חדר מלחמה.png

בשנת 2004 יצר לפיד את סדרת הטלוויזיה “חדר מלחמה”. אלי אשד מתעמק בסדרה ומוצא בה תחזית לעלייתו לשלטון של לפיד. כתבה מיוחדת לקראת בחירות 2015

התפקיד שלנו הוא לשנות את המצב

הפוליטיקאי יאיר לפיד. צילום: חדשות 2

 

מאת אלי אשד

בחירות 2015 בפתח ויאיר לפיד −  שר האוצר וראש מפלגת “יש עתיד” לשעבר − משתתף בהן. כל הנתונים מעידים שלפיד רץ למשרת ראש הממשלה הבא − אם לא בבחירות האלו, אזי בבחירות שאחריהן, כפי שהצהיר בעבר שוב ושוב.

הוא כנראה מהרהר על כך מזה שנים.

עוד ב-2004 יצר אז העיתונאי והסופר המצליח יאיר לפיד, שבין השאר היה גם תסריטאי (אף כי עיסוק זה פרסם אותו פחות מהשניים הראשונים) סדרה ישראלית מתוקשרת ביותר ויקרה מאוד בשם “חדר מלחמה”.

הייתה זאת “הכתובת שעל הקיר” שהראתה לראשונה שללפיד העיתונאי והסופר יש גם עניין עצום בתחום הפוליטי וגם דעות מוצקות מאוד באשר לדרך שיש לנהלו.

מדובר בסדרה בת תשעה פרקים שעסקה בגוף חשאי שהוקם במשרד ראש הממשלה, שאליו השתייכו טובי המוחות של שירותי הביון, הביטחון והמודיעין בישראל. הסדרה תיארה את עלילותיה של יחידת סוכנים  מיוחדים, המשרתים תחת פיקוחו הישיר של ראש הממשלה, וגוללה את ההתרחשויות, את הסודות ואת התככים המצויים מאחורי הקלעים של השירותים החשאיים ושל הממסד הביטחוני והפוליטי בישראל בדרגיו הבכירים ביותר. לפיד − שהיה היוצר,  המפיק והתסריטאי היחיד של הסדרה − הביא את סיפורם של “החדרים האחוריים” במשרד ראש הממשלה, שם נקבעות ההחלטות האמיתיות.

בסדרה תוארה היחידה המיוחדת העוסקת במקרים שבהם לא יכולים צה”ל, השב”כ או המוסד לטפל מפאת רגישות, והם מועברים אחר כבוד לטיפולם של מפקד היחידה רענן אורן (ליאור אשכנזי), סגנו מיכאל סורק (רוני פינקוביץ’) ושאר המשרתים בפיקודם, ביניהם איילת זורר, דני גבע, אלי פיניש והילה אלפרט − קבוצת בכירים ומומחים, טובי המוחות של המוסד, של השב”כ, של אמ”ן, של צה”ל ושל גופים נוספים. מדובר בקבוצה שמרכזת אליה את כל המידע הביטחוני הקריטי ומייעצת לראש הממשלה (רוה”מ, כפי שטבע התסריט) כיצד לפעול. הסדרה ליוותה אותם בעיקר במאבקיהם הפנימיים והבירוקרטיים עם הפוליטיקאים, עם האויב הערבי וזה עם זה.

צוות חדר המלחמה. אי דיבי .צילום יוני המנח

בכל פרק הוצגה דילמה מוסרית מיוחדת. כך, למשל, בפרק 8 הדילמה לחמ”ל הייתה: הגיעה הודעה על פיגוע שמתכנן ארגון אל-קאעידה ברכבת התחתית בקהיר. האם יש להודיע למצרים על כך? בפרק 9 שחתם את העונה הייתה קשורה הדילמה להלכה מול מדינה − האם לחללי צה”ל שאינם יהודים על-פי חוקי היהדות (אב יהודי ואם שאינה יהודיה), יש לתת מקום קבורה כמו לחללי צה”ל יהודיים שאין ספק לגבי יהדותם? עוד נדונו שאלות “הרות הגורל” כגון: מדוע אין לצה”ל המנון.

