האם קיימת עיר תת קרקעית במאדים?

A Portion of Viking Frame 35A72

http://spsr.utsi.edu/articles/jsefnl.htm

במשך שנים בדקתי אלפי תצלומים שפורסמו על ידי נ.א.ס.א. במהלך בדיקותיי, הבחנתי בחלק מן התצלומים בדברים מוזרים מאוד, שלא מתיישבים עם הגיאולוגיה של המקום. כך היה באשר לתצלומים שנעשו מחלליות שהקיפו את המאדים  ומרכבי שטח שסיירו באתרי הנחיתה. הרושם המתקבל שאין אלה דברים טבעיים, אלא מישהו ייצר אותם. הם נראים כשברי מִתקנים.

המסקנה מרחיקת לכת, אך יש להביא אותה בחשבון. למיטב ידיעתי, התצלום שאני מציג כאן הוא יחידי מסוגו. אם יתפרסמו תצלומים נוספים שיש בהם רמז כלשהו למתקנים תת קרקעיים אפשר יהיה להמשיך את המחקר. בדיקתו של תצלום זה נעשית בטכניקה של ניתוח תצלומי אוויר, המקובלת בצבאות שונים לצרכים מודיעיניים – לוקחים את התצלום, בודקים את אורך הצל ומכך אפשר ללמוד על השעה שבה נעשה הצילום. אם מקום מסוים הוא שחור יותר (בצילומי שחור-לבן) המשמעות היא שהמקום לא מואר על ידי השמש. אם נתונה מידה מסוימת של תבליט, כגון אורך או רוחב, אפשר לבצע הערכות לגבי חלק קרקע שאותו בודקים, ובאמצעות שורה של היקשים הנגזרים אחד מהשני אפשר ללמוד על אופיו של החפץ הנצפה.

דוגמה קלסית לדרך הבדיקה הזאת היא משבר הטילים בקובה, שבו האמריקאים הבחינו בפרטים חשודים בקובה באמצעות צילומי אוויר.

ב-1976 שיגרה ארה"ב שתי חלליות למאדים – ויקינג 1 וויקינג 2. כל חללית כללה שני חלקים, מקפת ונחתת. המקפות נכנסו למסלול סביב כוכב הלכת והנחתות ירדו אל פני השטח. זאת הייתה הפעם הראשונה שפני השטח של המאדים צולמו מהחלל ומהקרקע. כל נחתת הייתה מצוידת במעבדה קטנה ובזרוע שאספה דגימות קרקע באמצעות מחפר והכניסה אותן לתוך המעבדה. הכוונה הייתה לבדוק את הרכב הקרקע מבחינה כימית ולמצוא עדויות לקיום חיים. לגבי תוצאות הניסויים – עד היום יש ויכוחים לא מעטים האם אכן נמצאו סימני חיים.

אחד התצלומים משך את תשומת לבם של רבים. בתצלום זה מצוי תבליט אשר על פי טענתם של רבים מזכיר פנים של בן אדם. כדי שנדע  במה מדובר נציין בתבליט שאורכו של גוף זה 1.6 ק"מ. גוף גדול מאוד. תבליט זה צולם על ידי חלליות נוספות ששוגרו למאדים מאוחר יותר. בכל חללית כזו היו מצלמות משוכללות יותר מאלה של קודמותיה. הרזולוציות הלכו וגדלו ואפשר היה לראות יותר ויותר פרטים. התברר סופית שתבליט זה אינו דומה בשום צורה לפני אדם.

בלהט הוויכוח ומסיבות שלא קשה להבין אותן, התמקדו רק בכך ולא נערכה בדיקה יסודית של כל פני השטח. באחד המקומות באזור התצלום רואים דבר מה מאוד מוזר: בתחתיתו ובמרכזו מצוי תבליט בדרגות בהירוּת שונות (התצלום הוא בשחור לבן, ולכן נעשה שימוש במושג "דרגות בהירות"). מקורה של הבהירות הוא במידת החזרתו של אור השמש. חלקים מהתבליט בהירים מאוד וחלקים אחרים פחות. נראה שמדובר בהרכבים שונים מבחינה כימית הגורמים להחזרות אור בעוצמות שונות.

