילחם באויביו הסונים, ארגוני המורדים האסלאמיים  דאע"ש והג'באט נוסרה וגם תורכיה.

תורכיה הפילה מטוס רוסי והדבר הביא להחרפת היחסים בינה ובין רוסיה. הסימנים, נכון לתחילת פברואר 2016 הוא כאמור קונפליקט בינם בשמי סוריה, שאולי יזלוג לתורכיה עצמה.

"שרשרת פיקוד" היה אחד הספרים הבודדים מאוד שתיארו קונפליקט עתידני כזה בין שתי המעצמות.

כיצד חזה בראון את הקונפליקט ב-1993 23 שנה לפני שפרץ במציאות?

הוא חזה שרוסיה תאיים על תורכיה בהתקפה בגלל תמיכתה באוקראינה (התמיכה הזאת היא כיום מציאות בגלל האויבות המשותפת לרוסיה של פוטין) ומטוסיה יתקפו את הצי התורכי.

ארה"ב שולחת יחידות טייסים לעזרה לתורכיה, המעוררות קונפליקט עם תורכיה המוסלמית, מאחר שהן כוללות נשים טייסות לוחמות, דבר המרגיז את התורכים. קונפליקט כזה הוא כיום אפשרי אף יותר כאשר תורכיה היא נשלטת בידי שלטון איסלאמי קיצוני מאשר בתקופה שבה נכתב הסיפור כאשר הייתה מדינה חילונית מוצהרת.

אולם הקונפליקט הזה נשכח במהרה כאשר רוסיה תוקפת את תורכיה ב"טילים תת אטומיים" ובפצצות ניוטרון מסוג זה, שבו תקפו כבר בסיפור את אוקראינה.הם תוקפים בנמל התעופה של איסטנבול ובבסיס הספינות שבגולקוק מתקן גדול הנמצא בשטח מבודד ומרוחק שהעיר הקרובה אליו נמצאת במרחק כ-20 קילומטרים וקרינת פצצות הניוטרון שאותן זורקת רוסיה לא מגיעה אליה. גם נמל התעופה של איסטנבול נסגר כבר כתוצאה המתקפות הרוסיות, וכל מי שנמצא שם הם רק מעט כוחות צבאיים. כתוצאה מושג רושם עז במינימום פגיעות אזרחיות אמיתיות על התורכים.

תורכיה מכריזה מלחמה על רוסיה, וההמשך כפי שצוין למעלה הוא בזריקת פצצת אטום על הבונקר של המנהיג הרוסי.

האם משהו מעין זה יכול להתרחש במציאות בקונפליקט האמיתי בין רוסיה ותורכיה שעלול להיפתח בימים הקרובים? בהחלט כן.

הנשיא פוטין כבר הכריז ויצר לשם כך דוקטורינה מיוחדת  על כך שלרוסיה אין כל התנגדות להשתמש בנשק גרעיני. השימוש בנשק כזה במטרות מוגבלות  ביותר בתורכיה נראה כמשהו הגיוני בהחלט מבחינת הרוסים.

לא מן הנמנע לדעתי שתרחיש דומה למה שמתואר בספר "שרשרת פיקוד" בתיאור הקונפליקט בין רוסיה ותורכיה אכן יתרחש במציאות.

ראו גם:

האתר של דייל בראון

דייל בראון בוויקיפדיה

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא, היסטוריה חלופית עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – התחזיות הספרותיות. והרומן הפותח: "שרשרת פיקוד", מאת דייל בראון

  1. מאת אלי אשד:‏

    בעולם האמיתי בחודש אוקטובר 2015 הסיטואציה בשטח מתחילה להתקרב למה שמתואר ב"שרשרת פיקוד " של דייל בראון.
    רוסיה שמנהלת מלחמה כנגד אוקראינה ,חודרת כעת למזרח התיכון לסוריה באישור מנהיגה באשאר אל אסד על מנת להיאבק שם במורדים כנגד שלטון אסד,ומטוסיה מתחילים לחדור לשטח האווירי של תורכיה….
    לכאורה בטעות אבל דרגים בכירים בנאט"ו טוענים שזה בכוונת מכוון.תורכיה של ארדואן היא כתוצאה כעת עצבנית מאוד..ולעצבנותה מוסיפה העובדה שצפון קוריאה איימה עליה במתקפה גרעינית אם תעז לתקוף את רוסיה ידידתה של צפון קוריאה(!)
    ייתכן שבתוך כמה שבועות הסיטואציה תתחיל להתקרב אף יותר למה שמתואר בספרו של בראון.

  2. מאת אלי אשד:‏

    בעולם האמיתי בנובמבר 2015 הסיטואציה בשטח בין רוסיה וטורקיה דומה כעת עוד יותר לזאת שתוארה ברומן של דייל בראון משנות התשעים שבו מתואר קונפליקט בין רוסיה ותורכיה לאחר שרוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה.
    תורכיה היפילה מטוס רוסי שלטענתה חדר לשטחה (הרוסים מכחישים )ובתגובה הרוסים פתחו בעיצומים כלכליים כנגד תורכיה אם כי מסבירים ש"בנתיים הם לא יפתחו מלחמה נגד תורכיה".אבל המנהיג הימני הקיצוני הרוסי ז'רונובסקי קרא לממשלתו לא להוציא מכלל אפשרות לתקוף מתקפה גרעינית את איסטנבול.
    בקיצור הסיטואציה נכון להיום מזכירה מאוד את זאת המתוארת בספר של דייל בראון משנת 1994.אין ברירה אלא להסיק :במקרה הסופר ניבא נבואה הקרובה ל"נבואת אמת ".