כתוספת מעניינת בסדרה הופיעו גם כמה שחקנים אורחים מעולם התקשורות, בהם יאיר לפיד עצמו כחוקר במשרד הביטחון המפעיל פוליגרף, עופר שלח (לימים עמיתו של לפיד ב”יש עתיד”) כמפקד חיל האוויר, העיתונאי חנוך דאום כמנהיג מתנחלים והעיתונאי גיא מרוז כאלוף משנה.

“חדר מלחמה” כמצע אידיאולוגי-פוליטי

לכאורה, זאת בהחלט לא הייתה הסדרה הראשונה מהסוג זה בטלוויזיה הישראלית. היו כבר סדרות שעסקו באנשי ביון, כמו הטלנובלה של שי כנות, “המוסד”, ו”כסף קטלני” של יצחק גלעד. אבל “חדר מלחמה” הייתה הבולטת והשאפתנית מכולן בתיאור אירועים המבוססים על ארועים ביטחוניים אמיתיים  וידועים, עד כדי אידאולוגיה שלמה על איך שירותי הביון צריכים להתנהל. בעצם, ניתן בה מעין מצע ביטחוני של יאיר לפיד על האופן שבו היה רוצה שתתנהל קבלת ההחלטות במערכות הביטחון והמודיעין במדינת ישראל.

באותם ימים זה היה קצת מפליא. לפיד, אמנם, כתב ספורי בלשים, אך מעולם לא כתב סיפורי ביון − ועד כמה שידוע מעולם לא היה קשור לשירותי הביון (אך לימים נמסר שאמו, שולמית לפיד, הייתה קשורה בעברה לארגון “המוסד”).

איש גם לא האשים אותו עד אז בעניין מיוחד בעולם הפוליטיקה. אמנם בברנז’ה העיתונאית דאז היו מקובלות מזה שנים בדיחות פרטיות ופנימיות על יאיר לפיד כראש ממשלה אידאלי מטעם עולם התקשורת, כמי שמייצג יותר מכל אחד אחר מאז ימי יוני וביבי נתניהו את “הישראלי האולטימטיבי”, אבל איש לא לקח את הבדיחות האלו ברצינות.

פחות מכולם, לכאורה, לקח אותן ברצינות יאיר לפיד עצמו, שהכחיש תמיד בתקיפות כל עניין בפוליטיקה (בניגוד לאביו יוסף לפיד, שהיה גם הוא עיתונאי, ואשר הפך לראש מפלגת “שינוי” ולבסוף הגיע לדרגת סגן ראש הממשלה). יאיר  לפיד הסביר תמיד שהוא חושב שאיש תקשורת כמוהו יכול להשפיע יותר מפוליטיקאי.

אך בסדרה “חדר מלחמה” ניתנו הרמזים הברורים הראשונים לכך שיאיר לפיד חושב במלוא הרצינות על משרת פוליטיקאי בכיר וכיצד הוא יכול להשפיע על המציאות שמסביבו ולשנות אותה.

בראיונות עמו הסביר לפיד שהוא חושב ש”חדר מלחמה” יכולה לשנות מהיסוד את המבנה הארגוני הקיים של המערכת המודיעינית בארץ.

“במציאות”, הוא אמר בראיון, “אין גוף כזה, אבל הוא היה צריך להיות. ואחרי הסדרה אולי גם יהיה. הגוף, בעצם, היה צריך להיות מה שהמועצה לביטחון לאומי הייתה צריכה להיות”.

על פניו נראה הרעיון של החמ”ל המופיע בסדרה כלא הגיוני לכאורה. הוא לא שב”כ ולא מוסד ולא אמ”ן. מדובר בגוף שבמהלך הסדרה לא ברור לחלוטין האם הוא חשאי או לא, ובסופו של דבר מתברר, מאידך, כגוף פוליטי, ביטחוני, מנהלי וגם יח”צני. הוא מתעסק גם בדוברות וגם בייעוץ מדיני, גם בייעוץ משפטי וגם בענייני דת וקבורה של חיילים, גם בשיפוט צבאי − הן בצוערים מודחים והן בטיל ה”חץ”, גם בתופעת סרבנות וגם בהפגנה בשדרות. כמו יוצרו יאיר לפיד, החמ”ל הוא רב תחומי ברמות מטורפות ,ידו בכול.