בחזיתו של התבליט זהה צבע פני השטח לפני הקרקע. אולם במרכזו מצויים שני כתמים שחורים בצורת חצי אליפסה. אחד נראה במלואו ובשני רואים רק את חלקו העליון. שאר שטחו מכוסה על ידי מקטע סלעי בעל החזר אור חזק מאוד. מכל מקום, מדובר בתצורות כמעט סימטריות. בתצלום הראשון התצורה מוצגת במלואה ובתצלום השני אותם קטעים אליפטיים מוצגים בהגדלה.

אחת החלליות המקיפות את המאדים כיום היא החללית האמריקאית MRO.  מדובר בחללית בעלת ציוד מחקר משוכלל ביותר ולמצלמותיה רזולוציה של  25 ס"מ לפיקסל. כדאי להפנות את החללית לצלם תצורה זו וגם לבצע צילומים באינפרה אדום. יכול להיות שצילומים אלה יבהירו משהו לגבי מה שנמצא מתחת לקרקע באותו מקום. באופן אסוציאטיבי, נראות תצורות חצי אליפטיות אלה כמו פתחי כניסה.

מתוך ידיעת אורכה של תצורת הפרצוף ותוך התייחסות גם להגדלה של הקטע שבתחתית אפשר להעריך – אם כי באומדן גס – שאורך כל אחד מן הכתמים השחורים הוא כמה עשרות מטרים. כניחוש מושכל אומר שאורך כל אחד נע בין  עשרים לשלושים מטר.

אם הנחה זו אכן נכונה, השאלה המתבקשת היא: לשם מה קיימות הכניסות הללו? אם נצא מתוך הנחה שמדובר בבני אדם, מספיקות כניסות הרבה יותר קטנות. יכול להיות שפתחים אלה נועדו  לכניסה וליציאה של כלי רכב. אין לשכוח שכאשר חופרים באדמה – בין שמדובר במנהרות ובין שמדובר במקומות ישוב – יש להוציא מהאדמה  כמויות אין סופיות של קרקע. היכן שמים אדמה זו? השכל הישר אומר שמדובר בקרבת  מקום, על מנת  לחסוך בדלק הובלה (ואין זה משנה באיזה דלק משתמשים). בהנחה שפתחים אלה קיימים מאות או אלפי שנים, גושי סלעים אלה כוסו ברבות השנים באבק. חללית ה-MRO יכולה  לבצע בדיקות ברזולוציות גבוהות מאוד, ויש בידה הזדמנות בלתי רגילה לבדוק אדמה שבדרך כלל נמצאת  מתחת  לקרקע. המכשור הספקטרוסקופי  יכול לתחם את גבולם של החללים הפנימיים ולתת פחות או יותר אומדן לגבי סדר הגודל  של חללים אלה.

זה שנים ידוע  שבקפדוקיה אשר בתורכיה מצויה עיר תת קרקעית בת מספר קומות וכי לדעת החוקרים גרו בה עשרת אלפים אנשים. מי בנה ישוב זה ולשם מה? לא ידוע. רב המסתורין.

גילו של ישוב זה על פי הערכת החוקרים הוא עשרת אלפים שנה. השוואת סדרי הגדול יכולה לתת אומדן גס לגבי מספר האנשים האפשרי באותה מערה מאדימית.

באשר לתצורת הפרצוף – פרצוף אכן אין, אך תצורתו מעוררת שאלה מסקרנת מכיוון אחר. מדובר בתבליט פחות או יותר סימטרי משני צדיו וזווית המדרון שלו היא פחות או יותר היא זהה. איך ולמה?

מבט ממעוף הציפור יראה שישנן עוד מספר תצורות מוזרות באתר זה. כהשערה פרועה אטען שישנו קשר כלשהו בינן לבין עצמן ובינן לבין אותם פתחים. האם זה באמת כך? את זה אפשר יהיה לדעת רק כאשר תשוגר לשם משלחת מחקר – ורצוי שאחד מחברי הצוות יהיה ארכאולוג. כהערת אגב אציין, שברגע שטיסות למאדים תהיינה לדבר שבשגרה רצוי יהיה לצרף לכל משלחת ארכאולוג.

ראו גם:

מסתרי הסלעים שעל מאדים

חיים מזר על המונוליט שעל מאדים

תולעי ענק על המאדים?

הפליטים מכוכב מאדים

MOUND CONFIGURATIONS ON THE
MARTIAN CYDONIA PLAIN

וראו גם:

פלאש גורדון בעיר מאדים הקסומה

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תעלומות עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*