  3. מאת אלי אשד:‏

    עכשיו אני שואל את עצמי : ונניח שהמטוסים הרוסיים חודרים לא רק לשטח האווירי של טורקיה אלא גם לשטח האווירי של ישראל ? הם הרי נמצאים ליד הגבול איתנו בגולן .מה יעצור אותם להיכנס לשטח האווירי שלנו? יש משהו שמישהו יכול לעשות ?
    התשובה היא לא.מן הסתם אם הם חודרים הרשויות שומרות את זה בסוד.
    אני משער שאם מטוס רוסי יחדור או חדר או חודר לשטח האווירי של ישראל ומן הסתם זה לא יהיה במקרה כל מה שישראל יכולה לעשות זה רק לשלוח מטוס שיעקוב אחריו ולהגיש תלונה לרוסיה ,(שהרוסים יתעלמו ממנה ).יותר מזה אי אפשר לעשות .
    אם אני ראש ממשלה וצריך להחליט מה לעשות עם המטוסים הרוסיים שחודרים לשטחי ישראל אני אחליט להגיב רק אם הם מתחילים גם להפציץ בשטח ישראל,ואז אין ברירה ,יש להגיב.אבל אם הם אינם עושים דבר אז שיטוסו כרצונם.

  4. מאת אלי אשד:‏

    עידכון לפברואר 2016.
    בפברואר 2016 יש סימנים ברורים ביותר שהולך להיות סוג של קונפליקט צבאי בין תורכיה ורוסיה בסוריה ,שאליה פלש חיל האוויר של רוסיה בהזמנת המנהיג הנומינאלי בשאר אסד ,על מנת להילחם באויביו הסונים אירגוני המורדים האיסלאמיים ,דאע"ש והג'באט נוסרה וגם תורכיה.
    תורכיה הפילה מטוס רוסי והדבר הביא להחרפת היחסים בינה ובין רוסיה. והסימנים נכון התחלת פברואר 2016 שעומד להיות קונפליקט בינם בשמי סוריה שאולי יזלוג לתורכיה עצמה.
    "שרשרת פיקוד " היה אחד הספרים הבודדים מאוד שתיארו קונפליקט עתידני כזה בין שתי המעצמות .כיצד חזה בראון את הקונפליקט ב-1993 23 שנה לפני שפרץ במציאות ?
    הוא חזה שרוסיה תאיים על תורכיה בהתקפה בגלל תמיכתה באוקראינה ( התמיכה הזאת היא כיום מציאות בגלל האויבות המשותפת לרוסיה של פוטין ) ומטוסיה יתקפו את הצי התורכי .
    .ארה"ב שולחת יחידות טייסים לעזרה לתורכיה ,יחידות שמעוררות קונפליקט עם תורכיה המוסלמית מאחר שהן כוללות נשים טייסות לוחמות דבר מרגיז את התורכים.( קונפליקט כזה הוא כיום אפשרי אף יותר כאשר תורכיה היא נשלטת בידי שלטון איסלאמי קיצוני מאשר בתקופה שבה נכתב הסיפור כאשר הייתה מדינה חילונית מוצהרת )
    אולם הקונפליקט הזה נשכח במהרה כאשר רוסיה תוקפת את תורכי ב"טילים תת אטומיים " ובפצצות ניוטרון מסוג זה שבו תקפו כבר בסיפור את אוקראינה.הם תוקפים בנמל התעופה של איסטנבול ובבסיס הספינות שבגולקוק מתקן גדול הנמצא בשטח מבודד ומרוחק שהעיר הקרובה אליו נמצאת במרחק כ20 קילומטרים וקרינת פצצות הניוטרון שאותן זורקת רוסיה לא מגיעה אליה .גם נמל התעופה של איסטנבול נסגר כבר כתוצאה המתקפות ה רוסיות וכל מי שנמצא שם הם רק מעט כוחות צבאיים .כתוצאה מושג רושם עז במינימום פגיעות אזרחיות אמיתיות על התורכים.
    תורכיה מכריזה מלחמה על רוסיה וההמשך כפי שצויין הוא בזריקת פצצת אטום על הבונקר של המנהיג הרוסי.
    האם משהו מעין זה יכול להתרחש במציאות בקונפליקט האמיתי בין רוסיה ותורכיה שעלול להיפתח בימים הקרובים? בהחלט כן .
    הנשיא פוטין כבר הכריז ויצר לשם כך דוקטורינה מיוחדת על כך שלרוסיה אין כל התנגדות להשתמש בנשק גרעיני.והשימוש בנשק כזה במטרות מוגבלות ביותר בתורכיה נראה כמשהו הגיוני בהחלט מבחינת הרוסים.לא מן הנמנע לדעתי שסצינריו דומה למה שמתואר בספר "שרשרת פיקוד " בתיאור הקונפליקט בין רוסיה ותורכיה יתרחש במציאות .

  5. מאת חיים מזר:‏

    אם אכן תהייה איזו שהיא התפתחות אלימה בין תורכיה לרוסיה, יהיו מי שיהיו מוכנים בצבא התורכי להפיל את ארדואן. הרושם שלי שיש באליטה התורכית לא מעטים המבינים שארדואן במגלומניה האיסלמית שלו עלול להמיט אסון על המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*