מיהו ראש הממשלה האידאלי על פי “חדר מלחמה”?

 

צוות חדר המלחמה :בתמונה אלי פיניש איילת זורר ליאור אשכנזי ןששון גבאי .צילם  יוני המנחם. אי די בי 

מעניינת מאוד הייתה הדרך שבה הוצג ראש הממשלה “חסר השם” (למרות שבסדרה לא נאמר במפורש מי הוא רוה”מ המסתורי, לכאורה, הייתה הכוונה לאריאל שרון). רוה”מ היה המחליט האחרון שהיה מסוגל להתמודד עם אנשי החמ”ל − שכל אחד מהם היה מומחה בתחומו −  ולהחליט לבסוף את ההחלטה הסופית המכרעת בדילמה שעמדה בפני אנשי היחידה כמעט בכל פרק.

כך, למשל, בפרק הראשון בסדרה, “אתה בחרתנו”, התנגד ראש הממשלה בכל תוקף לחסל טרוריסט פלסטיני שהפך להיות שר הכלכלה ברשות הפלסטינית, למרות שהלה היה אחראי לפיגוע שבו נרצח אחיינו של פינטו, אחד מבכירי היחידה (שגולם על ידי אלי פיניש).

ראש הממשלה (כנראה) צדק.

בדיעבד ניתן לקבוע שראש הממשלה האידאלי, אליבא יאיר לפיד ב”חדר ממשלה”, הוא האיש שבידיו לא רק הגישה לכל המידע הנדרש, על מנת להחליט את ההחלטה הסופית הנדרשת בדילמה השבועית, אלא הוא גם צריך להיות סוג של ישראלי  כמעט מושלם (שכן, לפיד יודע היטב שאין אנשים מושלמים על פני כוכב הלכת הזה) השטוף עד לשד עצמותיו באידאולוגיות הישראליות המכוננות (מה שלא יהיו), כמו גם בתחושות  נדרשות של החלטיות ותקיפות מצד אחד, אבל גם בחמלה ובאנושית פה ושם, מצד אחר. ראש הממשלה כלל אינו “מומחה” בתחום ספציפי כלשהו −  שהרי מומחים מבינים הרבה על מעט, ויאיר לפיד מעדיף תמיד את אלו שיודעים מעט על הרבה.

יאיר לפיד עם איילת זורר ב”חדר מלחמה”צילם יוני המנחם 

ב”חדר מלחמה” ראש הממשלה, הוא ורק הוא, יוכל להבין את התמונה המלאה על כל פרטיה והוא ורק הוא יודע להחליט את ההחלטה הנכונה באשר לדילמה נוראית זאת או אחרת, על סמך המידע שאותו מעבירים אליו אנשי החמ”ל.

כל אחד מאנשי החמ”ל מייצג סוג של ישראליות אחרת ולא מושלמת, שכן היא חלקית בלבד לעומת האינטואיציה של ראש הממשלה, שהוא סיכום התכונות הטובות של כולם, וקצת הרבה יותר מכך.

ראש הממשלה ב”חדר מלחמה” של לפיד הוא האדם שהאזרח יודע שיוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות שיחליט את ההחלטה הנכונה.  זהו מישהו שחושב מהר ו”נכון”. מישהו שלוקח אחריות למען הכלל. מישהו  שבדיעבד  הוא כמו אותו יאיר לפיד, שעליו אמר פעם אביו, הפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, שהוא מסמל את מה שישראלי בעיניו.

יאיר לפיד עם איילת זורר בסדרה “חדר מלחמה” .אי די בי.

מה נעלם מעיני המבקרים שקטלו את “חדר מלחמה”?


ליאור פינקוביץ עם רוני אשכנזי .צילום יוני המנחם. אי די בי .

