מודל הבצל של רלוונטיות המידע

ניהול בתנאים של מציאות המשתנה במהירות הוא דבר תובעני ושוחק. ניהול כזה הוא כמו לשחות בתוך ים סוער וגועש בלי לטבוע. נדרשים לכך ניסיון ניהולי רב, יכולת עמידה בלחצים, ויכולת לקרוא את השוק מהר ככל שניתן. לדעת להחליט מה רלוונטי, ומה לא, האם להשתמש בכל המידע הטרי, ובאיזה תכיפות. איך עושים זאת? לשם כך יש לנקוט במספר שלבים.

1. לדעת לחשוב מחוץ לקופסה. האם נדרשת חשיבה מועטה מחוץ לקופסה או חשיבה רבה. רצוי לבנות סולם  מ -1 עד  10. דרגה מס' 1 דורשת חשיבה מועטה מחוץ לקופסה ודרגה מס' 10 דורשת יכולת מקסימלית של חשיבה מחוץ לקופסה. בניהול חנות בגדים או חנות ספרים, למשל, נדרשת חשיבה מועטה מחוץ לקופסה, ובניהול תעשיות עתירות ידע נדרשת חשיבה חוץ קופסתית מקסימלית ככל שניתן, משום שבתעשיות כאלו קצב השינויים הוא מהיר ביותר. לא כל אחד יכול לעמוד בקצבים כה מהירים. יש על כן לבנות מעין מפה המנסה למצוא את המתאם האופטימלי, המציג את מידת התאמתם של מנהלים להיקף ולעוצמות החשיבה החוץ קופסתית הנדרשת.

2. יש לאבחן את סוג המידע המשתנה. אבחון כזה מחייב הכרה עם גלעין המידע שבו משתמשים בכל מקרה, וסינון מידע שאיננו חיוני יותר. ככל שהשינויים רבים יותר, כך מידע קיים רב יותר מאבד מהרלוונטיות שלו. אפשר לדמות את מכלול המידע לבצל. כמו הבצל גם המידע בנוי שכבות שכבות, ואם נסיר את כל השכבות נישאר בלי בצל כלל. החוכמה הנדרשת היא לדעת כמה שכבות לקלף כדי שנישאר בכל זאת עם הבצל, כלומר עד שנגיע לבסיס המידע שאותו לא מקלפים, שהרי אי אפשר להיות בלי מידע בכלל. מן הראוי לבנות קליפות חדשות שתעטופנה את גלעין הבצל, ועם הבצל החדש לצאת לדרך.

3. יש לדעת באיזה קצב להסיר שכבות מידע שאינן דרושות עוד. הסרת מידע מהירה מדי מקשה על ההסתגלות למצב החדש. הסרת מידע אטית מאפשרת הסתגלות הדרגתית ויסודית. קצב הסרת הקליפות ומידת התאמתו ליכולות של מקבל ההחלטות מבטיחים הצלחה רבה יותר בניהול המידע וביישומו.

4. לא כל העובדים זקוקים לאותה רלוונטיות של מידע משתנה. יש כאלה שהגדרת תפקידם מחייבת שינויים מועטים, ויש כאלה שהגדרת תפקידם מחייבת שינויים רבים. על כן ,במהלך קבלת עובדים חדשים יש לבצע התאמה, matching, מושכלת בין אופי העבודה לבין העובדים החדשים הנדרשים להתמודד עם סוגיה זו. איך עושים זאת? על פניו נראה שיש לחשוב על מודלים התנהגותיים שישמשו את כל הגורמים הקשורים להשמת עובדים. במקביל יש להבין  שיכולת זו היא לעתים נרכשת.

לסיכום, מידת היכולת וההצלחה של חברה או ארגון לצלוח את אותו ים סוער וגועש של שינויים תכופים, תלויה במידה שבה תופרים חליפה חדשה של מידע רלוונטי.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע ופילוסופיה, מדע פופולרי. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*