במושגים מקומיים הייתה זאת הפקת ענק עם תקציב של 200-150 אלף דולר לפרק. סכום כמעט חסר תקדים ביחס לתעשיית הטלוויזיה בארץ ובוודאי לסדרת תסריטים של אדם שהיה כמעט חסר ניסיון בתסריטאות (להוציא סדרת סיטקום בשם “שבט כהן”  מ-1991 בימיו הראשונים של ערוץ 2, שנכשלה כישלון חרוץ).

לדעת אחת הביקורות, למרות שהיו כיוונים טובים ב”חדר מלחמה”, היא לא הייתה עניינית ומרתקת כפי שהייתה צריכה להיות. התסריט, לפי הביקורת, “ברח” יותר מדי לחייהם הפרטיים של הגיבורים ובכך פגע ברעיון הכללי של היחידה העוסקת בבעיות השונות הנוגעות לביטחון המדינה, בזמן שברוב הפרק הגיבורים היו עסוקים בעיקר בבעיותיהם האישיות.

ביקורות חמורות יותר דנו בכך שהעלילה הייתה מוכרת מדי. המבקרים המעודכנים בכל העיתונים והמגזינים הלאו את הקוראים בהשוואות לסדרה האמריקנית “הבית הלבן”, על אודות נשיא ארה”ב וצוותו, תוך הזלת ריר של מיאוס בכל משפט שני שלהם, משל הייתה זאת התגלית המדהימה של המילניום. המעמיקים והמהדירים שבין המבקרים טרחו להזכיר גם את סדרת המתח והביון “24” כמודל העתקה נוסף של לפיד.
אבל לאמיתו של דבר, כשמשווים לעומק בין כל הסדרות  וצופים בפרטנות בכל פרק (ולא רק בפרק אחד או שניים כפי שעשו מרבית המבקרים זריזי הכתיבה שלנו) רואים שהדמיון בעלילות ובתכנים של שתי הסדרות היה שטחי ביותר ואף פחות מכך, ולו רק בגלל הסיבה האלמנטרית שהסדרה האמריקנית עסקה באופן כמעט אקסלוסיבי בפוליטיקאים ורק מעט מאוד ביחסיהם עם סוכנים חשאיים כמו גיבורי “חדר  מלחמה”, במבצעים של סוכנים אלו ובדרכי פעילותם.

יאיר לפיד, מן הסתם, התפקע מצחוק כשקרא את הכתבות של “המבינים” האלו − אף אחד מאותם מבקרי תקשורת עדכניים, עכשוויים, מתוחכמים ומביני דבר שאמורים היו לדעת משהו על טלוויזיה, לא שם לב, משום מה, שמבחינת התכנים כל פרק של “חדר מלחמה” נראה יותר מכל דבר אחר לא כמו פרק רגיל של  “הבית הלבן” וגם בכלל לא כמו פרק ממוצע של  “24”, אלא כמו גרסה ישראלית מדויקת (אבל למרבית הצער גם חיוורת) של פרק מסדרה בריטית משנות השמונים בשם המובחרים”.

ו”חדר המלחמה”, שנתן לסדרה הישראלית את שמה − ובכן, הוא חזרה כמעט מדויקת, אם כי מעוברתת של “חדר המבצעים” של “המובחרים”, של מריבותיהם עם הבוסים שלהם ושל יחסיהם המורכבים עם הפוליטיקאים שמעליהם.

גם יאיר לפיד הקפיד לא להזכיר את “המובחרים” כלל בראיונות שנתן, ובמאמרים שכתב על הסדרה שיצר רק הזכיר את “הבית הלבן”, סדרה שהייתה עכשווית ואפנתית − אולי משום שזה מה שציפו ממנו שיגיד, ואולי העדיף שלא להזכיר את מקור ההשראה האמיתי הדומה ל”חדר מלחמה” לעין ערוך יותר מכל פרק של “הבית הלבן”. ואולי גם משום שחשב שכל אותם מבקרים עדכניים ויודעי כול ממילא לא יבינו על מה הוא מדבר אם יזכיר סדרה בריטית ישנה ונשכחת משנות השמונים בשם”המובחרים”.
ואגב, אין בכוונתי לתקוף את לפיד. לדעתי הוא צדק. אם כבר ליצור סדרת ריגול − אז יש לקחת השראה מהטובים ביותר.

“המובחרים”, אגב, לא הייתה מקור ההשראה היחיד ל”חדר מלחמה”. עוד מקור השראה הייתה סדרת ספרים שראתה אור בשנות התשעים (והתבססה על מיני סדרה טלוויזיונית שאחד מיוצריה היה סופר המותחנים המפורסם תום קלנסי. היוצר שני היה סטיבן פינצ’וק, מומחה לניהול משברים, בכיר בממשל האמריקני לשעבר וכותב ספרי מתח בהווה). אך היא נכתבה לאמיתו של דבר בידי ג’ף רובין ונשאה את אותו השם ואת אותה התמה. גם היא תיארה יחידה המקבילה במדויק לזאת שבחדר המלחמה הישראלי וגם היא פתרה משברים שונים ברחבי העולם. שני ספרים שונים חזו באופן מעניין אירועים שיתרחשו בעתיד,  ובהם מתקפת טרור כורדית עתידנית ענקית על טורקיה ומלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

ביקורות אחרות טענו לאי אמינותה של הסדרה. איש השב”כ י’ כתב ביקורת נזעמת באתר “וואלה” נגד הטכנולוגיה היקרה המופיעה בסדרה, והתלונן  שבניגוד לעולם הביטחון האמיתי, רוב הדמויות ב”חדר מלחמה” הן יפות כל כך ושנונות כל כך ותל אביביות כל כך − ממש כמו יאיר לפיד.

מן הסתם, זוהי גם ביקורתם של אנשי ה”אם איי 5″ הבריטי על סרטי ג’ימס בונד. באופן מיוחד התמקדה חמתם של המבקרים בשפה ה”לפידית” של הדמויות, שהייתה לדעתם לא אמינה. העלילה התמקדה בשנינויות ובמשפטי מחץ, והייתה בנויה ממשפטים מהירים ומתוחכמים. לדעתם של המבקרים, לא ייתכן שסוכנים חשאיים ידברו כך במציאות.

“חדר מלחמה” − הקוריוזים

צוות “חדר מלחמה ” בעבודה. בתמונמה ששון גבאי עם דני גבע . אי די בי צילום יוני המנחם

ימים ספורים לפני תחילת שידור הסדרה “חדר מלחמה”, בוצע עבורה תרגיל פרסום מתוחכם במיוחד ואחד הראשונים מסוגו. ברשת הופץ אי-מייל-שרשרת ובו מסמך שסומן כ”סודי ביותר” ונועד ל”חדר המלחמה”.

“לא יאומן − מסמך סודי ביותר!” − נכתב בכותרת האי-מייל. השולח העלום סיפר: “הגיע אליי מסמך סודי ביותר שהודלף מתוך החמ”ל של משרד ראש הממשלה. פשוט מצמרר עם איזה דברים מתמודדים שם מדי יום… מדהים!” המסמך, שנחתם על ידי “חמ”ל רוה”מ” (ולגמרי לא במקרה הכוונת בלוגו של “חדר מלחמה” הייתה זהה לכוונת מעל המילים “חמ”ל רוה”מ” שבמסמך המזויף) התריע על חוליית מפגעים שקשורה לאל-קאעידה והנמצאת בדרך לפיגוע לא קונבנציונלי. המסמך סווג כ”סודי ביותר”, ונכתב שהוא נשלח מ”חמ”ל רוה”מ” אל “יחידות תפוצה א’. חלקים מהמכתב צונזרו בפסים שחורים, דבר שלא אִפשר לקבוע היכן הפיגוע אמור להתרחש. המסמך הופץ באי-מייל עם טקסט מקדים, ונראה כאילו עבר מספר “פורוורדים”. האחראי על הפרסום מעורר המחלוקת הזה − שבהחלט עלול היה ליצור פאניקה אם היה מגיע לידי כמות גדולה מספיק של אנשים − היה הפרסומאי ערן גפן.

והנה קוריוז נוסף: פעיל הימין נעם פדרמן תבע לדין את יוצרי “חדר מלחמה”, את “אולפני הבירה” ואת ערוץ 2 על לשון הרע. זאת, בגלל פרק בסדרה שבו, במהלך שיחה בין שתי דמויות – איש שב”כ ויועץ משפטי − אמר איש השב”כ על פדרמן כי הוא “לא באמת יהודי”. לטענת פדרמן המדובר היה ב”השמצה פרועה”. בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה של פדרמן  וקבע כי הצופה הסביר יבין שהאמירה שהושמעה במסגרת דיאלוג של אמירות עוקצניות, אינה אלא אמירה מתחכמת שאינה מתיימרת לייצג מציאות.

נאום הסיום בסדרה נאום ההכתרה של יאיר לפיד?

חדר מלחמה

 

סצנת הסיום של הסדרה הייתה מעניינת −  ואם נרצה, נבואית − לגבי הקריירה העתידית של לפיד. המפקד רענן (שאותו גילם ליאור אשכנזי) מכנס סביבו את פיקודיו ונושא בפניהם נאום באלה המילים: “אף אחד כבר לא לוקח פה אחריות. אתה פותח עיתון בבוקר ומגלה שכל אחד דואג רק לעצמו הדתיים לדתיים, השמאלנים לשמאלנים, העשירים נעשים יותר עשירים“. ואז, בקלוז-אפ למצלמה פונה אל הצופים המפקד − שהופך לדוברו הישיר של יאיר לפיד ואומר: “מולדת זו הארץ שנולדת בה. זה הכול. אם אתה אוהב אותה, זו החלטה שלך. אם אתה דואג רק לקריירה שלך, או לכסף שלך, או לאלה שבצד הפוליטי שלך, זאת לא המדינה שלך, זה סתם מקום שאתה גר בו. אני מסתכל עליכם, ודבר אחד אני יודע. אנחנו ניקח אחריות. זה  הכול”. בתום הנאום הגיעה המוזיקה ואיתה כותרות הסיום. איש לא לקח יותר מדי ברצינות את נאום הסיום הזה − חוץ מיאיר לפיד, כנראה, שהחליט, לבסוף, לקחת אחריות − בהצלחה גדולה יותר ממה שציפו רוב האנשים.

יאיר לפיד עם רוני קי שדפר ב”חדר מלחמה” אי די בי

למרות הציפיות הגבוהות, הרייטינג של הסדרה היה בינוני (כ-20 אחוז בממוצע) והיא לא חזרה לעונה נוספת, אם כי דיברו על כך  רבות. יאיר לפיד דהיום טוען בתשובה לשאלה בפייסבוק שלו  שמעולם לא תוכנן שום דבר לעונה שנייה, אך זה סותר ידיעות שהופיעו אז על כך שיש מאמצים ליצור עונה שנייה. אם יהיה יאיר לפיד אי פעם ראש הממשלה במציאות האם אכן יישם את רעיונותיו מ”חדר מלחמה” לגבי הדרך שבה הדברים צריכים להיות? אולי  כן ואולי לא. שהרי כידוע דברים שרואים מכאן (כיסא התסריטאי) לא רואים משם (משרד ראש הממשלה). מאידך, אם אי פעם בימי שלטונו העתידי ההיפותטי של יאיר לפיד באמת תוקם יחידת חמ”ל כזאת, כפי שהציע שוב ושוב, לא מן הנמנע שנראה גם עונה נוספת של “חדר מלחמה” − רק הפעם יהיה מדובר בחדר מלחמה אמיתי יותר, וראש הממשלה המסתורי הפעם יהיה, מן הסתם, אחד בשם יאיר לפיד.

יאיר לפיד ואנשי צוות “חדר מלחמה”.צילום יוני המנחם.

ראו גם:

חדר מלחמה בויקיפדיה

איש שב”כ נגד “חדר מלחמה

נוגה הורוביץ בעד “חדר מלחמה

הידיד הטוב מהשכונה: הרשימות של יאיר לפיד

תרומתו של יאיר לפיד לספרות הבלשית

חדר מלחמה.png

6 תגובות

  1. מפלגת “:יש עתיד ” בראשות יאיר לפיד השיקה את ספר המצע שלה הבנוי מ-26 פרקים מקיפים הנוגעים בכל תחומי החיים שמעסיקים את אזרחי מדינת ישראל ובראשם- חינוך, בריאות, רווחה, דיור, הנושא הביטחוני מדיני ועוד. חברי רשימת ‘יש-עתיד’ עלו לבמה בזה אחר זה כשהם אוחזים את ספר המצע בידיהם המורכב מ-273 עמודים.

    לפיד הציג את מצע המפלגה: “המבחן האמיתי הוא לא הדיבורים, אלא המעשים.המצע שלנו עונה על השאלה האחת שכל מפלגה צריכה לענות עליה: איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה כאן? את כל התכניות שלנו וכל החלומות שלנו על המדינה הזו אגדנו בספר הזה. ב-273 עמודים, מצע ‘יש עתיד’ מספר את הסיפור של המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה. 26 פרקים מפורטים, משולבים יחד.כי הכל קשור. הכל מחובר. אין בטחון בלי חינוך, ואין חינוך בלי כלכלה, ואין כלכלה בלי תפישה מדינית. ותרבות, ועסקים קטנים, ושלטון מקומי ופריפריה, ומלחמה בשחיתות, וזכויות לאנשים עם מוגבלויות, וההתיישבות העובדת והחקלאות, ודת ומדינה, ועליה וקליטה”.

    לפיד הדגיש בדבריו כי המצע שהציג היום מהווה את תכנית העבודה של ‘יש-עתיד’ וכי זהו המצע המקיף ביותר שהציגה מפלגה בישראל : “המצע שאנחנו מציגים בפניכם היום זהו המצע המפורט ביותר, המקיף והקוהרנטי ביותר, שהציגה איזושהי מפלגה בישראל אי פעם בפני בוחריה, ועדיין הוא נושא עמו מסר פשוט, שאפשר לסכם במשפט אחד. הוא אומר לנו – יכול להיות פה טוב יותר. כל ספר טוב מורכב משני דברים. עלילה ודמויות. העלילה שלנו היא הציונות, הרצון ליצור פה ארץ טובה יותר. הדמויות הן כל אזרחי ישראל”.

    לפיד המשיך בדבריו וסיפר כי כבר הגיש את המצע לנשיא המדינה ראובן ריבלין: “את המצע הזה הנחנו כבר על שולחנו של כבוד נשיא המדינה ידידי ראובן ריבלין, וכשהוא צלצל אלי אתמול הוא כבר היה אחרי קריאתם של ארבעה פרקים. המצע יגיע גם לשולחנם של כל ראשי המפלגות בישראל. ואנחנו מזמינים כל אחד ואחת מהם לעשות בו שימוש. כי מדינה, כמו כל ארגון והרבה יותר מכל ארגון, חייבת שתהיה לה תכנית עבודה רצינית ועד היום לא נעשתה כזו. המצע שלנו מכיל תכניות סדורות, בדוקות, מגובשות. תכניות מקצועיות שגובו בתקציב 2015, שכל עבודת התשתית עליהם כבר הסתיימה. תכניות שמוכנות לצאת לדרך”.

    בסיום דבריו מתח לפיד ביקורת על המפלגות אשר לא מפרסמות מצע ואמר: “מפלגות לא אוהבות להציג מצעים, כי הן פוחדות תמיד שאחר כך יבחנו אותן, מה כן עשו ובעיקר מה לא עשו. אנחנו אומרים היום להיפך: תבחנו אותנו. אנחנו נותנים לכם כלים שיאפשרו לכם לבחון אותנו בכל יום, בכל נושא, עד הפרטים הקטנים ביותר, כדי לראות שאנחנו עובדים בשבילכם. כי זו הסיבה שאנחנו פה. לעבוד בשבילכם, לשפר את חייכם, להיות שליחים שלכם”.
    והנה המצע של “יש עתיד “:
    http://www.yeshatid.org.il/platform

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 1 =